אלה מילים יפות, רק שאין לי מושג על סמך מה אתה מבסס אותן. גם אתה ישבת בפאב בטיילת עם שני אוהדים של הנבחרת האנגלית? על זה האיחוד הולך לטשטוש גבולות- על זה אין ויכוח, כי זה תהליך שקורה. הטענה שלך שהפוליטיקאים מנותקים מהעם זו טענה מעניינת- אני עוד לא ראיתי פוליטיקאי אירופי שעף מהכסא שלו בעקבות זה שקידם את התהליכים האלה. לעומת זאת, ראיתי פוליטיקאים (מרקל, סרקוזי וגם בלייר) שבמצע שלהם היה בפירוש התקרבות לאירופה וטשטוש הגבולות ונחש מה? העם שממנו הם מנותקים בחר בהם בגדול. אז אם זה התחושות שלך אז יופי, אם זה מבוסס על משהו שהוא לא רק מילים יפות- אני אשמח לשמוע.
רודס, בנטלי אם הוא היה טוב הוא היה נשאר? כאילו שונגר בכלל נתן לו קרדיט... http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/gives.Xxx אה, וגם בנטלי נכון להיום הוא אחד הקיצוניים הטובים בליגה. עדיין אתה מעדיף במקומו את דיאבי, סונג או מישהו אחר? וכמו שסטרטפורד אמר, אם אתה לא מחשיב את כל האירופאים לזרים, אז אתה באמת חי בנדמה לי.
אווו, כמה שאתה טועה... אנשים באירופה היום מחפשים את המבדיל ביניהם לבין השכנים שלהם, לעיתים מעברו השני של הנהר החוצה איזו עיר. אם לא בדרכים פוליטיות, אז בדרכים תרבותיות או ספורטיביות או של שפה או של קהילה. בכלל, הדיון הזה כולו שייך לדיון בעניין "גלובליזציה - בעד או נגד". ולראיה, מגמת האנטי-גלובליזציה שזוכה לתמיכה כמעט מקיר לקיר בכל אירופה (להבדיל, כמובן, מבארץ - ראה ערך כנס הרצליה...) לא לחינם זוכה הגלובליזציה לסלידה כה עמוקה באירופה המתאחדת וה"מתגלבלת" - ואותו הדבר בעניין הגלובליזציה של הכדורגל. אני צופה, בעוד שנים לא מעטות, תנועות נגד המוניות באירופה בתמיכה באנטי-גלובליזציה של הכדורגל.
רודס, עובדה היא שלא רק אני אוהד יונייטד אומר שהצביון של ארסנל נעלם ברגע שאין שחקנים אנגלים בקבוצה האנגלית (וכן,הם עדיין משחקים בלונדון אבל השם של האצטדיון הוא ערבי!) גם אוהדי ארסנל מאנגליה חושבים ככה. AW forever "אלה מילים יפות, רק שאין לי מושג על סמך מה אתה מבסס אותן. גם אתה ישבת בפאב בטיילת עם שני אוהדים של הנבחרת האנגלית?" אומנם זו תגובה שלך לתרנגול כפרות אבל כאחד שמסכים עם כל מילה שכתב אני יכול להגיד לך שאני יודע זאת לא משיחה בטיילת עם שני אוהדי נבחרת אנגליה אלא כאחד שהיה חי בתוכם.
תרנגול חפירות אל תיתמם כמו אחרים פה, תחושות הלאומיות/הלאומנות מגיעות מאיפה שהוא, הן מבוססות על משהו, ובהחלט קשורות קשר ישיר וברור להסטוריה. החל ממחצית המאה ה-19 עד סוף המאה 19 ובמחצית הראשונה של המאה ה-20 , אנו רואים תהליך של הקצנת הרעיון הלאומי, תנועות לאומיות, ויש תהליך של הדרה של קבוצות מתוך הקבוצות הלאומיות (הגדרת הלאומיות על דרך השלילה). לאחר מכן יש תהליך של כיבוש והתפשטות, ולאחר מכן תהליך של רדיפה של קבוצות לאומיות או אתניות. הלאומיות המודרנית גרמה למלחמות המודרניות בעת החדשה. לאומיות (Nationalism) המילה באה מלטינית מן המילה Nascio שפירושה להיוולד, כלומר לידה. המושג Nation ידע שימושים רבים עד המאה ה-18: בתרגום של התנ"ך ללטינית נעשה שימוש במילה Nationem (ההגדרה של הגויים). החל משלהי המאה ה-18 לאחר המהפכות הגדולות (צרפתית, אמריקאית) מתגבש המושג המודרני של לאומיות ושל אומה שיש לו כמה מגדירים שחוזרים על עצמם. קבוצת בני אדם שרואים את עצמם בעלי קשר דם, מוצא משותף ריאלי או מדומיין, שפה משותפת, טריטוריה,הגדרה עצמית,רצון וחזון משותף שנולד מתוך הסטוריה משותפת. ישנם גם מרכיבים סובייקטיביים בהגדרה כמו: רגש לאומי, מיתוסים, זכרון לאומי. הלאומיות היא מוצר על-זמני ועל-טריטוריאלי. זהו מושג מתחום הנפש,הרוח והתודעה. שתי המטרות הבסיסיות ביותר של תנועות לאומיות הן עצמאות לאומית (הגדרה עצמית) ויצירתה של מדינה ריבונות שבה האומה יכולה לממש את האיחוד הלאומי. יש המזהים לאומיות עם רגש לאומי, אחרים יאמרו אידיאולוגיה לאומית, יש כאלה שיגידו תנועה לאומית. יש גם כאלה המדגישים את ההיבט התרבותי שבלאומיות על פני ההיבט הפוליטי. בסופו של דבר הסינתזה יותר נוחה ומתבקשת האידיאולוגיה והתנועה הלאומית מכילות מימדים לאומיים ופוליטיים. אריק הובסבאום רואה את האומות וקורא להן "מסורות מומצאות" מסורות שמיוצרות באמצעים פוליטיים-הסטוריים-תרבותיים, והוא קורא ליצירה החברתית "הינדוס חברתי" (Social Engineering) מה שבונה את האומה שהיא ע"פ הובסבאום היא ישות סובייקטיבית בעיני המתבונן, מורכב ממבנים שמיוצרים באופן חברתי ופוליטי, והם מזוהים עם סמלים תואמים בד"כ חדשים (כלומר של המאות האחרונות), וכן גם עם שיח ונרטיב לאומי שמיוצר בהתאם. הוא אומר שההסטוריה שאומה מייצרת לעצמה, נועדה לחזק את רגש השותפות,מוצא משותף,עבר משותף (הנרטיב של ישראל הוא השואה והתקומה). התופעה הזאת משפיעה על הסטוריה שלמה ומעצבת אותה (התנהגות ישראל בסכסוך הערבי-ישראלי מושפעת ממיתוסים שהתעצבו). המדינה מגדירה את הזירה/התחום בהן מתבצעות הפעילויות החיוניות שמגדירות את האומה. הפוליטיקה במאה ה-19 הייתה פוליטיקה כלל-לאומית. המדינה והחברה היו בעצם למקשה אחת וע"י זה נוצרו מדינות הלאום.
אני מכריז בזאת שהזוכה בפרס נובל לחקר התרבות לשנת 2008 הוא לא אחר מאשר טל רודס http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx
אתה חי בדיעבד כמו כמה אחרים פה. אתה ראית בכלל את בנטלי במדי ארסנל לפני כמה עונות? אתה זוכר כמה צ'אנסים הוא קיבל? לא , אבל קל לקפוץ לעדר ולהצטרף כי אנגלופיל זה הכי אחי. האירופאים לא זרים, נ-ק-ו-ד-ה!
וואוו, איזה טוויסט מעניין ומרענן של הדיון - אבל יחד עם זה כל כך נכון... מה שמוכיח שנפש האדם לא השתנתה כבר ארבעת אלפים שנה, וגם לא משתנה כל כך מהר כמו מגמות שמנסים לקדם פוליטיקאים, אוליגרכים או מנהלי תאגידים בינלאומיים.
ההחלטה על האיחוד האירופאי לא נעשתה במשאל עם ונעשתה בעיקר למטרות כלכליות. להכליל מכאן שהגבולות היטשטשו - כן, זה נכון. אבל לא באופן מלא. בסופו של דבר כולנו מגדירים עצמנו. וההגדרות האלה יישארו עוד הרהב זמן. לבוא ולהכליל, ובעיקר לבחור מה שנוח ולתרץ אותו כ"מודרניות"? פתרון נוח ותו לאו.
באשר לבנטלי, אין ספק שהוא מגלה יכולת טובה מאוד במדי בלקבורן. ואולם, במדי ארסנל היכולת שהוא הציג הייתה בינונית, בלשון המעטה. צריך גם לזכור שלא כל שחקן שמצליח במועדון בינוני יכול להצליח במועדון גדול, משום הלחץ ועוד פרמטרים.
רודס, או שאתה חי כמה שנים קדימה (והרבה שנים קדימה), או שאתה חי במציאות מדומה. כי כמו שסטרטפורד כתב, עוד לא נולד תחליף לשחקן בית אמיתי, מוחלט, מכמעט ינקות. ודווקא מה שאתה עושה הוא הכי הכללה, ואתה סותר את עצמך - אתה אומר שהכדורגל גלובלי, אבל מפריד בין רוזיצקי לאבואה. בעיניי אין ביניהם הבדל, ואמנם יש שחקנים צרפתים מצויינים וחלקם גם בארסנל, אבל זה לא אומר שלפיהם צריך לבנות את כל הקבוצה.
כן ראיתי את בנטלי (כמה כבר היה אפשר לראות אותו?) כשהוא פה ושם שיחק במדי ארסנל. בתאכלס אם ונגר היה נותן לו חצי מהקרדיט ממה שהוא נותן לזרים, היה יוצא לכם שחקן גדול (בדיוק כמו שהוא עכשיו). לא עדיף על כל מיני רוסיצקים למיניהם? אירופאים אולי לא זרים על הנייר, אבל בתאכלס הם זרים לכל דבר. אם תגיד שלא, אתה כנראה חיי בעולם משלך.
אני חוזר על מה שכתבתי בעמוד הקודם: מבחינה רשמית אתה צודק, האירופאים לא זרים באנגליה. אבל מבחינה לא רשמית, הם כן. אירופה היא לא מדינה אחת, יש הבדלים בין תרבויות, בין מדינות-כל מה שהגלובליזציה מנסה לשנות. אתה לא יכול לקחת את החוק היבש ולהשליך אותו על עולם הכדורגל. סיגאן נולד בצרפת, מדבר צרפתית, חי כל חייו (עד החתימה בארסנל) בצרפת, למה הוא לא נחשב זר באנגליה? ולגבי בנטלי אולי אתה צודק, אבל הלכתי במיוחד לויקיפדיה לבדוק לגבי סידוול-והפלא ופלא, בין השנים 1998 ו2003 הוא לא שיחק ולו משחק אחד במדי ארסנל! איך ונגר החליט שהוא לא מספיק טוב, לפי האימונים?
