כל מדינה שמצטרפת לאיחוד, או שהפרלמנט שלה חייב לאשר את הסכם ההצטרפות או שיש משאל עם בקרב התושבים. נורבגיה למשל סיכמה פעמיים על הצטרפות לאיחוד ב-1973 וב-1994 אך התושבים שלה דחו את ההצטרפות במשאל עם. הקמת קהילת הפחם והפלדה נעשתה על בסיס כלכלי כי זה היה המכנה המשותף הנמוך והקל ביותר להשגת הסכמה, אך הרעיון הכללי של ז'אן מונה (Monnet) היה מאז ומתמיד להקים איחוד אירופאי בכל הפרמטרים ( החתימה על הסכם European Single Act רק חיזקה זאת ב-1987) ולשמחתי הרעיון הזה ממשיך להתגשם עוד ועוד. ולכן בריסל נקבעה כמקום מושבם של מרבית מוסדות הקהילה האירופאית, שלאחר מכן נהפכה לאיחוד האירופי ב-1992. לכן יש פרלמנט אירופאי, נציבות אירופית וגם מועצה אירופית.
לא צריך להגזים. בנטלי, כפי שציינתי, מגלה יכולת טובה מאוד במדי בלקבורן, אך הוא עדיין רחוק מהסטנדרט של ארסנל. לגופו של עניין, אני לא חושב שבנטלי עדיף על-פני אף שחקן הרכב כיום בארסנל, ואפילו מרבית המחליפים עדיפים ממנו.
רודס, אם בעוד כמה שנים יצרפו את ישראל למדינות האיחוד האירופי, אתה חושב שלא יהיה הבדל בין יחיאל חזן ל...ארסן ונגר?
אבל אם ונגר היה משאיר אותו (ואת סידוול, ואפילו פנאנט-תכף רודס יקפוץ עלי ויגיד שהוא דפק לאשלי קול את המרצדס, אבל לך תדע מה היה קורה איתו תחת ונגר. אם ונגר הצליח עם טוני אדאמס, למה לא איתו?) אולי הוא היה מתפתח יותר טוב כשחקן. אולי הוא היה יותר טוב ממה שהוא עכשיו. לקחת את היכולת שלו מבלקבורן ולהשליך על ארסנל זה שגוי.
אם קראת בוויקיפדיה אז יכולת לקרוא היטב גם בתוכן (ולא רק בטבלאות) שסידוול היה חלק מקבוצת הנוער שזכתה ב-2000 וב-2001 בגביע האנגלי. שהוא הושאל לברנטפורד וברייטון והצליח שם, אך לא הצליח לפרוץ לקבוצת הבוגרים של ארסנל.
יש הבדלים גדולים. מספיק לקרוא איך השחקנים האנגלים מדברים על המנטליות המתנשאת של הצרפתים או את ביאנקי בשוק מהרגלי החיים של האנגלים וכו' כדי להבין שיש הבדלים גדולים גם אם איחדו את אירופה. רק עיוור טוען שאין הבדלים.
סטראטפורד, וואם דני סימפסון יחתום בסיטי, הוא עדיין יאכל פיש אנד צ'יפס עם החברה מהשכונה? חאלאס עם נשאלות הוכחניות וחסרות הטעם, ישראל לא תצורף לאיחוד האירופי כי מה שנראה לנו כאיחוד מנותק ומלאכותי הוא תולדה של עבודת נמלים (שרודס הזכיר את התהליכים שהיא עברה), טורקיה, למשל, שכרגע סותרת את הערכים האירופים מנועה מהליכנס לאיחוד.
מה זה לא הצליח לפרוץ? זה לא ממש תלוי בו, זה תלוי בונגר ו-ונגר לא נתן לו את הצ'אנס. מה שהוא עשה בנוער לא שייך לעניין. רפאל, אם לסבתא היו גלגלים. דני סימפסון לא יחתום בסיטי, הוא אוהד יונייטד מגיל צעיר ואני לא מאמין שזה יקרה. לכן אתם כל כך שונאים את אשלי קול-כי בגידה של שחקן בית ליריבה השנואה זה אירוע נדיר ביותר.
שאלה רטורית, ישראל לא תצורף לאיחוד האירופי מאחר ואנחנו כמעט במעמד של חברים באיחוד, מבחינת הסכמים כלכליים, פיתוח ומדע ועוד.
Danny, ונגר האמין בדיקסון, ווינטרברן, סימן, אדאמס, קיוון, פארלור. בעייני, ועד כמה שאפשר להשוות בין שחקנים בעמדות שונות, כולם טובים יותר מהסטנדרט של סידוול, פנאנט ובנטלי.
שוב, רודס, אתה מדבר דיון אקדמי (ונכון, ואפילו מדייק בעובדות), וכמובן צודק שרוב תושבי היבשת מגבים את האיחוד (בעיקר מסיבה אנוכית של כלכלה, של שיפור ברמת החיים, מתוך הבנה שזה כדאי להם, עצמם), אולם אנחנו מנסים להסביר לך שבזה לא מסתכמים הדברים. יש בצד זה מגמה הולכת ומתגברת של תחושות של יצירת קהילות באירופה. קטנטנות לעיתים, שמעוצבות ומתגבשות לא באמצעים פוליטיים, אלא באמצעים תרבותיים של הזדהות תרבותית או גיאוגרפית קטנה. ומועדון כדורגל מקומי זו אחת הדרכים של אנשים באירופה לבטא את עצמם ואת הייחוד שלהם בעולם של גלובליזם (דורסני לעיתים) ושל פוליטיקה אירופית אפרורית שאיבדה כל צביון של הזדהות של האנשים עם עצמם ועם סביבתם.
תסתכל שוב על ההסטוריה שציטטת לנו מוויקיפדיה. אחרי הנוער הוא הושאל לקבוצות כדי להתחשל, הוא חזר מהן, לא התאים לקבוצה, שוחרר והמשיך הלאה. מה רצית, שהוא יוחזק סתם בקבוצה ולא יתפתח כשחקן? טוב שהוא שוחרר והמשיך לשחק כדורגל. אם הוא היה מספיק טוב , אז ונגר היה משאיר אותו ואני בטוח שונגר לא מתחרט לרגע על המכירה שלו.
אז תתחיל לראות משחקי בלקבורן ותראה שהוא כבר עכשיו אחד השחקנים הטובים בפרמיירליג. נו באמת, איך אפשר להשוות?! כולם היו שחקנים ותיקים ובשלים במועדון, זה לא שהוא טיפח אותם.
הוא לא היה צריך להאמין בהם, כולם עלו לבוגרים וביססו את מעמדם לפני ונגר. הדור החדש של האנגלים, זה שונגר היה אמור לפתח, פשוט חוסל (למעט אשלי קול יוצא הדופן). ורודס, "הוא לא התאים לקבוצה"-כאן אני מוכרח לחזור לסטטיסטיקות, איך הוא אמור להתאים לקבוצה בלי לשחק משחק אחד?
