כן רובי,זה השער שסיפרתי לך עליו,מדהים. הנה קטע מצחיק עם יוז: http://www.youtube.com/watch?v=pQ70eBxi8mM&feature=related
לידס כובשת נגד יונייטד לרשת ה K STAND התחתון אז יציע עמידה ו...וואוו,איזה ימים מטורפים של יציעי העמידה היו אז, שימו לב שהשלוש שורות הראשונות של הקומה השנייה של אוהדי יונייטד ריקים ויש סדרנים ששומרים על כך וזאת משום שבימים ההם ובטח כשיריבה שנואה כמו לידס היתה מגיע לעיר,אוהדי היונייטד היו מתכופפים מלמעלה ומורידים אגרופים על אוהדי הקבוצה האורחת. http://www.youtube.com/watch?v=vj0ZnWz18Gs&feature=related
והנה משחק באותו המקום מ1980, משחק שנוכחתי בו, ימים שכדורגל היה של מעמד הפועלים, ולא של הגירסה האנגלית של "צפונים" My Webpage
והנה דרבי שאיסטלנד היה בו, 5 דקות של הנאה מדרבי גדול: http://www.youtube.com/watch?v=hqIN_Tgn3m0&feature=related
בשנת , 79 (נדמה לי) סיטי, שבימים ההם הייתה קבוצה מובילה באנגליה, יצאו למשחק חוץ בשרוסברי בסיבוב השלישי של הגביע. החודש היה ינואר, קור כלבים וספק רב לקיומו של המשחק. נסענו ברכבת מן הסוג הנהדרת של אותם הימים שנקראה Football Special רכבת במחיר זול רק לאוהדים. אצטדיון קטן ונפלא ומגרש דומה למשטח להחלקה על הקרח בקנדה סנטר במטולה!! כמובן שספגנו אחד המפלות הגדולות בהיסטוריה שלנו (והאל יודע, היו לא מעט). אפילו לא זוכר את התוצאה, 1-0, 2-0, לא כל-כך רלוונטי. לא בגלל זה אני מספר את הסיפור. בדרך החוצה נכנסנו לבר והתפרצה תגרה המונית וראיתי אוהד סיטי מכניס כדור משולחן ה'פול', בפרצופו של מקומי, מחזה לא נעים. אבל גם זה לא הפואנטה של הסיפור. בדרך הביתה ברכבת ירד ערפל מטורף. אי אפשר היה לראות מטר לפניך. הרכבת עצרה באמצע שומקום. אחרי תקופה מה כולם החליטו לרדת מן הרכבת כדי לשחרר קצת מן הבירה שהצטבר בשלפוחית השתן. ירדתי מן הרכבת ביחד עם חברי הטובים: מייק, גלן והארי, והצטרפנו ושורה אין סופית של משתינים. פתאום התברר שהארי נעלם. זה היה מאד מוזר. איפה הוא יכול להיות. ואז שמענו קול חלש שאמר כך Stop you bastards!! you're pissing on my head אז התברר שמטר לפננינו הייתה תעלה באומק של איזה 3 מטר שלא ראינו בגלל הערפל! הארי, במלוא התלהבותו נפל לתוכו ובערך 5 אנשים משתינים על ראשו. זכור לי שכאשר הרכבת שבה לנסוע אף-אחד לא רצה לשבת על-ידו. כך שבאחד הימים המשפילים בתולדותינו ראיתי אחד הדברים המצחיקים בחיי. במחשבה לאחור זה נותן זווית ראיה חדשה על השיר הישן Piss on the City, Piss on the City tonight
ענק... ואם זאת, קצת מגעיל. ועדיין ענק פיטר. יש לי הרגשה שהוא מעד לא מההתלהבות http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/wink.Xxx
הארי היה בחור מיוחד. עשה כמה תקופות כמתנדב בקיבוץ. מגיל מאד צעיר הלך ונהיה קירח. בשנת 81 מצא את עצמו במן סוג של בית קפה בכיכר סולטנאמט באיסטנבול בדיוק כאשר התרחש הפיכה צבאית. תוך כדי העניינים חלון הזכוכית של בית הקפה נשבר, נפל על ראשו ופצע אותו קשה. הוא נלקח לבית חולים, איפה שהתפתח אצלו דלקת קשה בראש. ראיתי אותו חודשים אחרי זה בKippax האהוב שלנו במיין רואד בתחילת העונה. כמעט ולא זהיתי אותו כי היה לו ראש מלא שער!! עוד נס מזרח תיכוני
אתמול בלילה צ'רלטון שידרו את המפגש המרתק בין היונייטד לבלקבורן באולד טרפורד מ-1998. היונייטד ניצחו 3-2, לאחר שהם הובילו כבר 3-0 (סקולס כבש פעמיים ויורק הוסיף שער), ואילו בלקבורן חזרה למשחק משערים של מרקולין ובלייק, כאשר הם ב-10 שחקנים, לאחר שטים שרווד הורחק.
המאמן החדש של לידס כובש ומנצח את הדרבי של ליברפול בזמן פציעות: http://www.youtube.com/watch?v=FUlejyLFTcM&feature=related ועדיין לא נשכח שסימאן לקח לו את הפנדל בדרך לגול המדהים הזה : http://www.youtube.com/watch?v=IzPjlnQEkps&feature=related
אחחחח תענוג לא הייתי מספיק זמן בחיים בשביל לזכור אותו הרבה במדים שלנו , אבל גם העונה - שתיים שכן יצא לי לראות פשוט משאירות זכרונות מצוינים .בנאדם ווינר ושחקן ענק הוא היה .
Borussia Moenchengladbach V Manchester City. UEFA Cup Quarter Final 2nd Leg21st March 1979 הסיפור של הביקור הראשון שלי בגרמניה מתחיל ביום חורף מושלג בתחילת ינואר '79. חודש לפני זה חיסלנו את מילאן 3-0 במיין רואד, אחרי 2-2 ענק בסן סירו (שבאותם הימים היה ללא גג!!). לצעירים שבין הקוראים אני מבטיח שהמשפט האחרון לא נכתב לאחר שימוש בסמים או אלקוהול - היו ימים!! הייתי נער בן 16. ערב אחד היה צילצול בפעמון . פתחתי את הדלת וראיתי את חברי הטוב מייק, כולו מכוסה בשלג, בפתח הבית. "בו ניסע לגרמניה" הוא אמר. נשאר רק לארגן חופש ממקום עבודתי. עבדתי אז ב"פיקדילי" במרכז מנצ'סטר. אני מודע לזה שלחלקיכם יישמע מוזר שבן 16 עובד במשרה מלאה, אבל כך היה אז. המשכורת השבועית הראשונה שלי הייתה 28 פאונד סטרלינג! היום זה לא קונה לך כרטיס למשחק! ולכן בחלוף כמה חודשים, בשעות הערב הלכנו למיין רואד כדי לעלות על אוטובוס שלמיטב זכרוני עזב בשש וחצי בערב בדרך הארוכה לדובר שלחוף הדרומי של אנגליה. אנשי ה'משלחת' היו אוהדי כדורגל טיפוסיים. החברה על האוטובוס היו מ"פשוטי העם" כי האשירים יותר יצאו או בטיסה או בנסיעת 'דה-לוקס'. באותם הימים לא היו הרבה בנות במגרשי הכדורגל. זה עדיין היה משחק של מעמד הפועלים. אבל לנו היה דוגמא נפלאה של בנות מנצ'סטר, פשוט מהממת. עד כדי כך הייתי יפה שזכתה במיידי לשם חיבה משלה - Ten Ton Tilly לא רוצה לפקפק במצב הפיזי שלה, אבל כאשר באמצע הלילה עלינו על המעבורת בדובר כל החולדות נטשו את הספינה. הגענו לאוסטנד, בלגיה בשעות המוקדמות של הבוקר והשתלטנו על הבר הראשון שראינו. זכור לי שתי דברים, שהבר היה מקושט בהמון צעיפים של קבוצות בריטיות, ושהם מאד חששו מאתנו, כי היה להם נסיון מר (לא לשכוח, זה היה שנות השביעים). אחרי תדלוק קצר עלינו לאוטובוס להמשך הנסיעה - היעד, איינדהובן בהולנד, או יותר נכון לבית מלון שרטון בגלדרופ, עיירה קטנה על-יד איינדהובן. בבית המלון ידעו שמגיעה קבוצה של אנשי עסקים. שהם ראו אותנו הם כמעט התפגרו!! מהר מאד השטלתנו על המלון ותלינו דגלים מכל החדרים. זה היה בית מלון ממש מפואר, אני לעולם לא הייתי במקום כזה לפני, והתפננקנו במתקני המלון. הגיוני שתשאלו מה, להתחשב בעובדה שהמשחק היה בגרמניה, עשינו בהולנד?! התשובה פשוטה. באותם הימים, בגלל ה'הוליגניזם', רשויות גרמניה לא נתנו לאוהדים בריטים לישון על אדמת גרמניה!! Hey!! Who won the fu*&ing war אחר הצהריים עלינו על האוטובוס לנסיעה הקצרה לגבול הגרמני (אז עדיין היו גבולות כמו שצריך באורופה!!) העיר מואנצ'נגלדבך קרובה מאד לגבול. הגענו למגרש וירדנו מן הרכב. פתאום ראיתי ברק בעיניו של אחד משותפיי לנסיעה. "יש כאן בר" הוא הכריז בהתלהבות, וצעד פנימה. שם הוא נשאר עד שאספנו אותו אחרי המשחק!! זכור לי שהיו המון חיילים בריטים בחופשה מחוץ לאצטדיון ועסקו במכירת מזכרות של כל הקבוצות הבריטיות לגרמנים. אחד הקבוצה שלנו הלך להתלונן על כך שהם מוכרים מזכרות של היריבה העירונית שלנו, אבל הבין מהר מאד שלא כדי להתעקש! נכנסנו פנימה. רוב האצטדיון היה ללא גג. היום נדמה לי שבשנות ה70 כנראה חשבנו שזה בסדר להירטב עד העצם במשחק כדורגל! על ידינו ישב משפחה שברח מוויאטנם, לבושים בירוק לבן של המקומיים, אבל אחד מהם היה בתכלת מכף רגל עד ראש! קשיי הסתגלות אולי?! במשחק עצמו הפסדנו 3-1. זכור לי בעיקר שלא היינו במשחק בכלל. השחקן הנהדר אלן סימונסן היה מצוין. חטפנו שער ממש לפני המחצית, והם הוסיפו עוד שניים לפני שקזימירז דיינה, אחד הכדורגלנים האהובים עליי בכל הזמנים, כבש שער תנחומים. לא זכור לי ש הייתי מאד עצוב, כנראה שלא ציפיתי ליותר. בסוף המשחק אספנו את החבר שלנו מן הבר ("איך זה נגמר" הוא שאל) וחזרנו לאיינדהובן. הגדולים יצאו לברים ובתי הזונות של איינדהובן. אנחנו היינו קטנים מדי ל'תענוגות' שכאלה והסתפקנו בבר קטן קרוב למלון. כמובן ששתינו יותר מדי (המסורת רבותיי, המסורת) עד כדי כך שמשום מה השתכנענו שבעל הבר רוצה לקנות בר באחד משכונות העוני של מנצ'סטר! כל המקומיים עזבו, ובעל המקום ישב אתנו. בשעה שתיים בבוקר שאלנו אותו באיזה שעה הבר נסגר. "בשעה אחת" הייתה תשובתו! זמן קצר לאחר מכן הגיעה סיור משטרתי ואז הוא באמת נאלץ לסגור. בבוקר קמנו כמובן עם מה שנקרא בעברית יפה 'חמורמורת' ירדנו לחדר האוכל לארוחת 'בופט'. אחד החברה' הגיע במצב קצת יותר קשה משלי. את זה הבנו כאשר התחיל להעמיס את האוכל לתוך הכיסים שלו, וזכה לקריאות עידוד "You're supposed to use a plate dickhead!" האמת היא שמישהו היה יותר שיכור ממנו באותו הלילה, כי Ten Ton Tilly ישבה לשולחן עם חיוך רחב על פניה!! עזבנו את איינדהובן לחזור לאוסטנד, לבירה אחרונה ביבשת לפני חגיגת הדיוטי-פרי במעבורת, חגיגה שהבטיחה שרוב הנסיעה חזרה למנצ'סטר עברה במצב של תת הכרה. חזרנו הביתה מאוחר מאד בלילה. כל המסע הזאת, כולל כרטיס כניסה עלתה ........ 65 פאונד סטרלינג! מטורף. באותו לילה שהלכתי הביתה ממוס סייד לסטרטפורד ברגל (תרגיל ש לא הייתי ממליץ עליו בימינו) לא חלמתי לרגע שה'חוויה' האורופאית הבא שלנו תהיה רק בעוד 24 שנים, וגם זה רק תודות לתואר ה"הגינות"!!. אני מקווה ומאמין שבעונה הבאה נשים קץ לבזיון הזה~ :aaa12:
http://www.youtube.com/watch?v=04dxuQRnFpQ&feature=related http://www.youtube.com/watch?v=W_w_DaKRBSk&feature=related המישחקים מול מילאן ,בסאן סירו ובמיין רואד - ! city are b a c k איזה סיפור פיטר ,איזה ימים . חבל שהרסו את גביע אופא ,זה היה גביע מכובד ,עם משחקים אדירים במהלך השנים ,מקומות 2-4 ומחזיקת גביע הליגה , בכל מקרה הפספורט שלי כבר מוכן .
