היה נבדל לפני זה! סוף סוף נעשה צדק בכדורגל, צ'לסי שלא באה לשחק כדורגל מפסידה סוף סוף, והקבוצה ששלטה כל המשחק ושיחקה נהדר גם מנצחת (טוטנהאם). מהרגע הראשון טוטנהאם רצתה יותר לזכות בגביע, צ'לסי התרגלה לא לעשות כלום ולהבקיע במקריות שערים בניגוד למהלך המשחק (כמו שגם פה קרה), אבל גרנט חשב על איך לא לספוג במקום איך להבקיע את השני, ולכן גם נכנע לראמוס בצדק רב!!! כל הכבוד לטוטנהאם על הזכייה המוצדקת, איזה כיף לראות את גרנט מפסיד http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/eusa_clap.Xxx
מזל טוב לספרס. באמת שחבל לי שזה אתם. אבל כל דבר על מנת למנוע מהשם של גרנט להכתים לנו את ההיסטוריה. עכשיו שיילך להתראיין. כלב מטונף.
הכאב לב היחיד זה שהקבוצה מנגד היא טוטנהאם. פרט לכך, מקווה שאברמוביץ' ראה. טוטנהאם הייתה צריכה לנצח לפני ההארכה, לא זכור לי איום של צ'לסי שהוא לא כדור חופשי. כמו שקירק אמר, הכי חשוב שגרנט לא חלק מההיסטוריה. אני מקווה שמישהו יגאל אותנו מיסורינו, שגרנט לא יהיה במועדון, לא אכפת לי איך, כל דרך.
ברכות לספרס על התואר, כל הכבוד לראמוס שבעונה הראשונה הביא גביע (גם אם לא כ"כ נחשב) ללונדונים המתוסכלים. מזל טוב.
כבר יש לכם שיר על ראמוס? בא לי לשיר אותו. יאללה, תרנגולים, תחגגו כל הלילה, מגיע לכם, לא האמנתי שתחזיקו ב2-1, אבל החזקתם, כנראה כי ראמוס הוא ווינר אמיתי. אני אחגוג מהפנים של התחת. קירק, אתה אוהד אמיתי http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/icon_thumright.Xxx
כל הכבוד לטוטנהאם, מגיע לה ולאוהדים המצוינים שלה שלה. אמנם רובינסון אשם בגול הראשון אבל בסוף הוא הציל שם את טוטנהאם עם שתי הצלות מעולות. מחכה לכותרות באתרים ובעיתונים הישראליים לגבי ההפסד של אברם. נ.ב- הפעם צ'לסי בתפקיד הפועל...
מה שבלט בגמר הזה: 1. ראמוס ניצח את המשחק עם שיטה שכ"כ אופיינית, באופן אירוני, למוריניו. (הכנסה של שחקני התקפה/קישור על חשבון שחקנים הגנה כדי ליצור לחץ בזמן קצר) 2. צריך להיות גאון כדי לגרום לשחקן כמו אסיין לעלות בלי מוטיבציה ולגרום לו לא לרוץ.
צ'לסי בהחלט לא שיחקה כדורגל היום. היו לה כמה מצבים נהדרים והיא היתה חייבת לנצל אותם ולכבוש. ברכות לספרס וכל הכבוד למאמן הענק הזה - חואנדה ראמוס.
מצאת דרך טובה איך לצאת מההפסד, אחרי שכל השנים אתה צוחק על טוטנהאם http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/biggrin.Xxx
תאמין לי שכואב לי נורא שהספרס לקחו תואר ועוד על הפרצוף שלנו. אבל יש דברים יותר חשובים מניצחונות ותארים. פעם ראשונה שהרשתי לעצמי להתפרק ולעודד במהלך המשחק היה כשהשחקנים עלו לקבל את המדליות של המקום השני. אם מה שאני צריך לעשות כדי להיפטר מהתחת בעונה הבאה זה להפסיד לספרס - סו בי איט.
