כולה.. איך אני אוהב את הזילזול הזה בגביע הליגה רק כדי להמחיש לך עד כמה היה חשוב לצ'לסי "גביע טוטו", הנה דבריו של ג'ון טרי אחרי המשחק: "You hear people say the Carling Cup doesn't mean anything, but you try telling that to the players in our dressing room
ה"סאן" פירסם את שתי הגירסאות ככה שלא ממש אפשר לדעת כמה רחוק זה הלך. מה שכן, לזה שהויכוח התנהל סביב הרצון של ג'וני לראות הרבה יותר אינטנסיביות באימון המסכם - לא צריך יותר מדי הוכחות לאותנטיות :aaa8:
אני באמת לא נמנה עם מעריציו של אברם הנחש, ההיפך הוא הנון, אפילו היה בי צד ששמח על זכיה של התרנגולות בגביע הנשיקולדה רק כדי לראות את הפרצוף החמוץ של אברם מתרץ תירוצים. אבל אני חושב שהאירועים האלה שמתפרסמים עכשיו צריכים להיות קצת מטרידים לגביי צ'לסי באופן כללי. שחקנים שבאים לקטר כי הם לא בהרכב (למשחק אחד!), קפטן שחושב שהוא יקבע איך יתנהלו האימונים, שמועות על בוס שמתערב בהרכב- אלו בדיוק הדברים שהופכים קבוצת כוכבים לסביבה בלתי אפשרית. יד הברזל ותחושת הלכידות שמוריניו נתן (והיכולת שלו לספוג את כל האש ולהעסיק את העיתונאים בשטויות של "הוא אמר ככה, אני אמרתי ככה") כבר אינם, והקבוצה מראה סימנים ראשונים של אסופת כוכבים מפונקים ומפוצצי אגו. אם זאת האווירה בקבוצה, המאמן שיבוא אחרי גרנט (אם בכלל. תישאר! תישאר! תישאר!) יצטרך לעשות ניקוי אורוות רציני ולבנות מחדש.
הדבר היחידי שהשאיר את החרא מתחת לשטיח מהיום שגרנט במועדון הוא העבודה שגרנט הביא ניצחנות ואי אפשר היה לעצור ולהגיד - "הנה, עובדה, הוא נכשל". זה השתנה החל מיום ראשון בלילה. אני לא מוצא פסול בקפטן שחושב שהאימון צריך להיות יותר אינטנסיבי, בטח לא בקפטן שרב עם הבוסים שלו (ג'וני ולמפארד היו רבים גם עם מוריניו והצוות שלו... זה לא הפריע לאף אחד). אם כמו שקאטה אומר, יש כבוד הדדי ביניהם שנשמר גם לאחר התקרית - בכיף שיהיה להם. איפה ראית שחקנים שבאו להתבכיין שהם לא בהרכב? היחיד שהיו לו דין ודברים עם הצוות המקצועי היה אשלי קול - והוא צודק במאה אחוז. גם אם התחת החליט להשאיר אותו בחוץ, אש לא צריך לגלות את זה בתקשורת יום לפני שהתחת החליט לומר לו את זה. שחקני כדורגל שמקבלים מאה אלף פאונד בשבוע בדיוק כמו שחקנים בשקל תשעים - רוצים לשחק! זה שאחרי המשחק הם מתראיינים (כי הם חייבים, אף שחקן של צ'לסי לא רץ לתקשורת אחרי ההפסד) ואומרים שהם התאכזבו מכך שלא היו בהרכב זה לא רק לגיטימי, זה גם מתבקש. השאלה הגדולה היא אם יש בראש המועדון מישהו עם יד מספיק חזקה כדי להשתלט על כל הקולות והדברים האלה ולנווט את הקבוצה בדרך שלו. אני אמנע מלענות על השאלה הרטורית.
אילו חדשות נפלאות, הלוואי שלפחות אחת מהם נכונה: ארנסן מנסה להעיף את גרנט ולהביא את ראייקארד (חצי נפלא) חזרה ל4-4-2 של שנה שעברה רומן מפיק לקחים
כל מנג'ר שיחליף את גרנט, גם אם זה יהיה ליצן מליג 1 יהיה שינוי מרענן. רייקארד? בכלל סבבה. אין לצ'לסי את הכלים לשחק 4-4-2 והכי קרוב שנגיע לשם יהיה עם אנלקה באגף. שזה גם משמח, כי זה רק מוריד מהאפקטיביות של המשחק של צ'לסי. אני לא רואה יותר מדי צ'אנסים שמשהו משלוש הידיעות הללו קורה - אולי למעט קידום מסויים במעמד של רוג'רס.
אין לצ'לסי קיצוניים ברמה של רובן, דאף וקול בעונתו השנייה, לכן הגיע הזמן לנטוש את ה4-3-3 ולשחק 4-4-2 כמו בעונה שעברה. אנלקה באגף זה ביזבוז של שחקן, עדיף כבר לעלות עם 10 שחקנים וזהו.
לדעתי גם מוריניו ידע את זה, ולכן הובא מאלודה למילוי החור שהשאיר רובן. מה לעשות שהוא לא השתלב במהירות שבה ציפו לה (מ ייודע איך היה נראה עם מוריניו "לצידו" ואלמלא הפציעות שהטרידו אותו) ולכן נשארו SWP (רק לחשוב כמה התקפות של צ'לסי לא היו נדפקות אם רק היה לו 20 אחוז מחכמת וראיית המשחק של רובן..) וג'ו קול, שיציב בערך כמו שער הדולר. ויהלום נראה הגיוני בהתחשבה בבוזור שחטף התחת מהתקשורת על ההתעלמות מבאלאק. בנוסף יהלום יתאים יותר לעלק אידיאולוגיה שלו. "כדורים ארוכים? עם מי אתם חושבים שאתם מדברים, מוריניו?! אני רק בקטע של משחק מסירות וצירופים באמצע. תסתכלו כמה קשרים אני מרכיב!". http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/rolleyes.Xxx
יש "קצת" הבדל בין 4-4-2 קלאסי שמבוסס על קיצונים (מנצ'סטר יונייטד) לבין יהלום במרכז הקישור (מילאן). שנעבור עליהם אחד אחד לפני שתפציץ בעוד כמה כאלו? http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/bduh.Xxx http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/bduh.Xxx
אתה מוזמן, אבל בבקשה אל תפציץ בכאלו: "ולכן הובא מאלודה למילוי החור שהשאיר רובן. מה לעשות שהוא לא השתלב במהירות שבה ציפו לה"
אחד המשפטים הכי מדוייקים שנכתבו היום בפורום. מה הבעיה במשפט הזה?, אדון http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/bduh.Xxx
