זה נכון. לקאריק בעיטה טובה ומדויקת מרחוק. ובתור שחקן שבקושי נכנס לרחבה טבעי שהוא פיתח לעצמו יכולות בעיטה טובה יותר מטווחים רחוקים. זה אומנם היה נשמע דבילי אבל זה אחת היציאות הנכונות היחידות שהיו לזלצר באותו משחק.
קאריק שחקן שקצת קשה לו לנוע עם הכדור. הוא לא עושה הרבה תנועה לפני שהוא משחרר את המסירה או הבעיטה. לכן באופן טבעי הוא יעדיף מרחב של שטח לפניו מאשר מרחק מצומצם. השיטה הכי יעילה לעצור את קאריק היא, כידוע, לצמצם לו את שטח הפעולה. הוא לא השחקן שיתמקדו עליו בדרך כלל והרבה פעמים זה פועל לטובתו.
k_700, ברור שאני אומר את דעתי בעניין, ואני לא מציג עובדות. זלצר לא מתקרב למלר שפעם היה מפרשן את משחקי הליגה האנגלית בערוץ 5. לדעתי גיא לוי הוא לא פרשן טוב כמו מלר, אם כבר יש אחד שמתקרב לרמה זה איווניר. זה שזלצר מפרשן בערוץ גרוע ולא איכותי, זה לא אומר שהוא חייב להיות עלוב.
סטרטפורד,עופר ושאר בעלי הלווינים. בערב שחון מבחינת כדורגל,אפשר לצפות במשחק המסקרן בין צ'סטרפילד ומילטון קיינס דונס של פול אינס. התחיל עכשיו.
היום בבוקר כשהסתכלתי על טבלת הליגה, כפי שזו פורסמה ב'ידיעות', לא הבנתי איך יכול להיות שליברפול שיחקה רק 27 משחקים, היינו: יש לה שני משחקים חסרים, והיא צברה 56 נקודות עד כה. שאז, ניצחון של ליברפול בשני המשחקים החסרים, והיא חזק בתמונת האליפות לכאורה. לכן, נכנסתי לאתר של הפריימר-ליג כדי לבדוק האם ייתכן הדבר, והתברר לי שהטבלה בידיעות הייתה מעוותת. אפילו דבר אלמנטרי לגמרי כטבלה הם מצליחים לעוות. מיותר לציין שלליברפול אין אף משחק חסר, והיא שיחקה את כל 29 המשחקים.
במשך החודשים האחרונים קראתי כאן אלף ואחת דעות בכל הקשור ליחס שנותנת התקשורת המקומית לאברהם גראנט. כולן כאחד מבקרים את הגישה הפטריוטית שתומכת בצורה עיוורת במאמן הישראלי. אולם, נראה לי שרובן הגדול, ואולי גם כל התגובות בנושא היו תגובות סרק מיסודן. זה נכון שכל אותם המאמרים שהבאתם לכאן כדוגמה, וכנראה שקיימים עוד כמה שבוודאי פיספתם, כולם נאפו על אותה תבנית. אם זאת, אלינו להבין ולהגדיר תבנית זו במונחים היסטוריים וסוציולוגים, אחרת נמצא את עצמנו מותחים ביקורת תקפה אבל לא רלוונטית בעיקרה. אותן תבניות לא נוצרו ביום בהיר אחד, אלא הם פרי של תהליך הסוציוליזציה שעובר כל יהודי או תושב מדינת ישראל. תהליך זה מקורו בעובדה שמדינת ישראל במשך שנים מוקפת באויבים שכל רצונם הוא להשמידה, העם היהודי במשך ההיסטוריה סבל משנאה, רדיפה או במילה אחת אנטישמיות. כל אלה הבנו אצל אזרחי ישראל את הרגש הפטריוטי, את האנחנו מול השאר. תקשורת ההמונים, במקרה שלנו כל אותם אמצעי התקשורת המעבירים מסר דומה אינם אלה שיוצרים תחושה זו אצל הציבור, אלא תחשות אלו קיימות אצלו מלחתחילה. התקשורת רק מחזקת עמדות אלו, כיוון שבכוחה של התקשורת יכולת לתעול עמדות יסוד, אבל לא לשנות עמדות אלה. יחד עם זאת לתקשורת כן יש את הכוח ליצור תעמולה אשר לא רק שתשפיע ותעצב את הטעם הפופולרי, הטעם העממי, היא גם משחיתה את הטעם האסתטי והשיפוט האינטלקטואלי של הציבור הרחב. מדובר בתהליך מעגלי. הציבור מגיע עם ערכים מסויימים, התקשורת ממחזקת אצלו את אותם הערכים ויותר מכך מסממת את הציבור לדרוש עוד מערכים אלה. בדיוק כפי שהנשים מתמכרות לאותה תבנית עלובה של אופרות סבון, כך גם אוהדי הספורט מתמכרים לאותה תבנית עלובה של מאמרים פרו פטריוטים המציגים באופן קבוע אותנו "הטובים" כיחידה אחת נגד שאר העולם "הרעים". כמו כן, אין בתקשורת מקום לדעות מפשרות. דעה חייבת להיות רדיקלית לצד מסויים, אחרת תהיה היא חסרת השפעה. מאמר פרווה סופו להשכח עוד לפני תום קריאתו. זאת ועוד, כדי שתעמולה זו תהיה יעיליה יש צורך במוניפוליזציה. כלומר ערכים זהים בכל כלי התקשורת ללא, או כמעט ללא התנגדות ותעמולה נגדית. זאת אומרת אותם מאמרים שציינתם כאן לטובה, מאמרים אשר הציגו את התמונה באור אחר. ברם מאמרי ביקורת אלה מעטים כל כך, עד שהם הולכים לאיבוד במבול החומרים המעודדים לקונפורמיות, כלומר התנהגות בהתאם למנהגים וערכים המקובלים בחברה. כפי שכבר אמרתי, אותו טפטוף של המאמרים הביקורתיים, אין ביכולם ליצור שינוי, אין ביכולתם לאיים על הקונפורמיות. הציבור הרחב יגיב אליהם בהתנהגות חריפה (אותם הטוקבקים שכבר הזכרתם). כל מה שמאמרים אלו יוכלו לעשות זה לשמר או להטמיע דעה בקרה אלה שהחזיקו בה עוד קודם לכן, כלומר אתם. ואתם, כפי שאתם בוודאי מבינים, נמצאים במיעוט. מיעוט כה קטן שדעה זו מתנדפת לה ונעלמת כלא היתה. ואם יש לאמצעי התקשורת יכולת השפעה על קהל הצרכנים, הרי היא נובעת לא רק ממה שנאמר, אלא דווקא ממה שלא נאמר. לסיכום, הפטריוטיות וכל היוצא בזה, הוא ערך שהציבור מקבל אותו בתהליך החיברות הראשוני שלו, עוד בהיותו ילד. התקשורת בסך הכל מספקת לו את הערכים שכבר קיימים אצלו ובזכות השפע בהם היא גם יוצרת אצלו תהליך נרקוטיזציה, כלומר ממכרת אותו לדעות אלה ופוגעת לו ביכולת האינטלקטואלי לראות את אותם הערכים באור ביקורתי. מי שכן מצליחים בכל זאת, הם עדיין במיעוט כה קטן שאין ביכולת להשפיע על הסטטוס קוו. עכשיו כדי שהתיאוריה שלי לא תתנדף לה עם הרוח, אלא תנחת על הקרקע אנסה להוכיח את דברי. כדי לעשות זאת, לא אצטרך ללכת רחוק, אוציא תוצאות אמפיריות הישר מהטופיק. אני לא יודע מה מקורה, אולם בארץ הזו קיים גם מונופול דעה נוסף, שאפילו משותף לכולכם והוא האנגלופיליות. בזמנו הליגה היחידה ששודרה כאן היתה האנגלית, התקשורת כאן תמיד פרו אנגליה וגם היום כאשר ב"שירים ושערים" מאיר איינשטיין מבקש ממירי לשמוע חדשות מהעולם, כוונתו כמובן היא רק לנעשה באי הבריטי. שוב, כיוון שמדובר במעגל, התקשורת גם מתעלת את רגש האנגלופיליות ומולידה אוהדים צעירים חדשים. ולא במקרה הפורום האנגלי עשיר פי כמה בגולשים מכל פורום אחר וזאת עוד בצורה ניכרת. עם זאת, ואני מבקש שתנסו תוך כדי דברי להבחין בהקבלה לנושא הקודם, כאשר מגיע אדם שכל רצונו הוא בסה"כ לתת צד ביקורתי, להציג תמונה נוספת לפגוע במונופול האנגלופילי, בדיוק כפי שאתם דושים בל הזדמנות למישהו כזה שידבר נגד גרנט, אתם שוחטים אותו. אתם, שלכאורה מציגים את עצמכם כנאורים יותר מאשר הציבור הרחב, אולם כאשר נוגעים בערכים הקרובים אליכם, אתם אחד ככולם, מתנהגים בגינוי ורוע כלפי אותו אחד, בצורה אקווילנטית לטוקבקים שהעלתם לכאן. אם עדיין לא הבנתם, אני מדבר על שק החבתות הרשמי של הפורום האנגלי אבי רצון. האיש שהביא למדינה שלנו את הכדרוגל האיטלקי כמעט לבדו. נכון, שהעיתונאי התימני עושה זאת באופן קיצוני, כך שלפעמים האמת ממנו והלאה, אולם כפי שכבר הזכרתי, זו הדרך היחיד להשימע בתקשורת, זו השביל היחיד המוביל ליצירת עניין אצל הציבור, רק ככה ניתן להגיע לסדר היום התקשורתי. הרי אם אותו אבי רצון היה משתמש בגישה ניטרלית לדברים, מחפש לצאת הוגן לכאן ולכאן, לעולם לא הייתם מעלים מאמרים שלו לכאן כדי לצחוק עליו ואנו מצד השני לעולם לא היינו שומעים אליו, אנו, כלומר אותם אוהדי הקאלצ'יו שחייבים לו כה המון. אם יש משהו שניסיתי לומר לכם בדוגמה של אבי רצון, הוא שלפעמים למראה יש עוד שימוש חוץ מסידור התסרוקת, היא גם נועדה לכך שנוכל לבדוק את עצמו לפני שאנו מטנפלים על אחרים.
ואני אומר לך אורי, שהאפקט של אבי רצון הוא הפוך. רוב העוסקים בספורט פאסיבי בארץ ויודעים מיהו רצון, מתעבים את האיש ופועלו. רצון פועל בשיטה של דחיקת רגליים לדעות נפוצות, כשזו הטעות הכי גדולה לעשות כשאתה במיעוט. הצהבהבות, הזחיחות, השפלות, זו לא הדרך לנהוג בכלל, בטח ובטח זה לא חכם כשאתה המיעוט. אוהדי הקאלצ'יו חייבים לו המון? על מה ולמה? נכון שהוא זה שהביא לפה את הכדורגל האיטלקי, אבל עובדה שערוץ ממלכתי זרק את זה לאשפה ורק אחרי קרוב לעשור, ערוץ הספורט ואחריו צ'רלטון רכשו את הזכויות - כל זה ללא שביב של קשר לרצון.
אני לא מבין בכלל איך אתה מגן על רצון.נגיד שהוא הביא את הכדורגל האיטלקי לישראל,גם קופמן פעם היא נציג של הספורט הפחות פופולרי בארץ אבל בדיוק כמו רצוםן הוא הפך את הצעקות מכלי למטרה,פשוט ככה שני התוכניות מתרכזות בצעקות בפרסומת זה מה מראים-"תסתכלו את התוכנית תראוט אקשן!עניין!והעיקר הרבה צעקות!".איך אתה מצפה שלא יתנגחו ברצון אחרי שהבן אדם בכל הזדמנות משמיץ את הכדורגל האנגלי ואם לא משמיץ אז תמיד,אבל תמיד,מוצא דרך לעקוץ או במקרה ממש גרוע בין השאר מציין עד כמה הכדורגל האנגלי נחות לעומת הסריה א. אז הוא משהו שונה?הוא הפך לבידור להמונים,וכמו כל "כוכב" ישראלי חייב להיות בו משהו אנדרדוגי,מישהון שהולך נגד הרוב האכזרי.
אבי רצון ש"הביא את הכדורגל האיטלקי לארץ" היה בתחילת דרכו מתרגם אחד לאחד ידיעות מהעיתונות האיטלקית לעברית. בלי שום ידע בספורט, אלא מתוך ידיעת השפה וזהו הוא התחיל, הוא בנה לעצמו נישה ומאז הוא מגונן עליה באדיקות, בעיקר תוך כדי נסיון לשכנע שכל כדורגל שהוא לא איטלקי- הוא נחות. אם הנסיבות היו מגלגלות אותו לספרד במקום לאיטליה היינו שומעים את הקשקשן הזה מסביר לנו על עליונות הכדורגל הספרדי ביבשת, כמה שהוא נעלה לעומת האנגלי. לזכותו יאמר שמאז הוא צבר ידע בכדורגל והוא לא איש טיפש בכלל (בד"כ לא נותנים לאנשים טיפשים לערוך מוסף בעיתון הארץ), אבל הגישה הבסיסית הזו של להגן על הנישה שלו מפני כל דבר ובעיקר מפני המציאות (אני לא חושב שיש ספק בכלל איזה ליגה איכותית יותר מבחינת משחק, שחקנים, מתקנים, מסורת וכל פרמטר אפשרי) נשאר שם. אני יכול להבין למה בנאדם לא מסגול פשוט להיות מרוצה מהאהבה שלו, אלא הוא גם חייב להכתיר אותה כדבר הכי טוב שקיים, וזה נפוץ בעיקר באהדה לכדורגל, אבל הסגנון של האיש והעובדה שהימצאותו בעמדת כוח בתקשורת הישראלית מנוצלת לקידום בלעדי של האג'נדה שלו- מעוררת טינה. קח לדוגמא את מלר. הוא אנגלופיל בכל רמ"ח איבריו, אין ספק בכלל. אבל יצא לי לקרוא כ"כ הרבה טורים שלו ש: מבקרים את הכדורגל האנגלי, מדגישים את האלמנטים הדרושים שיפור בו, מרכינים ראש כלפיי אלמנטים במשחק שבהם המשחק ביבשת מתעלה על אנגליה ובכלל מסתכלים על המציאות לא מתוך להט משיחי אלא בצורה הגיונית יותר. אצל רצון לא תראה כזה דבר בחיים.
הוטספר: רצון הביא את הכדורגל האיטלקי לארץ בתקופה שהיה פה רק ערוץ אחד לרפואה ואחרי שהוא ויואש המיואש ממחלקת הספורט טעמו זה את ישבנו של זה, הדרך לחשיפה ארצית היתה סלולה. אני זוכר תקופות שלמות שברוממה לא נגעו באף חומר אנגלי, גם לא בחומרים חדשותיים. החשיפה היתה רק לחומר שהדון אישר. בתקופה שלעם ישראל לא היה משהו אחר במסך רבים גדלו על זה ואכלו אותה לכל ימי חייהם.
מה שאתה אומר ארצ'י נכון אני מניח, שמעתי על כך חלקי דברים אבל לא חוויתי את זה כי הייתי אז ילד קטן. אני יודע דבר אחד - מהיום שאני אוהב כדורגל, עד לפני שנתיים או שלוש בערך, הייתה עונה אחת בלבד שבה שידרו כדורגל איטלקי, זה היה כשטל בנין חתם בברשיה. גם אז זו הייתה עונה אחת שבה היו משדרים שבוע כן שבועיים לא. בטווח של כעשור הזה ולמעשה עד היום אבי רצון לא נגע בכדורגל איטלקי, מלבד הטור שלו. כשעשה זאת, לא ידע לשלהב בסמנטיקה כמו שעושה למשל מלר בטורים שלו, או כמו שעשו רבים אחרים מגאסן ואקד (בימים שעוד היה כותב ברמה) עד ניל סילבר שכותב עבור "הארץ". הוא עשה את זה בגסות, בשפלות ובחוסר טאקט שנגע המון בחוסר צדק ועיוות נתונים. עד היום כשאומרים לי אבי רצון אני נזכר בטור שלו אחרי המהפך של ליברפול מול מילאן, שם דיבר על "סטיבן ג'רארד - הקשר הכי איטלקי שנולד מחוץ לאיטליה". אני חושב להתעכב על המשפט הזה וזה נראה לי חסר טעם - עוברים על המשפט ורואים את האבסורד לבד. בשורה התחתונה, אבי רצון אינו דובר ואינו ראוי להיות דובר של כלום כי דובר צריך מינימום של דיפלומטיה ואת זה אין לו. בסופו של דבר, עוד לא נמצא ה"איטלקופיל" שישווק הכדורגל האיטלקי לקהל בארץ, אם לומר את האמת נראה שלערוצים השונים אין ממש כוונה למצוא כי כנראה השוק לא גדול מספיק. יש בעיה רצינית של פרשנים בארץ אבל גם בימים של רצון, אני זוכר שהיה מגרד את אלי נבו שהיה בעיקר חסיד של איטליה ולא ממש של קאלצ'יו, ואבי רצון בניגוד אליי ואליך אורי הוא בן אדם עם כמות מסויימת של קשרים, לצורך השוואה אני יודע שעופר (איסטלנדס) פה מהפורום שהוא לא מקורב לצלחת אלא איש טוב וחברותי הצליח להכיר במשך השנים לא מעט אנגלופילים בארץ, ואפילו הצליח לגרד כמה וכמה אוהדי סיטי במדינה. אם זה המצב כנראה זהו פני הכדורגל האיטלקי ואם מסתכלים על התמונה הכללית זה ככה לא רק בארץ. לי היו ימים שחיבבתי את הכדורגל האיטלקי ולפני הצבא אפילו התעקשתי בנסיעה לשם לנסוע לדרבי של מילאנו ונורא נהניתי, בסופו של דבר עייף אותי לראות כדורגל איטי, שמרני ומפוחד אז הפסקתי כמעט לחלוטין. אני לא שולל מצב בו יום אחד אחזור לצפות בליגה הזו, כרגע אין לה שום דבר להציע לי, בטח לא משהו שאין לי באנגליה. ובכל זאת נקודה לאופטימיות, יש קבוצה קטנה בארץ שכן אוהדת, גם בפורום, אבל קודם כל הגיע הזמן שאת המשחקים האיטלקיים ישדר איזה שפיץ אמיתי לאיטליה, לא מישהו שלמד נתונים לפני אלא מישהו שזו התשוקה שלו. יש כאלה לאנגלי שציינתי, אפילו לספרדי יש לא רק את נדב יעקובי אלא גם את רועי בית לוי שהוא כותב נהדר שאני מאוד אוהב ואולי אפילו השמטתי כאן עוד דוגמאות, לאיטלקי עדיין אין וזה הדבר הראשון שחובבי הקאלצ'יו צריכים בארץ.
uritotti כמה אפשר לבכות על העבר שהראה יותר כדורגל אנגלי,כמה? כבר למעלה מ 15 שנה מראים פה כדורגל איטלקי בכמויות, החל מהתקופה של הערוץ הראשון ותוכנית הספורט של יום ראשון שבה הראו רק כדורגל איטלקי וקצת גרמני ואחרי זה ערוצים נסיוניים ואחרי זה ערוץ הספורט וצארלטון ובעידן של האינטרנט כל אחד יכול לבחור לקרוא ולראות מה שבא לו וכל אחד יכול להתחבר ללווינים בכדי לראות איזה ליגה שבא לו ו....הכדורגל האנגלי עדיין הכי פופלארי ואהוב,גם בקרב הדורות הצעירים יותר שנולדו לתוך כל תרבויות הכדורגל השונות! אז אתה יכול להמשיך ולחפור עד מחר ולחפש אלף ואחת תיאוריות על מה ואיך שנוח לך, אבל וכתבתי זאת בעבר,זה לא רק בארץ,כל מי שטייל קצת בעולם,בכל חור נידח מהודו ועד תאילנד דרך אוסטרליה ועד קולומביה,ממצרים דרך ערב הסעודית,קפיצה לישראל ועד מדינות אירופה יודע שגם שם הכדורגל האנגלי נצפה הכי הרבה,אהוב ופופלארי ביותר, אז מה,גם שם יש אשמה של פרו אנגליה מימים ימימה? ואם אתה תולה את הטיעונים ומחפש חיזוקים מאבי רצון המצב שלך בכי רע, משיחות פרטיות של כמה חברי הפורום עם אבי רצון הוא אמר להם שהוא חולה על טוטנהאם,על הכדורגל האנגלי אבל מה שעשה אותו ומפרנס אותו עד היום זה כל הקריאות נגד האנגלופילים והכדורגל האנגלי והכניסה בשלמה שרף, על זה הוא בנה קריירה ומזה אתה מקבל רוח גבית, בעיה שלך והיא קשה.
רק תיקון קל, ברוב דרום אמריקה הכדורגל הספרדי הוא הפופולרי ביותר מבין הליגות הזרות, וזה מעדות של חבר שהיה שם. אם כי יש לציין שבדרום אמריקה לא כל כך מייחסים חשיבות לכדורגל האירופאי והוא סיפר שיש כאלה שמתעבים אותו בעיקר בגלל גזילת הכשרונות. חברים שלי שהיו במזרח הרחוק אומרים שיש חנויות של כדורגל שאפשר למצוא רק דברים של פרמיירשיפ, חבר שלי הביא לי מתאילנד בובות מיקרוסטארס של טוטנהאם מלפני 10 שנים! מי שמעיף מבט בלווינים האלטרנטיביים שיש כיום בארץ וקולטים את כל המזרח התיכון וחצי האי ערב, אני הייתי במשך שנים משוכנע בעיקר בגלל ערבים-ישראלים שדיברתי איתם על כדורגל שיש חיבה בעיקר לכדורגל האיטלקי, אבל בפועל יש רק ליגה אחת שמראים בה את כל 380 משחקי הליגה והיא - אנגליה! אנגליה היא גם היחידה שראיתי שמראים משחקים מליגת המשנה בה. עד כדי כך צמאים לכדורגל משם.
הוטספר, לפני שבועיים בתוכנית הספורט של 102 כשנדבר יעקובי היה שם עלה מאזין ובין היתר סיפר על שחזר מטיול בדרום אמריקה, יעקובי שאל אותו נו ואיזה כדורגל ראית שם במקומות שהגעת אליהם כשחשב כמובן שידבר על הספרדי או הדרום אמריקאי,המאזין ענה רק כדורגל אנגלי,כל הזמן ובכל מקום הראו שם רק כדורגל אנגלי, יעקובי השתתק. חברים שלי שהיו פעמיים בטיול בברזיל,מעבר לכדורגל המקומי שם הם אמרו לי,רק כדורגל אנגלי רואים ומעריכים שם!
