גם אצלי זה ככה!!!!! פשוט לא יכול... גם אם סתם הרמתי איזה מקל בטיול והתחלתי לשייף ולחדד אותו סתם מתוך שיעמום, אני לא יכול לזרוק אותו... ואז אני אומר לעצמי כמה זה דבילי, אז אני זורק, ואז הולך להביא אותו חזרה כמו טמבל...
תיארתי לעצמי שיעלה עכשיו דיון כזה, אבל יותר בכיוון של הפאדיחות... 1. אני תמיד אוהב לשחק עם הווליום של הטלוויזיה, אבל עם המספרים הקבועים האלו : 13, 16, 18, 20, 23, 26, 28, 30, 33... (נחשו לבד את הסדרה, אבל זה מסתיים מתישהו) כששותף שלי לדירה נשאר על מספר שלא מוצא חן בעיניי אני רב איתו ואז כשהוא לא מסתכל מחזיר למספר הרצוי. 2. אני תמיד שומר על כרטיסי כניסה של הפועל, אפילו ממשחקים שבהם הפסדנו... 3. כנ"ל גם לגבי מנויים (עוד מעונת 2000-2001, למרות שהייתי מנוי הרבה שנים) 4. כשאני קורא עיתון ויש רוח אז תמיד חצי מהעיתון עולה לי למעלה, ואני במקום למשוך את העיתון אלי מחכה שהרוח תתעייף והעיתון יחזור לקדמותו... מזוכיסט שכמותי. 5. כשאני ניגש לתמי-4 למזוג מים רותחים לקפה, אני מחכה עד שאני מקבל "כווייה" ואז אני יודע שהמים חמים.
כשאני רואה סרט או סתם טלויזיה, או כל דבר אחד שכתוב עליו מילים בעיברית, אני סופר את המילים, ואם לא יוצא מס' זוגי של מילים אני ממשיך לקרוא עד שיש מספר זוגי. אני מסדר את החולצות של ברסה שוב ושוב ושוב (ויש לי 15...) כי כל פעם הן נראות לי מלוכלכות ולא ישרות, יש להן קומה משלהם והיא חייבת להיות הכי מושלמת אחרת אני לא יכול לישון בלילה. עוד משהו שקשור ללילה-אני תמיד מוודע שהכלבה שלי מכוסה, שיש לה אוכל ומים, ובחודש האחרון החתול הקטן שלי חייב להיות על המיטה שלי מכוסה, שיהיה קרוב אלי. אני קם בלילות שאני שומע אותו זז ומחכה עד שהוא יחזור לישון, אם הוא לא יושן אני לא מסוגל לעצום את העיניים.
זה חזק! בנוגע לווליום - אני עושה את זה יותר פשוט - בכפולות של 5. ואין לי הסבר לזה. פעם הייתה לי סטייה להקפיא בקבוקים של מים (לא לגמרי) ואז פשוט לאכול את הקרח מזה. בקיץ זה תענוג!
