אבל איך קבוצה יכולה להיכנס לאליטה הזו? אני רואה כדורגל מתוך רצון להאמין שדברים משתנים, שהענף דינמי, שהיום אני רואה קבוצה X טובה ואחרי כמה זמן Y, כיום הכדורגל באנגליה לצורך העניין הוא כדורגל של קבוצות W X Y ו-Z, איך קבוצה V שמסיימת כמה שנים קרוב ושרוצה להתקדם תוכל לעשות את הצעד ההדרגתי הזה של מעבר לאליטה אם לא יינתן לה הצ'אנס להתקדם? ואיך היא תתקדם, אם ברגע ששחקן מראה שיש לקבוצה הזו חומר של האליטה הוא הולך לאליטה במקום לעזור לקבוצה להיכנס לאליטה? זה לא שוויוני וזה גורם לי לחשוב שאולי בכל זאת יש קצת הגיון בשיטה האמריקנית.
ישנו ביטוי אנגלי האומר כך: "The position that you take, depends where you sit". השיטה היום בכדורגל האירופי עוזרת למי שנמצא בליגת האלופות ואילו אנחנו בבעיה קשה כקבוצה שרוצה להכנס למועדון ולא יכולה מסיבות אלו ואחרות לשמור על שחקני המפתח שלה. יחסית לקבוצה שלא נמצאת במועדון ליגת האלופות אנחנו קבוצה עם לא מעט הכנסות, לכן המבחן שלנו השנה עם ראמוס הוא מאוד חשוב - צריך לשדרג את הקבוצה בצורה משמעותית, על מנת ליצור סיכוי להגיע בליגה לאיזור ליגת האלופות.
ראמוס כנראה מתכוון למנות את וודגייט לקפטן. ראמוס לא יודע כמה המלך יוכל לשחק בעונה הבאה ורומז שזה יקבע ע"י הרופאים. כנראה שהקינג הולך לבדיקה שתכריע אם הוא בכלל מסוגל לשחק. אני מקווה שרובי לא יפגע מהחלטה כזאת. http://football.guardian.co.uk/News_Story/0,,2274689,00.html
וודגייט ...?! וכי מה ולמה ? כמה זמן הוא כבר בקבוצה ? שבועיים ?, אה, לא, חודשיים... אני מבין את העיקרון שמעדיף למנות לקפטן בלם (או כל שחקן אחר מהאגף האחורי של הסגל), ולא חלוץ - אבל (ואבל רבתי) - לקינו זה ממש מגיע. ובצדק. סרט הקפטן תפור לשרוול החולצה של קינו ממש כמו כפפה ליד. לא מבין את זה.
אני חושב שהדרך היחידה להתגבר על המיליונים של האליטה היא לב ומלחמה. ובתור קבוצה אנגלית אני חושב שדווקא יש לנו את הפוטנציאל. כי הסגל האו אנגלי, להוכיח שהאנגלים שווים לא פחות מנבחרת אפריקה או דרום אמריקה. גם אני הולך עם האמוציות ומרגיש שברבה ישאר. וכמו שאיתן אמר המטרה היא להוכיח לברבה שיחד איתו בינואר 2009 אנחנו נדבר חזק.
לחלוטין עם עמית בקטע הזה. לא מבין את זה בכלל. לתת לבחור שהגיע בינואר, נהדר ככל שיהיה, שלא היה קפטן מימיו, על חשבון סמל לכל עניין ודבר... הזוי. וזה בא דווקא מעיתון אמין.
וודגייט הוא מנהיג מלידה.תמיד עם הראש למעלה,מכוון את השחקנים לצידו,ואפילו בריצה אחרי הגול בוומבלי ראיתי מנהיגות. כנראה שראמוס יודע שרובי יצטרך להיות ברוטציה כמו כל עונה בעוד וודגייט יהיה שחקן קבוע בהרכב.כל הסיפור הזה שהסרט עובר מיד ליד צריך באמת להיפסק. וודגייט בלם אנגליה ויש לו את כל התכונות להיות קפטן מעולה.
הכל יכול להיות אצל ראמוס.אין אצלו פרות קדושות. אגב,ראמוס אמר היום שהוא כבר החליט מי השחקנים שינופו בסוף העונה.
סיימנו הגנה וקישור,אז הנה התובנות שלי לגבי העמדה הכי קשה. ההתקפה. קינו - כמובן נשאר. בנט - נשאר.סיום עונה לא רע.לא שחקן של 17 מיליון ושחקן של בטחון.אם יש לו בטחון אז הוא מוסיף המון. ברבטוב - חייב להישאר.צריך לתת לו הצעה כספית חלומית ולתפור אותו לכאן.אם רוצים להתקדם אז אסור לשחרר. פקהארט - להשאיל. סיכום : אם ברבה עוזב אז צריך להפוך את העולם ולמצוא חלוץ שהוא מנייה בטוחה. זה כנראה יספיק. שלושה חלוצים ופהארט שמוכן לחזור מהשאלה זה יהיה מספיק.
טוב,סיכום סופי. אם אני ראמוס אני משחרר את : רובו,יאנג פיו לי,אקוטו,רושה,קאבול,וטאייניו. מתנדנדים (בהתאם לשחקנים שנצליח להביא) :צ'רני,דוסון וזוקורה. עכשיו נותר לי לראות אם אני קרוב לראש של ראמוס.
מחצית בוויגאן. ככה צריך להראות משחק סוף עונה.הרבה התקפות שלנו,כולם נהנים במגרש והקהל כמובן. שער נהדר אחרי כדור על 50 מטר מהרפרטואר של טומי הדלסטון וקרוס מעולה של לנון שהגיע לברבה שמהאוויר עם החיצון המשיך לרשת. הם השוו מסיבוב של האסקי על זוקורה שמשחק במקום וודגייט הפצוע. הגיע לנו פנדל של 100 אחוז על ברבה אבל השופט נדם.מעבר לזה אנחנו מסתובבים ברחבה שלהם רוב המשחק וברבה נותן רגעי קסם. אגב,בוויגאן בגלל מיעוט הקהל הביתי,קבוצת החוץ מקבלת יציע גדול מאחורי השער ולא האמנתי שבשלב הזה נמלא אותו. אז טעיתי...פשוט מדהים.
הזדמנויות לשתי הקבוצות בחצי השני. וויגאן פגעו במשקוף והחמיצו מקרוב ואנחנו החמצנו אחרי פריצה נהדרת של לנון. אגב,לנון היה הכי טוב אצלנו והוכיח שאסור בחיים לוותר עליו. אני זוכר שבפעם הראשונה שראיתי את פלאסיוס וולנסיה כתבתי שוויגאן נשארו בליגה בגלל שהביאו אותם. היום וולנסיה שוב היה נהדר וגם פלאסיוס.
