http://www.nrg.co.il/online/3/ART1/725/224.html אני מודה, עם כל הידע שלי על התקשורת פה התקשיתי להאמין שמישהו ישבח את אברם על מה שקרה אתמול. אז התקשיתי. גרנט במרחק נגיעה מהאליפות? טפו טפו טפו, בלי עין הרע, כמו שזה נראה עכשיו הסיכויים שלו לאליפות נמוכים, אם זה מרחק נגיעה אז יונייטד במרחק נשימה. "אבל גם אם צ'לסי לא תיקח לבסוף אליפות, ולא תזכה בצ'מפיונס, מבחינתי גרנט הוא מאמן העונה"-פה כבר התייאשתי, על מה ולמה מגיע למנג'ר שלא זוכה בכלום להיות מאמן העונה? על זה שהוא נולד בפ"ת? כנראה שיש אנשים שלדעתם זה מספיק. "אבל כולם שוכחים שכשהוא קיבל את צ'לסי, היא היתה הרבה יותר רחוקה מהמקום הראשון, ואף אחד לא ממש נתן לה צ'אנס להגיע לגמר האלופות"-להזכירכם, כשמוריניו פוטר צ'לסי הייתה בשוויון נקודות עם יונייטד, ועדיין אחת הפייבוריטיות לגמר הצ'מפיונס. אבל זה תמיד שעשע אותי לראות איך העיתונות מנסה למכור לאנשים שגרנט קיבל את מכבי פ"ת והביא אותה לגמר. בכלל, טורים כאלה טובים להרגיע את הלחץ עד הערב. קריאה מהנה.
דני . אני אגיד לך למה גרנט מבחינתך ,מבחינתו ,מבחינתי ומבחינת כולנו כבר שיחק אותה?. הבן אדם בעוד פרק זמן קצוב מאוד הולך לגזור קופון של חמישה מליון פאונד'ס . טבין ותקילין. ולהשתין על כולנו בקשת . כולל שלמה שרף כולל אבי רצון כולל שגיא כהן כולל דרור קשטן . ולצאת לפנסיה מוקדמת עם 40 מליון שקל שיתקתקו ריבית יומית .לשכב על ערסל בקריביים לצד צופית.וואלה אחרי "מכה" כזו שיגידו עד מחר שהוא מתאים רק להפועל ירוחם. בשתי מילים?? על הזין......... (נמאס לדבר רק על תחת)
יש הרבה מאוד שליליות כלפי גרנט, הכתבה מנסה להחמיא לו והיא מפספסת עם העובדה שהוא יפתח פתח לעוד מאמנים באירופה וכו שזו שטות.האליפות לא כל כך רחוקה, ניצחון ריאלי בבית וסיכוי למעידה במה שנשאר זה לא סיכוי קלוש בכלל אבל הכתב צריך לדייק עם כך שהניצחון לא הוא שייתן את האליפות כפי שמתואר. בכל מקרה לדעתי הוא דווקא כן מצליח בינתיים במבחן התוצאה. הנה מה שאני חושב על ההתנהלות - להיות שם מעט באיחור, אבל ההשוואה בין פיטר סלרס לגרנט פשוט מתבקשת. פיטר סלרס הבריטי היה ענק קולנועי, פעמיים היה מועמד סלרס לאוסקר ופעמיים הוא הפסיד. בפעם הראשונה זה היה על משחקו בסרט של סטנלי קובריק הגאון- 'דוקטור סטריינג'לאב', בפעם השנייה זה היה על תפקידו בסרט 'להיות שם' של האל אשבי על פי ספרו של הסופר הפולני יז'י קושינסקי. למי שאינו מכיר את הספר או את הסרט, להלן תיאור של המתרחש בו- סלרס מגלם ב 'להיות שם' את צ'אנס הגנן של איש אמיד מאוד בוושינגטון, צ'אנס לא יצא מעולם מתחומי האחוזה. כל הקשר שלו עם העולם החיצון התקיים דרך תוכניות הטלוויזיה בהן צפה להנאתו, כך שתפיסת עולמו הייתה מגבלת ביותר. יום אחד בעל האחוזה נפטר וצ'אנס נאלץ לעזוב את הבית ולצאת אל העולם האמיתי שמחוץ לאחוזה ולטלוויזיה ביומו הראשון הוא נפגע מרכב של איש עסקים עשיר בשם בנג'מין ראנד, אשתו של האיש מזמינה אותו לביתם על מנת שיחלים מהתאונה. בבית החדש הוא מתאר את עורכי הדין שבאו לסלק אותו מהאחוזה, בעל הבית העשיר חושב לעצמו שצ'אנס נקלע למצוקה כלכלית שבגללה הגיעו עורכי הדין וסגרו לו את העסק. ראנד שאינו מבין כי צ'אנס הוא גנן פשוט המתאר את עורכי דין שסילקו אותו מהאחוזה בה עבד, לוקח אותו תחת חסותו. דבריו הפשוטים של הגנן המתארים את עבודתו בגינה, נתפסים כמשלים חכמים ביותר אודות הכלכלה והפוליטיקה האמריקנית. צ'אנס לבוש בבגדיו של בעל האחוזה, וגם מדבר בחשיבות עצמית גבוהה כשהוא מחקה את פטרונו, נחשב לפתע להיות לאיש מבריק בפוליטיקה ועסקים. ראנד שהיה ידיד קרוב של הנשיא האמריקני מפגיש בין הנשיא לגנן, הנשיא מתרשם מאוד מההסבר של הגנן על עונות השנה המתחלפות בגינה, ומפרש אותן כעצות רבות משמעות. במהרה הופך הגנן המוגבל ליועץ של הנשיא, לאדם מבוקש בחברת העילית של אמריקה ולאיש מפורסם המופיע בתכניות אירוח. ראנד שסבל ממחלה ממארת נפטר, במהלך ההלוויה שלו הנשיא נושא את ההספד, באותה השעה חבר המנהלים של כמה מעסקיו של ראנד מנהלים דיון לגבי הנשיא הבא בו הם יתמכו למשרה- השם שעולה הוא של צ'אנס הגנן שאין לו שום ידע בעסקים או בפוליטיקה. הסרט הוא סאטירה עוקצנית כלפי החברה בה במידה ואתה לבוש כמו שצריך, אומר את מה שצריך(גם אם זה דקלום של דברים שראית בטלוויזיה), ויש לך חברים במקומות הנכונים, אתה יכול להגיע לכל מקום גם אם מבפנים הכל חלול. כאשר אני נזכר בסרט, קשה לי שלא להשוות אותו עם כל מה שמתרחש השנה בצ'לסי. גרנט הוא כמובן לא מוגבל שכלית להיפך, הוא גם לא מאמן גרוע, אבל הוא פשוט נמצא במקום בו הוא לא אמור היה להיות בזכות דברים שלא קשורים למקצוע בו הוא עוסק. הדברים אותם הוא אומר לתקשורת לעיתים חסרי כל אחיזה למציאות, המינוי שלו לא דומה לכלום עם כל הכבוד לארבע אליפויות וגביע בליגת העל שלנו ואפילו לקמפיין ה'מזהיר' בנבחרת, זה לא אמור להקנות לו את המקום הבכיר על הספסל של קבוצה כמו צ'לסי. כאשר הוא מונה לתפקיד למרות הדרך רציתי דווקא שהוא יצליח, לא מכיוון שאני מחבב את האיש, את דרך התנהלותו בתקשורת או את סגנון משחקו. הסיבה הפשוטה היא שהצלחה שלו תוכל קצת להוכיח שמאמני הכדורגל זוכים לעיתים קרובות לקרדיט עצום שפרט לספורים מאוד(המאמן אותו הוא החליף הוא אחד מהם) הם לא ראויים לו. גם אם מדובר בכדורגל לא נעים לעין, גם אם הוא הפסיד את שני התארים בהם מוריניו זכה בשנה שעברה(קשה לי להאמין שהיו עושים כזה עניין מגביע הליגה במידה ומוריניו לא היה זוכה בתואר בשנה שעברה), גם אם מדובר בהגרלה קלה ביותר באלופות, ובעיקר גם אם יש לצ'לסי ולמאמן שלה הרבה מאוד מזל, מדובר בהצלחה. גרנט ניצב תשעים דקות מהגמר ועדיין נמצא במאבק לא תיאורטי על האליפות, מבחינתי מדובר בהצלחה לאור הקריסה שציפו מהקבוצה עם המינוי. בסופו של דבר גרנט מצליח איכשהו עם התוצאות להוכיח(אני מודע היטב לכך שיש שיגידו שכל עוד הוא לא מרים את הגביע במוסקבה ובאנגליה ועם הכדורגל המכוער שקבוצתו מציגה בניגוד לאמירות שלו על כדורגל חיובי, הוא לא עשה דבר וחצי דבר), שלא תמיד צריך מאמן עם שם גדול ורזומה ברמות הגבוהות ביותר כדי להגיע להישגים בעולם הכדורגל של ימנו. הישראלי נכנס לתפקיד במלכוד- במידה והוא יצליח יזקפו את ההצלחה לקודמו, לסגל ולכסף של הבוס, במידה ויכשל יאשימו אותו. הבעיה היא שכשגרנט מצליח, הוא מנסה למחוק את קודמו
כתבה מאוד יפה על פרגוסון: http://sports.walla.co.il/?w=/316/1267523 שגיב, נהנתי, גם הבן שלי קרא ולמד דברים שאני שכחתי כבר.
גיא אני מקווה שמצאת לך כמה דוגמאות לשאלתך מאתמול בין הגיגיו של שגיא כהן היקר. אני השתדלתי לא לשמוע, אבל מתישהו במשחק הוא טען שהנרי מתייעץ עם אבידל על איזשהו תרגיל בצרפתית, ופארק ג'י סונג עומד שם ומנסה להקשיב להם. http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/bduh.Xxx
למה אתה מצפה? לאפס טעויות? לשלמות מושלמת? אני חושב שהביקורת שלכם הרבה יותר מדיי מוגזמת. לשגיא כהן יש ידע סופר נרחב שאנחנו יכולים רק לקנא בו, בניגוד למה שאמרתם הוא יודע טוב מאוד לנתח שינויים ומערכים ודברים תוך כדי משחק. הבעיה שלו היא החוש השישי שלו - ההתנבאות, שלעיתים מצחיקה ולעיתים סתם מעצבנת. כרגע הוא פרשן טוב, לולא החוש השישי הוא מצוין. רמי וייץ השדר הכי טוב שיש לנו בארץ, כי יורם ארבל כבר מתחיל להיות סנילי. מינימום טעויות, מבין בכדורגל ויש לו קול מצויין (ונתעלם רגע מהדקה ה-92 של גמר 99' http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/biggrin.Xxx ). מה עוד אפשר לבקש משדר? בנוגע לשגיא כהן והביקורת עליו על זה שהוא מסעדן, נו באמת... אולי פשוט תתחילו לבקר אותו על כך שיש לו אוזניים בולטות וקרחת. גם אם אחד הבוסים שלו יואיל בטובו לרמוז לו שהנבואה ניתנה לשוטים ושמשה רבנו מת לפני 2000 שנה, אתם עדיין תמצאו על מה לבקר אותו (מה זה החולצה הזאת, הנחרות צחוק שלו מעצבנות, יש לו טיקים מציקים בעין. אתם יותר יצירתיים ממני.)
ומה חדש במעריב...כלום,נותנים למישהו שאפילו לא יודע מי שיחק אתמול ומי לא(וידיץ) לכתוב טור על כדורגל,עלוב ביותר: http://www.nrg.co.il/online/3/ART1/725/588.html
ציטוט: "דניאל שחק הוא חבר מערכת הספורט של nrg ואיש דסק הכדורגל העולמי במדור הספורט של מעריב." and a total wanker (החלק הזה לא ציטוט)
זה די מה שהיה אתמול. אומנם עם המושג "פחדני" אני לא מסכים, כי אני חושב שכדורגל הגנתי הוא כדורגל טוב, אבל אין ספק שמנצ'סטר לא סיכנו את השער. אם קבוצה איטליקית הייתה עושה את זה התגובות היו כאן שונות ממה שראיתי כאן בחודשים האחרונים, אבל שמצ'סטר עושים את זה אז זה בגלל "שיקולים, טקטיקה, מגרש קשה, פרגסון יודע מה הוא עושה" וכו' וכו'. לא הוגן, זה פשוט לא הכי מכבד כאן את האנשים. הקבוצה שלכם (כמו גם האנגליות האחרות במפעל) למדו לעשות בשנים האחרונות מערכים הגנתיים בסגנון שהאיטלקים עושים כבר שנים, האנגלים למדו את הנוסחה להצלחה. לפני 5 שנים קבוצה אנגלית לא הייתה משחקת כך והייתם גאים בזה, אבל היום משום מה אתם מקבלים את זה ולא אומרים מילה. אני רוצה לדעת בכנות, למה? ככה ויתרתם על העקרונות שלכם? או אולי אתם מוכנים להודות שזאת הדרך לנצח? אשמח לתשובה. דני.
דנידין כמה פעמים ראית את יונייטד משחקת כמו אתמול? כמה פעמים בשנה יש לקבוצת כדורגל 4 משחקים גורליים תוך 12 ימים נגד קבוצות כאלה. לא עקבתי אחרי הלחץ על שחקני ברצלונה לאחרונה אבל אפשר להניח שהם לא משחקים אינטנסיבית כמו השדים האדומים אז אפשר וצריך להבין את המשחק שלנו אתמול בהקשר הכולל.. איטלקיות שמיטלקיות...
פעם אחת זה לא תירוץ וזה גם יותר מפעם אחת. אם יש לך עקרונות אז אתה ככה מעלים עין עליהם לפעמיים? גם האיטלקית לא עושים זאת כדרך חיים, אלא רק שצריך. בליגה זה כמעט ולא קורה למעט במפגשים מכריעים (כמו שקורה גם באנגליה). בעצם הכל קלישאות נכון להיום, כי אלו דברים שאכן היו פעם בולטים יותר, אבל בואו נודה, הם שונו וכולם משחקים די דומה בעידן המודרני (שונה כמובן, אבל עם קווים מאוד דומים).
ואז הוא פסק בידיענות מרשימה ש"הקוריאני לא מבין צרפתית..." מניין לך, מר כהן הנכבד, שהקוריאני באמת לא יודע צרפתית ? אתה יודע מה הוא למד בתיכון ? איזה קורסים ללימוד שפות הוא עושה או לא עושה ? תאמר: "סביר להניח ש...", תאמר: "אני מעריך ש...", תאמר כל דבר ורק אל תפסוק בידענות מוחלטת כזאת דבר שאינך יכול לדעת. זאת אולי דוגמה קטנה, קטנונית משהו, אבל כל כך מייצגת את האיש ואת קביעותיו המוחלטות שאין עליהן עוררין, בדברים שהוא יכול רק (במקרה הטוב) להעריך. יש לזה שם בעברית. מילה קטנה. קוראים לזה : שחצנות.
