שנה שעברה במחזור האחרון ניצחתם רק כי לנו לא היה איכפת, פייבוריטים אתם לא אבל כן יש לכם סיכויים טובים. אני מקווה שההיסטוריה לא תחזור על עצמה וניקח את הנקודות, זה משחק בית, אנחנו יותר טובים ממכם, ככה שאין מצב שאתם פייבוריטים.
אין דבר כזה לא איכפת בכדורגל אנגלי. אף אחד לא רוצה להפסיד, בטח לא בבית ומול קבוצה שמועמדת לירידה. בעונה הזאת המשחק שלכם מול הפטישים בלונדון גם היה בעל משמעות. הימור שלי: תיקו או ניצחון לזונייטד. זונייטד מהצפון.
לא איכפת היה באמת ביטוי קצת מוגזם אני מודה. אבל זה לא שהבטחנו את המקום ה5, הבטחנו אליפות ולכן זה הרבה פחות משנה, האוהדים יהיו מרוצים גם אם ננצח וגם אם נפסיד, אחרי ההפסד הזה בהרבה מקומות אמרו שמנצ'סטר "נתנה" את המשחק, כולם יודעים שזה לא נכון אבל זה שחשבו ככה הרבה אנשים יכול אולי להעיד שהניצחון לא היה בראש המחשבות של כל השחקנים, העיקר לגמור את המשחק בכבוד, וגם במשחק הזה אם אני לא טועה היינו טובים יותר.
כבוד (תגיד את כמו יהורם ותראה כמה זה מצחיק) זאת המילה המתאימה. אני מקווה שווסטהאם הפעם ילחמו ויתנו את כל מה שיש למרות שהמשחק לא ישנה עבורם דבר, כמו שעשו לטוטנהאם בעונת השילשול שלה.
קייטלי מוולבס מועמד להגיע אלינו בעונה הבאה. לפי כל מיני מקורות אומרים שהוגשה הצעה של 3.5 מיליון פאונד. בפעמים הקודמות שנרכשו שחקנים מהצ'מפיונשיפ בסכום גבוה כזה היו אלה אפסון ואשטון..והם הוכיחו את עצמם כרכישות מוצדקות..
זה שהסכום אמור להיות בסדר גודל של הסכומים שהושקעו באשטון ואפסון לא מבטיח כלל שנקבל שחקן ברמתם... מדובר בקיצוני שמוסיף הרבה מהירות לחלק הקדמי, שזה תמיד דבר נחוץ. לא בטוח שזו העמדה הראשונה שהייתי מחזק.
מבט כולל על העונה שהסתיימה לה, לאוהדי ווסט האם הספורים בפורום ולחברי הפורום בכלל: זה התחיל ברכשים מבטיחים, שחקנים כמו פאובר, דייר, פארקר ובלאמי. אחרי האושר העצום שחווינו בעקבות ההישארות בליגה כל מה שרצינו זו עונה יציבה של מרכז טבלה, בדיוק מה שקיבלנו. בחזרה להתחלה. קרבישלי קיבל תקציב מכובד שרובו הורכב ממכירות של שחקנים שלא נתנו את התפוקה בעונה שעברה, בין אם ריו קוקר, בניון או הארווד. הרכשים המבטיחים שכבר הזכרתי חוו את חוסר המזל שאפף אותנו העונה על בשרם. אם הייתי צריך לזרוק מספר הייתי אומר שכתשעה שחקני מפתח נעדרו העונה בשלב זה או אחר, כמה מהם לתקופות ארוכות מאוד. העונה התחילה עם הפסד ביתי צורם לחבורה המלהיבה דאז של אריקסון. הפרוספקט של אשטון כשיר עם בלאמי השאירה מקום לאופטימיות למרות העזיבה של קרלוס טבז. התוצאות השתפרו מאוד בהמשך, עם נצחונות חוץ חשובים ויכולת טובה מאוד, רק שפה התחילו כל הפציעות. קרבישלי ראה שבוע אחר שבוע איך השחקנים שלו נפצעים במהלך המשחקים ובאימונים. down to bare bones קוראים לזה המאמנים- כ"כ נכון. העובדה שבשלב מסוים הקבוצה שיחקה עם קול כחלוץ בודד מספרת המון. הוא דווקא השתפר מאוד, ואיתו גם שחקנים כמו בוייר, אתר'ינגטון ומקארטני. קרבישלי ודיי חיפשו רעיונות יצירתיים והצליחו לאלתר הרכבים שונים שיאספו נקודות. השהות הממושכת במקום העשירי, המקום שבו הקבוצה סיימה בסופו של דבר, עזרה לקרבישלי להבין שהקבוצה בדרך הנכונה. הפילוג בקהל הוביל לשתי קבוצות, זו שרוצה את קרבישלי כמאמן וזו שלא. הרוב השפוי הצליח בסופו של דבר להבין שהקבוצה נראית אובדת עצות מכורח הנסיבות, וגם קרבישלי עצמו הודה שהיה צריך להתנהל טוב יותר בחלון ההעברות. דין אשטון החל לפרוח לאחר שנכנס לכושר והוריד מעט במשקל, והיה אחד השחקנים החשובים של הקבוצה יחד עם פארקר, מקארטני, גרין, אפסון ושות. החלוץ האנגלי שקיבל זימון בסוף העונה לסגל נבחרת אנגליה, צד את עינו של פרגי וגם הספיק לכבוש כמה שערים נהדרים וחשובים. גולת הכותרת של העונה הסולידית היא שיתופם של שחקני האקדמיה. שניים מהם שכמובן בלטו ונצצו הם ג'יימס טומקינס ופרדי סירס, בלם וחלוץ סופר כשרוניים שהצטרפו למארק נובל ואנטון פרדיננד כעוד שניים מבני טיפוחיו של טוני קאר האגדי. העונה נגמרה כידוע עם מקום עשירי וטעם של החמצה, בייחוד בגלל מכת הפציעות הלא נורמלית שנחתה על המועדון. קרבישלי קיבל מסר ברור מהבעלים האיסלנדי- את הכסף לרכישות תקבל רק אם תקצץ את הסגל הענק ואת סך המשכורות. המאמן האנגלי בונה על חזרתם של השחקנים הפצועים, ולשם כך יגיע צוות רפואי מיוחד לבדוק את כל הפציעות. מי שהגיע כדי לפתח את רשת הסקאוטינג ולטפל בעניינים מקצועיים בכלל הוא גי'אנלוקה נאני המנהל הטכני. אז הולך להיות קיץ מעניין, מבחינת כמות ההשקעה, מי יגיע ויעזוב, מעבר אפשרי למתחם אימונים חדש, מנהל טכני שאמור לשנות כמה ודברים ושחקנים שאמורים לחזור מפציעות. ולטעימה קטנה מהעונה הבאה, תלבושת החוץ החדשה: http://img.photobucket.com/albums/v516/hammerbenj/newkit.Xxx
ווסטהאם יכולים להיעזר בעונה הזו כעונת מעבר, אני לא צופה עזיבה של שחקנים מאפטון פארק מלבד אולי מאמן חכם שיחליט לשים את הכסף על נובל המעולה, ווסטהאם צריכה כמה שחקנים סולידיים באמת שיוכלו לרוץ לאורך עונה שלמה ולא שחקנים שיכולים להבריק מדי פעם, ואולי אפילו לדגדג קצת את המקומות שמתחרים על מקום באופ"א.
עזיבות יזומות שלנו יהיו של שחקנים סטייל קוואזי(עדיין קיים!), בואה מורטה, דבנפורט וכו' שלעולם לא יכנסו לסגל ואם כן אז לא יבריקו בלשון המעטה. חייבים להפחית את כמות הכסף על המשכורות. אם נצליח לטפס לאט לאט למקומות 6-8 זו תהיה הצלחה גדולה, אבל הכל תלוי בשחקנים שיגיעו(הרבה בזכות נאני) ובמצב הפציעות. מה שקרה העונה היה חריג ומוזר.
אני חושב ששחקנים כמו דאייר, פאובר,בלאמי,אשטון,אתרינגטון, פארקר, נובל זה שילוב של המון כישרונות אנגליים ולצערי לא הייתה פעם אחת העונה שכולם היו כשירים בו זמנית. בהחלט יש מה לחכות מהעונה הבאה, ולגבי מדיניות הרכש: לפי הרכש שיגיע נדע לאן פנינו מועדות. אם קיצוץ של שחקנים בעלי משכורות שמנות הוא הסיכוי היחיד לקבל כסף עבור רכישות, כנראה ששחקנים כמו בואה מורטה,ניל, סולאנו, ואולי אפילו מאלינס יצטרכו לעזוב. לצערי העונה היו לא מעט שחקנים שהרוויחו פשוט משכורות עצומות עבור תמורה כמעט אפסית על המגרש(בלאמי,פאובר, דאייר, פארקר, ליונברג) ואני מאוד מקווה שאם ימשיכו בעונה הבאה נראה מהם הרבה יותר. העונה הזאת, לראות את פומפי כמו שנראתה(גמר גביע) לראות את טוטנהאם זוכה בגביע, לראות קבוצות כמו בלקבורן או אסטון וילה עושות את הקפיצת מדרגה ,זה עושה חשק לעונה הבאה, אני מאוד מקווה שהעיניים גם של הבעלים נשואות מעלה בטבלה. ושקללת הפציעות תעזוב אותנו כבר. אני רואה את אשטון מזומן לנבחרת ואני כבר חושב על הפציעה הבאה. אגב אשטון, מה הסיפור עם מנצ'סטר יונייטד? עונה שעברה לקחו פטיש אחד, שלא יהפכו את זה למנהג שנתי.
אתה לא יכול לבוא בטענות לשחקנים עם משכורות גבוהות סטייל פארקר, בלאמי ואחרים שציינת בעוד הם בילו יותר זמן על מיטת הפציעות מאשר על כר-הדשא. פארקר במשחקים ששיחק היה מצוין, כי הוא שחקן כזה. בלאמי הוא חלוץ מסוכן וסקורר מוכח שבהחלט יש לו מקום בהרכב לצד אשטון(לא רואה את פרגי מביא לסגל עוד חלוץ עם נטייה להיפצע כל שני וחמישי), לגבי יתר הפוסט שלך אני בהחלט מסכים.
אשטון לא נפצע כל שני וחמישי, העונה נפצע פעם אחת, שנה שעברה הפסיד את העונה מסיבה אחת- חוסר מזל כשנפצע פציעת אימפקט. אף אחד לא בא אליהם בטענות ד"א פשוט תחושת תסכול כי הפציעות הן בכלל לא פרופורציונליות והם אכן מרוויחים הרבה כסף אבל בקושי שיחקו.
הכוונה שלי לא הייתה לבוא בתלונות על כך שהם לא תרמו, אבל אכלנו אותה העונה בגדול עם הרכשים כיוון שמרביתם ישבו פצועים בחוץ, ליונברג שנפצע כשהרוח נושבת חזק מדי ודאייר פאובר ובלאמי שהיו פצועים למשך רוב העונה. כולי תקווה שבעונה הבאה הסגל יהיה רחב יותר, פצוע הרבה פחות ואז אולי נראה ווסטהאם יותר אטרקטיבית.
דניאל, ההודעה שלי הייתה מכוונת כלפי בועזיניו, שמההודעה שלו אפשר היה להבין תסכול וכעס כלפי השחקנים הפצועים שמרוויחים הרבה כסף.מה זו אשמתם? והשורה הזו כן מופנית כלפיך - דין אשטון גם ידע פציעה ממש ארוכה(כמעט שנה) במדי קרו אלכסנדריה או שזה היה בנוריץ'(כמעט בטוח שבמדי קרו) לפני שהגיע אליכם, אשתקד הוא בקושי שיחק בגלל פציעה, גם השנה. אני מחזיק ממנו מאוד, חלוץ כוחני עם פעולות אישיות מבריקות וסיומת קטלנית מול השער. פיזי מאוד, טוב עד מאוד במשחק הראש, אבל על הפציעות אין מה להתווכח, יש עובדות ואיתם לא מתווכחים. אגב, הזימונים לנבחרת(בעיקר אשתקד כשנפצע ממש בסמוך לפתיחת העונה) רק צריכים לגרום לאנשים להעריך אותו עוד יותר, כי בכל זאת הוא ממשיך להצטיין אחרי תקופות העדרות משמעותיות, וזה קשה שבעתיים.
