מנצ'סטר יונייטד 2007/2008- משלימים דאבל ענק

מדהים
עכשיו ראיתי שוב את הגמר ובפנדלים הייתי ממש לחוץ

יש הסבר הגיוני לדבר הזה?

 

קודם כל, איזה כיף!!!!!!!!
כמה שמחה הקבוצה הזאת מעניקה לאוהודיה בכלל,ולי בפרט.יש!!!!!! :aaarse:

אני חושב שהגדולה של פרגסון,וההצלחה האדירה של יונייטד בתקופתו נובעת בין ביתר מהאופן שבו הוא יודע לשמר את המסורת של יונייטד.בניגוד לונגר שזורק כל שחקן מעל גיל 30 או שקול לכך מציע לשחקן בגיל כזה חוזה לעונה,פרגסון נאבק על על וטרנים,על הצביון האנגלי,על כך שמסורת של יונייטד הגדולה מ-99 תחיה בקבוצה של היום,בעזרת השארת סקולס או גיגס על המגרש בכל משחק מכריע,למרות שמבחינה מקצועית נטו ,קשה לי להאמין שתמיד יש להם מקום. קשה למצוא עוד מאמן שהיה מתעקש על כך.
יותר מכך ,פרגסון מקפיד לרכוש שחקנים עם אופי מסויים,או להביא אותם בגיל שאפשר לעצב להם את האופי,והאופי הזה הוא האופי של יונטייד לאורך כל שנותיו.קבוצה שיודעת לצאת מכל בור,קבוצה שנלחמת כל עד השנייה האחרונה,וקבוצה שתמיד תעדיף לנצח באופן התקפי,אבל אם זה בלתי אפשרי אז היא פשוט תנצח.
דוגמאות לרכש כזה אפשר לראות לאורך כל השנים,ומהשנה אפשר לציין את טבס והארגריבס עם אופי לוחמני ווינרים גדולים(איזה פנדל של הארגריבס,כשכל הלחץ עליו),או נאני ואנדרסון שני חברה סופר צעירים ומוכשרים, עם אופי שאפתני להם פרגסון מעצב את האופי לאט לאט. ואין משחק יותר טוב מאתמול כדי להדגיש כמה זה חשוב, כאשר 4 מששת הפנדלים שהכנסנו היו של:טבס,הארגריבס,נאני,אנדרסון.כולם רכש מהעונה,והפנדל המכריע והמושלם של הסמל גיגס!

איזה כיף !!!!!!!!

 

מצחיק כמה שאני מזדהה עם זה. גם אני צפיתי עכשיו בשידור המשחק במלואו (חוזר)ציפיתי במיוחד לקטע של הפנדלים כי אמש מרגע ההחמצה של כריסטיאנו הייתי במצב של אובדן הכרה. מתפלל עוצם עיניים ופוקח
לסירוגין עם דפיקות לב בעוצמה של קונגו שחוצב לי בלב .זה לוקח זמן לעכל את התחושה הזו של להיות
בקבר לראות בעיניים את הלוויה שלך כולל ההספד ואז לחזור לחיים ולא סתם לחזור .. לחזור ולקבל
את האוייב שלך מוטל כמו פגר לפניך.. מה שהכי סבבה בכל העניין שאתה יודע שזה אתה שהיית
אמור להיות מוטל שם. בקיצור?? יש אלוהיםםםםםםם והוא איתנו ושלנו

 

איזה כיף יהיה שנה הבאה,לראות לפני כל שידור של ליגת האלופות בספורט 5 את חגיגות הזכייה של היונייטד,והנפת הגביע פעם אחר פעם.

ואיזה כיף לשמוע את צירוף המילים שמענג אותך כל פעם מחדש:
"מנצ'סטר יונייטד-אלופת אירפה"


מי שעדיין לא מכיר הכתב הכי טוב והכי מקצועי בארץ:אסף רביץ
http://www.000.co.il/heb/magazine/a...?ContentID=2112

 

פרגסון עדיין לא השיג הכל, כן הוא זכה בהמון תארים אבל יש לו מטרות גדולות מזה והוא דיבר עליהן בעבר; לעקוף את ליברפול, כמובן. כרגע אנחנו אליפות ליגה אחת ו2 אליפויות אירופה מאחוריהם!

תוסיף את זה לעובדה שדרוגבה הפרובקטור קיבל אדום בפנים על כל הזבל שהוא תרם לכדורגל האירופאי העונה ותקבל ערב מושלם, יש צדק!!

 

האדום של דרוגבה יכול להיות במבט לאחור משהו מאוד קריטי ( למרות שכשהוא הורחק ישר חשבתי על הפנדלים ).
למרות שזה משחק במה היה קורה אם, עדיין, דרוגבה הוא מהבועטים הקבועים של צ'לסי, ומי יודע, אולי לולא האדום הוא היה לוקח את הפנדל החמישי או כל אחד לפני זה וטרי לא היה זה שצריך לקחת את הפנדל החמישי.
אבל אני לא משחק במה אם, אז בואו נעזוב את זה.

משהו קטן שמפריע לי:
באמת, בלי לפגוע באף אחד , איזה הבדל אדיר בין הנכתב בפורמים בישראל לדברים הנכתבים בפורום בממלכת בקודש.
יצא לי להסתובב לא מעט באתרי אינטרנט מאנגליה בימים האחרונים ( גם היום אחרי הגמר ) ובניגוד לכאן שמדברים על דברים חסרי קשר למציאות כמו "התחת של אברהם " ו "הקשר הישראלי " שם מדברים על כדורגל נטו, יחי ההבדל הקטן.

כמה דברים בקשר לאתמול:
1. רבים אומרים שלא הגיע ליוניטד לזכות בליגת האלופות.
בליגת האלופות השנה היוניטד עברו מכשולים קשים יותר מצ'לסי לאורך כל הדרך.
שימו לב לשלבי הנוקא אואט:
שמינת גמר - היוניטד מול ליון, צ'לסי מול אולימפיאקוס
רבע גמר - היוניטד מול רומא ( אחרי שהדיחה את ריאל מדריד ) צ'לסי מול פנרבחצ'ה
חצי גמר - יוניטד מול ברצלונה, צ'לסי מול ליברפול
איך אחרי כל הדרך הקשה הזאת יש מי שטוען שהזכייה שלנו לא ראויה?

2. אנשים רבים גם מדברים על עדיפות מוחלטת של צ'לסי אתמול.
איך אפשר להגיד במשחק כמו אתמול שצ'לסי הייתה טובה יותר או שלא הגיע ליוניטד לזכות?
משחק שקול לאורך כל הדרך, כשבמחצית הראשונה יוניטד מפספסת הזדמנות גדולה לסיים את המשחק כבר במחצית הראשונה כשקאריק סוחט הצלה ענקית של צ'ך.
ולא דיברנו אפילו על השער של צ'לסי שנבע ממקריות מוחלטת כשכדור הוסט מס' פעמים עד שהגיע ללאמפרד.
במחצית השנייה צ'לסי היו עם 2 קורות, נכון, ועדיין, המשחק היה שקול לכל אורכו כשבסוף המשחק טרי לוקח כדור אדיר של גיגס ומשאיר את המשחק בשיווין.
גם בהארכה המשחק היה שקול.
המשחק בסופו של דבר הוכרע בפנדלים.
נכון, טרי היה יכול להעניק לצ'לסי את הגביע, אבל הוא לא עשה זאת.
אז בגלל זה לצ'לסי מגיע לזכות בגביע?

3. טרי הוכיח לי אתמול שוב שהוא מהבלמים הטובים בעולם, אולי הטוב שבהם ביחד עם פרדיננד.
נכון, הפנדל שהוא החטיא מנע מצ'לסי את הגביע, אבל אני מחזיר אותכם לדקה ה80, 1 - 1, כדור אדיר שבועט גיגס, כשטרי בצורה לא אנושית מצליח להגיע לכדור עם הראש ולהציל שער בטוח.

4. אלופי אנגליה, אלופי אירופה, כולם יכולים לדבר כמה שהם רוצים על מושגים של "תחת " ו"מזל ", ברמות המקצועניות קוראים לזה ווינרים.
יוניטד הם קבוצה של ווינרים כי אלכס פרגוסון משריש את זה.
יוניטד לעולם לא מוותרת, יוניטד לעולם לא מרימה ידים. גם בפנדל של טרי היה אפשר לראות בקהל האדום שיש אמונה.

הקבוצה הטובה ביותר באירופה זכתה בליגת האלופות, ובזה לקחה דאבל - תואר מקומי ( אנגליה ) ותואר אירופאי.
אני חושב שזה ההוכחה הטובה ביותר מי הקבוצה הטובה ביותר באירופה היום.
למרות שאני עדיין טוען שעבורי אליפות אנגליה היא חשובה יותר למרות שהתואר האירופאי בדרמה שהוא הושג היה אולי מתוק יותר.

We'll never die

 

משה, מילים כדורבנות, רק איפה שציינת שג'ון טרי הציל "כדור ענק שבעט ראיין גיגס"...
אם הכדור של גיגסי באמת היה אדיר, הוא היה ברשת.. לא ממש התלבשה לו הבעיטה הזאת (אולי המסירה של אברה הייתה טיפה חזקה מידי)

 

כמו מקס, גם אני הייתי די קרוב לטוס וויתרתי על זה בסוף. מקס היה הרבה יותר קרוב בסוף שכל הדיל כבר היה סגור לו והאטימות הרוסית בשילוב אטימות משרדי הנסיעות דפקה אותו, אח שלי, אני מעריך אותך לאללה על ההתאוששות הזריזה והחזרה לפוקוס הגמר, לא כל אחד היה עומד באכזבה כזאת!

אני לא יודע, אולי זה באמת גדול ממני. כי משחק כמו שחוויתי אתמול קשה לי תפוס ובטוח שעדיין לא תפסתי.

הייתי רק בן שמונה אז בערב יום הולדתו ה-90 של מאט באזבי, באותו ערב מדהים בקאמפ נואו שעשינו את זה בפעם השנייה ובדרמה גדולה.
ילד בן 8, הוא אוהב, לא אוהב, לא בטוח אבל מה הוא יודע? שמחתי כל כך אבל לקח לי כמה שנים להתבגר ולתפוס את אשר קרה שם, עדיין לא תפסתי...

אתמול כבר הייתי בן 18, מפוקח יותר, בוגר יותר, מבין יותר ושהקבוצה כבר זורמת בכל עורקיי ונימיי דמיי.
ידעתי כמה הגמר הזה חשוב למועדון, ראיתי את פניו של פרגוסון, ראיתי אותו מדבר על זה שהוא הסביר להם על החשיבות והסמליות בלזכות בשנת החמישים לאסון מינכן, הגיע המשחק ולטעמי משחקי גמר הסיכומים הם לפרוטוקול, הרי בסוף מה שיזכרו את זה את טרי נופל, גיגס ואדווין כווינרים ואנלקה כלוזר של הגמר, אפילו את ההחמצה של רונאלדו לא יזכרו.
אבל שוב פעם הגיעה דרמה, דרמה שבאמת חזקה ממני, אחת כזאתי שאני עדיין לא תופס שקרתה.

אני עוד על גג העולם, סוג של ג'ט לג, לא קולט שאנחנו שוב, שוב אלופי אירופה...

 

עדיין לא עיכלתי את הדאבל.

אני מאוד חושש שריאל תפנה לגלייזרים בתככנות בנוגע לרונאלדו, מאחורי הגב של פרגי וגיל, דיברו על זה היום בסקיי.
אמנם עד היום הגלייזרים לא הראו את זה בכלל, וזו הסיבה היחידה שאני לא נמנה בין מתנגדיהם הגדולים ביותר, אבל הם אשכרה הבעלים של הקבוצה ועם החוב העצום הזה הם עוד יכולים להסכים לצ'ק שמן של קלדרון.
אבל אני מקווה שהם יודעים שאם הם עושים דבר כזה הם עוד יתגעגעו למה שהיה ב2005.
לגבי רונאלדו עצמו, הוא נראה לי כאילו הוא הולך עם הזרם, הוא לא מת לעזוב, אבל גם לא יתנגד לשחק בארץ המטפחות הלבנות.
אבל אני בטוח שנסתדר גם בלעדיו, העיקר שהאיש שבחתימה שלי יסיים את הקריירה כשד אדום.

התרשמתי אתמול מנאני ואנדרסון, שני ילדים, בפעם הראשונה שלהם במעמד כזה, כנראה בפעם הראשונה שלהם בשוטאאוט של פנדלים במשחק חשוב.
נאני, עשה רושם העונה של חמום מוח כזה ובעט את הפנדל הכי קשה, הפנדל היחיד שלנו שאם היה יוצא החוצה היה נותן לצ'לסי את הגביע, התמודד עם זה כמו גבר והכניס כמו גדול.
אנדרסון, עוד יותר צעיר ובוגר פחות באופי שלו בעט אחריו וגם הכניס.
שניהם התמודדו עם זה בצורה פנטסטית, שאפו.
אנדרסון בסוף כן כבש גול העונה http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/biggrin.Xxx

 

[/QUOTE]באמת, בלי לפגוע באף אחד , איזה הבדל אדיר בין הנכתב בפורמים בישראל לדברים הנכתבים בפורום בממלכת בקודש.

 

רק לתמונה אחת אני רעב וצמא, זו התמונה של גיגס לפני בעיטת הפנדל צועד לאט לכיוון הנקודה הלבנה בקור רוח ועם הכדור בצד.

 

אני מחפש תמונה של סר אלכס עם החלוק מהקצבייה.
ברגע שהוא לבש את חלוק השחיטה הלבן ידעתי שאף אחד לא יקח ממנו את זה...

 

ובתוך כל ההתרגשות והמתח של הפנדלים נשכח אירוע אחד מהמשחק, האירוע שקדם להרחקה של דרוגבה- הכדור הוצא לחוץ ע"י צ'ך לטיפול באחד משחקני צ'לסי (קאשלי אם אני לא טועה), שחקני יונייטד הוציאו את הכדור לחוץ וטבז עודד את חבריו לבוא וללחוץ את שחקני צ'לסי מהוצאת החוץ. אני חושב שטבז הוא אדיר, והוא היה נחוש מאוד במשחק, אבל זו התנהגות מגעילה. עוד מקרה שמראה שכל הפרובוקציות הקטנות והמלוכלכות האלה משתלמות ומשפיעות מאוד על המשחק- במהומה שנוצרה דרוגבה הורחק וב5 הדק' שנותרו להארכה שחקני צ'לסי רק העבירו את הזמן.