בקיצור, שהוא המשיך לעשות את מה שהוא עשה בארץ בשנים האחרונות שלו כאן, יש שיאמרו מאז סביבות 96, בהן הוא הפסיק להיות מאמן כדורגל והתחיל להיות פוליטיקאי. לא מפתיע. מהבחינה הזאת, אני מניח שהיה צריך להיות טמבל כדי למנות אותו, אבל סתום לחלוטין כדי להשאיר אותו בתפקיד אחרי שראית כיצד הוא התנהל.
טעות כולם מסביב התעסקו בהיותו זר, יהודי בנושא השואה בנטישמיות שמפנים כלפיו בלתפוס אותו על חם באינספור מקרים בתקשורת הכישלון שלו הוא שהוא נגרר אחרי כל זה ולא ידע מתי לעצור.
הוא זה שהטען כי לאנגלים קשה לקבל זרים הוא זה שעשה מסיבת עיתונאים מיוחדת שבה דיבר על אבא שלו,השורשים שלו,על ישראל הוא זה שדיבר(דרך כתבה עם פיני זהבי)על אנשטישמיות הוא זה שדחף לתקשורת כל כך הרבה דברים שלא קשורים לכדורגל,לא אף אחד אחר.
אם הוא היה מחליט שהתקשורת באמת לא מעניינת אותו והוא שם פס על מה שהיא אומרת ומתרכז בעבודה, אפשר היה לכבד אותו. אבל הוא לא. הוא מצד אחד צרח שהיא לא מעניינת אותו, ומצד שני עשה הכל כדי לנסות להתחבב עליה. מצד אחד הזמין כתבים למפגש מיוחד שבו סיפר על השואה ורבין, ואחרי שהתברר לתדהמתו שעוף ביין זה לא מספיק כדי שיעריכו את העבודה שלא עשה, הוא עבר לקיצוניות השנייה: "להעניש". החיוך הממזרי שלו באותה מסיבת עיתונאים שבה ענה רק ב"כן" ו"לא" היה פשוט עלוב. אדם שלא עשה מספיק ברמות האלה כדי ללקק את הנעליים של מוריניו ודומיו, מנסה לעשות תרגילים ברמות שלהם. אצלם אולי זה יוצא מתוחכם, במקרה שלו זה פשוט היה פאתטי.
אברהם גרנט נכשל בעיקר בגלל היותו מאמן בינוני ומטה. הוא מגיע לליגה הטובה בעולם (מבחינתי), ליגה עם עוד שלושה מועדונים מהגדולים בעולם, לחץ תקשורתי עצום ואי-אהדה מופגן של קהל הקבוצה שלו. בנוסף לכל אלה: יכולותיו המקצועיות שנויות-במחלוקת עד מאוד. קשה להגיע למקום כזה ולצפות שהוא ישר יכבוש את ההר מכיוון שבכל-זאת מדובר בהתנסות ראשונה בזירה הזו. מצד שני: עם סגל כה חזק שמתאים בול לסגנון האימון שלו ולא מעט כסף שבו הוא יכל לרכוש שחקנים ברמה גבוה אך בעקבות שמו הידוע לשמצה, אף שחקן רציני לא הגיע מלבד אנלקה הבינוני (במובנים של צ'לסי). קשה שלא לצפות ולקוות לתאר מסוים, יהיה אשר יהיה. גביע הליגה, הגביע האנגלי, אליפות או אליפות אירופה - מתוך כל אלה, נאדה. להאשים רק את התקשורת וההתעסקות בדברים הבאמת לא חשובים, שלו או של גורמים חיצוניים אחרים, זאת טעות מכיוון שגם ליכולות האימון הנמוכות שלו יש חלק גדול מאוד בכישלונו בקדנציה.
כל ההצגה שהוא עשה ביום השואה ,במשחק נגד ליברפול ,עם סיפורי השואה והתלאי ,את זה הוא אף פעם לא עשה בארץ ,זאת היתה הצגה זולה . אבל זה פחות הגעיל אותי אצלו ,מה שהכי מרגיז אצלו ,זה התזכורת הקבועה על שינוי הדרך של צ'לסי ,על הכדורגל השמח וההתקפי שהוא המציא ,על ההבדל הגדול מיימי מוריניו ,הניסיון שלו מאוחר יותר להתחכות לגדולים (קפיצות בגולים,דיבורים נגד שופטים ) לא עזרו לא בסופו של דבר . אסור היה לו לקצר דרכים,עם כל הקשרים שבעולם ,הוא שכח שצ'לסי מועדון מהמובילים בעולם היום ,ולאחר 3 שנים של הפסקה מאימון ,של תהיות לגבי תפקידים שונים ומשונים ,לקפוץ ישר לצ'לסי זה הימור מטורף , עכשיו לצערי הוא זכה לחשיפה והצלחה ,בכל זאת הוא היה בגמר האלופות (ושוב "תודה" לחלאות שבמקום לגמור אותו עם 3-0 מחפיר ,הוא הפסיד בגלל החלקה ,וזכה להיות גיבור טראגי ) ימים קשים ,עוברים עליי ,אבל תמיד יכול להיות גרוע יותר ,אני הרי עם הסיטי.
צר לי לאכזב אתכם. אפשר ללכלך עליו, להגיד שהוא מעצבן, שעשה שטויות, שלא היה לו כדורגל מי יודע מה יפה אבל להגיד שהוא נכשל זה טעות. אברהם גרנט לא נכשל. הוא קיבל אתה הקבוצה הרחק מהמקום הראשון והביא אותה בסוף העונה ליישור קו עם המקום הראשון. הוא הגיע לגמר גביע הליגה וסבל מחוסר מזל הוא הביא את הקבוצה לראשונה בהיסטוריה לגמר ליגת האלופות ושוב סבל מחוסר מזל גרנט לא נכשל, הה לו חוסר מזל ברגעי ההכרעה. על עונה כזאת כל מאמן אחר היה מקבל חוזה להמשך ..
על עונה יותר טובה, העונה שעברה, מוריניו קיבל... על תנאי, שהסתיים בפרידה ממנו חודש בתוך העונה הבאה. מה לעשות, במועדונים כאלה, אתה ממש לא מקבל חוזה נוסף. אפשר בהחלט לתהות האם זה מוצדק, אבל בקבוצות כמו צ'לסי וריאל רוצים הצלחות כאן ועכשיו ואם לא הבאת אותן ובסטייל שמצפים ממך - תראה את קאפלו לפני שנה - אתה בחוץ. אני מסכים שגרנט לא נכשל. בשביל אדם שמגיע מהליגה הישראלית ישירות לצ'לסי, מה שהוא עשה זה בהחלט לא כישלון. אבל בשביל צ'לסי, עונה בלי תואר היא כישלון. בסופו של דבר, הוא לא היה צריך להיות שם מלכתחילה, ובמועדון קלטו את זה בסופו של דבר. ואגב, מה שקרה בגמר גביע הליגה לא היה חוסר מזל, אלא חוסר אונים.
אברהם גרנט נכשל ? http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/bduh.Xxx אני מתערב איתכם שאם זה היה כל מאמן הכל שזה לא קוראים לו גרנט, להוביל את צ'לסי לגמר גביע האלופות לראשונה בתולדות המעודון, לפהסיד בפנדלים רק בגלל שטרי החליק, וממצב שהאליפות נראה כחלום רע, להוביל את הקבוצה למקום 2 במרחק נגיעה מהאליפות - על כל זה כל מאמן אחר, שהתקשורת האנגלית לא הייתה אוכלת, היה זוכה לחוזה ל-10 שנים. מוזר שלמוריניו זוכרים חסד, כשהוא לא הגיע לגמר ליגת האלופות, ואיתו צ'לסי הייתה מרוחקת מ-א-ו-ד מהאליפות. צ'לסי מחתגלה כמועדון חלש שנכנע לתקשורת, פשוט מגעיל (אפילו יותר מהתקשורת עצמה).
די כבר, מספיק לזיין את המוח עם עובדות שלא היו ולא נבראו. מוריניו זכה באליפות בשתי העונות הראשונות שלו בתפקיד, ובעונה האחרונה הוא איבד אותה שני משחקים לסיום העונה, עם סגל טוב פחות מזה שהיה ליורש שלו. אז לומר שהוא היה רחוק מאוד מהאליפות זה לשכתב את ההיסטוריה, למרות שכבר ידוע שזה כל מה שגרנט ותומכיו הנאמנים עושים. לגבי ליגת האלופות, אם גרנט איבד את הגביע על חודם של פנדלים, מוריניו איבד בעונה שעברה את המקום בגמר על חודם של פנדלים. אז אם פנדלים זה לא כזה ביג דיל, לא צריך לשאוג מבניינים שמוריניו לא הגיע לגמר ליגת האלופות. הוא היה רחוק מהגמר כמו שגרנט היה רחוק מהגביע. לגבי התקשורת, מי שחושב שצ'לסי נכנעה לתקשורת הוא מטומטם. אם התקשורת היתה חשובה כל כך, צ'לסי היתה נפרדת ממוריניו וממנה את גרנט? באמת. כנראה שבמועדון הגיעו למסקנה שהוא לא האיש המתאים לקחת את המועדון קדימה. לתארים, לסטייל אחר של כדורגל. ובהתחשב בכך שגם תומכיו הגדולים ביותר של גרנט יודו שסטייל מעולם לא היה הדבר שלו על המגרש, איך אפשר להתווכח עם ההחלטה הזאת? חוזה לעשר שנים? אני מניח שאפילו פרגי לא היה רציני כשהוא אמר את המלים הללו. אף מאמן לא מקבל חוזה לעשר שנים. גם לא לחמש, בדרך כלל. בעצם, מוריניו כן. אבל הוא, בניגוד לגרנט, היה המיוחד.
דיברתי שהוא היה רחוק מאוד מאליפות בעונה האחרונה - בה הוא הועף וגרנט נכנס לתפקיד במקומו. כן - רק שפה יש הבדל: גרנט הגיע לראשונה בתולדות צ'לסי לגמר, מוריניו לא חידש בחצי הגמר יותר מדי. ולגביי התקשורת ? כן, צ'לסי מועדון חלש שנכנע לתקשורת. אחרי שהם העיפו את מוריניו, הם לא יכלו להחזירו שוב, וההיפ שהתקשורת יצרה סביב גרנט הוביל את הלונדונים להעיפו על לא עוול בכפו.
כשמוריניו עזב, הוא היה צמוד במספר הנקודות למנצ'סטר יונייטד, אותו מועדון שכזכור לך בוודאי זכה לבסוף באליפות. הווה אומר, לא רחוק ולא נעליים. והמרחק מהמוליכה באותה עת, ארסנל, היה נדמה לי חמש נקודות. גם זה רחוק מאוד מלהיות "רחוק מאוד". אז לגרנט היה יותר מזל ממוריניו עם הגרלות (אולימפיאקוס ופנרבחצ'ה בדרך לחצי הגמר, כמה כיף) והשער העצמי של ריסה. יופי. זה עדיין לא הופך אותו למנג'ר על, זה עדיין לא הופך אותו למישהו ש*מתאים לדרך שצ'לסי מחפשת*. וזה כנראה הפקטור המשמעותי. הרבה יותר מכל שטות שאתה מוציא על דברים שאתה לא יודע, כמו שהתקשורת משפיעה, שזה ברמה אחת עם כל מני הצהרות של שגיא כהן שיודע בדיוק מה אמר המאמן לשחקנים. כי דווקא כעת, כשהתקשורת הביעה הערכה כלפי גרנט, הוא נשלח הביתה. אז מה זה אומר? שדעתה של התקשורת אינה קובעת עבור אברמוביץ', כי אם זה היה הפוך, גרנט היה נזרק יומיים אחרי שמונה, ועכשיו דווקא הוא היה נשאר. אני רק לא מבין למה תומכיו הנאמנים של גרנט לא משתמשים בתירוץ המטופש האהוב ביותר עליהם בחודשים האחרונים - אנטישמיות. יאללה, תכריזו שאברמוביץ' אנטישמי ותסגרו עניין. אז מה אם הוא יהודי?
אני לא מת בעליל על ההתנהגות של קניון ואברמוביץ' אבל חלשים הם לא. בטח שלא מול התקשורת. אם הם היו חלשים הם לא היו מוציאים לפועל מהלך ביזיוני של מינוי גרנט למאמן בספטמבר. אתה טוען שגרנט הגיע לגמר? אני טוען שאם אתה תאמן את צ'לסי אתה תעבור את אולימפיאקוס ופנרבחצ'ה ותעלה עם טקטיקה נחותה באנפילד ורק גול עצמי משומקום ישים אותך בגמר. נו באמת.
דיי כבר לקשקש! כסף ושמות הם לא ערובה להצלחה בקבוצת כדורגל, ולא חסרות לכך דוגמאות. הטענה לפיה כל הדיוט היה מאמן את צ'לסי בהצלחה תלושה מהמציאות. בסופו של דבר, שיקולים לבר-מקצועיים הביאו את אברם לאמן את צ'לסי, והדברים ברורים ופשוטים לכל, ושיקולים לבר-מקצועיים גרמו לכך שהוא סיים את תפקידו בצ'סי. לכשמינה אברמוביץ' את אברם למאמן צ'לסי, הוא היה צריך לשפוט אותו אך ורק על-פי התוצאות, כשם ששופטים מאמנים בעולם הכדורגל. כלומר, מהרגע שאברם מונה למאמן צ'לסי, הדרך הנלוזה שלו לתפקיד הפכה לבלתי-רלוונטית. לכן, אני לא מקבל את הטיעון שהואיל והוא קיבל את התפקיד שלא בזכות, זה בלתי רלוונטי אם הוא הצליח בצ'לסי או או לאו. השאלה היא, בעיקרה, מהו מבחן התוצאה? אם עסקינן בתוצאות, אז אני חושב שיש קונצנזוס שאברם השיג תוצאות יפות סך-הכל. לעומת זאת, אם עסקינן בתארים, אז אברם נכשל. יש לי יסוד סביר להניח שכל מאמן אחר שהיה משיג את התוצאות שאברם השיג, בנסיבות העניין, היה מקבל את צ'לסי לעוד עונה. לכן, אני חושב שמן הראוי היה לתת לאברם עוד עונה כמאמן צ'לסי.
