וייה חוגג על רוסיה, 4-1 לספרד

היורו מתחיל היום מבחינתי, מצפה בקוצר-רוח למשחק, על אף אי זימונו של ראול.
יחסי הכוחות ברורים וכל תוצאה פרט לניצחון תיהיה בגדר אכזבה גדולה מאוד. רוסיה משחקת ללא שני השחקנים המשמעותיים שלה בחלק הקדמי. פוגרבניאק היה שחקן מרכזי בזכייה של זניט בגביע אופ"א ואני מאוד שמח שהוא לא יישחק, הנבחרת של הידינק הופכת לאפורה מאוד בהיעדרותם, ולא אמורה לסכן אותו, אבל אי-אפשר לדעת על איזה צד יקום קרלוס מרצ'אנה. למרות שגם אם צמד החמד היו משחקים, הייתי מצפה מההגנה שלנו לעשות את המלאכה. אנגליה לדוגמא הצליחה לשמור את הרוסים על אפס שערים במשחק בין השתיים בוומבלי במוקדמות היורו.
אני צופה משחק עם שליטה מרובה של הנבחרת בכדור, אך מעט תאכלס. זה מה שקורה כאשר הקיצוניים לא מספיק טובים. השאלה הגדולה היא האם טורס וויאה יהיו בשיאם ואם יצליחו לעשות משהו מהמעט שייקבלו. לגבי השני, הוא אמור לשחק באגף מידי פעם כפי שכתבתי בפריוואי שלי, ואולי זה יהיה טוב בסופו של דבר. ויאה שחקן טכני שמסוגל להשפיל כל שחקן הגנה בעולם ואולי הוא יכין את המצבים בצד שמאל, ואינייסטה יעבור למרכז. כאשר משחק הכנפיים חלש, התרומה של המגנים להתקפה חשובה ואני מקווה שראמוס יעלה הרבה קדימה בניגוד להוראות של ארגוניס שחושש לספוג במתפרצת. גם מהצד השני תבוא עזרה מקאפדוויליה שהוכיח שהוא יעיל התקפית בויאריאל.
אם המצב יהיה לא טוב אז תמיד אפשר להכניס את ססק מהספסל(חבל), או את סאנטי קאסורלה, אבל רצוי לגמור את המשחק מהר בלי התקפי לב מיותרים.

אני באמת לא יודע מי תסיים שנייה בבית הזה, כל אחת משלוש האחרות יכולות לזכות בכרטיס לרבע הגמר. לשבדיה יש היתרון גדול על פני השאר - זלאטן איברהימוביץ, אבל השאלה כיצד הוא יגיע לטורניר. הוא ביחסים לא טובים עם התקשורת, הוא עצבני, לא בטוח שכשיר במאת האחוזים ובנבחרת הוא לא משחזר את היכולת הטובה שלו ממדי אינטר. עוד שחקן בשבדיה שהוא מנייה לא בטוחה הוא ליונברג, שירד מאוד ברמתו ורחוק שנות אור מהיכולת הטובה שלו בארסנל. אני בעד השבדים בכל מקרה כי אני לא רוצה שום הפתעות בטורניר הזה, הספיק לי מה שקרה בפורטוגל.

 

דונאדוני

 

סטיב מקלרן בכלל ביורו כמאמן?וואלה?

 

עם כל האהבה שלי לראול, דויד ויאה שחקן יותר טוב ממנו. צריך לקחת בחשבון את הפוטנציאל של השחקנים שאותם מזמנים ליורו. ויאה בנבחרת פקטור משמעותי ותמיד מספק את הסחורה, הוא הבקיע הרבה גולים במוקדמות, שבעה שערים. טורס לדוגמא כבש רק שניים. עצם זה שעונה שבה ראול מוצא את הרשת 18 פעמים, מקבלת כותרות כמו 'עונה אדירה שלו' ולעומת זאת, עונה בה דויד ויאה כובש 15 שערים, נקראת 'עונה מאכזבת שלו' מראה על משהו מסויים, על הציפיות בין השניים.
מה שכן אפשר להגיד, זה שראול בניגוד לויאה, הופיע לכל המשחקים הגדולים. הוא כבש נגד ברצלונה, ויאריאל, אתלטיקו מדריד, סביליה, סנטאנדר ומאיורקה - נגד כל החלק העליון, וגם נגד וולנסיה ועוד קבוצות.
מצד שני, ויאה סבל העונה מפציעות רבות ושיחק רק 2075 דקות, בהן כבש 15 שערים. ראול לעומת זאת, כבש אך ורק שלושה שערים יותר ממנו בדקות רבות יותר - 3113.
הטענה המרכזית שלי היא שראול לא זומן לסגל גם לא כחלוץ רביעי.

 

ראול הוא השחקן האחרון שאפשר לומר עליו שהוא בעל אגו גדול ומנופח, למרות כל מה שהשיג בקריירה.
רואים את זה גם מצפייה בדברים הכי קטנים - איך בכל פעם הוא עולה למגרש במטרה להוכיח לכולם מה הוא שווה, למרות שאת הרזומה הנהדר שלו כולם מכירים(אם זה בתנועה בלתי פוסקת או בלחץ על שחקני ההתקפה, ראול עולה לאכול את הדשא).
ראול אמר בעצמו לתקשורת שאין לו בעייה לא לשחק דקה ביורו, העיקר שארגוניס יזמין אותו כדי להיות שם על הספסל עם השחקנים. ראול הוא לא סתם שחקן שולי בסגל, הוא דמות והוא מנהיג, הוא אחד שמשפיע.
בנוסף, הנבחרת מתכננת לשחק במערך של שני חלוצים ובסגל יש ארבעה. ראול לא יכול להיות הרביעי? אגב, לא בטוח שהוא לא היה זוכה לדקות. קחו סיטואציה שבה אחד החלוצים נפצע חלילה והוא לא בסגל, ובמשחק עצמו ארגוניס לא מרוצה מחלוץ אחר ורוצה חילוף. למשל, סיטואציה פשוטה יותר: ספרד משחקת ברבע הגמר נגד צרפת. היא נכנסת לפיגור והנבחרת חייבת גול. לא בטוח שמאמנים רבים היו מכניסים את גויזה, על אף היותו הפיצ'יצ'י והעונה המדהימה שחווה, במקומו של ראול, שהבקיע כבר כל-כך הרבה שערי הבקעה.
אבל זהו ארגוניס...