גם מגרש הכדורגל הוא בדיוק כמו קונצרט וקולנוע, אתה בא לראות ולהנות מקונצרט של כדורגל, במיוחד שמדובר במשחק בליגה כמו הליגה האנגלית שבה גם כל החוייה של לפני המשחק להסתובב באצטדיון לראות תקצירים במסכי פלזמה, להיות במזנון, במגה-סטור וכו'. עישון הוא פריבילגיה שלא קשורה למשחק הכדורגל כשם שהיא לא קשורה לשתיית בירה בפאב. זו פשוט נורמה שהושרשה על ידי ציבור המעשנים ונכפתה על ציבור גדול יותר של לא מעשנים. לשמחתי החוק בא לעזרת הלא מעשנים והסדיר את המצב. זה נכון שמשחק הכדורגל הוא עממי, אבל בעוד שעידוד הוא חלק אינטגרלי, עישון הוא לא חלק מהמשחק.
מי שבונה אולפן וצוות של שקל תשעים מקבל תמורה כזו. אומנם הצבעים בערוץ 10 טיפה יותר חדים, אבל חוסר ההשקעה והיחס המזלזל נמצאים בכל מעברון, מונולוג ושידור. ועדיין, הביזיון הכי גדול של האליפות הזו היא העובדה שהיא משודרת על ידי אדם שפשוט לא רואה. צריך להכניס את יורם ארבל לספר השיאים של גינס על היותו השדר העיוור הראשון בהיסטוריה של הכדורגל. אתמול פאביו גרוסו הרים כדורים, רץ לנגוח אותם ואחרי זה גם השתלט על הריבאונד באותה התקפה - אבל היי, הוא נורא דומה ללוקה טוני, אז תסלחו ליורם. בכל זאת, שחקן גולף! http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/dunno.Xxx
יורם ארבל הוא באמת תופעה. לפעמים במהלך השידור נראה כי הוא אומר דברים אך ורק על סמך ההנחה שכל שחקן שמשחק בהרכב של נבחרת כלשהיא עבר עונה מצויינת. השיא הגיע ביציאה על אבידאל ש"עושה עבודה נהדרת בברצלונה" וגם על שחקנים אלמוניים מפולין וקרואטיה שסביר להניח הוא לא ראה אותם משחקים דקה אחת בעונה החולפת הוא מרעיף קומפלימנטים מפה ועד הודעה חדשה. בסך הכל, אני די מרוצה מהשידור. אלון חזן מדבר לענין, לזלצר כבר התרגלתי מהלגיה האנגלית ורן בן שמעון הוא הבנאלי מבין השלושה אך אף אחד מהם לא כופה עצמו על השידור ולא מדבר יותר מדי. יחסית לציפיות שלי מלפני הטורניר, הפרשנים לא כאלו גרועים.
על ארבל דיברנו מספיק העונה, לא רואה, לא שומע, לא איכפת לו. WAZZA, רמת הפרשנות לטעמי יותר נמוכה מים המלח. אלון חזן עשה רושם טוב במשחק הפתיחה אבל מאז הוא בלתי נסבל, הפרשנות שלו היא בעצם צעקות בהן הוא חוזר על דבריו של השדר ומוסיף עוד 2-3 משפטים בנאליים. השיא אתמול היה אחרי הפנדל של מוטו בו אמר "מוטו כנראה מסוגל לכבוש רק כשהכדור בא מזאמברוטה". כמובן שהדבר נאמר בצעקות הרגילות שלו (הוא מנסה להתגבר על הקהל או משהו?), פשוט תפסתי את הראש כלא מאמין. רן בן שמעון הכי מפתיע לרעה, לפני מס' שנים אני זוכר אותו בתחילת דרכו כפרשן, מתבטא בצורה יפה, אומר דברים לעניין. באליפות הזו כל מה שיוצא לו מהפה זה הבל הבלים. במשחק בין אוסטריה לפולין הוא אמר "השחקן שמשחק בפ.צ. מוסקבה, ואין לי מושג מאיפה הקבוצה הזאת". הוא מפגין בורות גדולה בכל הנוגע לכדורגל אירופי ולא מכין "שיעורי בית" ועושה הכנה לפני המשחק, בקיצור צוחק עלינו הצופים. רק זלצר מפגין רמת פרשנות טובה כפי שהציג העונה בליגה האנגלית.
הכל תלוי בציפיות. אני מזמן הפסקתי לצפות לפרשנים מדוייקים מהשורה הראשונה ולשידור שבאמת יאיר את עיני הצופים, לכן אני לא מאוכזב. אני באתי לטורניר הזה עם רמת צייפות מאוד נמוכה, בהתאם למה ש3 שנים עם הפרמיירליג בצ'רלטון הרגילו אותי. אתה משתתף די קבוע בדיון הזה לאורך השנה אז אתה בטח יודע על מה אני מדבר - הדיבורים המוגזמים בזמן המשחק, ההשתקה של הקהל, הבנאליות הבלתי נגמרת, ההדחפויות וההשתלטות של הפרשנים והבדיחות הלא מצחיקות. למרות שיש יציאות ומשפטים ובורות שפשוט מחרפנת, בסך הכל השידורים ביורו עד כה הרבה פחות מעיקים ולכן אני די מרוצה.
צ'אלרטון פשוט נכשלו טוטאלית עם האולפן השנה. ראיתי 5 דקות לפני משחק הפתיחה וזה הספיק לי כדי להבין שאני לא רואה עוד אפילו דקה אחת מיותרת של הביזיון הזה. וחבל מאד שכך, האולפן צריך להיות חלק בלתי נפרד לדעתי. לגבי השידור - הצמד היחיד שעושה עבודה מספיקה הם אינשטיין וזלצר. חזן חלש, בן שמעון גרוע, ארבל עיוור והשדר קווים אהבל. בקיצור, מסכים עם כמעט כל מילה בכתבה.
Abu זו אחת הבעיות הגדולות ביותר,העוד פעם להביא ליצנים וחקיינים ושאר ירקות, למה? אני זוכר שבעבר בערוץ 1 בזמן גביע עולם הביאו את אלי יצפאן לעשות חיקויים ודמויות, עכשיו יש את החקיין הזה,לפני זה היה את משה מהישרדות,בערוץ הספורט מביאים זמרים ושאר קישקושים בליגת האלופות, למה רק בארץ חושבים שחייבים להביא דברים לא קשורים לאולפן כדורגל בכדי שיהיה מעניין,בכדי לעשות מזה קרנבל אחד גדול ומה שיוצא זה סלט אחד לא קשור. מה הטעם להביא 2 מגישים,2 פרשנים ועוד בדרן לשולחן אחד וכל זה סביב משחק כדורגל? יצא לי לראות לפני כמה ימים את החקיין ההוא שחיקה את אלי אוחנה,אחלה חקיין,באמת מדהים אבל למה צריך לראות את שירזי ורביבו מתפקעים מצחוק,את הבחור ההוא הירושלמי נגרר אחריהם ושכנר מנסה להוציא כמה מילים,מה הקשר של זה ולכדורגל ועוד לאליפות אירופה? אני רואה האולפן האנגלי של אל ג'אזיירה,אולפן בתוך סטודיו ולא במרינה של איזו עיר והם יושבים שם,מגיש אחד ו 2 פרשנים,שחקני או מנג'רים בעבר, יושבים לפני המשחק,במחצית ולאחרי המשחק ומדברים כדורגל, מנתחים את האירועים מא' ועד ת', ניתוח רציני,מעמיק עם דוגמאות מהעבר,מהנסיון שלהם תוך כדי שיחה קלילה ונעימה. באנגליה בשבת בבוקר בסקאיי יש תוכנית עם צחוקים,עם קטעי וידאו,כשהמשחק עצמו בצד והשטויות העיקר, זה הזמן וזו הבמה לכל המסביב,כשיש את המשחק אז המשחק צריך להיות העיקר.
לא הבנתי איפה משה מהישרדות קשור פה (עדיין לא ממש מצליח לראות את הטורניר הזה, בעיקר מסיבות רגשיות וגם בגלל שידעתי שאין למה לחכות אז העמסתי מלא משמרות בעבודה).
סטרטפורד, לגבי אנשים לא קשורים כמו משה מהישרדות וסתם צחוקים באולפן היורו - ברור שזה לא במקום. אבל באולפן האלופות בערוץ הספורט אין שום רע שבסוף התוכנית, אחרי שנגמרו כל הניתוחים, הפרשנויות והתקצירים, נותנים במה לאמנים לתת קצת מוזיקה לא רעה. אז מה אם זה לא קשור לספורט... לא יודע מה איתך, אבל אני דווקא נהנהתי כשטל פרידמן, יזהר אשדות ועוד חבר'ה הופיעו שם...
The_Magpie הבעיה היא שהזמרים והלהקות בסוף התוכנית זה לא רק בסוף התוכנית, כי הלך הרוח של התוכנית כולה הפכה להיות בזיוניות והקלילות של שיר בסוף נתנה יד לשטויות באמצע, זה החלק בשליחת ליצנים לפאבים וזמן שידור מבוזבז על שטויות, זה בא לידי ביטוי בלהביא יעל בן דובים וקישורים לא קשורים, זה בא לידי ביטוי בהבאת פרשנים שבכדורגל הם לא תורמים דבר אבל בכל הנוגע ללוק ולחולצות סגנוניות,לזה יש מקום, הרי מנהל ערוץ הספורט אמר שלא המשחק הוא החלק המרכזי אלא השואו מסביב, זמרים ולהקות זה חלק מהשואו,לו היו יודעים לתמרן נכון אז אולי זמר בסוף לא היה מפריע,אבל זה עשה את ההיפך,זה נתן לגיטמציה לעוד ועוד דברים שהרסו אולפן ליגת האלופת, פעם לפני שנים תוכנית מצויינת עם כתבות צבע נהדרות ולאירה דיון לעניין,היום...זו תוכנית שאני ואני יודע על עוד רבים וטובים,שלא טורחים לצפות בה. אולפן ליגת האלופות הוא הבמה המרכזית במשך העונה,הוא נותן לגיטמציה לשאר הערוצים לעשות דברים דומים,אולפנים דומים(הבננה ביץ ועכשיו יש את אולפן המרינה) ולחפש קונצ'ים מיותרים גם כן(משה מהישרדות,חקיינים ועוד).