אחד מנתניה, אני מסכים איתך ברמה העקרונית, אבל טעויות בהגיית שמות תמיד היו ותמיד יהיו, כך שצריך לקבל אותן בהבנה, כל עוד הטעויות לא הפכו לעניין שבשגרה (נדמה לי שזה לא המצב, שהרי את רוב השמות השדרים הוגים בצורה מדויקת). את הדגש צריך לשים על האופן שבו מועבר השידור מבחינה מהותית (מקצועית).
אתה יכול להשוות את השלישייה של צ'רלטון : זלצר, איינשטיין, שכנר או אני לא יודע מי לשלישייה של ערוץ הספורט לדוגמה (נשאר בביצה שלנו): כהן, מלר, יעקבי מהבחינה הזאת. הבדל של שמיים וארץ. ובמילה אחת מקצוענות.
אפשר בכלל שלא יהיו שדרנים ופרשנים? סה"כ כדורגל משחק פשוט ואנשים יכולים להבין מה קורה במשחק לבד גם אם לא יהיה מישהו ישראלי שיגיד את שמות השחקנים.
סיימתי עכשיו לקרוא את הכתבה על וייץ,ארבל,ואיינשטיין. יש הרבה אמת בכתבה הזאת. על רמי וייץ שמעתי כבר לפני עשר שנים ששלחו אותו לקורס לשיפור יחסי אנוש כי אף אחד לא סבל אותו. כנראה שזה לא הצליח כי לפי הכתבה אנשים עדיין לא סובלים אותו. "הוא יהיר,גס רוח,בקושי אומר שלום",מספר מפיק באחד הערוצים."נותן לכולם הרגשה שהוא חכם גדול וכולם טיפשים.מתלונן כל הזמן באוזניות על הילוכים חוזרים שלא מגיעים בזמן.לא מעט פעמים אנשים יצאו על סף דמעות אחרי שידור איתו.לזכותו ייאמר שהוא כמעט לא טועה באבחנות במשחק.מצד שני,השידור שלו מאוד מונוטוני,יבש,חסר הומור והברקות". "ווייץ זחוח מידי" מאשר קולגה."ארבל מפוזר ולפעמים אתה מקבל צמרמורת מהטעויות שלו,אבל הקהל סולח לו.הוא עדיין אהוד.הוא גם נוח מאוד לעבודה.אם מתקלקלת לו האזנייה,ממשיכים לשדר.אצל וייץ ? אלוהים ישמור.תוך שניות צרחות וברדק. יש גם קטע בכתבה עם ציטוטים על הטעויות של ארבל. "יורם זו השערוריה הכי גדולה בשידורי הספורט",אומר בכיר באחד הערוצים.מבחינתו שארפ וביינום זה אותו שחקן והיו לו גם טעויות מביכות כמו טעות אחת מאוד מביכה. "באחד המשחקים של מכבי ביורוליג,ביוון,הוא אמר שצביקה שרף כבר מכיר את השופטים היוונים,כשכל ילד שרואה כדורסל יודע שכמובן היוונים לא יכולים לשפוט במשחק שבו מעורבת קבוצה יוונית...למזלו עופר שלח תיקן אותו והזכיר לו שהשלישייה לא מיוון". מי שבין כדורגל גם יודע שארבל ואיינשטיין לא באמת מבינים את המשחק. אבל אם איינשטיין ווייץ רואים את עצמם פרשנים ומתקני עולם,אז ארבל יותר נוח להאזנה בקטע הזה. הרבה פעמים יצא לי לשמוע את איינשטיין מטיף לרן בן שמעון על ארוע כזה או אחר,ובן שמעון (ואני כצופה)מתפלץ תוך כדי שידור. כל כך הרבה שנים אני שומע את השדרים האנגלים ובחיים לא שמעתי פרשנות או זילזול במשחק וביקורת. תמיד שידור של המשחק עצמו תוך כבוד לשחקנים ולמשחק. כאן זה ג'ונגל שבו וייץ יכול כל שתי דקות לומר "זה גם אני יודע", ולהרחיק את הצופה מהמשחק. כמו תמיד,הפיתרון שלי הוא לווין זר שבו תוכלו לבלות עם שדרים ופרשנים אנגלים.
הבאתי מסרק והכתבה איתי. מה אני אמור לעשות עכשיו ? ואיך לעזאזל מסרק קשור למחשב ? ואיך זה שאנחנו מדליקים רדיו ושומעים אנשים ? ופאקס ? מה הקטע שאתה מכניס דף ושולח לגוואטמאלה ? איך הוא מגיע בדיוק ? כנראה שנולדתי בתקופה הלא נכונה. סוסיתא משפחתית (הכי טובה בשכונה והסקאלה שלה הגיעה ל 120 !), שלקחה במהירות את כל החמורים בשכונה !
לגבי ברקוביץ', מה שהכי מעצבן אותי באופי של אייל זה השכונתיות. כשהוא חזר מאנגליה לארץ הוא דיבר על איך שמתייחסים בבריטניה לכדורגל, על המנטליות, שאין קומבינות ושזאת הבעיה הכי גדולה של הכדורגל הישראלי. אבל כשזה נוגע עליו, הוא חוזר להיות כמו כל ישראלי מצוי. אייל תמיד דיבר על כמה שהוא פטריוט ושהוא גאה לאמן את נבחרת ישראל, אפילו אם זה רק בנערים. אז כשהוא קיבל את הג'וב, הוא רוצה לנהל מחלקת נוער בקבוצה אחרת? זאת חוצפה ושכונתיות.
אייל ברקוביץ' השחקן גרם לכל כך הרבה אנשים להתאהב בכדורגל. חבל שהוא לא קלאסי מחוץ למגרש כמו שהיה על המגרש. לגבי השדרנים- אני עוד אביא סטארטאפ שמאפשר להשתיק את השדרים והפרשנים אך עם זאת להנות מהסאונד של הקהל. פשוט כל משחק בסביבות הדקה ה10 אני מתחיל לזרוק על הטלויזיה דברים כדי להכאיב לכל השכנרים והארבלים שמזיינים את המוח, ואז מתחילה התלבטות האם להשאיר את המשחק עם סאונד או לא, אם זה משחק באפטון פארק אני משאיר, אם לא אז בדרך כלל הם מקבלים מיוט.
לכל מי שרוצה הוכחה לאפסותו של דורפן-לפני יורו 2008 הוא הימר על פורטוגל. במהלך היורו הוא כתב כתבות על כל המשחקים בבלוג שלו. אתמול הפייבוריטית שלו עפה-והפלא ופלא...כלום! יום אחרי המשחק והוא לא כתב שום דבר. מזכיר קצת את עמיקם שבא והולך מהפורום לפי התוצאות של אנגליה.
http://sports.walla.co.il/?w=/3787/1301086 ומתוך הכתבה: "אותו שבוע באיטליה הבהיר שני דברים בצורה נחרצת: א. תקשורת הספורט בישראל היא התגלמות הפרובינציאליות, כזו שמעמידה את מושאי סיקוריה המקומיים במרכז העולם עד כי נדמה שכדור הארץ חג סביבם ולא סביב השמש. ב. בעוד שבאיטליה ספורט נחשב לעניין רציני וכבד ראש, בישראל הוא נתפס כבידור בלבד. אלו תובנות לא ממש מפתיעות, אבל עדיין מאכזבות. ביקור קצרצר אחד הזכיר עד כמה אנחנו עוד רחוקים"
http://www.ice.co.il/article.asp?catId=2&pgId=121725 http://advertising.themarker.com/tmc/artic...ayer3=advertise החל מאמצע העונה הבאה המשחק המרכזי כנראה חוזר לערוץ הספורט. אמנם בגלל הלויין כבר לא משנה לי מי משדר מה בארץ, אבל יהיה נחמד לחזור ולשמוע את מלר משדר בפרמיירליג.
לגבי הכתבה: זה נשמע ממש טוב, אבל אם מישהו חלילה פספס את המילה "טיוטה" הוא עוד עלול לחשוב שכל זה יתבצע.
http://e.walla.co.il/?w=/271/1301569 כתבה של ניב הדס על אולפן היורו, ועל התכנית של שי ודרור לפני. אני לא מסכים עם הכתבה שלו, חוץ מהפסקה השלישית על האולפן המזוייע. כל ערוץ 10 הוא ליצן אחד ענק. לא מספיק החללית לפני המשחק , אלא גם תכנית מטומטמת של אנשים שנופלים למים. עם חקיינים, ופלוצים(דן שילון), וניצן שירזי, ואלון חזן(שלפי איך שהוא מפרשן , אין סיבה למה אשדוד ירדה ליגה. אני מתגעגע לאיציק זהר וליעל בן דב.
