אידיאולוגיה בשקל

מאת ניר צדוק, יפורסם מחר ב''זמן תל אביב''.

חשבתם פעם כמה אפשר היה לקנות עם אותם שקלים עודפים, המתקבלים אחרי הגדלת ארוחה במקדונלד או קניית סבון ניקוי בסופר, לו היינו מייחסים להם חשיבות מכרעת? אותו מטבע כסוף, לרוב אכול חלודה, מתקבל אצל רובנו באדישות גמורה. לרוב אנו משלשלים אותם בפתחה של קופת קק''ל סוררת, או מצפינים בכיס האחורי של הג'ינס, שם הם נשכחים ונידונים לכליה במפגש הרטוב והקרוב עם מכונת הכביסה. שלא כמונו, החליט רונן וייס, בעל קליניקה לרפואת ספורט בזכרון יעקב, ואוהד מושבע של מנצ'סטר סיטי מזה 26 שנה, ללכת רחוק עבור אותו מטבע שחוק – וייס הגיש לאחרונה לבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב תביעה כנגד חברת צ'רלטון, זכיינית שידורי הליגה האנגלית בישראל, על סכום של שקל אחד בדיוק. ''דין פרוטה כדין מאה'' כמאמר חז''ל.

Im gonna start a revolution from my bed''
(‘’don’t look back in anger'' – oasis).

אלו חלק ממילות השיר שעמד בלב המחלוקת בין וייס לבין צ'רלטון. בצורה אירונית, דומה שלא ניתן היה ללהק שיר מתאים יותר לסיפור הביזארי. לקראת המשחק המסקרן בין מנצ'סטר יונייטד לצ'לסי, ששודר בערוץ הפיי פר וויו של צ'רלטון, שודר הפרומו הבא: ''פעם להקת אואזיס הייתה להקת השנה וצ'לסי סתם שכונה – תראו איך הכל השתנה'', כשברקע מתנגנת נעימת השיר המפורסם של אואזיס, להקה שמזוהה בכלל עם מנצ'סטר סיטי. וייס, פגוע עד עמקי נשמתו, הרים טלפון לחברת צ'רלטון ודרש כי הלהקה לא תיקח חלק במינוף שידוריה של היריבה העירונית. הטענה המוזרה התקבלה אצל צ'רלטון בחומה מבוצרת ובבליל של ''אטימות, זלזול ויהירות'' כדברי וייס. כשסוף סוף זכה לשיחה עם מנהלת השיווק של צ'רלטון, הוא סחט ממנה הודעה כי אכן מדובר בסוג של הטעיית הציבור, משהו בסגנון ''סע לאט'' של אריק אינשטיין מסתלסל בימי חמישי על רקע הלי-הופ של באסטון, אך דבקה בעמדת החברה להמשיך עם הפרומו כמות שהוא. בשביל וייס, זה היה יותר מדי.
וייס הגיש תביעה כנגד חברת צ'רלטון, ודרש לפצותו בסכום של שקל אחד, לאחר שנגרמה לו לטענתו ''עוגמת נפש'' בעקבות שידור הפרומו אותו הגדיר ''פוגע ומעליב''. בנוסף, וייס מספר כי טעה לחשוב כי הסיטי משחקת בגלל השיר של אואזיס, הזמין את המשחק ולתדהמתו זכה לראות את פרנק לאמפרד מגיר זעתו במרדף אחרי ווין רוני, ולא את אחד מאליליו התכולים.
קירות הקליניקה של וייס מעידים על האובססיה הלא יודע שובע למנצ'סטר סיטי. הקירות מעוטרים בחולצות, צעיפים ודגלים של הסיטי, ועובדי הקליניקה עוברים ביום יום מטמורפוזה מעובדי קליניקה פשוטה בזכרון יעקב לשחקניו של סייקו פירס המרגש, כשגם הם לבושים בחולצות של קבוצתו האהודה של וייס.
וייס,בן 39, הוא אדם נחמד, קולח ואינטיליגנט. בלהט הוא מסביר את הסיבות לתביעה, ומשוכנע שהוא לא הלך רחוק מדי. ''אם יש לצ'רלטון אומץ, והם מאמינים במה שהם עשו, שיפרסמו את זה באנגליה. אני מוכן לממן את העלות. המרכזיה שלהם תקרוס אם יעשו את זה, לא מהאוהדים של הסיטי – אלא מאוהדים של היונייטד. האוהדים של הסיטי יצחקו על זה''.
איך הכל התחיל בעצם?
''כששמעתי את הפרומו של אואזיס ברקע לקראת המשחק, אמרתי לאשתי ''יש משחק של הסיטי, תזמיני''. היא אמרה שזה של היונייטד, אמרתי לה שלא יכול להיות. ידעתי שהסיטי משחקים מול פולהאם ולצערי הפסדנו בסופו של דבר כמו שמתאים לסיטי. פשוט לא העלתי על דעתי שישתמשו בשיר של אואזיס במשחק של היונייטד. כשגיליתי זה צרם לי. מאוד''.
וישר הנעת את טחנות הצדק של בית המשפט?
''לא ישר לקחתי את המקלדת והתחלתי להקליד את התביעות. התקשרתי לערוץ 5 פלוס ששידרו את הפרומו ודיברתי עם בחורה מאוד נחמדה שאמרה שיש משהו בדבריי והיא קשרה אותי לצ'רלטון. הבחורה בצ'רלטון שאלה ''מה באמת? אואזיס זה הסיטי? לא יכול להיות. מי שעשה את הפרומו מקצוען בליגה האנגלית ולא יכול להיות שהוא טעה''.
כאן וייס כבר התחיל להתעצבן. הקטליזטור העיקרי היה היחס המתנשא מצ'רלטון. ''התחילו להקריא לי את הפרסומת ולהתייחס אליי כפלגמט ומטומטם'' הוא אומר ומגביר את קצב דיבורו, ''בדיוק ההפך ממה שאמורים להתייחס ללקוח ואז התעצבנתי. באותו יום שהגשתי את התביעה שלחתי להם פקסים. הם לא ענו כי חשבו שאני קוקו ותמהוני. הכדורגל גרם למלחמה בין שתי מדינות (הונדורס וגוואטמלה – נ.צ), כדורגל גורם למצבים שאוהד חו''ח נרצח, גורם לגזענות וחוליגניזם, ומצד שני גורם לדברים טובים כמו תרבות וקירוב לבבות. אני כבר ישבתי עם פקיסטני אוהד הסיטי ודיברנו ולחצנו יד בזכות הקבוצה. מן הראוי שיתייחסו לעניין ברצינות''.
וייס רואה את תקרית הפרומו כמיקרוקוסמוס לחברה הישראלית הבעייתית. פרטאץ', חלמאות ושלל ביטויים שליליים נזרקים לחלל האוויר כאשר וייס נדרש לסוגיה הפוגעת. ''אמרתי להם שאם הם ערוץ של ליגה אנגלית וככה הם קוראים לעצמם ומתיימרים להיות אוטוריטה מקצועית - איך הם עושים משהו שבאנגליה הם היו חוטפים תביעה רצינית רק מעצם החשיבה לערב את השם של אואזיס עם היונייטד? כמו לקחת את עמיר פרץ לתשדיר של הליכוד. המדינה הזו צריכה להפסיק להתנהל בפרטאץ'''.
אז למי אתה באמת רגיש? לאואזיס או לסיטי?
''אם היית אומר סתם שאואזיס אוהדים את היונייטד לא הייתי תובע אותך, נשבע לך'' הוא מרגיע אותי. ''זה נכס צאן ברזל של הסיטי. ברגע שאני קונה חולצה אחת של הסיטי, יש לי קניין כלפיה, ולא ברמה של איזה שחקן לקנות, יש לי זכות לייצג את הקבוצה הזאת בכבוד – והחובה שהקבוצה הזאת תיוצג בכבוד. אואזיס היא נכס צאן ברזל של אוהדי הסיטי – האסוציאציה הראשונה שעולה לאוהד כדורגל למשמע השם אואזיס היא הסיטי''.

הרומן של וייס עם הסיטי התחיל כמעט 30 שנה קודם לכן. אז, ב1976, המציאות הייתה צבועה בגוונים מדכאים של שחור לבן, לאו דווקא בהקשרים של טוב ורע, אמת ושקר, אלא בעיקר בגלל הספקטרום הטלוויזיוני המוגבל. אביו של וייס, קצין בצבא קבע ד'אז, רכש במסגרת מבצע מיוחד טלוויזיה צבעונית – פיל בחנות החרסינה של עולם התקשורת הישראלי, משהו כמו חלוץ בהפועל תל אביב. רונן ואחיו הצעיר רצו כאחוזי תזזית בשכונה ובישרו את בשורת הצבע בפני כל מי שרק רצה לשמוע. אך שוד ושבר – המחיקון האימתני שהפיל חתתו על כל צבעי הקשת, הפך גם את הכמיהה של האחים וייס לטלויזיה צבעונית לאשליה מנופצת כמו המרקע המרוסק במערכון של לול – הכל בשחור לבן. הילדים בכו, החברים בשכונה קראו לצמד שקרנים, האמא כמעט השתגעה, ובסופו של דבר האבא הוזעק מהמילואים, טיפס לגג וכיוונן את האנטנה לערוץ הירדני – אומנם ערבית, אבל צבעונית. יום שבת הגיע, ואתו משחק כדורגל מעבר לים – גמר גביע הליגה 1976 – מנצ'סטר סיטי נגד ניוקאסל. התכולים ניצחו, והשאר כבר היסטוריה. ''התכלת ניצחו ומאז אני תכלת'', אומר וייס בגאווה.
טוב, למה דווקא שקל?
''כדי להסיר כל חשד שאני מחפש פרסום או רווח אישי. לכן אני גם תובע בתל אביב כדי לא ליצור חשד שאני עושה את זה למטרות זרות. העלות של התביעה היא 130-140 שקלים. אני רוצה לשדר להם שאסור לזלזל בלקוחות, וכדורגל זה משהו מכובד שראוי להתייחס אליו בהתאם. אם אתה יודע לעשות כסף כדאי שתהיה קשור ללקוחות שלך. אני לא מרגיש קיצוני מדי. להפך, אני מרגיש טוב עם עצמי''.
וייס שואב עידוד מהמקרה של התביעה כנגד חברות הסיגריות, תביעה שעשתה היסטוריה במערכת המשפט האמריקאית. ''גם ההוא שתבע את החברת סיגריות ראה איך צוחקים לו בפנים, ובסוף זה הגיע לעשרות מיליארדי דולרים'' הוא אומר, ומוסיף ''זה בסך הכל עבודה של כמה דקות לשנות את השיר והכתוביות. הם רוצים להפוך את הלקוח למטומטם, והנה הם קיבלו את זה בפרצוף.''
וייס בחר בהליך של תביעה קטנה ולא שכר עורך דין כדי להגיש תביעה אזרחית. ''בשביל מה לשכור עורך דין'', הוא שואל, ''אני יודע לייצג את עצמי, אי אפשר יהיה להתעלם מהלהט שנובע מאמונה בדברים הנכונים ובצדקת הדרך. בפעם הבאה שהם עושים פרומו שמביא להם כסף, שיכבדו את הקהל שלהם, ויעשו לפני זה בדיקה – ולא ישימו את החיפושיות שיקדמו את אברטון למשל''.
שאלה מתבקשת, מה אתה מתכוון לעשות עם הכסף במידה ותזכה?
וייס צוחק. ''אני אבקש שיתנו לי את זה בצ'ק, אני לא לוקח מזומן – אני אמסגר את זה עם סמל של הסיטי והכתבה שלך, יעלה לי עוד יותר כסף אומנם – אבל דבר אחד אני אדע, שאני אוהד, ואוהד אמיתי''.
עופר קניספל, מחבר הספר ''האזרח י'' העוסק במסלול חייו הבדיוני של אדם ניג'ס במיוחד ששולח הצעות ייעול ומתלונן על עניינים ברמה של הנץ החמה במזרח ושקיעתה במערב, מוסיף את דעתו לסוגיה: ''בין כה וכה לא עושים משהו טוב למעננו, אז אם כבר משלמים להם כ''כ הרבה כסף – לפחות בואו נשתמש בהם לצרכי ציבור, לפחות יהיה לנו מצחיק'' הוא אומר. ''אני יודע שהמון אנשים עושים את זה ומציקים לחברות, אם זה עושה לו טוב, אני בעדו. כל מי שמציק לחברה מסחרית או איש ציבור אני אוטומטית בעדו'' הוא מסיים באמפתיה.
בצ'רלטון, אגב, לא ממש משקשקים. ''בדקתי את הסיפור הזה, ומדובר במשהו הזוי לחלוטין'', מודיע אדר זהבי, מנכ''ל החברה, ''זו טביעה קנטרנית ושטותית ואין לו סיכוי לנצח ולקבל את השקל. זה בכלל פרומו שפרסם את צ'לסי, השיר לא היה קשור ליונייטד. זה שטויות. אין לי בעיה שיזכה, שיבוא אליי ויקבל את השקל. אני חוזר ואומר, זה קשקוש, לא ראוי להתייחסות''.
אם וייס יזכה בתביעה, יכול להיות שהנזק הכלכלי יפגע במתכונת השידורים של צ'רלטון?
''עזוב אותך, בוא נדבר ברצינות''
ואף על פי שבמשדרים הממוזגים של צ'רלטון מתייחסים לוייס כמו שמתייחסים באנגליה לסטיוארט פירס, קשה להאמין שהזחיחות הצ'רלטונית, זו הקובעת לנו מתי ואיפה נראה את קבוצות הכדורגל האהודות שלנו, עדיין טפלונית כשהייתה. הרי עד היום המונח שטבעו חכמינו ''אידיאליסט בשקל'' היה כינוי גג לכל אותם תמהונים כביכול, הנלחמים בטחנות הרוח בשל אינטרסים נעלמים ומוזרים. וייס, הוא אכן, פר הגדרה משעשעת, אידיאליסט בשקל – אבל כנראה שהשקל שלו שווה קצת יותר ובגרוש שלו אין חור. מוזר או לא מוזר, וייס יצא לקרב מאסף בשם תרבות הכדורגל – מושג אמורפי המכיל בתוכו שברי זכרונות, קטעי מוזיקה ואנקדוטות, שהוא מבקש להפוך למשפטי ובר קיימא בדמות אותו שקל מיוחל. המציאות הישראלית מאגדת בתוכה אלפי ''יס-מנים'' שהתקפלו בפני תכתיבים ושיגיונות. וייס, בדרכו החיננית והאמיתית, נלחם על מה שחשוב לו ממניעים שדומה כי חלפו מהעולם. הפרסום ממנו והלאה, והוא מבקש בכל לשון של בקשה שהכתבה לא תעבור סינדיקציה למקומונים הקרובים אליו כדי להוכיח שהוא נקי מכל רבב קריצה לקהל היעד הטריטוריאלי שלו. מתחת לסמל של הסיטי נכתב באותיות לטיניות ''''גאווה בקרב''. וייס מאמין באמת ובתמים שהוא משרת היום את מה שהסמל של הסיטי אומר – יציאה לקרב על נושאים עקרוניים, על קניין רוחני, על הקשים ציבוריים שדומה כי זוכים לביטול בהנף יד אצל המפלצת של צ'רלטון, שבקיץ הקרוב מתעתדת להפקיע גם את שידורי המונדיאל מקרב מרבית עם ישראל – אידיאולוגיה וכסף לא הולכים ביחד. don’t look back in anger שרו אואזיס, והוא, אם יורשה לו, מבקש בפעם הראשונה, לא להסכים עם האחים גאלגר, ולכעוס.

הבלש שהפך למרפא:
וייס היה בעברו בלש במשטרת ישראל. הוא שירת בימ''ר ת''א והתפרסם כשוטר שנוהג להתייצב למקום עבודתו בהופעה מוקפדת ואלגנטית, קרי חליפה של שלושה חלקים פלאס עניבה פלאס כינוי מחייב ''שליח האפ-בי-איי''. במהלך הקריירה היה וייס חלק מצוותי חקירה מיוחדים שחקרו פרשות מורכבות ורגישות.
עם זאת, את שירותו הוא סיים באקורדים צורמים, אחרי שהסתבך במספר פרשות מביכות במהלך הקריירה. מחלקן, יש לציין, הוא זוכה בתום הליך משפטי ממושך. כך, לדוגמה, התפרסם בעבר כי וייס הועמד לדין בגין תקיפת בת זוג, ביצע עברות מרמה כאשר ביקש מהמשטרה לשלם לו עבור שכר דירה תוך שהוא מזייף את כתובת מקום מגוריו ועוד.
כשנתבקש להתייחס לשירותו במשטרה, אמר השבוע וייס: ''מה זה רלוונטי, עזוב את זה''.

 

כתב / עורך / עיתון בלי שום חוש טאקט.

בשביל מה לעשות כתבה כל כך אוהדת ולסיים אותה עם הפיסקה על עברו "המפוקפק" של מגיש התביעה? ואם הוא רצח פעם מישהו, זה הופך את הפרומו לפחות עלוב?

חבל שבמקום להתייחס למקום ממנו מגיעה התביעה בחרו בעיתון להתעסק בסכום התביעה ובסיכויי ההצלחה של הקייס של וייס...

 

סיפור יפה לדעתי, מהסיפורים שבדר"כ יש במחצית באולפן ליגת האלופות ומעלה חיוך על הפנים לשמוע על החשיבות של הכדורגל לאנשים. האם עופר מתכוון לתבוע גם הוא? http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/smile.Xxx

בנוסף רציתי להדגיש ששבוע אחרי שבוע, הפרומואים של צ'רלטון הם באמת ביזיון. לי אישית זה לא משנה כל כך, כי אני גם ככה לא אזמין מהם גם אם יעשו פרומואים כמו ערוץ הספורט (מופת!) אבל גם אני שמתי לב לקטע עם הסיטי ואואזיס. אני בטוח שליאם גלאגר לא היה עובר על זה בשתיקה ומפוצץ את זהבי במכות לעיני המצלמות.
אין מה לעשות, כמו שחברה מציגה את עצמה, זה מה שהיא שווה.

 

שמתי לב לפרומו ,והאמת שהמחשבה כמה צ'רלטון לא בעיניינים , ומייד הבנתי שהם לא יודעים על הקשר של אואזיס לסיטי , אבל זה לא כל כך הטריד אותי , כי אני לא מתיחס בכלל לצ'רלטון ואני למזלי רואה את הפרמייר בעזרת הצלחת , עם אדון וייס הייתה לי שיחה במנצ'סטר ,כאשר לאחר משחק הליגה האחרון שלנו נגד בורו בעונה שעברה נכנסתי לפאב שכונתי שבו גרתי בשהותי במנצ'סטר , ולפתע נכנס אחד היהודים שחזר מהמשחק והתחיל לספר לכולם , על בחור ישראלי שביזבז כרגע בחנות של סיטי כמעט 1000 פאונד על מזכרות , שאלתי אותו אם יש לו את הטלפון של הבחור וכך הכרתי את מר וייס .
עוד לא ביקרתי בקליניקה שלו ,אבל הוא התנדב לארח את החוג בקליניקה , והאמת שמאז (חודשיים ) הוא נעלם קצת . סיפור נחמד מאוד הבחור הזה , יש משהו שרוט בלהיות אוהד סיטי.

 

1000 פאונד???? מה הוא קנה שם, את קאספר שמייכל?

 

מה הוא קנה ? אני יודע שהוא קנה חולצות לעובדים , וחולצות לילדים ,הוא מנסה לגדל דור חדש של אוהדי סיטי ועוד כל מיני מזכרות , הוא בטח לא הגיע ל1000 ,אבל הבנתי מימנו שהוא משתולל עם הכרטיס אשראי , בכל נסיעה למנצ'סטר , האמת היא שגם אני עד לפני שנה השארתי בחנות לפחות 200 פאונד כל שנה כך שגם אני עברתי מזמן סכום של 4 ספרות , בפעם האחרונה נשברתי ולראשונה לא קניתי את החולצה (ריבוק מייצרים חולצות בעובי נייר ,ואחרי 2 כביסות החולצה נגמרת ) למרות שאני עדיין מכור לטישרטים ,קלטות, פנזינים , יש לי בבית ארגזים שאסור לגעת בהם ,ממש ארכיון .

 

אני מתכנן לקנות השנה את חולצת החוץ השחורה שלנו.
ד"א איסטלנדס, מה באמת עם חוג האוהדים ? כבר יש תוכניות ?

 

אני תמיד מעריך אוהד כדורגל אמיתי,שקשור ברגש לקבוצה
שלו גם אם מדובר בזבלים, מי שחושב שהוא תמהוני לא מבין
מה זה אהדה.
אני מקווה שהתביעה תתפרסם יותר ושיהיו הדים לטמטום הזה
של צ'רלטון, שיבורך.

 

יש כבר טפסים להרשמה רשמית במועדון.
צור קשר עם איסטלנדס,שישלח לך טפסים.