אלופת העולם לשעבר - איטליה

http://nizetlab.ucsd.edu/streptococci/Translations/italy.Xxx http://img164.imageshack.us/img164/8480/figclj6.Xxx


תעודת זהות::
המשחק הבינלאומי הראשון: איטליה 6 - צרפת 2 15.5.1910
הניצחון הגדול ביותר: איטליה 9 - ארה"ב 0 2.8.1948
ההפסד הגדול ביותר: הונגריה 7 - איטליה 1 6.4.1924
מלך השערים בכל הזמנים: לואיג'י "ג'יג'י" ריבה - 35 שערים
הישגים באליפות העולם (המונדיאל): אלופת העולם ארבע פעמים (1934,1938,1982,2006)- 16 הופעות


איטליה במונדיאלים קודמים::
איטליה הפכה במשך השנים לאחת מאומות הכדורגל הגדולות בתבל, הכדורגל באיטליה הפך לאמנות אמיתית: מלחים וסוחרים אנגלים הביאו את הכדורגל ופיתחו אותו בצפון איטליה והקימו קבוצות כדורגל, כמו ג'נואה, מילאן ועוד. ההתאחדות של הכדורגל האיטלקי (F.I.G.C) נוסדה בשנת 1898 וב-1910 שיחקה נבחרת איטליה את משחקה הראשון בהיסטוריה נגד צרפת במילאנו, בו הסקוודרה אזורה הביסה את נבחרת צרפת 6-2.
ההצלחה של האזורי התחילה כבר עם תחילת הטורנירים הראשונים שנערכו בין נבחרות לאומיות, הסיבה העיקרית הייתה הקמת ליגה מקומית ומאורגנת שידועה היום בשם "הסרייה A" והיא משכה אליה צופים ושחקנים מכל רחבי העולם והפכה להיות אחת הליגות הטובות בכדורגל האירופאי. במונדיאל הראשון בשנת 1930 באורוגוואי, איטליה כמו רוב הנבחרות האירופאיות סירבה להשתתף בו (בגלל שהנסיעה הייתה יקרה מדי), אך ארבע שנים לאחר מכן איטליה אירחה את המונדיאל והצליחה לזכות בגביע העולם והפכה להיות הקבוצה השנייה שזוכה בתואר הזה לאחר 1-2 על צ'כוסלובקיה בגמר ברומא. ובמונדיאל 1938 היא שוב זכתה בגביע העולם והפעם בצרפת בזכות ניצחון על הונגריה בגמר 2-4 כבש צמד באותו משחק סילביו פיולה מלך השערים של הליגה האיטלקית בכל הזמנים.

http://www.eu-football.info/images/u/20090211202844.Xxx
תחילתה של ידידות מופלאה - איטליה וזכייה באליפות העולם

במונדיאל שנערך במקסיקו 1970 איטליה הוגרלה לבית שכלל בו את אורוגוואי, שבדיה וישראל, למעשה המשחק בין איטליה לבין ישראל הסתיים בתיקו מאופס שערים. ברבע הגמר איטליה השלימה מהפך 1-4 ענק נגד המארחת מקסיקו שהובילה 1-0, ובחצי הגמר איטליה פגשה את מערב גרמניה המשחק שנקרא על ידי רבים כמשחק המאה ה-20 וכמשחק הכי טוב בהיסטוריה של המונדיאל, שהסתיים לאחר קמבק אדיר של האיטלקים, באותו משחק הובקעו חמשה שערים בהארכה, באותו משחק האגדה הגרמנית גרד מילר כבש צמד אבל טארצ'יזיו בורגניץ', לואיג'י ריבה (החלוץ האגדי של קליארי), ג'אני ריברה (ילד הזהב הרוסונרו) העלו את איטליה לגמר והעם יצא לרחובות בכל רחבי ארץ המגף לחגוג את הניצחון ההיסטורי שעד היום נחשב לאחד הניצחונות הכי טובים בהסיטוריה של הכדורגל האיטלקי. אבל בגמר היא פגשה את ברזיל ובאותו גמר באצטדיון האצטקה בבירת מכסיקו לעיני כ-110 אלף צופים היא נכנעה לברזילאים בהנהגתו של פלה והובסה 1-4, רבים טוענים שהטעות של המאמן פרוצ'ו ואלקארג'י הייתה בזה שהוא פתח עם סאנדרו מאצולה אחד מגדולי שחקני אינטר ולא עם ג'אני ריברה (למרות שהוא נכנס כמחליף בדקה ה84 אבל זה היה כבר מאוחר מדי).

במונדיאל 1974 איטליה לא הצליחה והודחה בשלבים מוקדמים למרות נוכחותם של לואיג'י ריבה, ג'אני ריברה, סאנדרו מאצולה וג'אצ'ינטו פאקטי (דור ענק של שחקנים איטלקיים), ולמרות ניצחונות על נבחרת ברזיל ועוד אחד על אנגליה (באותו משחק פאביו קאפלו כבש את השער היחיד במשחק בוומבלי, תראו כמה אירוני) לפני הטורניר שבישרו יכולת טובה של איטליה, אבל התגלה ההפך מאוחר יותר.

עידן חדש עם כמה שחקנים חדשים נפתח: בשנת 1977 עשה את בכורתו בנבחרת ילדון בן 21 בשם פאולו רוסי ששיחק אז בויצ'נצה ובפרוג'ה בהשאלה לאחר מכן, בנוסף למרקו טרדלי, אנטוניו קאבריני, קלאודיו ג'נטילה וגאטאנו שיראה שידועים בזכות תקופתם ביובנטוס, אלסנדרו אלטובלי וג'וזפה ברגומי האגדות של אינטר. בגביע העולם בשנת 1978 אותו אירחה ארגנטינה, איטליה הוגרלה לבית המוות עם ארגנטינה המארחת, צרפת והונגריה. בכל זאת איטליה הצליחה לנצח את שלושת הנבחרות הללו ולעלות מראש הבית ביחד עם ארגנטינה לשלב הבא אז היה עוד שלב בתים בו איטליה הפסידה להולנד במשחק האחרון והמכריע ששלח את הולנד לגמר, בעוד שאיטליה הספיקה להפסיד גם לברזיל והסתפקה במקום הרביעי. לפני גביע העולם שיתקיים בספרד, באותו קיץ הייתה פרשת שחיתות והימורים בה פאולו רוסי היה מעורב וקבל השעיה של שנתיים, הוא חזר בדיוק לפני גביע העולם, עיתונאים ואוהדים איטלקים רבים הטילו ספק והיססו ביכולתו של פאולו רוסי וטענו שהוא לא נמצא בכושר מספיק טוב בשביל זימון לסגל הנחברת בספרד. בקושי איטליה הצליחה לעבור את שלב הבתים ועלתה מהמקום השני רק כי היא הבקיעה יותר שערים מקמרון שהיה לה את אותו מאזן נקודות ואת אותו הפרש שערים. בשלב הבתים השני איטליה הצטרכה לעבור את ארגנטינה מחזיקת התואר ואת ברזיל הפבוריטית לזכייה בתואר. במשחק הראשון איטליה גברה על ארגנטינה ועל מראדונה בזכות שערים של טארדלי וקבריני, ואז הגיע הרגע של פאולו רוסי שנתן את הופעת חייו וכבש שלושער שהדהים את הברזילאים אחרי קמבק אסטרונומי בו איטליה העפילה לחצי הגמר ושלחה את המועמדת מספר אחד לתואר הביתה. הכושר המדהים של פאולו רוסי המשיך גם בחצי הגמר נגד פולין, פאולו כבש צמד באותו משחק, ובגמר איטליה פגשה את מערב גרמניה, ובזכות שערים של רוסי, טארדלי ואלטובלי שנכנס כמחליף, הביאו את התואר לאיטליה, קמפיוני דל מונדו בפעם השלישית בהיסטוריה.

http://img708.imageshack.us/img708/7153/1982.Xxx
טארדלי ושות' חוגגים זכייה ראשונה בעת המודרנית

את מונדיאל שנת 1990 נבחרה איטליה לארח, ובו סלבטורה 'טוטו' סקילאצ'י ביחד עם רוברטו באג'ו הצעיר הובילו את ההתקפה הכחולה, האיטלקים היו המועמדים לזכייה בתואר כאשר נחברת איטליה הגיעה עד חצי הגמר בלי לספוג אפילו שער אחד, איטליה נאלצה לשחק עם ארגנטינה ומראדונה הכוכב של נאפולי באותם ימים ועוד באיצטדיון של נאפולי הסאן פאולו, מראדונה ביקש מהנאפוליטאנים לעודד דווקא את נבחרת ארגנטינה, ואכן זה השפיע על תוצאת המשחק, כאשר ארגנטינה החזיקה מעמד עד הפנדלים שם היא ניצחה את איטליה 4-3, איטליה ניצחה את אנגליה לאחר מכן והסתפקה במקום השלישי. גם במונדיאל 94 וגם ב-98 איטליה נכנעה בבעיטות עונשין מתסכלות, ב-1994 זה היה בגמר מול טפארל השוער ונבחרת ברזיל וב-1998 ההפסד הגיע מול צרפת המארחת והאלופה שבדרך.

http://img69.imageshack.us/img69/9003/baggio.Xxx
רוברטו באג'ו, רגעים ספורים לאחר הפנדל המפורסם בהיסטוריה

איטליה הגיעה מלאת שאיפות ואמונה למונדיאל הראשון שנערך ביבשת אסיה כאשר יפן ודרום קוריאה אירחו את אחד המונדיאלים השערורייתים והזכורים לשמצה. כאילו לא היה מספיק שלב הבתים הנוראי שהאזורי היו צריכים לעבור אז הגיע המשחק הזכור בשלב שמינית הגמר מול הדרום קוריאנים אז איטליה נכנעה לשופט מאקוודור ביירון מורנו וחניכיו המלוכסנים של חוס הידינק המאמן ההולנדי. האכזבה הייתה עצומה.

ב-2006 איטליה הגיעה לגרמניה שפופת ראש אחרי התפוצצות פרשיית הקאלצ'ופולי והאיום שריחף אז מעל מועדוני הפאר של ארץ המגף אולם היה זה מרצ'לו ליפי שהצליח לאחד את השחקנים למרות מה שחיכה להם בבית ליחידה לוחמת מרשימה בזכות הגנת הברזל והמשחק הקבוצתי. את שלב הבתים צלחה איטליה עם נצחונות לא פשוטים על צ'כיה וגאנה יחד עם תיקו אלים עם ארה"ב. לאחר מכן האזורי הצליחו להתגבר גם על אוסטרליה ועל אוקראינה בדרך לחצי הגמר שם חיכתה המארחת והפייבוריטית לזכייה בטורניר, גרמניה. משחק חצי הגמר ייזכר עוד הרבה שנים בזכות המשחק ההתקפי של שתי הקבוצות והאווירה המדהימה שהייתה אז בווסטפאלן-שטדיון של דורטמונד. בתוספת הזמן היו אלה גרוסו ודל פיירו שקבעו שאיטליה תחזור למעמד הגמר. בגמר הייתה זו אחת היריבות הקשות של איטליה הלא היא צרפת ובמשחק שנכנס להיסטוריה איטליה שוב הוכתרה לאלופת העולם לאחר בעיטות עונשין.

http://www.wldcup.com/pictures/wld2006/0607/pic3466.Xxx



הדרך לדרום-אפריקה::

06.09.2008http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/d/d4/Flag_of_Cyprus.Xxx/22px-Flag_of_Cyprus.Xxx.Xxx קפריסין (ח') - אנטוניס פפאדופולוס, לרנקה :: ניצחון 2-1 :: אנטוניו די-נטאלה 8', 92'; אפסטאת'יוס אלונפטיס 28'
הרכב:: בופון; זמברוטה, גאמבריני (בארצאלי 4'), קנאברו, גרוסו (קאסטי 18'); קאמורנסי, פירלו, דה-רוסי; ג'ילארדינו, טוני (גאטוזו 46'), די-נטאלה

10.09.2008 http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/0/0f/Flag_of_Georgia.Xxx/22px-Flag_of_Georgia.Xxx.Xxx גאורגיה (ב') - סטאדיו פריולי, אודינה :: ניצחון 2-0 :: דניאלה דה-רוסי 17', 89'
הרכב:: בופון; זמברוטה, לגרוטלייה, קנאברו, דוסנה; אקווילאני, פירלו (פאלומבו 46'), דה-רוסי; קאמורנסי, טוני (יאקווינטה 70'), די-נטאלה (דל-פיירו 56')

11.10.2008 http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/9/9a/Flag_of_Bulgaria.Xxx/22px-Flag_of_Bulgaria.Xxx.Xxx בולגריה (ח') - ואסיל לבסקי, סופיה :: 0-0
הרכב:: אמליה; זמברוטה, קייליני, קנאברו, דוסנה; גאטוזו, דה-רוסי, מונטוליבו (פרוטה 68'); פפה, ג'ילארדינו (טוני 73'), די-נטאלה (ג'. רוסי 68')

15.10.2008 http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/6/64/Flag_of_Montenegro.Xxx/22px-Flag_of_Montenegro.Xxx.Xxx מונטנגרו (ב') - ויה דל מארה, לצ'ה :: ניצחון 2-1 :: אלברטו אקווילאני 8', 29'; מירקו ווצ'יניץ' 19'
הרכב:: אמליה; זמברוטה, קייליני, קנאברו, דוסנה (בונרה 59'); גאטוזו, דה-רוסי, אקווילאני (פרוטה 65'); פפה, ג'ילארדינו, די-נטאלה (קוואליירלה 75')

28.03.2009 http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/6/64/Flag_of_Montenegro.Xxx/22px-Flag_of_Montenegro.Xxx.Xxx מונטנגרו (ח') - סטאדיון פוד גוריצום, פודגוריצה :: ניצחון 2-0 :: אנדראה פירלו (פ') 11', ג'אמפאולו פאציני 79'
הרכב:: בופון; זמברוטה, קייליני, קנאברו, גרוסו; פאלומבו, פירלו (בריגי 81'), דה-רוסי; יאקווינטה (פאציני 59'), קוואליירלה, די-נטאלה (פפה 9')

01.04.2009 http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/4/45/Flag_of_Ireland.Xxx/22px-Flag_of_Ireland.Xxx.Xxx אירלנד (ב') - סטאדיו סאן ניקולה, בארי :: 1-1 :: וינצ'נזו יאקווינטה 10'; רובי קין 88'
הרכב:: בופון; זמברוטה, קייליני, קנאברו, גרוסו; בריגי, פירלו (פאלומבו 46'), דה-רוסי; פפה (דוסנה 55'), פאציני (הורחק 3'), יאקווינטה (קוואליירלה 89')

05.09.2009 http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/0/0f/Flag_of_Georgia.Xxx/22px-Flag_of_Georgia.Xxx.Xxx גאורגיה (ח') - בוריס פאיצ'אדזה, טביליסי :: ניצחון 2-0 :: קחאבר קלאדזה 56' (עצמי), 66' (עצמי)
הרכב:: בופון; זמברוטה, קייליני, קנאברו, קרישיטו; מרקיוני (ד'אגוסטינו 57'), פירלו, פאלומבו; קאמורנסי (סאנטון 71'), יאקווינטה, רוסי (קוואליירלה 57')

09.09.2009 http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/9/9a/Flag_of_Bulgaria.Xxx/22px-Flag_of_Bulgaria.Xxx.Xxx בולגריה (ב') - סטאדיו אולימפיקו, טורינו:: ניצחון 2-0 :: פאביו גרוסו 11', וינצ'נזו יאקווינטה 40'
הרכב:: בופון; זמברוטה, קייליני, קנאברו, גרוסו; דה-רוסי, פירלו, מארקיזיו (פפה 73'); קאמורנסי, ג'ילארדינו (רוסי 57'), יאקווינטה (ד'אגוסטינו 83')

10.10.2009 http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/4/45/Flag_of_Ireland.Xxx/22px-Flag_of_Ireland.Xxx.Xxx אירלנד (ח') - קרוק פארק, דאבלין:: 2-2 :: גלן וולאן 8', שון סיינט לדג'ר 87'; מאורו קאמורנסי 26', אלברטו ג'ילארדינו 90'
הרכב:: בופון; זמברוטה, לגרוטלייה, קייליני, גרוסו (בוקטי 76'); פאלומבו (פפה 89'), פירלו, דה-רוסי; קאמורנסי, יאקווינטה, די-נטאלה (ג'ילארדינו 76')

14.10.2009 http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/d/d4/Flag_of_Cyprus.Xxx/22px-Flag_of_Cyprus.Xxx.Xxx קפריסין (ב') - סטאדיו אניו טארדיני, פארמה:: ניצחון 3-2 :: מקרידיס קונסטנטינוס 12', חריסוסטומוס 48'; אלברטו ג'ילארדינו 78', 81', 92'
הרכב:: מארקטי; סאנטון, גאמבריני, קנאברו, בוקטי; גאטוזו, ד'אגוסטינו (דה-רוסי 66'); פפה (קאמורנסי 46'), קוואליירלה, ג'ילארדינו, רוסי (די-נטאלה 46')

טבלה סופית:
http://img257.imageshack.us/img257/2379/61734035.Xxx

36 שחקנים שותפו במהלך עשרת משחקי המוקדמות - להלן עשרת השחקנים שצברו הכי הרבה דקות:
810' - ג'אנלוקה זמברוטה
810' - פאביו קנאברו
744' - דניאלה דה-רוסי
630' - ג'ורג'ו קייליני
630' - ג'אנלואיג'י בופון
533' - אנדראה פירלו
475' - מאורו קאמורנסי
431' - וינצ'נזו יאקווינטה
419' - אנטוניו די-נטאלה
414' - אלברטו ג'ילארדינו

:aa1: פאביו גרוסו הוא השחקן שצבר הכי הרבה דקות מבין אלו שלא ישתתפו בטורניר: 364'
:aa1: מבין רשימת 28 שחקני הסגל, 7 שחקנים לא צברו אפילו דקה אחת במהלך משחקי המוקדמות (דה-סאנקטיס, סיריגו, קסאני, בונוצ'י, מאג'ו, קוסו ובוריילו). מתוך אלו שכן שותפו, ריקרדו מונטוליבו הוא זה שצבר הכי מעט דקות: 68' בלבד


המאמן::
האיטלקי עם הסיגר הכי מפורסם בעולם מאז דון קורלאונה הוא ללא צל של ספק מרצ'לו ליפי. ליפי הוא יותר מאגדה בעבור מיליוני איטלקים ברחבי העולם והוא ידריך את נבחרת איטליה בשנית אל המונדיאל שייערך הפעם בדרום אפריקה.

מרצ'לו ליפי נולד בויארג'ו, עיר פרובינציה קטנה ליד לוקה שבצפון מערב טוסקנה, הוא אישיות חשובה גם בסמפדוריה. ליפי אמנם החל את קריירת המשחק שלו כבלם בעיר הולדתו אך ב-1969 החל לשחק בסמפדוריה שם בילה גם את כל הקריירה שלו למעט עונה אחת בסאבונה אליה הושאל עם רכישתו על ידי סמפדוריה ולמעט שתי עונות בסיום הקריירה בפיסטוייזה שם היה חלק מסגל שחקנים שהיה שותף לקמפיין הראשון ועד כה גם האחרון של המועדון בסריה A. במספדוריה רשם ליפי 274 הופעות ו-5 שערים. בסה"כ רשם 354 הופעות ו-8 שערים. ליפי פרש מקריירה מקצועית כשחקן כדורגל ב-1982 ומיד לאחריה חזר לסמפדוריה והפעם כמאמן. בסמפדוריה הוא החל את קריירת האימון כמאמן נוער ושם נשאר עד 1985 אז נדד בין קבוצות בוגרים שונות ברחבי המדינה עד שהגיע לאמן את נאפולי במה שאח"כ תתברר כנקודת המפנה של קריירת האימון שלו.

http://upload.wikimedia.org/wikipedia/it/8/82/Lippi.Xxx
בלם בסמפדוריה. ליפי הצעיר.

ליפי פתח וסיים את עונת 1993/4 עם נאפולי אותה הוביל למקום השישי המכובד שהוביל את הקבוצה שהתאוששה עדיין מעזיבתו של דייגו ארמנדו מראדונה להשתתפות בגביע אופ"א. בתום העונה כבר היה מועמד לכמה מועדונים אך הייתה זו יובנטוס שניצחה במירוץ להחתמתו במהלך שיתברר כמושלם בעבור שני הצדדים. ליפי זכה בסקודטו הראשון שלו כבר בעונה הראשונה שלו ביובנטוס בסגל שכלל בין היתר את צ'ירו פרארה וג'אנלוקה ויאלי ואחרים. הקדנציה הראשונה עם הגברת הזקנה הייתה מדהימה וכללה 3 זכיות בסקודטו (95, 97 ו-98), זכייה ב-1995 גם בקופה איטליה, 2 זכיות בסופרקופה איטליה וכמובן באליפות אירופה בניצחון הזכור על אייאקס ב-1996. ב-1999/00 עבר במפתיע לאינטר שם סיים רק במקום הרביעי שאכזב מאוד את אוהדי הקבוצה לאור הציפיות שהיו באותה עונה. לפי עבר קיץ קשה מאוד ולא שרד מעבר למשחק הראשון של עונת 2000/1 אז פוטר על ידי מאסימו מוראטי. בעונה שלאחריה הוא חזר ליובנטוס ונתן לה עוד שני תארי סקודטו בנוסף לשתי זכיות בסופרקופה איטליה. בעונת 2002/3 הביא את הגברת הזקנה חזרה לגמר ליגת האלופות אבל כמו ב-1997 וב-1998 שוב מצא את עצמו מתנחם במדליית המפסידים כאשר היה צריך לחזות בקרלו אנצ'לוטי אותו החליף על ספסלה של יובנטוס זוכה ומסיר מעצמו את דימוי הלוזר שאחזה בו עד לאותו משחק.

בעקבות הפיאסקו של אליפות אירופה ב-2004 עת איטליה הודחה כבר בשלב הבתים הרבה בגלל אותו משחק ידוע לשמצה בין דנמרק ושבדיה והאשמה הופנה אל ג'ובאני טראפטוני. ההתאחדות בחרה לא להמשיך את החוזה עם טראפטוני ופנתה אל מרצ'לו ליפי שייקח על עצמו את התפקיד. ליפי הסכים ועזב את יובנטוס כאשר פאביו קאפלו מחליף אותו בגברת הזקנה. מספר ימים לפני פתיחת המשחקים בגרמניה התפוצצה אז שערוריית הקלאצ'ופולי הגדולה והתקשורת ראתה גם בו חלק מהסרח שאפף את הכדורגל האיטלקי, הרבה בגלל קשריו עם האנשים שהובילו את יונבטוס בזמן אימון. לפי מיהר לדחות את האישומים בדבר מעורבתו והשקיע את זמנו בהכנות לאליפות. למרות ההשמצות והביקורות מבית ומבחוץ מרצ'לו ליפי (בדומה לאנזו בארזוט שעשה הישג דומה ב-1982) הוביל את הנבחרת האיטלקית לזכייה הגדולה שכללה ניצחון בגמר על צרפת בבעיטות עונשין בתום 120 דקות. אחרי הזכייה הוא החליט לקחת על עצמו מנוחה וצפה במחליפו דונאדוני מודח ומספק יכולת מאכזבת באליפות אירופה ב-2008 וכך הזדמן לו לחזור למשרת המאמן הלאומי.

בספרו "משחק של רעיונות" מדגיש המאמן את החשיבות של המשחק הקבוצתי על פני האישי, את החשיבות במציאת טקטיקה שתאפשר לכל שחקן להגיע למקסימום יכולת שתתרום למשחק ולפוטנציאל הקבוצתי. גם ב-2010 ליפי ידריך קבוצה של שחקנים אך בשונה מגרמניה כאן יחסרו לו הניצוצות של דל פיירו וטוטי והוא יקווה שאמונותיו ישתלבו עם החומר הקבוצתי הקיים לרשותו.

http://cache.daylife.com/imageserve/0aVMaMA3RDf91/610x.Xxx
מאמין שיוכל לשחזר את ההישג של פוצו משנות השלושים. האמנם?


סגל השחקנים::

שוערים:
ג'אנלואיג'י בופון (יובנטוס), מורגן דה סנקטיס (נאפולי), פדריקו מארקטי (קליארי).
הגנה:
פאביו קנאברו (יובנטוס), ג'ורג'ו קייליני (יובנטוס), ג'אנלוקה זמברוטה (מילאן), דומניקו קרישיטו (ג'נואה), כריסטיאן מאג'ו (נאפולי), סלבטורה בוקטי (ג'נואה), לאונרדו בונוצ'י (בארי).
קישור:
ג'נארו גאטוזו (מילאן), אנדראה פירלו (מילאן), מאורו קאמורנסי (יובנטוס), דניאלה דה רוסי (רומא), אנג'לו פאלומבו (סמפדוריה), סימונה פפה (אודינזה), ריקארדו מונטוליבו (פיורנטינה), קלאודיו מארקיזיו (יובנטוס).
התקפה:
אלברטו ג'ילארדינו (פיורנטינה), וינצ'נזו יאקווינטה (יובנטוס), אנטוניו די נטאלה (אודינזה), פאביו קוואליירלה (נאפולי), ג'אמפאולו פאציני (סמפדוריה).


שחקני המפתח:: ג'אנלואיג'י בופון; אנדראה פירלו; אנטוניו די-נטאלה;

ג'אנלואיג'י בופון
גיל: 32
תפקיד: שוער
קבוצה: יובנטוס
נולד למשפחה מאוד אתלטית, אמו הייתה זורקת דיסקוס בעוד אביו היה מרים משקולות. אחיותיו שיחקו בעברן כדורעף, והוא רחוב משפחה רחוק של השוער לורנצו בופון ששיחק 10 שנים במילאן אבל גם בילה שנים בקבוצות אחרות ובהן גם אינטר. הילד מפארמה הקטנה שכבר בגיל 17 עמד בין קורותיו של מועדון הבית שלו ועמד בפני כל קבוצות הליגה הטובה בעולם בזמנו רוצה לרשום לעצמו זכייה נוספת באליפות העולם.
השוער הטוב ביותר בעולם מגיע לדרום אפריקה עם עוד פציעה, אחד מיני רבות שקרו לו העונה. השנים לא עושות טוב לבופון שמרבה בפציעות שמונעות ממנו לשחק במשך עונה שלמה אבל גם אחרי כל פציעה ופציעה הוא עדיין הטוב ביותר. השוער היקר בעולם לא ירצה לזכור את העונה האחרונה שעברה עליו ועל הגברת הזקנה, עונה שבה סיימה הקבוצה רק במקום השביעי המאכזב ובמקום לשחק עם הגדולות בליגת האלופות תצטרך לשחק בליגת אירופה. אמנם לא ידוע עדיין אם בופון ישחק גם בעונה הבאה ביובנטוס או במנצ'סטר יונייטד, ארסנל או קבוצה אנגלית אחרת אבל כל אחת תהנה משירותיו.
באליפות אירופה האחרונה תיפקד בופון כקפטן בהיעדרו של פאביו קנאברו ועשה עבודה נפלאה מאחורי הקלעים וגם במשחקים עצמם כאשר לא ספג לא מול צרפת ולא מול ספרד במשחק ההדחה כאשר נכנע רק לפנדלים האכזריים. בדרום אפריקה ליפי יצטרך את הכישורים שלו ואת יכולת ההנהגה שלו גם במגרש.

http://www.mundialsudafrica.com/imagenes/mundial-sudafrica/gianluigi-buffon-italia1.Xxx


אנדראה פירלו
גיל: 31
תפקיד: קשר
קבוצה: מילאן
אחד השחקנים המשמעותיים בהתפתחות הכדורגל של המאה ה-21. הצועני המופנם מברשיה החל את הקריירה כקשר התקפי מחונן וכיכב בשורות הנבחרת הצעירה, שעימה זכה באליפות אירופה עד גיל 21. במדי אינטר הוא התקשה לממש את הכישרון והנראזורי החליטו לוותר עליו בתחילת העשור - טעות שעד היום מבכים בצד השחור-כחול של מילאנו. גם במילאן לא הכל היה מושלם בהתחלה, אבל קרלו אנצ'לוטי, באחד ההברקות הטקטיות הגדולות בתולדות המשחק, החליט להמציא תפקיד חדש. הוא הסיט את הקשר ההתקפי לעמדת הקשר אחורי - רק שבמקום להרוס, כמו כל שאר הקשרים האחוריים עד אז, הוא החליט שפירלו יהיה רג'יסטה - במאי, מכוון משחק. זה עבד ובגדול. פירלו הפך לקשר הטוב בעולם, כשיחד איתו מילאן השתלטה על היבשת. ליפי החליט שמה שעובד נהדר במילאן יכול לעבוד גם במדי האצורי, והעתיק בשלמות את הצמד גאטוזו-פירלו לנבחרת. התוצאה ידועה: פירלו היה אחד המצטיינים בזכייה האיטלקית בגרמניה. הבישול הגאוני שלו לגרוסו לבטח ייזכר כרגע הגדול של העשור מבחינת האיטלקים. עכשיו מתחיל עשור חדש ופירלו עדיין הברומטר הבלעדי של הסקוואדרה אצורה. הכל עובר דרכו, הכל תלוי בו וכולם בונים עליו.

http://epl.theoffside.com/files/2009/06/andrea-pirlo.Xxx


אנטוניו "טוטו" די-נטאלה
גיל: 32
תפקיד: חלוץ
קבוצה: אודינזה
נולד ב-13.10.1977 בנאפולי אך לא עבר דרך המועדון המקומי אלא גדל בכלל במחלקות הנוער של אמפולי מאז גיל 17. הוא הושאל לקבוצות קטנות תחילה כדי להתחשל כמיטב המסורת בקבוצות הכדורגל באיטליה וב-1999 הגיעה הפריצה הגדולה במדי אמפולי, שם קצר שבחים רבים על המהירות, היצירתיות, כמויות הבישולים והשערים הנהדרים שלו שהצליחו להחזיק את אמפולי יפה בחיים אבל רק 2004, שם דברים השתנו כאשר אמפולי ירדה ליגה החליטה אודינזה להרים את הכפפה ורכשה אותו, ההשפעה הייתה מיידית.
טוטו, כפי שהוא מכונה, זכה גם בעקבות העונה הנהדרת שהייתה לו ב-2007/8 להיכלל בסגל שנסע לשוויץ ולאוסטריה אבל היה הקורבן התורן של התקשורת בעקבות משחקי הפתיחה מול הולנד ורומניה וחטף ביקורות מימין ומשמאל. די נטאלה אמנם לא מוערך מספיק ברמה הלאומית אבל במועדון שלו הוא מאוד מוערך והפך להיות מלך השערים בכל הזמנים של אודינזה העונה. הקבוצה תבנה על החלוץ הנאפוליטאני גם בעונה הבאה ולאור העונה המוצלחת שעברה עליו בשנה החולפת עת זכה במלכות השערים (29 שערים) ומנע מהקבוצה שלו לרדת ליגה ולהתבסס באמצע הטבלה האיטלקית.

http://4.bp.blogspot.com/_J4ZdWSdVghE/SEBxKavQO-I/AAAAAAAAAP4/JlGFteTS_eU/s400/di+natale.Xxx



שימו לב ל... ג'אמפאולו פאציני
גיל: 25
תפקיד: חלוץ
קבוצה: סמפדוריה
נתחיל בעבר ונקפוץ להווה. בטורניר הקודם, הלהיט התורן בהתקפה של איטליה היה משוגע בשם לוקה טוני. אחד מסימני ההיכר שלו היה התנועה הקבועה לאחר כיבוש שער, תנועה שפירושה הגלובאלי הוא חולה נפש. באיטלקית, "פאצו" זה משוגע. זה גם הכינוי/קיצור של ג'אמפאולו פאציני, הלהיט ההתקפי התורן של איטליה בשנת 2010. גם לפאציני יש תנועה קבועה ומיוחדת לאחר כיבוש שערים (והוא כובש המון). SNAKE EYES אוהבים לקרוא לזה בתקשורת. ההחלטה של ליפי הייתה די פשוטה: חולה נפש בחוץ, SNAKE EYES בפנים.

נחזור לעבר. כבר מגיל צעיר פאציני סומן כשחקן שצריך לשים לב אליו - כישרון נוסף מבית היוצר של אטאלנטה. פנטלאו קורבינו, המנכ"ל הספורטיבי של פיורנטינה שידוע בחיבתו לכישרונות צעירים, עלה על פאציני (לא פיזית, חס וחלילה) והביא אותו לפירנצה, בערך באותה תקופה שבה הביא לעיר היפה בעולם כישרון אחר מאטאלנטה, אחד בשם מונטוליבו. במידה והקטע שלכם הוא נסיעה ברברס על ציר הזמן, בהחלט אפשר לומר שההיסטוריה חזרה על עצמה, מכיוון שפאציני הגיע כדי להחליף בטווח הארוך את לוקה טוני, שוב פעם. בניגוד למקרה הראשון (או השני, זמן זה דבר מבלבל), פאציני לא החליף את טוני עקב עליונות מקצועית. הפעם זה בגלל שטוני פשוט היה טוב מדי ופיורנטינה לא יכלה להחזיק אותו יותר. זה איפשר לפאציני הצעיר לחבור בהתקפה לאדריאן מוטו, אך הנעליים של טוני היו מעט גדולות עליו והסגולים החליטו להנחית על העמדה שלו את ג'ילארדינו, שחקן נוסף עם חגיגה ייחודית לאחר כיבוש שערים. התסריט הצפוי אכן הגיע: פאציני לא קיבל מספיק דקות, איבד את הביטחון וכמעט נמחק מרשימת הדברים הגדולים הבאים בכדורגל האיטלקי. ואז הגיע מארוטה...

בפה מארוטה הוא אחד המנכ"לים המוערכים בקאלצ'ו. היכולת שלו לעקוץ עיסקאות ולדעת בדיוק מתי לבצע רכישות, על מנת למקסם את התוצרת המקצועית ביחס לעלות כלכלית, הפכה את סמפדוריה ללהיט. ערב המונדיאל, האיכויות של מארוטה שלחו אותו ליובנטוס. שנה וחצי לפני זה, בינואר 2009, מארוטה קרא את המפה והחליט שזה הזמן ללכת על פאציני ולנצל את המוניטין הירוד יחסית שלו באותה העת. 9 מיליון יורו נשלחו לפיורנטינה ופאציני מצא בית חדש. לשחק לצידו של שחקן כמו קסאנו זה החלום של כל חלוץ חוד ופאציני מימש את הפנטזיה (תרתי-משמע) והחל לכבוש. בצרורות. מהר מאוד הוא קיבל הזדמנות בנבחרת, ו-20 דקות לאחר שנכנס כמחליף במשחק החוץ במונטנגרו בהופעת הבכורה שלו במדים הלאומים, הוא כבש שער בכורה. במשחק הבא מול אירלנד הוא כבר פתח בהרכב, אבל הורחק בדקה השלישית שלא בצדק. בקטנה, כי את מה שמנעו ממנו לעשות בנבחרת, הוא עשה בסמפדוריה. בשנה וחצי שלו בקבוצה הוא כבש 6 שערים בחמישה משחקי גביע איטלקי ו-30 שערי ליגה ב-56 הופעות סרייה A. בסה"כ 36 שערים ב-61 הופעות במדי הבלוצ'רקיאטי. שער בכמעט כל משחק וחצי.

הוא כובש מול קטנות, בינוניות, גדולות וענקיות. מבחינתו אין הבדל. כמו כל חלוץ איטלקי קלאסי, הוא מסוגל שלא לגעת בכדור במשך 89 דקות. הנגיעה היחידה שלו תהיה זאת שתטביע את היריבה. אינטר איבדה בגללו גביע. רומא איבדה בגללו אליפות. שימו לב אליו, מכיוון שהנבחרת האהובה עליכם עלולה לאבד בגללו מונדיאל.

http://cache.daylife.com/imageserve/05lg2ZFeaT9Vk/x610.Xxx
רואה, מכיש, הורג - הציור לא, אבל השחקן ועוד איך כן


לוח הזמנים::
23.05.2010 - יום ראשון
11:30 התאספות ברג'ה לה ונאריה ראלה (פתוח לתקשורת)
12:45 מסיבת עיתונאים (מאמן)
18:00 אימון בססטריירה (פתוח לתקשורת)

24.05.2010 - יום שני
12:00 אימון בססטריירה (פתוח לתקשורת)
14:30 מסיבת עיתונאים (שחקנים)
17:00 אימון בססטריירה (סגור לתקשורת)

25.05.2010 - יום שלישי
12:00 אימון בססטריירה (פתוח לתקשורת)
14:30 מסיבת עיתונאים (שחקנים)
17:00 אימון בססטריירה (סגור לתקשורת)

26.05.2010 - יום רביעי
14:30 מסיבת עיתונאים (שחקנים)
17:00 אימון בססטריירה (סגור לתקשורת)

27.05.2010 - יום חמישי
12:00 אימון בססטריירה (פתוח לתקשורת)
14:30 מסיבת עיתונאים (שחקנים)
17:00 אימון בססטריירה (סגור לתקשורת)

28.05.2010 - יום שישי
12:00 אימון בססטריירה (פתוח לתקשורת)
14:30 מסיבת עיתונאים (שחקנים)
17:00 אימון בססטריירה (סגור לתקשורת)

29.05.2010 - יום שבת
14:30 מסיבת עיתונאים (שחקנים)
17:00 אימון בססטריירה (סגור לתקשורת)

30.05.2010 - יום ראשון
12:00 משחק אימון מול קבוצת סרייה D (אוניאונה ספורטיבה רוסי - פתוח לתקשורת)
13:00 משחק אימון מול קבוצת סרייה D (סטימו טורינזה - פתוח לתקשורת)
מיד בתום המשחק: מסיבת עיתונאים (מרצ'לו ליפי) שלאחריה כולם משוחררים

31.05.2010 - יום שני
13:00 הנבחרת מתכנסת במלון גראנד הוטל ססטריירה
15:00 מסיבת עיתונאים (שחקנים)
17:00 אימון בססטריירה (פתוח לתקשורת)

01.06.2010 - יום שלישי
12:00 אימון בססטריירה (פתוח לתקשורת)
14:30 מסיבת עיתונאים (שחקנים)
17:00 אימון בססטריירה (סגור לתקשורת)
24:00 תום מועד ההגשה לרשימת 23 השחקנים

02.06.2010 - יום רביעי
12:00 אימון בססטריירה (פתוח לתקשורת)
15:00 מסיבת עיתונאים (ליפי + שחקנים)
17:00 אימון בססטריירה (סגור לתקשורת)

03.06.2010 - יום חמישי
12:00 הנבחרת עוזבת לכיוון שדה התעופה של טורינו
14:00 טיסת שכר לבריסל
20:15 משחק ידידות מול נבחרת מקסיקו באיצטדיון ע"ש המלך בודואן
מיד בתום המשחק: מסיבת עיתונאים קצרה ועלייה על טיסה חזרה לטורינו/ססטריירה

04.06.2010 - יום שישי
12:30 אימון בססטריירה (פתוח לתקשורת)
15:00 מסיבת עיתונאים (שחקנים)
17:30 אימון בססטריירה (סגור לתקשורת)

05.06.2010 - יום שבת
10:30 יציאה לטורינו
12:30 טיסת שכר לג'נבה
21:45 משחק ידידות מול נבחרת שווייץ באיצטדיון של סרבט
מיד בתום המשחק: מסיבת עיתונאים קצרה, חזרה לאיטליה, שיחרור הנבחרת

06.06.2010 - יום ראשון
יום חופש

07.06.2010 - יום שני
יום חופש

08.06.2010 - יום שלישי
20:00 הנבחרת מתכנסת בשדה תעופה מאלפנזה (מילאנו)
24:00 טיסת שכר ליוהנסבורג

09.06.2010 - יום רביעי
10:00 נחיתה ביוהנסבורג והעברה למלון בפרטוריה
16:30 אימון בקולג' סאות'דאונס
מיד בתום האימון: מסיבת עיתונאים קצרה, העברה לקאזה אזורי (מושב העיתונאים בדרא"פ)

10.06.2010 - יום חמישי
11:30 אימון (פתוח לתקשורת)
מיד בתום האימון: מסיבת עיתונאים קצרה בקאזה אזורי (שחקנים)
18:00 אימון (סגור לתקשורת)

11.06.2010 - יום שישי
11:30 אימון (סגור לתקשורת)
13:30 מסיבת עיתונאים בקאזה אזורי (שחקנים)
19:00 משחק אימון מול קבוצה מקומית מאיזור פרטוריה (פתוח לתקשורת)

12.06.2010 - יום שבת
11:30 אימון (פתוח לתקשורת)
מיד בתום האימון: מסיבת עיתונאים קצרה בקאזה אזורי
18:00 אימון (סגור לתקשורת)

13.06.2010 - יום ראשון
12:00 טיסה לקייפטאון מיוהנסבורג
14:10 נחיתה בקייפטאון
19:00 אימון בגרין פוינט סטאדיום
מיד בתום האימון: מסיבת עיתונאים (ליפי + שחקנים)

14 ביוני, 21:30 http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/2/27/Flag_of_Paraguay.Xxx/22px-Flag_of_Paraguay.Xxx.Xxx פרגוואי - קייפטאון
20 ביוני, 17:00 http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/3/3e/Flag_of_New_Zealand.Xxx/22px-Flag_of_New_Zealand.Xxx.Xxx ניו זילנד - נלספרייט
24 ביוני, 17:00 http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/e/e6/Flag_of_Slovakia.Xxx/22px-Flag_of_Slovakia.Xxx.Xxx סלובקיה - יוהנסבורג (אליס פארק)
*שעות המשחקים לפי שעון ישראל

בעולם הכדורגל זה תמיד קשה לחזור ולזכות בתואר באותה תחרות פעם אחר פעם אבל איטליה תנסה לעשות היסטוריה, בעצם לשחזר את אותה היסטוריה שהיא עצמה קבעה בשנות השלושים. כמו ב-1982 וכמו ב-2006 גם עכשיו איטליה תגיע אחרי מכה מוראלית לא קטנה אבל פחותה עושה רושם ברמתה משנים הללו כאשר שוב נתגלו חשדות בקשר לפרשייה האחרונה אך האיטלקים כמו האיטלקים מסרבים להתרגש וממשיכים הלאה וגם בלי הניצוצות של פרנצ'סקו טוטי ואלסנדרו דל פיירו הם עדיין מאמינים ב"גרזנים" וביכולת ההגנה האיטלקית להגיע למעמדים הגדולים. איטליה מאמינה גם הפעם, פורצה איטליה!

http://cache.daylife.com/imageserve/078Qfyr4BM0vM/610x.Xxx

שותפים להכנת הסיקור: יותם ולואי.

 

זה היה לוח הזמנים להיום.

אורי, יהיה נחמד אם יותר מאוחר תעדכן אותנו שוב באיזה מערכים ליפי התנסה באימונים. למרות שלאור המוקדמות יש משיכה טבעית למערך 4-3-3, נדמה שהמיסטר לא ממש סגור על עצמו עדיין ויש לי תחושה שזה קשור לרצון להכליל באיזשהי צורה את מרקיזיו.


כמובן שהסיפור הגדול הוא מי שלא הוזמן, אבל על זה יהיה אפשר להרחיב כבר בהמשך. אני באופן אישי לא מרוצה מן הסתם מחלק מההחלטות של ליפי והבהרתי את זה לא מעט לאורך השנתיים אחרונות, אבל נכון לעכשיו אני 100% עם המאמן ואני נותן לו להנות מהספק. האיש אלוף עולם מכהן והוא ראוי לקרדיט כל עוד הוא לא מעשית נכשל.

באופן כללי הסגל עדיין טוב ובהחלט אפשר ללכת איתו רחוק. השוער עדיין מדהים, יש בלם אחד מעולה ובלם אחד שמעבר לשיא, אך התרומה המנטלית שלו לנבחרת מחפה על כך בלא מעט. בעמדות המגנים יש כישרון שלא נופל מרוב מוחלט של הנבחרות היריבות. מרכז הקישור אמור להיות אחד היתרונות שלנו עם שני באנקרים בדמותם של דה רוסי, שמאז המונדיאל הקודם הפך לאחד הקשרים האחוריים הטובים בעולם, ופירלו שתמיד יודע להתעלות במדי האזורי. אני סומך על פאלומבו שיעשה עבודה טובה בעמדת הגרזן, כשמרקיזיו מהווה אופציה טובה לקשר 50/50 דינמי. בהתקפה יש בעיה של יצירתיות, מה שטבעי ברגע שמעלימים מהנבחרת שחקנים כמו קסאנו, מיקולי, באלוטלי וטוטי, אבל החלוצים טובים ומאוד יעילים. פאציני מגיע בכושר מפחיד, ג'ילארדינו תמיד יציב ודי-נטאלה מגיע אחרי עונת שיא.

יהיה בסדר. אם לא, נבכה קצת ונתרץ כמו שאנחנו אוהבים. בהחלט יהיה לנו על מה.

 

נבחרת שתמיד תערים קשיים ותהיה מועמדת, גם בתקופה חלשה שכזאת, אמנם אני רואה יותר מדי חורים בקבוצה הזאת מכדי להיות אלופת עולם אבל נבחרות כאלה תמיד עושות את הבאלאגן, פירלו, דה רוסי, וגאטוסו ירימו קשר קשה מאוד לחדירה, כאשר המשחק שלהם יהיו מושתת על כדורים טובים של השחקנים האלה, בתוספת מונטוליבו, יצטרכו מונדיאל גדול של קייליני ובופון (קנאברו מבחינתי גמר את הסוס)

 

למרות החלק ההתקפי הלא כלכך יצירתי שיש לנו, מה שמדאיג אותי יותר זה ההגנה שלנו.
אם לאיטליה הייתה הגנה יותר חזקה, לדעתי היינו יכולים לשחק בסגנון הגנתי מובהק, ואת השערים שלנו נכבוש ממצבים נייחים ומתפרצות פה ושם. כי עם שחקני ההתקפה שיש לנו כרגע, אני לא רואה איך איטליה תהיה מסוגלת לכבוש ממהלכים מסודרים על הקרקע.

אני כלכך מקווה שקנבארו יתעלה על עצמו וישתיק את כולם.

 

אני חוזה לאיטליה נפילה דומה לנפילה ביורו הקודם. למזלם הבית הקל שקיבלו לא יגרום לרעידת אדמה באיטליה שהיתה הורסת את הגאווה האיטלקית לאחר הזכייה של אינטר בצ'מפיונס (אל תשאלו אותי על שום מה ולמה). מה שכן, בשמינית הגמר אני צופה הדחה נגד קמרון.
יש לאיטלקים את מרכז הקישור השלם ביותר לטעמי וגם ההגנה בסופו של דבר, אמנם לא ההגנה של גרמניה 2006, אבל כמיטב המסורת האיטלקית חזקה. אז מה הבעיה? הקישור בין הקישור האחורי לצמד החלוצים, המעוף בחלק הקדמי, הברק. שזה אמנם לא ההיבט שבהם האיטלקים מצטיינים, אבל גם בגרמניה 2006, כשאנדרדוג מובהק - היה טוטי, היה פרוטה, היה קומראנסי הרבה יותר טוב. אני רואה מעט מאוד כדורגל איטלקי אבל מהמעט הזה יצא לי לראות את פאלרמו ומיקולי כמה משחקים ואין לי מושג איך ליפי לא רואה את מה שהפורום האיטלקי זועק לשמים כל העונה. הוא בעל מעוף, יש לו את הברק. חבל עבור האיטלקים.

ואחרי כל מה שאמרתי, הנבחרת הכי מעצבנת ומרגיזה, הנבחרת שלעולם לא מתחשבת בכל הניתוחים המוקדמים לבטח תגרום לכל ההודעה הזאת להיראות מגוחכת ויפתיעו, כמו תמיד.

 

מיקולי פצוע לשלוש חודשים, אך כשליפי פרסם את הסגל המורחב מיקולי היה די כשיר.

 

קודם כל ווואו, סיקור פשוט מדהים. נסטה באמת כל הכבוד.
לגבי איטליה אותי אישית מעניין מה יהיה ההרכב של ליפי לקראת המשחקים במונדיאל. כבר ראינו אצל ליפי שלא תמיד ה11 הטובים ביותר הם אלה שפותחים, ואני מקווה שבמונדיאל הזה זה לא יקרה. הבית של איטליה הוא רל יחסית ואני לא רואה סיבה שליפי לא יפתח עם שחקנים כמו קסאני ומונטוליבו בהרכב. בנוגע לעמדת הבלם אני חושב שצריך לנסות שם את קרישיטו ולראות איך הוא מסתדר, אני חושב שהוא עדיף בהרבה על קנא'.
סה"כ אני לא רואה את איטליה עוברת את חצי הגמר, גם בגלל כושר השחקנים הירוד יחסית שאיתו היא מגיעה למונדיאל הזה, וגם בגלל שקשה לזכות בגביע העולמי פעמיים ברצף.

 

אין סיכוי שקרישיטו יהיה בלם. תפקידו הוא מגן שמאלי או שחקן כנף. בכל מקרה נראה לי שקנאברו יהיה באנקר בהרכב, הנבחרת זקוקה למנהיגות שלו. אליפות עולם היא לא מקום לניסויים בטח לו לשחקנים צערים חסרי נסיון.

 

ההבדל המשמעותי בין הנבחרת הזו לבין זו שזכתה בגביע העולם לפני 4 שנים הוא החוסר וודאות. אם אז, שבועות לפני בעיטת הפתיחה כולם ידעו את הסגל, את ההרכב, את השיטה ואת הדרך, היום, שבועיים לפני פתיחת הטורניר, אף אחד לא יודע כלום. ומה שמפחיד יותר, הוא שנדמה שהערפילים הללו אשר מרחפים מעל הנבחרת מקורם הוא ראשו של מרצ'לו ליפי. הם גודשים את ראשו, ואז יוצאים לחסכות גם את כר הדשא. ושלא ינסו למכור לכם שהמקור הוא בגבהים. חוששני שהוא עצמו, עוד לא יודע מה בדיוק הוא רוצה. טרם קראתי את הסיקורים של הנבחרות האחרות, אך נדמה לי שליפי נשאר בין האחרונים ששבועים לפני פתיחת הטורניר נתון בלבטים בנוגע ל-23 שיעשו את הדרך לאפריקה. בין האחרונים שעוד לא יודע באיזה מערך ישתמש ואיזה 11 פרצופים הוא יעדיף לראות על הדשא. האימונים בימים האחרונים מגלים טפח ומכסים טפחיים. ליפי ניסה את ה 4-3-3, את ה 4-4-2 ואת ה 4-2-3-1, כל המערכים שגם שימשהו במוקדמות. יחד עם זאת, ישנן כמה עמדות שלא נתנונות בשום ערפל, הן ברורות ומובחנות כשמש שצפויה להם באפריקה. בופון יפתח בשער, קנבארו וקייליני במרכז ההגנה, זמברוטה באחת מעמדות המגן. לרוב באימונים הוא נוסה בשמאל, זאת אומרת שקסאני או מאג'ו ישחק בימין. במרכז הקישור שני מקומות שמורים לפירלו ודה רוסי. מרקיזיו יתפוס את העמדה השלישית. אני אישית מעדיף את פאלומבו, אבל אולי הקבוצות הלא יוזמות שיש לנו בבתים, אולי העובדה שההתקפה שלנו, שאומנם חדה, תכליתית ומדוייקת, רזה בדמיון, וליכולת ההתקפית של מרקיזיו יש משמעות בשל כך. בהתקפה לא ברור כרגע מי ישחק איפה, פרט לכך שלטוטו די נאטלה שמורה משבצת בהרכב. הניסויים והתהיות, המשחקונים השונים מקשים גם על העיתונאים שנמצאים שם, אף אחד לא שש להמר על החלטה כלשהי של הברון עם הסיגר. פרט לגאזטה שטוענת כבר עתה כי קוסו, בוקטי ורוסי יהיו הראשונים ללכת. הסיבה אינה טמונה באיזה ניתוח מקצועי, וגם לא משום שאחד הכתבים שלהם גנב את המחברות של ליפי, אלא בתמונה הקבוצתית הזו:

http://up203.siz.co.il/up3/jymmxnwqegzj.Xxx

בגאזטה טוענים שאין זה מיקרי שבוקטי, קוסו ורוסי נמצאים בקצוות, הם שם כדי שלעורך יהיה נוח לחתוך אותם כאשר יצטרך לערוך את התמונה ל-23 הסופיים. http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/biggrin.Xxx
באשר לשני האחרים, כאן כבר נצרכו כתבי הגאזטה להפעיל טיפה הגיון בהתבסס לפי מה שראו על הדשא, ונדמה שלשלושת אלה יצטרפו סיריגו ואחד מהשניים בוריילו או קוואליירלה.

 

קודם כל, כל הכבוד על הסיקור. אני בטוח שאין עוד מקום בו אפשר לקרוא סיקור כה מורחב, איכותי ומעמיק על נבחרת איטליה בעברית, לא באינטרנט ולא בעיתונות. צל"ש לכותבים.
קשה לי להיות אופטימי כשאני מסתכל על הסגל שזומן. אין ספק שארבע השנים האחרונות לא היטיבו עם הכדורגל האיטלקי. בעוד שתור הזהב בהנהגת התותחים המוכרים (קנבארו, נסטה, בופון, זמברוטה, פירלו, גאטוסו, טוטי, דל פיירו ושות') כבר הזדקן ונמצא בדמדומי הקריירה, לא הספיקו לצמוח כשרונות חדשים שמספיק בשלים, ולכן האזורה מורכבת השנה ברובה משחקנים אפורים או שחקנים מזדקנים.
ברור לי שהפייבוריטיות האחרות מחזיקות בסגלים יותר מרשימים עם שמות הרבה יותר נוצצים, אבל מצד שני אי אפשר לקחת מאיטליה את רוח הקרב והמוטיבציה שתמיד איפינו אותה והיו חלק בלתי נפרד מהזכייה ההירואית של 2006. בדיוק בגלל עובדות אלה אני חושב שקנאברו צריך לפתוח בהרכב יחד עם קייליני.

התחזית שלי היא שנצליח לנצח את הבית מהמקום הראשון, בשמינית ניפגש ונעבור את המקום השני בבית של הולנד, דנמרק, קמרון ויפן (עם עדיפות לדנמרק לצורך נקמה על מאורעות 2004 http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx). משחק המפתח יהיה ברבע שם קרוב לוודאי שנפגוש את אחת משתי הפייברוטיות - ספרד/ברזיל. אם נצליח להדהים ולנצח, אני חושב ששום דבר לא ימנע מהאזורה לעבור את החצי. משם הדרך לזכייה כבר קצרה יותר.

פורצה איטליה!!! :aaa15:

 

ברור לי לחלוטין שזה הזמן ליריבות, וכמובן שיריבה רצינית של אנגליה אהובתי היא איטליה. אך לרגע, לפני שיתחיל הטירוף, אני רוצה לעלות מעל השיקולים הצרים שישתלטו עליי בהמשך, ולספר כמה זכרונות על נבחרת שבלעדיה המונדיאל לא הייתה מה שהיא היום. כמובן שלאיטליה היסטוריה מפוארת, אך אני רוצה להתחיל את זכרונותיי כילד בן שמונה ומונדיאל 1970. עכשיו, עם הבנה של מבוגר, ברור לי שכדרכה בקודש האיטלקים עשו עבודה קשה בשלב הבתים, אך לי זכור שתי משחקים בלתי נשכחים שהשתתפה בהם, חצי הגמר נגד גרמניה המערבית, ו"הגמר" נגד ברזיל, שתי משחקים שיחיו לנצח, אך מבחינה איטלקית, מסיבות הפוכות. במונדיאל של 74 אני לא זוכר יותר מדי מהאיטלקים מעבר לתספורות מזעזעות, ושפמים מפוקפקים, אך במוקדמות מונדיאל 78 זכור לי היטב שער מדהים של רוברטו בטגה, שער שגרם נזק עצום לסיכויה של אנגליה להגיע לארגנטינה.

http://www.youtube.com/watch?v=Y6cv_OSsPZ0

והאלה ל-1982 עם דינו זוף, האיש והאגדה, מונדיאל שאת השלבים המתקדמים שלו ראיתי באיטליה, חוויה בלתי נשכחת, וחגיגת מרקו טרדלי בחגיגת השער הנפלא ביותר בכל הזמנים. פאולו רוסי נהיה לאגדה והמשחק נגד ברזיל בין הטובים שראיתי בכל חיי.

שמונה שנים מאוחר יותר והמונדיאל התקיים בארץ המגף. כמובן, כאנגלי יש לי זכרונות יפים מן התורניר למרות הביקורת של כל הגורמים. החלום האיטלקי נגוז תודות לגמד הרמאי וסקילאצי נהיה מה שנקרא באנגלית household name . ב-94 כמעט ולא ראיתי משחקים (על נסיבות הצפיה בשנה זאת כתבתי במקום אחר) אך דאגתי לצפות בגמר, אחד המשחקים הנוראים אי-פעם, בחום לא אנושי, והדמות הטראגי של רוברטו באגיו. מאז האיטלקים ידעו לאמץ מנהג אנגלי ולעוף בפנדלים וגם לסבול שוד מתוכנן מראש (FIFA היקרים) נגד הקוריאנים, עד לסגירת המעגל בגרמניה עם הסיפור ההזוי של זידן ומטארצי.

השנה הנבחרת זוכה להמון ביקורת בבית, אך נדמה לי שאין בזה שום חדש. אני מצפה שכרגיל האיטלקים יגיעו רחוק ומעריך מאד את החלק האינטגרלי שהאזורי משחקת בחוויה הנפלא הזאת של הגביע העולמי

 

http://www.solocalcio.com/gallery/azzurri/photo/CAUSIO.Xxx


ואיזה שפם!!!

נ.ב על צירוף מקרים שכזה אומרים באנגלית Great minds think alike!!

 

בפעם המי-זוכר-כמה, תודה על סיקור מצוין. אין ספק שהפורום האיטלקי פה באייסוקר הוא המקום האיכותי ביותר לקריאה בעברית על כדורגל איטלקי. פשוט כל הכבוד.

לגבי הנבחרת, למרות החששות של חלק מהכותבים פה, אני בטוח שרוב השמות כאן הם שחקנים ברמה גבוהה. אני חושב שהמפתח שלנו בקישור יהיה ריקארדו מונטוליבו, שאותו אני מקווה לראות הרבה במדי הנבחרת. המעלות שלו מכפרות על כל מה שנחשב חיסרון בקרב השחקנים - חוסר מעוף, יצירתיות לקויה בחסר, איטיות וכבדות. מונטוליבו מסוגל לספק כדורים מצוינים בכוונת לייזר, הוא זריז וגם מצטרף למשחק ההתקפה וראיית המשחק שלו טובה יותר, לצערי, מיריבו למשבצת הקשר קלאודיו מרקיזיו, שגם אותו כמובן ארצה לראות משחק לא מעט. הייתרון של מרקיזיו הוא במשחק החכם שלו וביכולת שלו לשחק באגף אם צריך. שחקן נוסף שיכול להוסיף מימד יצירתי לקישור הוא סימונה פפה.
בהגנה זה משחק של באנקרים, אך אני מקווה מאוד שצמד הביאנקונרים האהוב עליי ג'ורג'ו קייליני וג'יאנלואיג'י בופון יכפרו על שני הבאנקרים הזקנים קנאברו וזמברוטה שנמצאים בעוכרה של ההגנה האיטלקית הקשוחה. אני מאוד מקווה שהם ייסתמו לי את הפה, אך כאחד שצפה בקנאברו לאורך העונה, לצד תצוגות הגנה מרהיבות בחלק מהמשחקים, בשאר המשחקים הוא פשוט היה מסורבל ואיטי.
ובהתקפה זה סיפור אחר לגמרי. לג'אמפאולו פציני יש את היכולת להפוך למלך השערים של הטורניר, וזה בעיקר תלוי במידת האמון של ליפי בו.

בסך הכל, זאת לא נבחרת של צ'אבים/מסים/רונים וכו', אבל זאת נבחרת שהמפתח שלה לניצחון הוא בכלל לא בן אדם אלא המשחק הקבוצתי. אם בזה ליפי יצליח (שוב), אני חושב שיש לנו סיכוי טוב להגיע לשלבים הגבוהים.