במהלך העונה, הופנו הרבה ביקורות כלפי אריאן רובן. מי שאחרי יורו 2004 קוטלג כ"דבר הגדול הבא" בצוותא עם ויין רוני, אכל לא מעט מרורים העונה בעוד רוני הפך סוף סוף לכוכב על. גם כאן, באייסוקר, בדיון האוברייטדים, משתמשים רבים ציינו את שמו כמוערך יתר על המידה, כולל קירק, אוהד צ'לסי והולנד. אלא שאז...הגיע המונדיאל, ורובן נתן משחק טוב מאוד מול סרביה ומונטנגרו, ואף כבש את השער היחיד לזכות האורנג'. אין ספק שמדובר באחת התעלומות של הכדורגל העולמי, ששחקן שלא מרשים בליגה לאורך העונה נותן הצגות בטורנירים הגדולים?
בינתיים,מסתבר שלא אוהבים אותו בנבחרת,ולא בגלל שהוא לבן. ואן פרסי הוציא את הליכלוך החוצה,נראה איך יהיה שיתוף הפעולה שלהם היום. והכי מסקרן אותי,כמה כדורים יגיעו אליו שהכוכב האמיתי יחזור להרכב,ומדובר בואן דר וארט.
עכשיו ראיתי אותו במשחק של הולנד (כפי שאני מתאר לעצמי שרבים מכם עשו). פייטר, ערמומי, שליטה מעולה בשתי הרגליים וזריז. שתי התכונות האלה מייצבות אותו מבחינת יכולת אישית בסקאלה הכי גבוהה שאפשר לייחס לכדורגל מקצועני בעולם בכלל ובאירופה בפרט. העניין הוא שרואים שהוא יודע מתי אפשר לשחרר כדור - למשל הוא נתן עקב נפלא לואן דר וארט במחצית השנייה בתוך הרחבה, אבל מתי זה הגיע? כששני שומרים עטו עליו וחסמו בפניו את כל הכיוונים. זו גם הסיבה שמוריניו מאס בו כשחקן הרכב. כל מאמן שפוי יעדיף שחקנים שמשלבים יכולת אישית נפלאה עם יכולת קבוצתית נפלאה - כדוגמת דאף וקול, ולכן אין סיבה שיעדיפו על פניהם בהרכב שחקן שמתעקש לעשות הכל לבד. הבחור הוא כישרון אדיר אבל אדם מפונק ואגוצנטרי, ולדעתי ואן פרסי חייב לעבור שמאלה וקוייט צריך לפתוח מימין, כי רובן הורס את משחק ההתקפה של הולנד ובסופו של דבר הם ייפגעו מזה.
רובן שחקן אגואיסט. במשחק היום הוא דווקא מסר יותר, אבל במשחק הראשון של נבחרת הולנד הוא לא שיחרר את הכדור. נכון שהוא מבקיע ומשחק מצוין, אבל עושה רושם שעם קצת יותר מסירות חכמות במקום מעבר של שחקן אחד ובעיטה לשער (מהלך שרובן חוזר עליו די הרבה פעמים) הוא יכול להוציא יותר.
איכס, שחקן אגואיסט, פשוט מגעיל. יכולת מסירה נהדרת, ראינו את זה באסיסט למלך, אבל זו הייתה בערך המסירה היחידה שלו במשחק. אין פלא שצ'לסי לא ממש רוצה אותו ושחקני הולנד לא אוהבים אותו בלשון המעטה. שחקן עם יכולת אישית מדהימה, אבל הוא לא בקבוצה קטנה, הוא חייב להיות קבוצתי.
האמת, בשאלה שלי בכותרת המשנה אולי הייתי צריך להוסיף "לא בשר ולא חלב", אבל אני, כמו הרוב, נוטה לכיוון של אוכל חינם. וואו, אז יש לך כישרון, השאלה היא מה אתה עושה עם הכישרון. כרגע, רובן לא עושה עם זה כלום, ואולי בעוד כמה שנים נדבר עליו כמו על קארל פובורסקי, שחקן שחוץ מטורניר אחד טוב עם הנבחרת לא עשה הרבה בקריירה. תודה לאל שיונייטד החליטה לא להחתים אותו, אם הוא היה מגיע כנראה שלא היינו זוכים לראות את רוני לובש אדום.
בוא לא נגזים כאן... אני לא בדיוק מחובבי רובן עצמו או הז'אנר של השחקנים האלה (יכולות אישיות מכאן ועד לונדון, יכולת 0 בלשתף אחרים במשחק כחלק מקבוצה), אבל אי אפשר לקחת מרובן את מה שיש לו. בטח ובטח אי אפשר לדבר עליו ככישלון. זה שהוא לא ממצה את מלוא הפוטנציאל שלו, לא אומר שהוא פוגע בקבוצה או שהוא הגורם המפריע. העובדה שהוא אגואיסט לא מנעה ממנו (ומן הסתם גם סייעה) להיות אחד השחקנים היותר מרכזיים בריצה של צ'לסי לאורך תקופה לא מבוטלת באמצע עונת האליפות הראשונה, כשהקבוצה הייתה קצת כבוייה התקפית ושחקנים אחרים לא הופיעו, רובן עם סידרה של 6-7 משחקי ענק שמר את הקבוצה עם הראש מעל למים, נו טוב, זה לא היה רק הראש במקרה הזה, אבל לא משנה... אי אפשר להגיד על שחקן שהיה כל כך משמעותי בטורניר ב-2004 ושעד עכשיו בשני משחקים בטורניר הנוכחי הוא אחד המוציאים הראשיים לפועל של הולנד שהוא כישלון רק בגלל שהוא יכול היה למצוא את החברים שלו בכמה מקרים אחרים. זה לא הולך ככה, הוא שחקן ואתה מקבל אותו כמכלול על כל הדברים הטובים והרעים שלו. הוא יכול להיות הרבה יותר טוב לטעמי, ואני פשוט מתעב שחקן שלא מרים את הראש, אבל להגיד שרובן הוא אוכל חינם זו פשוט בדיחה.
רובן הוא השחקן ההולנדי הכי טוב כיום, טוב יותר מואן דר וארט זה בטוח. הולנד חייבת לשחק דרכו כי הוא מנייה בטוחה ונכון שהוא אגואיסט. אם השחקן הזה לא היה אגואיסט והיה מוסר תמיד מתי שצריך הוא היה יחד עם רונאלדיניו השחקן הטוב בעולם. יכולת השליטה שלו והמעבר הקליל והפשוט שלו על פני שחקנים היא פנומנלית שאין ליותר מ-3 שחקנים גג בעולם. אבל הוא אוהב לרוץ עם הראש למטה ולבעוט מאשר לצאת גדול ולמסור. זה המינוס שלו וזה מינוס גדול. אבל שהוא ביום טוב, אין מגן בעלם שמסוגל לעצור אותו.
אין מה לפרט, כיוון שזה נטחן פה יפה- הילד מוכשר, אבל אגואיסט. מוצא הרבה קווי דימיון מושתפים בינו לבין מסי- מבנה גוף, כדרור מעולה, כיבוש גולים. אני חושב שאגואיסט זה יותר מרק בעיית אופי, זו ראיית משחק קלוקלת. אם הבחור חושב שלהעביר עוד שחקן במקום למסור, אז או שהאגו שלו בשמיים, או שהוא יודע שהכדרור יעבוד אבל המסירה לא. לכן עדיין מאמין שתחת מאמן טוב יוכל להפוך לוורלד קלאס אמיתי, אבל הדרך עוד ארוכה.
כישרון יש לו ללא ספק. אבל צריך לזכור שמדובר עדיין בשחקן צעיר, לכן אי אפשר לשפוט, או לפסול אותו. הוא לא מספיק בוגר מבחינת הבנת המשחק שלו. אגואיזם כעיקרון זו תכונה שמאפיינת שחקנים צעירים בכל העולם: מסי, רונאלדו, רוביניו, רייס וכו'. ככה שרק כאשר הוא יגיע לגיל 24 ומעלה, יהיה אפשר באמת לשפוט. לדעתי הוא לא, כמו כל השחקנים הנ''ל. הוא רק צריך לצבור נסיון - וזה אומר לשחקן יותר משחקים {איזה דרך אחרת אתם מכירים?}, עד שהוא יבין שהקבוצה מעל הכל.
כמה אירוני... אטו הוא דוגמא מושלמת. סמואל אטו הוא שחקן אגואיסט ברמות מזוויעות. אבל בניגוד לרובן - לו כן יש ניסיון, והבנת משחק. לכן הוא מעדיף להכניס כדור לרחבה, מאשר לנסות למשוך דריבל נוסף, או ריצה לקו לדגל הקרן. גם רונאלדיניו אותו סיפור - ניסיון.
