בורוסיה דורטמונד 2016/2017 :: העולם שייך לצעירים?

https://dekofactory-shop.de/media/catalog/product/cache/1/image/859a26d859f796c6b600b9f06ec58e15/w/a/wandtattoo_borussia_dortmund_banner_gs_2.Xxx

בפרקים הקודמים

שנה אחת אחורה האווירה בקבוצה, או לפחות מסביב לה, הייתה הרבה פחות אופטימית. בורוסיה התרסקה לחלוטין בעונתו האחרונה של יורגן קלופ והצליחה ממש בקושי להבטיח לעצמה עונה אירופית נוספת בEuropa League, המפעל השני בחשיבותו של אופ"א. שניים מהשחקנים שהיו אז עם רגל וחצי מחוץ לקבוצה, הנריק מחיטריאן ואילקאי גונדואן, עתידים להישאר בסופו של דבר ולעשות את אותה הסצנה שנה לאחר מכן, כשכל אחד מהם מסיים עונה מפלצתית והופך משחקן ללא ביקוש לאחד מהמלפפונים החמים בעולם.

בניגוד למתבקש, המנהל המקצועי מיכאל צורק לא עשה שום מהפכה, והרכש הכי משמעותי שגויס לקבוצה הוא המאמן תומאס טוכל בן ה41 שהגיע בדיוק כמו קודמו בתפקיד אחרי קדנציה מוצלחת במיינץ. הבקשות היחידות שלTT בנושאי רכש היו צנועות במיוחד – גונזלו קסטרו שהגיע מלברקוזן והשתתפר ככל שהתקדמה העונה, ועוד שחקן צעיר שרק הוא וכמה עכברי ליגה שנייה הכירו בזמנו – יוליאן וייגל, שעליו יורחב בהמשך. גם האוהד האופטימי ביותר בצהוב שחור לא האמין עד כמה מוצלח יהיה הזיווג ובעיקר עד כמה מהר יטביע המאמן השוואבי את חותמו. טוכל הצליח מהרגע הראשון לסדר לכל שחקן את התפקיד המתאים עבורו ושחקנים כמו מחיטריאן, גונדואן וקגאווה, שבעונה האחרונה תחת קלופ נראו לא קשורים במקרה הטוב ושחקני עבר במקרה הרע, חזרו פתאום להציג את היכולת שלהם מ2012 ואף למעלה מכך.

http://p5.focus.de/img/fotos/origs5216713/6212476811-w467-h258-o-q75-p5/thomas-tuchel.Xxx
האיש ששינה הכל. טוכל

זה התחיל הכי טוב שרק אפשר לדמיין, ובכל החזיתות. שתי רביעיות בשני המחזורים הראשונים אותתו לאן הקבוצה מכוונת העונה, ובתום חמישה מחזורים צברה BVB את מלוא 15 הנקודות ועשתה זאת עם לא פחות מ18 שערי זכות. המשבר הראשון התחיל בהופנהיים ונגמר באליאנץ ארנה עם תבוסה מוחצת, שהוכיחה כי השווארצגלבן עדיין לא מוכנים מנטלית להתמודד עם המכונה הבווארית על הפסגה. בניגוד לאשתקד, ההפסד הראשון לא גרם למפולת שלגים ודורטמונד חזרה מיד לאחר מכן לצבור נקודות בקצב שאף סגנית לא צברה לפניה מעולם.

החודשיים הראשונים לאחר פגרת החורף התאפיינו בכדורגל הרבה פחות מהנה וסוחף, אבל התוצאות המשיכו לדבר בעד עצמן. הבשורה החשובה ביותר מאותה התקופה הייתה שיפור חד במשחק ההגנה. ב06.02.2016 סיימה דורטמונד רצף של 28 משחקי בונדסליגה בהן כבשה לפחות שער אחד. חודש לאחר מכן היא חזרה על התוצאה במשחק העונה המאכזב מול באיירן מינכן שהיה מקטין את הפער ממנה ל2 נקודות בלבד במקרה של ניצחון. לאורך המשחק ניתן היה לראות שBVB מרימה ידיים במאבק על האליפות ובמשחקים הבאים היא אכן השקיעה את האנרגיות בשני המפעלים שעוד נותר סיכוי לזכות בהם: הגביע הגרמני והליגה האירופית.

בליגה האירופית הוגרלה דורטמונד לבית נוח יחסית עם קרסנודר, פאוק סלוניקי וקבאלה, לא לפני שהשתתפה בשני משחקים משוגעים נגד הנציגה הנורווגית בשלב המוקדמות. במשחק החוץ חזרה דורטמונד מפיגור של שלושה שערים לניצחון 4:3 ובמשחק הגומלין לא הותירה ליריבה סיכוי עם שביעייה נהדרת. שלב הבתים התנהל בהילוך ראשון עבור הצהובים שחורים ושימש בעיקר לשמירה על כושר של שחקני המשנה. עם הכניסה לשלבי הנוקאאוט עברה הקבוצה מ0 ל100 במהירות מסחררת כשהיא מטאטאת את פורטו וטוטנהאם בקלות מפתיעה ואותתה על הכוונה שלה לזכות במפעל. בשלב רבע הגמר הוגרלה הקבוצה מול האקס יורגן קלופ שזמן קצר לפני כן תפס פיקוד בניסיון לתקן את הנזק שהשאיר אחריו ברנדן רוג'רס. לאחר 1-1 במשחק הביתי החגיגי משהו עבור קלופו קיבלנו את אחת הקלאסיקות הגדולות שהייתה לעונת 2015/16 להציע. דורטמונד יצאה למשחק הגומלין באנפילד כמו מלוע של תותח והוליכה 2-0 כבר בדקות הפתיחה. למרות היתרון הנוח ניתן היה להבחין במשחק הגנה היסטרי ורשלני שלא איפיין את הקבוצה באותה התקופה של העונה. גם לאחר השער השלישי של מרקו רויס נמשכה הפאניקה, המרסיסיידרס הביכו פעם אחר פעם את החלק האחורי וחזרו להתמודדות עם שני שערים מהירים. את העונש על משחק הגנה אומלל שילמה הקבוצה בתוספת הזמן כשדיאן לוברן, שבדרך כלל אחראי על שערים בצד השני של המגרש, עלה להרמה של ג'יימס מילנר והכניע את רומן ויידנפלר בפעם האחרונה לעונה זו, ממש רגע לפני הסיום.


http://www.telegraph.co.uk/content/dam/football/2016/04/14/lovren_3-large_trans++G6uvMzRsA2gL76S9bNdwvpuV9wPiwur5Hf5yalKhJ3k.Xxx
הרגע הכואב של העונה. לוברן חוגג

את העונה הנפלאה-אך-מפוספסת סיימה דורטמונד בגמר הגביע מול באיירן מינכן בתום דו קרב פנדלים אותו ניצחו הבווארים. סוקרטיס פפאסתאטופולוס וסוון בנדר החטיאו מהנקודה והשלימו לבאיירן דאבל, במשחק שייזכר בעיקר בגלל ההחלטה של הומלס לעבור ליריבה השנואה עוד לפני שריקת הפתיחה.


האוף סיזן – ממירים את ההווה בעתיד?

כבר חודשים ארוכים עמדו שלושה שחקנים מרכזיים בסימן שאלה גדול לגבי העונה הבאה, כולם מאותה הסיבה: החוזים של מחיטריאן, הומלס וגונדואן מסתיימים בעוד שנה והיה ברור שעל מנת להשאירם יידרש מאמץ רציני מהסוג שבדורטמונד לא רגילים לעשות.

הומלס החליט לחתוך מוקדם והודיע עוד לפני תום העונה על רצונו לחזור לבאיירן. 30 מיליון יורו עשו את הדרך צפונה למחוז הNRW תמורת בלם נבחרת גרמניה, שיתאחד עם חבריו להגנת המנשאפט.

עם גונדואן ומחיטריאן המצב היה קצת יותר מסובך. עם עזיבתו של הראשון השלימו בקבוצה עוד לפני תום העונה, כשעוד פציעה קשה ממנה סבל הקלה את ההחלטה לשלוח אותו לפפ גווארדיולה במנצ'סטר סיטי. סאגת מחיטריאן הייתה הסאגה המאוסה של הקיץ ולאחר שהארמני התנה את הארכת חוזהו בהכנסת סעיף שחרור, הוחלט לתת לו לעבור לצד האדום של מנצ'סטר ולשחק עבור הנמסיס של גווארדיולה, הלוא הוא ז'וזה מוריניו. כמו תמיד אין רגע דל בפרמיירליג, לפחות בכל מה שקשור למתרחש מחוץ למגרש.

עד כאן (בינתיים) בנושא העוזבים. בגזרת הרכש החליט המנג'ר מיכאל צורק לקחת את מדיניות זיהוי הכישרונות למחוזות שאפילו זקני העיר לא זוכרים. שמונה שחקנים חדשים, אף אחד מהם עוד לא חגג 26, אחד מהם אפילו זכה כשחקן הרכב ביורו שהסתיים זה עתה ואף נבחר ל11 של הטורניר, ואחד שחזר הביתה וכולם מכירים. ואלה שמות:

מארק בארטרה (בלם בן 25 מברצלונה, 8 מיליון)
רפאל גררו (מגן שמאלי בן 22 מלוריאן, 12 מיליון)
סבסטיאן רודה (קשר אחורי בן 25 מבאיירן מינכן, 12 מיליון)
מיקל מרינו (קשר מרכזי בן 20 מאוסאסונה, 3.75 מיליון)
מריו גצה (קשר התקפי בן 24 מבאיירן מינכן, 26 מיליון)
עוסמאן דמבלה (קיצוני בן 19 מראן, 15 מיליון וככל הנראה עוד רשימת בונוסים ארוכה כתלות בסטטיסטיקה שלו)
אמרה מור (קיצוני בן 18 מנורדשילאנד, 7 מיליון)
אנדרה שורלה (קיצוני בן 25 מוולפסבורג, 30 מיליון)

בנוסף אליהם חוזרים מהשאלה, לפחות באופן זמני, קובה בלשצ'יקובסקי מפיורנטינה והמגן השמאלי הצעיר יאניק באנדובסקי ממינכן 1860.

שמועות:
מריו גצה (קשר התקפי בן 24 מבאיירן מינכן)
מוסא סיסוקו (קשר מרכזי בן 26 מניוקאסל)
אנדרה שורלה (קיצוני בן 25 מוולפסבורג)

https://i.ytimg.com/vi/euOvMr6Nirc/hqdefault.Xxx
גררו. מגיבורי הזכיה הסנסציונית של פורטוגל ביורו


שימו עין

ההצלחה של דורטמונד בעונה הקרובה תהיה פונקציה בעלת הרבה מאוד משתנים, וכרגע נראה שכל דבר שנע בין התרסקות מוחלטת להצלחה כבירה הוא אפשרי. הנה השחקנים שיגדירו את עונת 2016/2017 עבור בורוסיה:

עוסמאן דמבלה

האיש שאמור להיכנס באופן מוקדם מהצפוי לנעליים של מחיטריאן. משחק בעיקר בכנף ימין ובעונה החולפת היה אחראי על 17 שערים (12 כיבושים וחמישה בישולים) שעזרו לקבוצתו לרוץ יפה בצמרת לאורך רוב העונה עד לקריסה שהגיעה בישורת האחרונה (ששת המחזורים האחרונים בהם צברה ראן נקודה בודדת דירדרו אותה למקום התשיעי). ילד מריבה שסומן בכל ליגה בכירה והחליט לבחור בדורטמונד, החלטה שבדיעבד נראית מצוינת לאור הנטישה של מיקי. צפוי לקבל המון דקות והשאלה הגדולה היא האם הוא בשל מספיק כדי לתרום כאן ועכשיו ולמלא את החלל העצום של הארמני. המהירות והיכולת הטכנית ללא ספק שם ומזכירות צרפתי אחר בן גילו שכבר מככב בבונדסליגה – קינגסלי קומאן.

http://www.israelsport.co.il/digiweb/userfiles/images/%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%92%D7%9C%20%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%9C%D7%99%D7%92%D7%94%20%D7%92%D7%A8%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%AA/ousmane-dembele-dortmund-sign-13266025.Xxx
הרבה יהיה תלוי בו. דמבלה מוצג


מתיאס גינטר

עונה מוזרה עברה על שחקן ההגנה הצעיר, והסיבה שאני קורא לו שחקן הגנה היא כי לאף אחד אין באמת מושג איזה תפקיד הוא נועד למלא. את העונה החולפת הוא פתח מחוץ לתוכניות, והופעה גרועה של גונזלו קסטרו מול אוד הנורווגית במשחק החוץ גרמה לטוכל לאלתר אותו בעמדת המגן הימני (לוקאס פישצ'ק היה פצוע). איכשהו הניסיון המוזר התברר כהצלחה מסחררת לפחות בחלק ההתקפי והגרמני הצעיר בישל לא פחות מעשרה שערים בתקופה קצרה מאוד ואף הוסיף ארבעה כיבושים משלו. התרומה ההתקפית כנראה גרמה לו לשכוח שהוא קודם כל שחקן הגנה וכמה מופעי אימים בחלק האחורי בתחילת העונה היו לא מעט באשמתו. כתוצאה מכך עם חזרתו של הפולני מהפציעה הוא השתלט בחזרה על העמדה וגינטר חזר לסיטואציה המתסכלת שמוכרת לו מאז שהגיע: לגרד דקות כמחליף במרכז ההגנה והקישור האחורי.

העונה הבאה תהיה אולי ההזדמנות האחרונה שלו להטביע חותם. פישצ'ק מבוגר בשנה ומועד לפציעות, מרכז ההגנה עבר reshape וגם במרכז השדה חוץ מוייגל עוד אין באנקרים בהרכב לעונה הבאה. זו ההזדמנות שלו להיכנס לאחד מהחורים האלה ולהוכיח שיש על מי לסמוך, בהווה ובעתיד.


יוליאן וייגל

וייגל היה לא פחות מסנסציה בעונה החולפת. הוא כונה "התכשיט" ע"י המאמן שלו תומאס טוכל וקיבל את חולצת ההרכב מהרגע הראשון, שמר על יכולת גבוהה לאורך כל העונה ולפני כחודשיים שם חותמת לשנה מופלאה מבחינתו עם שיא בונדסליגה: 214 נגיעות בכדור במשחק הנעילה הביתי נגד קלן ולא פחות חשוב מכך – מקום בסגל הנבחרת הבוגרת ליורו. הספק לא רע לילד שחגג 20 במהלך העונה ולפני שנה שיחק בתחתית הבונדסליגה.

למרות כל אלה לא תמה חובת ההוכחה. הפריצה היא בדרך החלק הפחות קשה, החכמה היא לדעת לשמור על יציבות, בטח כשנגמרו הימים בהם המאמן היריב מתעלם מהנוכחות שלו במרכז השדה. אם התכשיט יקפוץ עוד מדרגה בעונה הקרובה הוא יקבע את מעמדו לא רק בדורטמונד אלא גם בנבחרת, שמשוועת לשחקן איכותי בעמדה שלו. האם הוא מסוגל להוסיף עוד רבדים למשחק שלו ולקחת על עצמו נטל יותר גדול בניהול המשחק בהיעדרו של גונדואן?


מרקו רויס

בניגוד לשלושת הקודמים אין צורך להציג את רויס לעולם הרחב, אין חובב כדורגל רציני שלא מכיר אותו. עונת 2015/16 שיקפה את כל הקריירה שלו: נהדר ברוב הדקות בהן הוא על המגרש, רק שהדקות האלה הופכות ליותר ויותר נדירות. היסטורית הפציעות שלו לא הפסיקה להתארך מהרגע שהגיע לקבוצה ושנתיים לאחר שהחמיץ את המונדיאל בגלל פציעה בכף הרגל, החמיץ גם את היורו בגלל פציעה במפשעה וייעדר גם מפתיחת העונה הקרובה. האופן בו הוא יחזור, אם יחזור ולכמה זמן יחזור יכריע כנראה בסוגיה הגורלית ביותר עבור BVB לשנה הבאה.

http://images.one.co.il/images/d/dmain/ms/gg1245776.Xxx
רויס. מנחוס


כריסטיאן פוליסיץ'

מי שאמור להנות מהפציעות של רויס הוא הכישרון האמריקאי בן ה17, שהפך לשחקן הצעיר ביותר שכובש במדי נבחרתו. פוליסיץ' הוא קיצוני שמאלי שקיבל את דקות הבכורה שלו בשלהי העונה שעברה, חרך את האגף עם המהירות והטכניקה הנפלאות שלו, כבש שני שערים (באותו משחק – הצעיר ביותר לעשות זאת בבונדסליגה) ובישל אחד ב12 הופעות. יחד עם דמבלה מדובר בלי ספק בכישרון הגדול והמעניין ביותר שמשחק בקבוצה כרגע, והוא צפוי לקבל בעונה הקרובה נתח יותר משמעותי. הצלחה שלו עשויה לסלול את דרכו של רויס החוצה בעתיד הרחוק, אך בעונה הקרובה היא תהיה קריטית על מנת לשמור את הקבוצה בצמרת הגבוהה בחודשים הראשונים.


פייר-אמריק אובמיאנג

אחרי שתי עונות התאקלמות סבירות הגאבונזי התפוצץ אשתקד והיה למלך שערי הקבוצה וסגן מלך שערי הבונדסליגה. מעבר למהירות העצומה שכולם כבר מכירים יש לו את כל האיכויות של חלוץ מטרה – הוא מסוכן באוויר, על הקרקע ובכל מקום בתוך רחבת היריב. כמו כל כוכבי הקבוצה מהעונה החולפת גם הוא סומן חזק בפנקסים של סקאוטים מקבוצות עשירות יותר אבל במקרה שלו, עקב חוזה שייגמר רק ב2021, הוא לא הולך לשום מקום.

אובמיאנג לא מסתיר את חלומו לשחק בליגה הספרדית, אבל עד שזה יקרה סביר להניח שלא מעט קבוצות מאנגליה ישגרו הצעות בסדרי גודל שבדורטמונד עוד לא מכירים. איך זה ישפיע על היכולת של החלוץ שBVB תהיה תלויה בו באופן מוחלט?


ולכדור הבדולח

לו"ז נוח יחסית לפתיחת העונה יסדר לדורטמונד סיפתח חלק והרבה תקוות. הצעירים יראו ניצוצות ברמה הטכנית אבל ברמת קבלת ההחלטות יהיה הרבה מקום לשיפור, והדקות שלהם יקוצצו ככל שהעונה תתקדם. היציאה ממירוץ האליפות תהיה הפעם לקראת אמצע העונה, והקבוצה תתרכז בליגת האלופות. אחרי הופעות נהדרות בשלב הבתים ובשמינית הגמר תפגוש דורטמונד את אחת מהאימפריות הספרדיות בשלב רבע הגמר, תציק לה, ותעוף בסופו של דבר על חודו של שער. לקראת חודש אפריל תבטיח דורטמונד את השתתפותה בליגת האלופות ב2017/18 ותתפנה שוב לאינטגרציה של הילדים, כשאמרה מור פותח לראשונה בהרכב. רויס משחק חודש כן חודש לא ובסוף העונה עוזב לסין, פוליסיץ' אומר תודה ונבחר לשחקן הצעיר של העונה. אובמיאנג שומר על קצב של חצי שער למשחק, שוב תופר את שאלקה בדרבי וחוגג יחד עם רויס את אחד השערים עם התחפושות של באטמן ורובין. בארטרה מתגלה כבלוף, דורטמונד סופגת כמעט פי 2 מאשתקד. בגביע שוב מגיעים לגמר נגד באיירן, המשחק שוב הולך לפנדלים. דמבלה ורפאל גררו יהיו בין הבועטים ויכבשו כמו גדולים, להומלס לא יהיה אומץ לבעוט, דורטמונד אחרי 3 הפסדים רצופים בגמר הגביע תנקום ותסיים את העונה עם מקום שלישי (מרחק עצום מבאיירן וקטן מוולפסבורג שתחזור לעצמה), הדחה ברבע גמר הצ'מפיונס וגביע לקינוח. מי חותם?

http://www.israelhayom.co.il/sites/default/files/styles/566x349/public/images/articles/2015/02/28/14251466348476_b.Xxx
מהרגעים שנזכור מהעונה הבאה

 

לפי די מארציו דורטמונד הולכת להשקיע 32 מ' יורו בשביל להביא את שורלה... אני שואל למה?
הוא לא שווה את הסכומים האלו, יותר מדי חד גוני. וחוץ מזה, הסגל כבר די עמוס בשחקני התקפה, לא?

 

למה? טוכל היה מי שהעלה את שורלה לבוגרים של מיינץ וכנראה שהוא מאמין בו וביכולת שלו להשתדרג. מחיטריאן נמכר ובהיעדר אופציות מעניינות מדי דורטמונד צריכה לבחור בין כמה אופציות בינוניות - אין כל כך טעם לקנות עוד שחקן צעיר בנוסף לכמה הצעירים שיש לדורטמונד בעמדה הזו והאפשרויות האחרות גם לא משכנעות מדי (או זולות באופן משמעותי).

לגבי כמות שחקני ההתקפה, יש הרבה מאוד קיצוניים וקשרים התקפיים - רויס, שורלה וגצה אם יגיעו, דמבלה, קגאווה, קסטרו שאפשר להחשיב כקשר התקפי, קובה אם יישאר, פולישיץ׳, פסלאק ומור אם יקבלו דקות.
אבל - אם מתייחסים רק לקיצוניים, רויס פצוע כרגע ולמרות שאם אני זוכר נכון אמור לחזור מהר יחסית עלול לסבול מעוד פציעות במהלך העונה, דמבלה ופולישיץ׳ עוד צעירים וחסרי ניסיון, פסלאק ומור כנראה ישחקו מעט (במקרה של הראשון, אולי הוא בכלל ישחק כמגן ימני) וקובה לדעתי יעזוב.

כך שאפשר לראות את רויס ושורלה מתפקדים כאופציות הראשונות לשתי עמדות הקיצוניים, דמבלה, פולישיץ׳ וגצה (שישחק בעיקר באמצע) מחליפים אותם במידת הצורך ומדי פעם משחקים שם אחרים.

 

עד כה, התנהלות טובה מאוד מבחינת דורטמונד בגזרת ההגעות. בגזרת העוזבים - לא הייתה להם ברירה.
3 כשרונות מעניינים בהתקפה. אני לא מאמין ששלושתם יתנו עונת פריצה כמו של וייגל. אבל לפחות אחד מהם כן. ולדעתי זה יהיה דמבלה, בעיקר בזכות המהירות המסחררת שלו. יש לו עוד הרבה מקום לשיפור בשאר התחומים, וכרגע הוא מסתמן כשחקן הרכב. בעוד, מור ופוליסיץ' רק כמחליפים.

גם גצה וגם שורלה? לדעתי, דורטמונד יעשו נכון אם יחליטו על אחד מהם ולא על שניהם. גם פיננסית וגם מקצועית. ואני לא חושב שמישהו יבחר פה את שורלה על פני גצה.

עכשיו כששמנו את הדריבליסטים בצד. שני השמות החדשים שהכי מעניינים אותי - רפאל גריירו ומיקל מרינו. מצפה לראות אותם.

 

- גריירו מאוד הרשים אותי ביורו. ביחס למחיר ששולם ולמחירים שיש היום לכל שחקן שנראה מבטיח (המחירים של מגנים זולים יותר מהממוצע, אבל אבדול רחמן באבא למשל עבר בסכום כפול כמעט מזה של גריירו), אני חושב שדורטמונד עשתה עסקה מצוינת.

- למרות שבקושי ראיתי אותו, יש לי תחושה שדמבלה - בין אם מיד עם תחילת העונה או רק אחרי זמן התאקלמות מסוים - יהיה מצוין וישכיח (חלקית) את מחיטריאן. מהמעט שראיתי אותו הוא יותר הרשים אותי מקומאן, אבל היריבות שהוא שיחק מולן היו בהתאם (או שמדובר בקליפים) כך שקשה לי להגיד.

- לדעתי, גצה ישחק כקשר התקפי או למעשה ההתקפי מבין שלישיית הקישור האמצעי, ויתחרה על התפקיד עם קגאווה וקסטרו (כשקסטרו לרוב ישחק בעמדה מעט אחורית יותר). שורלה ישחק באגפים, ושאר שחקני האגף (אולי חוץ ממור ופולישיץ׳) ישחקו רק באגפים ולא יתחרו איתו על העמדה.

כך אני *בערך* רואה את ההרכב של דורטמונד העונה, לא כולל משחקים של 3-4-3 או רכשים אפשריים:
בורקי
גריירו (שמלצר), בארטרה (בנדר), סוקרטיס (גינטר), פישצ׳ק (דורם)
וייגל (רודה), קסטרו (רודה/שהאין*/מרינו), גצה (קגאווה)
שורלה (דמבלה/גצה**), אובמיאנג (ראמוס), רויס (פולישיץ׳/דמבלה**)

* אני חושב שהוא יעזוב בקרוב. לא מבוסס על שמועות אלא על זה שלדעתי הוא לא מספיק טוב לדורטמונד והיא תנסה למכור אותו.
** באגפים ישחקו לפעמים גם הצעירים האחרים.
_____

חדשות בולטות מהיום:
- עומאר טופראק צפוי להישאר הקיץ בלברקוזן וכנראה להצטרף לדורטמונד עוד שנה כשיהיה לו סעיף שחרור של 12 מיליון.
- לפי הקיקר, דורטמונד רוצה למכור את קובה.
- סובוטיץ׳ יעבור למידלסבורו.
- לפי הבילד, גצה ושורלה אמורים לחתום ברביעי (לפני היציאה של הקבוצה לסין).

 

את גריירו לא יצא לי לראות בלוריין. לעומת זאת, ביורו הוא בהחלט היה מהמגנים המצטיינים. התזמון של הההחתמה, המחיר, בהחלט עסקה מצוינת.
את דמבלה כן יצא לי לראות, הוא מרגיש בנוח באגף, ורק באגף ממה שיצא לי לראות. סט הכישורים שלו שונה מהארמני. אני לא בטוח שהוא מסוגל לספק מספר דו-ספרתי של בישולים. הוא צריך לשחק. אני בטוח שיהיו לו משחקים לא טובים וההתחלה לא תהיה פשוטה, ובכל זאת אני חושב שהוא בטווח הארוך עדיף על שורלה.
הגעה של שורלה וגצה ביחד דוחפת את דמבלה מקום אחד למטה בהיררכיה, כדי לתת לשמות ה'גדולים והיקרים' לשחק.
אני כבר מדמיין תסריט הגיוני לחלוטין שבמהלך העונה יתהפכו היוצרות, ודמבלה יהיה שחקן הרכב ושורלה שחקן ספסל. ואז ישאלו למה צריך את שורלה? במיוחד כשמדברים על העברה של 32 מיליון, שזה שיא מועדון.

 

ניסיתי להסביר את זה כבר בהודעה הראשונה שכתבתי בדיון הזה. אם הייתי אוהד דורטמונד הייתי סקפטי, אבל טוכל הוכיח שכדאי לסמוך עליו ושהוא מסוגל ״לשפר״ שחקנים, אז גם הייתי מחכה עם הביקורת.

 

הביקורת שלי היא לא ספציפית על שורלה, באותה מידה אפשר להחליף באותו המשפט את שורלה בגצה וזה עדיין ישמע לגיטימי.
אני מבין את הצורך של דורטמונד בהבאת שם 'מוכח' וגרמני כמו גם לספק עומק לספסל. ובכל זאת, הביקורת שלי חוזרת על הצורך להביא את שניהם. אני כבר אמרתי שהייתי מעדיף את גצה על פני שורלה שייתן פתרונות טקטיים יותר מעניינים ומגוונים לטוכל. דורטמונד לא תשחק עם שני חלוצים במיוחד בשביל שורלה, ובכל מקרה השילוב שלו עם אובמיאנג לא נשמע מספיק מאוזן. כמו כן, אני חייב לציין שכיום כמעט ואין קבוצות בכדורגל העולמי שמשחקות עם קו הגנה של 4 וגם עם 2 חלוצים, ומעבר להגנה של 3 בלמים הוא פשוט לא ריאלי ולא הגיוני. לכן, שורלה כווינגר, אולי העמדה הכי עמוסה כרגע בדורטמונד (אולי מור ו/או פוליסיץ' ישלחו להשאלות?) נראית לדעתי כמו העברה שלא תואמת בדיוק את הצרכים של הקבוצה מבחינת הכדורגל, ויותר כמו העברה למען הצביון הגרמני והשם המוכר לאוהדים כמו גם כדאי לבלוע את הגלולה המרה של הבן הסורר, גצה.

 

אני מניח שהתכוונת ל4-3-3 ואני חייב להגיד במקרה כזה שקשה לי להאמין שזה לא יהיה המערך ברוב הזמן. שים לב שגם קגאווה תחת TT עבר אחורה כדי להתאים למערך. אני מניח שטוכל רוצה לנסות את אותו הדבר עם גצה, או להשתמש בו כדי להוסיף גמישות טקטית (מה שאומר שהוא רוב הזמן לא יהיה שחקן הרכב).

נראה שדווקא הרכש שהכי רציתי (סיסוקו) יישאר בניוקאסל.

 

התכוונתי שרוב הזמן המערך יהיה 4-3-3 (למעשה 4-1-4-1) שבו גצה ישחק בעמדה של קגאווה, אבל אני חושב שלעתים נדירות יהיה 3-4-3 או וריאציות אחרות של מערכים עם שלושה בלמים.

@Bayern, כמוך מאוד קשה לי להאמין ששורלה מיועד לשחק בעמדה אחרת חוץ מהקיצוני (אולי אם אובמיאנג יפצע הוא יתחרה עם ראמוס על המקום בחוד, לא מעבר לזה). מקבל את הביקורת על הבאתו ובמידה מסוימת מסכים איתה, למרות שאני חושב שזו דווקא לא העברה שמאוד תעזור להרגיע את האוהדים - שאני משער שרובם מרגישים שדורטמונד משלמת על שורלה יותר מדי ו/או שהוא לא השחקן שהיא צריכה.

רק לגבי משהו ספציפי -

כמערך ״הקבוע״ של דורטמונד אני מסכים שזה לא ריאלי, אבל אני חושב שנראה את טוכל בוחר לשחק עם שלושה בלמים בסיטואציות מסוימות (בהתאם ליריבה וגם תלוי בהשתלבות של בארטרה), כמו שדורטמונד שיחקה פעמים בודדות בעונה שעברה - זכורים לי המשחקים מול שאלקה בסיבוב השני וגמר הגביע ככאלו שבהם דורטמונד שיחקה עם שלושה בלמים.

 

תהרגו אותי אבל אני לא מבין למה להתפרע ולשלם 30 מיליון אירו על הבינוניות הזו.

 

רשמי!

 

מקווה שישקם את הקריירה שלו בדורטמונד. זה גם יתרום לתחרותיות של דורטמונד במאבק על אליפות.
אני חושב שלא היה חזק מנטלית להתחרות בבאיירן על מקומו והיו כבר לא מעט שחקני נבחרת גרמניה שכשלו שם לפניו.

 

אני אוהב את השחקן הזה ועם המאמן הנכון אני חושב שאפשר להוציא ממנו הרבה. אז נכון ש 30 מיליון זה ריסקי מידי אחרי תקופות על הספסל, אבל הוא יכול להצליח.

 

מתרגש כמו ילדה קטנה כשאני חושב על כמה שרויס ישמח לשחק איתו שוב.

חתיכת עומק יש בקבוצה, מעניין מאוד לראות איך זה יעבוד. ולחשוב עוד ששורלה (למה?) צריך להגיע ואולי (אני מקווה) גם קשר נוסף.

עסקת סובוטיץ' למדילסברו נפלה כשהסתבר שהוא צריך לעבור ניתוח ויושבת לכחצי שנה.