בית 7 - בלגיה, אנגליה, תוניסיה, פנמה

נבחרת בלגיה

הופעה מספר: 13 (לראשונה ב-1930)
הישג שיא: מקום רביעי (1986)
לוח משחקים: פנמה (18 ביוני, סוצ'י), טוניסיה (23 ביוני, אוקטריטי), אנגליה (28 ביוני, קליניגרד)

הסגל הצעיר והמרענן של בלגיה יתחיל את הטורניר ה-13 שלו בבית 7 עם אנגליה, טוניסיה ופנמה. על הנייר זה נראה בית סביר שבלגיה חייבת להעלות ממנו. טוניסיה מוכשרת, פנמה לוחמת ואנגליה היא אנגליה, נבחרת שיכולה להעלות עם אותם הסיכויים שהיא יכולה להיות מודחת. בין כל הנבחרת אלו בלגיה צריכה להשתחל ל-2 המקומות הראשונים. נבחרת בלגיה, בהדרכת רוברטו מרטינס, שהחליף את מארק ווילמוטס, יכולה ומסוגלים לשחזר את הישג השיא שלהם, מקום רביעי, אך חייבים להעלות את הרמה שלהם מהיורו האחרון, בו סיימו את הטורניר ברבע הגמר, עם הפסד 3-1 לנבחרת ווילנס.

הנבחרת הבלגית תמשיך עם קו ההגנה שלה מהשנים האחרונות, בינהם הקפטן, וינסנט קומפני, ורמאלן, ורטונחן, אלדרווירלד ומונייה. משחקנים הקישור וההתקפה, כדאי לשים לב לקראסקו, שעזב העונה את אתלטיקו מדריד הרחק לסין, ואת, אולי, שני הכוכבים של הנבחרת, דה ברויינה ואדן הזארד. את החלק הקדמי ישלימו לוקאקו, באטושאיי, מרטנס, ובנטקה.

מהשחקנים שיחסרו, באופן מפתיע, לבלגים הוא ראג'ה ניינגולן, אחד השחקנים הבלגים הקשוחים ביותר, שנותן עונה אדירה ברומא. ניינגולאן נופה מהסגל על פי בחירתו של המאמן, רוברטו מרטינס, לפי שיקולים טקטיים, אף ששמועות מדווחות כי היחסים בין השנים מאוד מתוחים וזו הסיבה העיקרית לניפויו.

הבלגים חייבים את החלוצים, לוקאקו ובאטושאיי ביכולת שיא, לפחות את היכולת שהציגו העונה בליגות שלהם, כדי להצעיד את הבלגים קדימה. אליו יצטרפו הזארד, מרטנס ובנטקה, ויחד ירכיבו חוד בלגי חזק מאוד.

https://images2.footballwhispers.com/wp-content/uploads/2016/04/belgium-national-team.Xxx

מאת אלעד (Butragueño)


נבחרת אנגליה

הופעה מספר: 15 (לראשונה ב-1950)
הישג שיא: זכייה (1966)
לוח משחקים: טוניסיה (18 ביוני, וולגוגראד), פנמה (24 ביוני, ניז'ני נובוגרוד), בלגיה (28 ביוני, קאלינינגרד)

מה כבר יש לומר על נבחרת אנגליה שעדיין לא נאמר? היומרות של מולדת הכדורגל להימנות עם הנבחרות המובילות בעולם נעשות מופרכות משנה לשנה ומטורניר לטורניר. אנגליה מגיעה לרוסיה עם הסגל החלש והאפור ביותר ששלחה לטורניר בינלאומי בעשורים האחרונים. אם לפני יורו 2016 היו כאלה שנקטו בגישת ההפוך על הפוך וקיוו שאם תור הזהב של למפארד, ג'רארד ורוני לא הגיע לשום הישג אז אולי דווקא סגל פחות נוצץ ויותר מחויב יגיע רחוק, אבל אחרי המפלה מול איסלנד ראינו שזה לא עובד ככה. מאמן הנבחרת הוא גארת' סאות'גייט, שחקן עבר מכובד אבל עם רקורד קצר וכושל כמנג'ר: ירידת ליגה עם מידלסברו וכישלון עם הנבחרת עד גיל 21 באליפות אירופה ב-2015. סאות'גייט, צריך להזכיר, הגיע לתפקיד במקרה, לאחר שסם אלרדייס, מינוי תמוה בפני עצמו, נתפס בניסיון להונות את ההתאחדות ופוטר לאחר משחק אחד בתפקיד. בהתאחדות העדיפו לקדם מישהו מבפנים, בידיעה שקשה יהיה למצוא שם גדול באמצע הקמפיין. סאות'גייט צלח את המוקדמות בקלות אבל כידוע זה לא אומר שום דבר לגבי ההצלחה בטורניר.

כאמור, בניגוד לשנים הקודמות, הפעם לא תמצאו בסגל האנגלי כוכבים מהשורה הראשונה. היחיד שאולי קרוב לשם הוא הארי קיין, אבל לצד שיאי הכיבושים שלו בפרמיירליג, קשה להתעלם מכך שהחלוץ עדיין לא הסיר מעצמו את תווית ה"חכם על חלשים" כשהוא נעלם באופן סדרתי במשחקים החשובים של טוטנהאם מול הטופ 6 בפרמיירליג ובליגת האלופות, וההופעה שלו ביורו האחרון הייתה מביכה במיוחד. לצדו בהתקפה-ראחים סטרלינג שעשה העונה קפיצת מדרגה מרשימה והיה חלק חשוב באליפות של מנצ'סטר סיטי אבל עדיין לא מוכח ברמה הבינלאומית, דלה עלי המוכשר שעבר עונה של עליות ומורדות, מרקוס ראשפורד שדוכא ע"י מוריניו ומגיע בכושר ירוד במיוחד למרות שער יפה במשחק ההכנה מול קוסטה ריקה, וג'סי לינגארד שדווקא רשם עונה טובה במנצ'סטר יונייטד אבל הוא עדיין שחקן אפור ומוגבל. יורגש חסרונו של אלכס אוקסלייד צ'מברליין חסר המזל שנפצע לקראת סיום העונה. ואם החלק ההתקפי לא מרשים, חכו שתראו מה קורה מאחור. נגמרו ימי פרדיננד וטרי-חוליית ההגנה של אנגליה חלשה במיוחד, כוללת שמות מועדים לפורענות כמו גארי קייהיל ופיל ג'ונס, כאשר התקווה הכמעט יחידה היא טרנט אלכסנדר-ארנולד, המגן הצעיר וחסר הפחד של ליברפול.

הדבר החיובי היחיד שאפשר לומר על הנבחרת האנגלית הוא שרף הציפיות ירד. אם בעשור הקודם האוהדים והתקשורת בממלכה היו בטוחים בכל פעם מחדש שהגביע מונח בכיס ואז הופתעו לגלות שגם בשאר העולם יודעים לשחק כדורגל-זה כבר לא כך. גם הקבוצות האנגליות כבר לא מצליחות באירופה (למעט ליברפול העונה), ובמילא הפרמיירליג הפכה למבוססת זרים. קשה לראות את אנגליה חוזרת להצליח בעתיד, והכוונה היא לא לזכייה בטורניר, דבר שהוא בגדר מדע בדיוני, אלא אפילו לחצאי גמר כמו במונדיאל 1990 ויורו 96. מה בטורניר הקרוב? אי אפשר לפסול אפשרות שאנגליה תפשל כבר בשלב הבתים, אבל עם הגרלה נוחה יחסית בדמות טוניסיה ופנמה יותר סביר שהיא תסיים שנייה אחרי בלגיה. שמינית גמר יהיה התסריט הצפוי, רבע גמר יהיה הישג מכובד, ומעבר לכך-פנטזיה לא ריאלית.

http://www.thewinin.com/wp-content/uploads/2018/05/e571d8137ef09282c886bd9f710c69cf.Xxx

מאת אורי (@Michael Carrick)


נבחרת תוניסיה

הופעה מספר: 5 (לראשונה ב-1978)
הישג שיא: ארבע הופעות בשלב הבתים (1978, 1998, 2002, 2006)
לוח משחקים: אנגליה (18 ביוני, וולגוגראד), בלגיה (23 ביוני, מוסקבה), פנמה (28 ביוני, סאראנסק)

הנשרים של קרתגו חוזרים להופיע במונדיאל, הפעם זאת תהיה ההופעה החמישית אחרי הפסקה של 12 שנים. הנבחרת התוניסאית כבר החלה להשתתף במשחקי המוקדמות כבר ב-1960 בסדרת משחקים נגד נבחרת מרוקו אך ההעפלה הראשונה לטורניר הגמר התרחשה בחורף 1977 - אז הנשרים מצפון אפריקה סיימו בראשות הבית שכלל גם את ניגריה ומצרים. בארגנטינה 1978, משחק הבכורה נגד מקסיקו באצטדיונה של רוסאריו סנטרל הסתיים בנצחון מפתיע 1-3 על הנבחרת הצפון אמריקאית. תוניסיה של המאמן עבד אל-מג'יד אל-שתאלי סיימה בתיקו 0-0 עם מערב גרמניה והפסידה לפולין רק 0-1. זה לא הספיק כדי להעפיל לשלב הבא אך זה הטורניר שהפך לנוסטלגיה בקרב אוהדי הנבחרת הוותיקים. בשלושת ההופעות הרצופות של 1998, 2002 ו-2006 האדומים-לבנים לא הצליחו להשיג נצחון אלא רשמו 6 הפסדים ושלוש תוצאות תיקו.

הפעם את הנבחרת הצפון אפריקאית מאמן נביל מעלול, שהחליף את הנריק קספרצ'אק הפולני באפריל 2017. בצמד המשחקים הראשונים בבית המוקדמות נגד גינאה ולוב, קספרצ'אק הוביל את התוניסאים לנצחונות לפני שפוטר. מעלול החליף אותו ועדיין תוניסיה המשיכה לנצח גם יריבתה המרכזית בבית, קונגו והבטיחה לבסוף את הכרטיס לרוסיה. יוסף מסאקני שנחשב אחד מהכוכבים של הנבחרת הזאת נפצע ברצועות הברך ולא נכלל בסגל הסופי - חסרונו בוודאי יורגש במשחק ההתקפה התוניסאי - דבר שאילץ הצוות לעבוד על מערכים שונים. עוד פצוע שלא יהיה ברוסיה הוא טה יאסין חניסי, שחקן מפתח של החלק ההתקפי.

השחקן החשוב בחלק ההתקפי שכן יהיה שיחק העונה כמושאל ברן הצרפתית (כרטיסו שייך לסנדרלנד בה שיחק בעונות הקודמות) הוא הקשר והבי ח'זרי. לצידו בחוליה הקדמית צפוים לשחק נעים סליתי מדיז'ון הצרפתית, כמו גם אניס בדרי שמשחק בליגה המקומית, בקבוצת אספראנס. את המשחק בקישור אמור לנהל הקשר בן ה-22 של מונפלייה אליאס סחירי, שחקן לא מאוד מהיר אך חכם שעלול להרשים את הצופים ואולי לעזוב את הליגה הצרפתית בקיץ.

השוער איימן אל-מת'לות'י הוא השחקן הכי וותיק ומנוסה בסגל, עם 70 הופעות לרשותו, בן 33 - אך לא ברור אם לבסוף יהיה זה יופיע במשחק הפתיחה מול אנגליה. מעז חסן בן ה-23, שהספיק כבר במשחק הידידות האחרון נגד טורקיה לזייף פציעה, כדי ששאר השחקנים יוכלו לשבור את צום הרמדאן בהפסקה קצרה, מאיים על מקומו של השוער היותר מנוסה. מבין שחקני ההגנה אפשר למצוא מתאזרח חדש - דילן ברון, ששמו לא צפון אפריקאי בכלל, חוזר על ידי ההתאחדות הכדורגל כי אמו ממוצא תוניסאי, שיחק העונה בחנט הבלגית ונכלל בסגל. אך בניגוד למרוקו ואלג'יריה שחקנים רבים נולדו בתוניסיה ועוד משחקים בליגה המקומית, או בליגה הסעודית והמצרית.

https://scd.mc-doualiya.com/ar/files/imagecache/france24_ct_api_bigger_169/article/image/selection-tunisie11-11-2017.Xxx

מאת יואב (@cazzo)


נבחרת פנמה

הופעה מספר: 1 (לראשונה ב-2018)
לוח משחקים: בלגיה (18 ביוני, סוצ'י), אנגליה (24 ביוני, ניז'ני נובגורוד), טוניסיה (28 ביוני, סראנסק)

פנמה תהיה אחת משתי הנבחרות היחידות ברוסיה שייערכו את הופעת הבכורה שלהן בגביע העולם. הפנמים קצרו את הפירות שלהם לאחר יותר מעשור שבו הנבחרת הלכה והשתפרה בצעדים קטנים, בין אם זה תוצאות טובות שהשיגו בגביע הזהב ועד למשחקי המוקדמות האחרונים שבהם נתנו פייט עד הסוף. הפעם, זה גם הספיק להם ולא רק זה, הם עוד עשו זאת על חשבון ארה"ב הגדולה. המחזור האחרון במוקדמות היו מאוד דרמטיים, כאשר פנמה נזקקה לנצחון ביתי על קוסטה ריקה והיתה צריכה לקוות שהונדוראס לא תנצח בבית את מכסיקו וארה"ב לא תנצח בחוץ את טרינידד וטובאגו. בזמן שהונדוראס ניצחה וארה"ב הפסידה, רק ניצחון היה משרת את הפנמים והם השיגו אותו בצורה דרמטית וגם לא חוקית, כאשר הפכו פיגור 0-1 לניצחון 1-2 כשהקפטן רומן טורס כובש שער בדקה ה-88 שקבע ניצחון, אם כי ההילוכים החוזרים הראו שהכדור אפילו לא היה קרוב לעבור את הקו, אבל השופט ישר את הגול ונתן את האות לנשיא המדינה להכריז על יום חופש לאומי.

הגיבור של פנמה של המאמן הקולומביאני, הרנאן דאריו "אל בוליו" גומס השנוי במחלוקת. מקצועית מדובר במאמן טוב עם רזומה נבחרות מרשים. הוא העלה לראשונה בהיסטוריה למונדיאל גם את אקוואדור ב-2002 ואימן גם את קולומביה ב-1998, בנוסף לשני מונדיאלים שבהם שימש כעוזר המאמן של פרנסיסקו מאטוראנה בקולומביה. נבחר למאמן השנה בדרום אמריקה ב-1996 ובצפון-מרכז אמריקה ב-2015. אבל מדובר גם על טיפוס מוחצן ומאוד אמוציונלי, שלעיתים מעמיד אותו באור שנוי במחלוקת. המקרה הזכור ביותר היה כאשר באוגוסט 2011 התפטר מאימון נבחרת קולומביה שהתכוננה למוקדמות מונדיאל 2014 לאחר שנתפס מכה אשה עימה שהה בפאב בבוגוטה. במהלך משחק בין פנמה להונדוראס הוא גם התעמת על הקווים עד לכדי החלפת מהלומות עם מאמנה של הונדוראס, בן ארצו, חורחה לואיס פינטו ואז קילל אותו במסבת העיתונאים.

הנבחרת הפנמית כוללת שחקנים שחלקם הגדול משחק מחוץ לפנמה, אם כי רובם עדיין נשארים באיזור היבשת (כמו שישה שחקנים שמשחקים ב-MLS, או שחקנים שמשחקים או שיחקו בליגה הקולומביאנית). מעוז ההגנה והמנהיג של הנבחרת הוא הקפטן, רומן טורס, בלמה של סיאטל. הארולד קאמינגס מסן חוסה ארת'קוויקס ואדולפו מצ'אדו מיוסטון הם השמות הבולטים בהגנה, כמו גם פליפה באלוי קשישא בן ה-37. בקישור אפשר למצוא את הקשר האחורי הוותיק, גבריאל גומס, מבוקראמנגה הקולומביאנית, השחקן בעל השם המגניב, ארמנדו קופר, מאוניברסידד דה צ'ילה ואניבל גודוי מסן חוסה ארת'קווייקס. בהתקפה מטילה פנמה את כל יהבה על צמד החלוצים הקשישים, בלאס פרס ולואיס טחאדה בני ה-37 שגם הכובשים המצטיינים בתולדותיה. מלבדם יש גם את גבריאל טורס מהוואנצ'יפאטו ואת הכישרון הצעיר, איסמעל דיאס.

פנמה תערוך את הופעת הבכורה שלה בבית קשה מאוד. בלגיה ואנגליה הן הפייבוריטיות בבית ובכל מקרה לחלץ מהן נקודה יהיה בגדר נס. טוניסיה נבחרת מנוסה יותר במונדיאלים ורק בגלל שתשחק ללא שניים משחקניה הבולטים עקב פציעה, אולי תוכל פנמה לנצח כדי לתת לאוהדיה סיבה להתגאות. כל נקודה שיקחו לוס קנאלרוס תהיה בונוס נהדר, אבל קשה לראות אותם משחזרים את ההצלחה האדירה של קוסטה ריקה מלפני 4 שנים והם יודחו כבר בשלב הבתים.

https://img.fifa.com/image/upload/t_l4/ijqx7zvazuji14aa5iwj.Xxx

מאת עידן (@idans10)

 

0-0 קלאסי בין פנמה לאנגליה שולח את בלגיה וקרואטיה לשלב הבא. קל.

 

עוד פעם נזהר לגבי בלגיה שלא מיהרתי להכתיר אותם לשום דבר גם במונדיאל הקודם וגם ביורו, אני אמשיך לכתוב שמשהו חסר לי וכשהם באים כל-כך פייבוריטים לעומת אנגליה שפתאום זה בעיקר הארי קיין והשאר פחות מרשימים(ילדים טובים) והאנגלים יותר צנועים ויודעים את מקומם - לכו תדעו. קודם שהבלגים יסיימו במקום הראשון בבית, משחק הפתיחה שלהם בהחלט נוח כדי לנפח את הפרש השערים. האזרד ודה-ברוינה מציתים את הדימיון ויש לנבחרת איכות בקישור והלאה, בעוד בהגנה כשאתה מוציא כל אחד מהשבלונה הקבועה שלו בקבוצה - זה יהיה אחרת. אני חושב שבעוד בקישור ברור שיש הבדלים בין שחקני ההרכב לבין שחקני הספסל[והייתי רוצה לראות את דה-ברוינה משחק קצת יותר מקדימה לעומת העמדה בסיטי] - לגבי ההתקפה גם מרטנס זה אחלה, לאו דווקא לוקאקו, חלוץ כמוהו על הספסל זה לוקסוס.


מה שכן בטח שהמשחק בין אנגליה לבלגיה הוא אחד המסקרנים בשלב הבתים, רק חבל שהבית מצטלב עם קולומביה שלא יהיה כיף נגדה בשמינית הגמר אבל זו לא טרגדיה. מקווה שאו שתהיה הפתעה ואחת מהן תיהיה חייבת את הנק' במשחק הסיום הזה שמפגיש את שתיהן, או שיהיה להן 6 מ-6 - די הגיוני, והמקום הראשון בכל-זאת יהיה חשוב.

 

The English football team visited a Russian orphanage yesterday. "It's heartbreaking to see their little faces with no hope" said Vladimir aged 6.

 

נדמה לי שראיתי את התגובה הזאת בעיתון Guardian, לא? או שהמקור אחר?

 

זו בדיחה שרצה בטוויטר ולא ממש הצלחתי להבין מה המקור. לא אתפלא אם זו אכן תגובה מהגרדיאן!