ברצלונה http://up203.siz.co.il/up3/ez0jjhnwnzk2.Xxx "אני מקום ראשון, שירדפו אחרי, שירדפו שירדפו"... אחרי עונה קודמת חלומית שהסתיימה בזכיה בליגת האלופות, ברסה נזכרה בפעם הקודמת שבו היא סיימה עם ליגת האלופות. בעיקר איך היא המשיכה עונה אחרי. הפסד לסביליה בסופרקאפ הספרדי, והפסד לאינטרנציונל מברזיל בגמר אליפות העולם לקבוצות. ההפסדים האלה סימנו את תחילת העונה הטראגית שאופיינה בלוזריות הכ"כ מוכרת של ברצלונה. אופי שנשכח בשנה האחרונה מרוב הזכיות הרבות של המועדון. הפעם ברצלונה רצתה לזכות בתארים היחידים שלא היו לה בארון, וידעה שהמשימה הפעם לא פחות קשה. מולה התייצבה שחטיור דונייצק שזכתה בגביע אופ"א, ואחרי משחק קשוח שאופיין בהרבה עצבים הקבוצות הלכו להערכה. לפני תחילת הערכה פפ הושיב את כל השחקנים על הדשא, כולל המחליפים כולל כולם ודיבר איתם ונתן הרצאה ארוכה שהחדירה בהם מוטיבציה. זלטאן איברהימוביץ' הרכש הטרי בחוד לא הרשים, ובמקומו נכנס הילד הצעיר בשם פדרו, שעתיד להיות השם של העונה הזאת מבחינת ברצלונה. הילד הצעיר והאלמוני לעולם הכדורגל פרץ את הסכר ובהערכה כבש שער אחרי מסירה של מסי. הגביע הראשון הולך לברסה, הסופרקאפ האירופאי. לזירה העולמית ברצלונה הגיע פי כמה וכמה יותר נחושה. במשחק הראשון בחצי גמר היא התגברה על אטלנטה, אחרי שנכנסה לפיגור מפתיע וניצחה 3-1. בגמר התייצבה מולה אסטודיאנטס, זוכת הקופה ליברטדורס, בראשות שועל קרבות ותיק שניהל להם את האמצע-חואן סבסטיאן ורון. ורון ואסטודיאנטס עלו ליתרון מפתיע במחצית הראשונה, וברצלונה תקפה ללא הצלחה. שום פדרו נכנס להושיע. דקה 89 כשהכל נראה אבוד, פיקה מתרומם עם כל הלב מעל הבלם ונוגח לפדרו שנשאר לבד מול השוער שיוצא קדימה ופדרו עם הראש נותן קטנה מעל השוער לשער. הטירוף היה באוויר, וברצלונה הרגישה שזה שלה. בהערכה מסי ברח פעם אחת לורון, נכנס לרחבה וקיבל הרמה של אלבס שמסי החליט לשים לא עם הראש ולא עם הרגל-עם החזה. הטירוף של מסי ושאר השחקנים היה מפחיד. סוף סוף הגביע הזה הולך לברצלונה, הגביע שהמועדון כ"כ רצה אחרי שהפסיד אותו פעמיים. ברצלונה אלופת העולם לקבוצות. בליגה ברצלונה נאלצה להילחם יותר קשה מבעונה שעברה. ניצחון בסופרקופה הספרדי על את' בצמד המשחקים. זה היה רק לפרוטוקול, כולם באמת חיכו לליגה ולצמד משחקים מול ריאל מדריד. ברצלונה בזמן שריאל עשתה את המהפכה שלה ישבה בשקט בצד וחיכתה להראות ליריבה שלא משנה אם היא תביא את רונלדו וקאקה ועוד שחקנים בסדר גודל הזה, השחקני בית שלה יספיקו. וזה ההבדל. זה מה שברצלונה כל הזמן ניסתה לשדר. "הם קונים את הכי טובים בעולם, אנחנו מייצרים אותם". מה שקצת סתר את האימרה היפה הזאת הייתה הקנייה הבומבסטית של זלטאן, אבל בברצלונה רק חיכו לראות איזה קבוצה תקצור בסוף את התארים ואת הנצחונות במאבק הישיר ביניהם. ברצלונה ניצחה בהתחלה את הקבוצות בקלות, ובקלאסיקו הראשון הרכש היחיד של ברצלונה, זלטאן, כבש אחרי שנכנס במחצית השניה כמחליף. ברצלונה מנצחת 1-0 ושולחת מסר ברור לריאל-הרעב שלנו לא נגמר. מכאן זה נכנס למשחק תופסת-ריאל רודפת אחרי ברסה בתקווה שהיא תאבד נקודות. כל אחד אוספת ומפשלת במשחקים הקטנים שלה, את רובם כמובן היא מנצחת, ואז מגיע הקלאסיקו השני, בביתה של ריאל. כמו בעונה לפני, המצב מאוד צמוד, זה ברור לכולם שהמנצחת פה לא רק מנצחת ועוברת את השניה מבחינת מס' נקודות-היא מנצחת מנטאלית, מכיוון שלא נשארו עוד הרבה משחקים לסיום. המשחק אופיין בהרבה לחימה מצד שתי הקבוצות בהתחלה, אבל אז ברצלונה הראתה לריאל מה ההבדל, ובעיקר מי ההבדל. ראמוס מבצע עבירה על מסי, שבניגוד לשחקני ריאל ובראשם רונלדו, הוא לא נפל וחיכה לשריקה, הוא פשוט קם והתחיל מהר, עשה דאבל פס גאוני עם צ'אבי שנתן לו כדור מדהים מעל כל חוליית ההגנה. למסי רק נשאר להשכיב את אלביול הכושל כאילו שלא היה קיים ולהיפגש שוב עם החבר הכ"כ אהוב על מסי-קסיאס. גלגל לרשת בלי בעיה, ורץ לאוהדים של ריאל כאשר הוא מבליט את הסמל. מחצית שניה נפתחה, ריאל משותקת וכמעט ולא מגיע למצבים, ברסה שולטת במשחק, ואז צ'אבי עם עוד מסירה גומר את המשחק. ושוב, הדגש הוא מי גומר את המשחק. צ'אבי מוסר לפדרו שמתחמק מהשמירה של אלביול, מקבל את הכדור ופותח ריצה מול קסיאס שיוצא אליו טיפה-פדרו מסיים את הסיפור עם פס קטן לפינה. הילד האלמוני הזה שבמשך כל העונה ניצח משחקים כמעט לבדו וכבש שערים מדהימים, נכנס להרכב הראשון של ברצלונה ומנצח את הסופקלאסיקו ונותן את אות החגיגות לאליפות. גם הוא רץ מול האוהדים של ריאל ומבליט את מה שמבחינתו הכי חשוב-החולצה. זה מה שהיה לברסה שלא היה לריאל, וזה השחקנים האלה. כסף לא יכול לקנות נשמה. ראול וגוטי כמעט ולא היו העונה בהרכב של ריאל, וזה מה שהכי היה חסר לריאל-הסמלים האלה שלא רק ינצחו משחקים, אלא ילחמו על הכבוד. רונלדו אולי יכול מבחינה מקצועית להישתוות למסי, אבל מבחינת מלחמה ורצון הם לא מתקרב לרמה של פדרו. זה ההבדל בין ריאל לברסה, וזה מה שנתן לברסה העונה את האליפות הכ"כ חשובה הזאת. במשחקים האחרונים ברסה התמודדה במשחקים קשים מול סביליה וויריאל בחוץ, ורק במידה והיא מנצחת אותם אפשר להגיד בביטחון מלא שהיא זוכה באליפות. משחק ראשון נגד ויאריאל ברצלונה מנצחת 4-1, אחרי גולסואים של צ'אבי ובויאן, וצמד של מסי. לאחר מכן הגיע המשחק הכי קשה מול סביליה בחוץ. גם אותו ברצלונה מנצחת בשקט בשקט, 3-2, אחרי גולים של כל השלישיה הקידמית-מסי עם הראשון, בויאן עם השני ופדרו עם השלישי. סביליה כמעט חזרה למשחק עם שתי שערים מהירים, אבל ברצלונה סגרה את השער ולא נתנה לאליפות לחמוק לה מהיידים. משחק בית אחרון מול ויאדוליד, ברסה מנצחת בקונצרט 4-0 וחגיגות האליפות מתחילות. http://up203.siz.co.il/up3/dzznhmdnjybj.Xxx זה מה שניצח אותנו בחצי גמר בליגת האלופות אז...שלא יעבדו עליכם http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/biggrin.Xxx בליגת האלופות ברצלונה עברה את שלב הבתים הרשון אחרי פקשוש קטן מול קאזאן, ניצחה 2-0 את אינטר במשחק הביתי ועלתה מראשות הביתה לשמינית גמר. עברה את שטוטגארט הגרמנית בקלות, התעללה בארסנל ברבע עם מופע יחיד של מסי, אבל בחצי גמר נכנעה לכדורגל מכוער ששוחק במשך 105 דקות, והודחה אחרי ניצחון 1-0 על אינטר שלא הספיק, עם שער חוקי שנפסל לבויאן. ברצלונה יכולה להאשים רק את אשמה שהגיע למצב הזה, אחרי הפסד 3-1 במשחק הראשון בחוץ, כשעוד הובילה 1-0 משער של מי אם לא פדרו. אבל אחרי השער השלישי של אינטר, מוריניו סגר את המשחק בצורה צינית ומכוערת וברצלונה רק יכלה להיצטער שמי ששיחק שם היה קייטה ולא אנדרס איניסטה. בגביע ברצלונה גם הודחה למרות ניצחון 1-0 על סביליה בחוץ, אחרי שסביליה ניצחה 2-1 את ברצלונה בקאמפ נואו בצורה סנסציונית. סביליה אגב המשיכה עד לזכיה בתואר מול את' מדריד. העונה הסתיימה סה"כ עם 3 תארים לזכות ברסה, שהרגישה פספוס אדיר. ההזדמנות לחגוג בברנבאו עם גביע אירופה היה חלום רטוב של כל אוהד ברסאי, אבל מתישהו החלום היה צריך להיגמר. טעם חמצמץ מתוק, אבל מצד שני-אין כמו זכייה באליפות, בטח לא באליפות הזאת אחרי אירועי ורכישות הקיץ של ריאל מדריד. אליפות מתוקה מאוד. מה נזכור מהעונה הזאת? 1. בראש ובראשונה, בלי צל של ספק מבחינתי לפחות-גבריאל מיליטו . לפני שנתיים מיליטו נפצע בחצי גמר מול מנצ'סטר. הוא פנה בסיום המשחק לרופאים ואמר שהוא מרגיש כאבים בברך. הבדיקה הראתה את הפציעה ממנה הוא חשש מכול-הפציעה בברך הבעייתית שלו, שבגללה ריאל לא החתימו אותו וטענה שהוא נכשל במבחנים. היה שם קרע ברצועה הצולבת הקדמית, ומיליטו נאלץ לעשות ניתוח שנכשל, כי לאחריו מיליטו עדיין הרגיש כאבים. מרבית האנשים היו בטוחים שמיליטו יפרוש מכדורגל אחרי שהניתוח לא הצליח, אבל זה פשוט לא היה באופי שלו לפרוש. דבר אחד הדהד לו בראש-לחזור. רק לחזור. זה כל מה שעניין אותו. הוא ראה את ברסה בעונה אחרי זוכה בכל התארים, והוא לא הרגיש חלק מהם-לכן בחגיגות האליפות הוא לא היה. מסי הקדיש לו בחגיגות את הזכיות האלה והזכיר לכולם מי בינתיים יושב שם בחוץ ומחכה לחזור. לבסוף מצאו פיתרון, מיליטו עבר עוד ניתוח וחזר למגרשים באמצע העונה הנוכחית, אחרי ששנה וחצי לא שיחק. הרגע הכי מרגש היה לראות אותו פותח מול ריאל מדריד, ומנצח. התקרית כמובן אחרי המשחק אף יותר מרגשת-מיליטו בסיום המשחק אחרי שחגג כמו מטורף עם השחקנים, ראה את ואלדאנו יורד לחדר הלבשה. ואלדנו אחרי הפציעה של מיליטו עקץ ואמר "עכשיו רואים שההחלטה שלנו לגבי מיליטו הייתה נכונה". מיליטו לא שכח, ולא סלח. הוא רץ לואלדנו בכעס מטורף, התקרב אליו עם הראש וצעק "מה יש לך עכשיו להגיד?! אה?!" פויול בא להפריד ורק סינן לעבר ואלדנו בכעס "לא ככה עושים דברים, זה לא בסדר, לא ככה עושים דברים". פפ הנבוך הרחיק את שחקניו והתנצל בפני ואלדנו. זה לא שינה כלום, המסר הועבר, והניצחון הכי גדול של מיליטו עד היום זה לא זכייה בליגת האלופות ולא האליפות הזאת עם ברסה, זה אותו רגע במנהרה שבו הוא צעק על ואלדנו. שנה וחצי של שיקום, תסכול וכעס יצאו באותו רגע במנהרה, באותו ניצחון בברנבאו. בשבילו זה היה הרבה יותר מקלאסיקו. זה משחק על קריירה שלמה. כמה טוב שחזרת גבי, כמה טוב. http://up203.siz.co.il/up3/ct50mhzkzjly.Xxx נו, אז מה עכשיו יש לך להגיד, ולדאנו? 2. הסיום. מה שנתן לנו את האליפות הזאת זה האופי המטורף שהראנו במשחקי הסיום. השחקנים שלא האמנו בהם בתחילת העונה, כמו מקסוול, בויאן ופדרו, הם אלה שבסוף ניצחו לנו את המשחקי חוץ מול סביליה וויאריאל. אלה היו המשחקים הכי מלחיצים העונה, ואלה המשחקים שהראו באמת למי מגיע לזכות באליפות. ברסה עמדה במבחנים האלה כמו שצריך. איפה כל מספידי בויאן? 3. החגיגות בגמרים והטקס הצגה של הגביעים. כמה ברסה רצתה להציג את ששת התארים האלה. כמה ברסה רצתה לזכות ב-2 שהיו חסרים לה. היה מצחיק לראות את כל השחקנים עולים על הפדיום, ואת מסי כשהטקס נגמר ממשיך להיסתכל על הגביעים. כאילו שהוא אומר לעצמו "ראבאק, יש פה 6 גביעים נכון?" 4. מיותר לציין לדעתי, אבל שנה שניה שעשינו שוב דאבל על ריאל. הכובשים? זלטאן, הרכש היחיד הבומבסטי שלנו שניצח את המשחק הראשון. במשחק השני כבר לא היינו צריכים את זלטאן, הילדים שלנו כבשו. קבוצת הכוכבים של ריאל הפסידה גם לרכש היחיד שהבאנו, וגם לילדים שגידלנו. כולם היו יודעים אז טוב מאוד, למי למי, יש יותר כבוד! לאפורטה סיים. הנשיא המצליח ביותר של המועדון סיים את תקופת כהונתו, ובבחירות לקח לא אחר מאשר סנדרו רוסל. הייתי מעדיף פחות להתייחס לסנדרו רוסל, כי הוא כמו לאפורטה וכמו שאר הנשיאים, אותו סיפור. איש עקרונות, עשיר, סוסיו מיום היוולדו, אוהד שרוף של הקבוצה שממזמן כבר היה מעורבב בהנהלה. הפרט הכי רלוונטי שאפשר להגיד עליו זה שהוא מסוכסך עם קרויף. כל השאר נצטרך לגלות בעצמינו, כאוהדים, במשך השנים הבאות. הדבר היחיד שצריך לעניין אותנו זה איך הוא יהיה כנשיא. באשר לקודמו, כמו שכתבתי בהתחלה-אין מילים. הנשיא הכי טוב שהיה בברצלונה. בקדנציה שלו, ברסה זכתה ב-4 אליפויות, גביע מלך, 2 גביעי אירופה (לפני כן היה לה 1 יחיד ובודד) גביע עולם לקבוצות, סופרקאפ אירופאי ו-3 סופרקאפ ספרדיים. ללא ספק, הבחור השיג הכל. בתחילת הקדנציה שלו עשו עליו סרט דוקומנטרי, אי אפשר היה לפספס את הכריזמה שנטפה ממנו, את הפנאטיות למועדון. ראו שמלבד היותו הנשיא, הוא אוהד. בזמן חתונה של חברו, הוא ברח למקום כלשהו וראה את המשחק של ברסה. תמיד כשברסה הייתה כובשת גול, המצלמה הייתה עפה לה למעלה למושבים של הנשיאים, ואי אפשר היה לפספס את החיוך שרוצה לצאת לו מהפה. תחילתו של חיוך לפחות, אבל תמיד הוא התעקש לשמור על פני פוקר. לכבד את יריביו. הוא היה ג'נטלמן לפני הכל, בעל מוסר ואופי חזק, ואחד שתמיד רדף אחרי דבר אחד-צדק. לא היה אכפת לו שהאוהדים השרופים יהיו בחוץ, כי הם חוליגנים והוא העדיף קהל של הצלחות. לא היה אכפת לו שנשיאים אחרים (כמו נשיא אספניול וסביליה) מדברים ומלכלכים עליו ועל קבוצתו-הוא ישב לידם ולרוב ענה להם על המגרש. עם החיוך שנוזל לו מהפנים. בגמרים בכלל אפשר היה לראות שלאפורטה לא רואה ממטר-החגיגות היו מאופינות בטירוף. חגיגות שאומרות "כן! שלנו! על אפכתם וחמתכם!". תמיד אחרי הגמרים הוא היה עומד לו בגאווה ומחבק שחקן שחקן, חיבוק אבהי וחם, במיוחד את המאמנים-היה לו קשר אמין עם ריקארד ופפ. בחיים הוא לא שיקר, לא תחמן או אמר משהו ולאחר מכן לא קיים. תמיד סמך עליהם ונתן להם את הגב שהם היו צריכים. היה בחור חם ומאמין, מאמין שהזמן עושה את שלו. לאפורטה הוא לא רק הנשיא המצליח ביותר מבחינה תארים, הוא גם הנשיא המצליח ביותר מבחינת התדמית שהוא יצר לברסה. ההילה שיש כיום סביב ברסה לא הייתה בעבר, בטח לבטח לא ברמות האלה, שגורמות לשאר אוהדי הכדורגל להיגעל במידה מסוימת. לאפרוטה הוא הנשיא הראשון שחתם על ספונסר, אבל המניע שלו היה שונה לגמרי-הוא לא קיבל מיוניצף שקל, הוא רק תרם. הנשיא היחיד שלא מקבל שקל מהספונסר שיש על חולצתו. לאפורטה עבד בהיתנדבות, לא קיבל שקל על פעולותיו בקבוצות של ברסה, לא בכדורגל ולא בכדורסל. לאפורטה, למי שמעוניין, כנראה ימשיך לתחום הפוליטיקה. לנו נשאר רק לאחל לו בהצלחה, ובעיקר להגיד לו תודה. תודה רבה עם המסע רכישות שעשית עונה אחרי שנכנסת, שהבאת לנו גאוני כדורגל כמו דקו, אטו, רונלדיניו, לארסון, בלאטי, ואן בומל, זלטאן, טורה, קייטה (קצת פחות) פיקה, אלבס, אבידאל. תודה שהאמנת בילדים שהיו לך והשקעת בהם יותר משהשקעת בשחקנים שרכשת. תודה שלא התקמצנת. תודה שלא פחדת בינואר לשפוך כמה כסף שצריך. תודה שעשית מהפך. תודה שהאמנת במאמנים שבחרת עד הסוף. תודה שידעת מתי ללטף ומתי לנשוך. תודה שהבאת לנו את כל התארים האלה. תודה. יש כבוד. http://up203.siz.co.il/up1/doidm3e0izdd.Xxx לא היה לנו נשיא, היה לנו אוהד. שיכור בחגיגות. אז מה, איביזה? הוואי? ישראל? דרום אפריקה! ואלדס, פויול, פיקה, בוסקטס, צ'אבי, איניסטה, פדרו. כל אלה היו שם במונדיאל, וחגגו את הזכייה בתואר הכי חשוב בקריירה שלהם. יש להם גביע עולם בידיים! מלבדם, ישנו גם וייה-אך הוא היה שחקן ולנסיה לפני המונדיאל. איניסטה סיים את הטורניר עם 2 שערים מאוד חשובים מול צ'ילה בשלב הבתים, משחק שהעלה את ספרד לשלבי הנוקאאוט, וכמובן השער הכי חשוב בקיירה שלו-בגמר המונדיאל בהערכה בדקה ה-117 הוא שלח עם שלם לחגוג זכייה היסטורית במונדיאל, אחרי שקיבל כדור מססק והכניע את שוער נבחרת הולנד. הטירוף שהיה שם יזכר לעוד שנים רבות. מלבדו, ישנו גם את שאר השחקנים של ברסה שנתנו מונדיאל פשוט מעולה. פדרו שקיבל דקות בחצי גמר הראה למה צריך לתת לו קרדיט כאשר עשה את השינוי מול פרגוואי, פתח בחצי גמר וגם בגמר. פיקה ופויול היו באנקר בהרכב בהגנה, צמד הבלמים שעשו עבודה מעולה, כאשר השיא היה בחצי גמר מול גרמניה שם העלימו את ההתקפה של גרמניה, הקבוצה עם ההתקפה הכי טובה בטורניר עד לאותו משחק. הכובש באותו משחק היה לא אחר מאשר פויול, שער שהעלה את הנבחרת לגמר. צ'אבי ובוסקטס בקישור היו גם כן באנקרים בהרכב, כאשר בוסקטס מצידו מראה למה אנשי המקצוע תופסים ממנו והראה יכולת אדירה כקשר אחורי לצידו של צ'אבי אלונסו. השקט שלו, הקשיחות שלו והטכניקה שלו באמצע עזרו לצ'אבי לנהל את המשחק כמו שצריך ולעלות יותר להתקפה, וכמובן העלים את השחקני התקפה שהיו לידו. צ'אבי מצידו גם נתן טורניר ענק והיה השחקן שהעמיד הכי הרבה שחקנים למצב מול השער. היה מרגש לראות את החבורה הזאת זוכה בגביע עולם. אנשים בספרד מתלוצצים שצריך לתת את הגביע לברסה, ולא להיתאחדות הספרדית, כי מרבית השחקנים בסגל של הנבחרת הם שחקני ברסה. גם בלי להחשיב את דויד וייה. http://up203.siz.co.il/up2/4q25z2qywigm.Xxx אלופי עולם. רק שיחזרו רעבים... אין לדעת איך השחקנים יבואו מהטורניר הזה. האפשרויות היותר הגיונית היא שלמרבה הצער הם יבואו עייפים, כבויים ומעל הכל-שבעים. הם זכו בהכל. בפרק זמן כ"כ קצר, הם זכו בהכל! עד לפני שלוש שנים לא היה להם הרבה. אז הגיע הזכיה ביורו, שישית התארים בברסה, והנה התואר הנכסף מכולם-גביע העולם. המשימה האמיתית והכי קשה של פפ, היא לגרום להם לרצות מחדש לזכות בעוד תארים, ואחרי 3 שנים כאלה מרובות בתארים-זה יהיה מאוד קשה. יכולת יש להם, השאלה מנטלית אם נמאס להם. לטיפולך, פפ. "כאן גרים בכיף"... מסע הרכישות התחיל מוקדם מהצפוי, וכרגע 3 שחקנים חתמו סופית בברסה. 1.דויד וייה- סוף סוף הבחור הגיע אלינו. החלוץ הכי טוב בספרד בשנים האחרונות לובש את החולצה הנכונה. אחרי שהעניש את ואלדס על כל טעות, הוא מצטרף אליו. דויד וייה היה אמור לעבור לברסה עוד בעונה שעברה במקום זלטאן, אבל נשיא ולנסיה לא נתן לו. מה שגרם לעצבים שלו להתפוצץ, ובפגישה שלו עם הנשיא סיפרו שהיו חילופי צעקות והאשמות חמורות של וייה בעיקר נגד הנשיא. העונה כבר היה ברור מה יקרה, ולפני המונדיאל ברסה הודיע שוייה חתם ל-4 עונות תמורת 40 מליון יורו, וילבש את הספרה מס' 7. אחרי לארסון, יש שחקן ראוי לובש את הספרה הזאת. וייה אגב הוא הרכש האחרון של לאפורטה... http://up203.siz.co.il/up3/mt4ejoyywqy5.Xxx בלי מכות, עכשיו אתם ביחד... 2.אדריאנו- לא, לא החלוץ המפורסם של אינטר ונבחרת ברזיל. אל תתבלבלו. כרגע יש אדריאנו קצת יותר טוב. אדריאנו, הקיצוני\מגן שמאלי של סביליה בשנים האחרונות. שחקן נהדר, מהיר מאוד, זריז, טכניקה טובה כמו כל ברזילאי. אדריאנו הגיע בעיקר כדי לחזק לנו את הספסל ולסתום חורים. הוא הגיע בשביל להיות תחליף למס' עמדות, שחקן בלי הרבה אגו, בלי שם גדול שלא יתבייש לשבת בספסל ולעלות כמחליף בדקות הסיום. הוא עלה לברסה 9.5 מליון, וגם הוא חתם ל-4 שנים. ילבש את חולצה מס' 21 האגדית של לואיס אנריקה. בתקשורת כרגע יש מס' שמות שעולות, בעיקר לעמדת הקשר האחורי. השם הכי חם הוא אטיין קפואה , הקש"א של טולוז. שחקן מאוד טכני, מאוד חזק, מתאים למשחק הטיקי טאקה. בידיוק הסוג שברצלונה מחפשת. כל השאר שמות שזורקים לאוויר הם השערות חסרות בסיס. צריך לחכות להתפתחות. מלבד קפואה, ישנו כמובן הבן האובד ססק , שגם הקיץ הגיע מופיע על כל שער בכל בוקר. השמועות אומרות שברסה שמה 40 מליון על השולחן של ארסנל, שמוכנה למכור את ססק רק ב-60. המתח עלה במונדיאל אחרי שפיקה ופויול הלבישו את ססק בחולצה של ברצלונה וריינה הציג את הילד כעתיד של ברצלונה. אם יגיע? רק הזמן יגיד. זה רק עניין של זמן עד שילבש את הכחול אדום של ברסה, השאלה אם זה יהיה בקיץ, בינואר, או בכלל בקיץ הבא. תצפו להתפחויות במגזר הזה. אם לא ססק, האופציה השניה לפי העיתונאים היא לא פחות ולא יותר מאשר אוזיל, הגרמני המוכשר שהרשים מאוד במונדיאל. עזבו- בצער רב אפשר לומר, עוזבים אותנו שחקנים מאוד חזקים, בעיקר מבחינה רגשית. יא יא טורה- הסוכן שלו שפך מספיק שמן למדורה, הדקות המעטות שקיבל בייחוד במשחקים החשובים הבהירו לו את עמדתו. שחקן ברמתו, לא צריך להיות מחליף, ובטח לא מחליף של בוסקטס. הוא שחקן של הרכב בכל קבוצה בעולם. הרצון של פפ לגדל את בוסקטס ולפתח אותו לא השאירו ברירה לטורה, שלאחר לחץ רב של סוכנו ושל אחיו-הוא הלך למנצ'סטר סיטי, והוא השחקן שמרוויח הכי הרבה בליגה האנגלית עם 11 מליון ליש"ט בעונה!!! לשם השוואה, בברסה הוא קיבל 3.9 מליון יורו. היחס המשפיל מבחינתו עשה את שלו, ואחרי זכיות בכל התארים הוא הרגיש מיצוי ועזב. טורה זכה בברצלונה בכל התארים האפשריים, ובכולן היה מרכיב חשוב מאוד. תודה טורה, אין לי ספק שנצטער ששחררנו אותך. הנרי- הכוכב הצרפתי עשה את שלו. עונת פתיחה בינונית, עם מס' שערים מספק, ועונה שניה חלומית כאשר הוא לוקח גביע אירופה והופך את צד שמאל לאימתני כמו בימי רונלדיניו. מאוד יעיל, סקורר, סוף סוף הוא זכה בתואר היחיד שלא היה לו, והוא עושה זאת עם ברסה. עונה אחרונה הנרי מיעט לשחק, פדרו גילה יכולת שיא ושלח את הסטאר לספסל. הנרי הבין את מעמדו, לא התלונן, כבש 4 שערים העונה וחתם בניו יורק. תודה טיטי, שחלקת איתנו קמצוץ מהגאונות שלך. בויאן יתגעגע. http://up203.siz.co.il/up3/gz2zyigwdnwt.Xxx בכייה לדורות. עכשיו הוא מרוויח 11 מליון ליש"ט בעונה... מלבד הנרי וטורה, ישנו עוד שחקן אחד שכנראה עם חצי רגל בחוץ וזה קפטן מקסיקו, הבלם הטוב ביותר שהיה בברסה בעשור הזה-רפאל מארקז . המקסיקני אמר שהוא שוקל את עתידו, ופפ מצידו אמר שהעתיד של מארקז תלוי רק בו. מה שהוא יחליט ברסה תאפשר לו, אבל הוא לא יכול להבטיח לו דקות. הכיוון של מארקז אם לא ברסה, היא ללכת בעיקבות הנרי לניו יורק להרוויח כסף. המושאלים ויקטור סנצ'ס, חלב, קסרס, קייריסון והנריקה עדיין תלויים באוויר, ברסה מקווה למצוא להם קבוצה להשאיל או למכור. הסוכן של חלב מצידו הצהיר שחלב רואה את עצמו רק בברסה בעונה הזאת ולא מתכנן על שום קבוצה אחרת. החופש הגדול... 19/07/10 - התכנסות ראשונה של השחקנים (ללא המונדיאליסטים), בדיקות רפואיות. 29/07/10 - משחק ידידות בנורבגיה מול ולרנגה המקומית. 02/08/10 - המראה לדרום קוריאה לתחילת מסע אסיה 2010. 04/08/10 - משחק ידידות מול כוכבי הליגה הקוריאנית. 08/08/10 - משחק ידידות בסין באיצטדיון קן הציפור נגד אלופת סין בייג'ינג גוואן. 14-15/08/10 - משחק ראשון בסופרקופה נגד בסביליה. 21-22/08/10 - גומלין הסופרקופה בקאמפ נואו. 28/29/8/10 - מחזור ראשון בליגה הספרדית. (קרדיט לברסה מאניה) כל השמועות, השמות החדשים, השמות הנדושים, השמות החופרים, וכמובן-ברצלונה, רק פה! דיון מהנה ופורה http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/drunk.Xxx http://up203.siz.co.il/up3/hnjnibdzfm2i.Xxx אז הם קנו את רונלדו, קאקה, אלונסו, בנזמה, אלביול, ארבלואה. אז מה?
מוריניו הגיע מהצד השני והעונה ריאל אמורה להתחבר טוב יותר? - אז מה. ברצלונה עדיין המועמדת מספר 1 לזכות באליפות ספרד ובליגת האלופות. לא מספיק שהבסיס שם אדיר, ברצלונה התחזקה השנה בצורה פנטסטית, וזה עוד מבלי להזכיר את ססק פברגאס שנמצא על הכוונת ויכול ליצור לה מרכז שדה מגוון בצורה בלתי-רגילה. דויד ויאה הוא רכש פנטסטי, יש לו הכל(מהירות, זריזות, טכניקה, תנועה ללא כדור, יכולת מסירה) והוא יושב בול על המערך של הקבוצה. עכשיו כשהוא בקבוצה גדולה לכל הדעות, יתחילו להעריך אותו באמת גם אנשים שלא צופים בליגה הספרדית באופן קבוע. כל-כך רציתי לראות אותו בריאל ואנחנו נשלם ביוקר על זה שבמקומו הבאנו את הפח בנזמה. אדריאנו מסביליה הוא רכש חכם גם כן שבא לעבות את הסגל של הקבוצה. עזיבתו של טורה הייתה מסיבות מקצועיות וגם כלכליות, אך אני מאמין שבארסה תסתדר גם ללא הגרזן שלה, כי בוסקטס קשר אחורי טוב ומה גם שהקבוצה מחזיקה בכדור אחוזים ניכרים מהזמן. השאלה המרכזית היא מה יהיה עם זלאטן - איך אחד כזה יישב על הספסל ויסתום את הפה. בארסה רוצה להיפטר ממנו אך כרגע אין קופצים.
דור, פחות או יותר אני מסכים עם מה שאמרת אבל כאן אתה טועה. למרות שMD ו SPORT, ימשיכו לטעון עד סוף חלון ההעברות שאיברהמוביץ מוצב למכירה ושברסה מחפשת קונים, אבל זו שטות. ברסה וזלאטן טוענים מתחילת החלון שאין רצון של פרידה בין המועדונים ושזלאטן נשאר לאור העובדה של הסכום העצום שבוא הוא נרכש ולאור סינדרום עונה ראשונה המפורסם. וזה גם אומר שכנראה מי שיראה ספסל היה פדרו ולא זלאטן. בנוסף ירדן, שכחת לכתוב בעוזבים את ציגרנסקי שחזר לשחטאר ב15 מיליון אירו וזה גם מוביל אותנו לאפשרות נוספת שלא התייחסתה עלייה שייתכן שיוחתם בלם, ציגרנסקי עזב ומארקז רוצה, מה שאומר שיבוא בלם חדש, ייתכן שזה היה בוטייה או פונטאס אבל בהנחה שאף אחד מהם לא ירשים את פפ ייתכן שהוא יעדיף להביא בלם זול מבחוץ.
פויול5, אתה רוצה להגיד לי שוייה יפתח בצד שמאל של ההתקפה? כל האפקטיביות של וייה באה לידי ביטוי כשהוא במרכז. וייה הוא חלוץ דינמי שעושה המון תנועה גם אחורה וגם לצצדים (בדומה לאטו), מה שמתאים מאוד למערך של בארסה. וייה יאבד הרבה מאוד מהאיכות שלו כשהוא יהיה תקוע בצד שמאל. הוא צריך לשחק אך ורק באמצע במקום של זלאטן שממש לא מתאים למערך של בארסה.
במונדיאל ויאה כיכב בעמדת החלוץ שבא מצד שמאל. לדעתי בארסה תפתח את העונה עם מסי-זלטאן-ויאה, ובהמשך, בהנחה שזלטאן ימשיך לאכזב ויאה יעבור לאמצע ופדרו יתפוס את העמדה בצד שמאל (או שפפ יקבל שכל ויתן לבויאן לשחק במרכז).
וייה אמור(לפי התוכניות של ברסה) לשחק בשמאל בעונה הבאה, זה למה הנרי עזב כי וייה הובא במקומו, יאבד את האפקטיביות שלו או לא זה נידע רק בסוף השנה, אבל וייה הובא בעיקרון לשחק בשמאל.
http://www.calcalist.co.il/sport/articles/...3412798,00.html לאור דברי השבח וההלל (המופרכים) על לאפורטה בפוסט הפתיחה כאן, אולי כדאי להעמיד כמה דברים על דיוקם, לגבי המצב שבו הוא השאיר את ברצלונה: המועדון הכי גדול ומצליח בעולם, המועדון שמכניס הכי הרבה מזומנים בעולם, לוקח הלוואות ומוכר שחקנים במחירי הפסד (צ'יגרינסקי) כדי לשלם משכורות ומסיים עונה בהפסדי עתק... איך אפשר שלא לראות את העיוות בכך? העיקר שמצד אחד מדברים על משבר נזילות, וביד השנייה קונים את דויד וייה ורודפים ללא הרף אחרי ססק פברגאס. ולמה כל זה קורה? לקרוא ולא להאמין.
לציין את ההלוואה והמכירה של ציג'רינסקי כדי לשלם משכורות זה גימיק נחמד למי שרוצה להפוך את הדברים להרבה יותר דרמטיים מכפי שהם באמת. הגורם לכך הוא בעיות בחברת התקשורת מדיהפרו, זאת שמשלמת לריאל וברצלונה את הסכומים האדירים על זכויות שידור. הם היו אמורים לשלם סכום גדול בתחילת יולי, אבל החברה נתקלה בקשיים ולא יכלה לעמוד בתשלום החוב, מה שגרם לבעיות נזילות בברצלונה. אי אפשר להאשים לא את לאפורטה, לא את רוסל ולא את אף אחד אחר מברצלונה על כך שלא שאבו כוחות מנוסטרדמוס ונכשלו לזהות את הקריסה של מדיהפרו לפני שזה אכן קרה.
כי ברצלונה חיה בתוך ואקום ולא יודעת איפה היא נמצאת או באיזו כלכלה היא מתפקדת? לא צריך להיות נוסטרדמוס, צריך להבין בסך הכל מהם תנאי השוק ולאילו מימדים המפלצת הזו תפחה. ובעניין זכויות השידור, חשוב לזכור שהיא לא בדיוק נוצרה יש מאין, יצרו אותה בברצלונה (ובמדריד). ואלמלא הנפילה של מדיה-פרו, ברצלונה הייתה במצב כלכלי איתן? בוודאי שלא. ברצלונה מסיימת עונה (עוד לפני התשלום של מדיה-פרו) בהפסדים של מעל 77 מיליון יורו, כשבהתחלה היא דיווחה על רווחים. זה נראה לך הגיוני? אלה דברים שראינו כשממשלת יוון שיקרה במצח נחושה לאיחוד האירופי, זה שווה ערך לכך. החובות שלפי הבדיקה הזו של דלויט עומדים כיום על 442 מיליון יורו, גם הם "גימיק"? את הדברים האלה לא אני ממציא, אלה נתונים שברצלונה שיחררה כי גם שם כבר מבינים שמדובר בטירוף כלכלי (גם אם מעורבים בכך שיקולים פוליטיים, ותמיד מעורבים שם שיקולים פוליטיים...).
לא מפתיע. כחלק מקמפיין הבחירות שלו רוסל לא הפסיק לטעון לאי סדרים כלכליים של ברצלונה בתקופת לאפורטה ועל כך שההנהלה הקודמת מסתירה את האמת.
לא צריך להתלהב יותר מדי, הם יקחו הלוואה מהבנק ושיגיעו הרווחים(מהמפעלים השונים) אנחנו נצא מהמינוס ונחזיר את ההלוואה.
חובות של 442 מיליון יורו? ועוד מנסים להמשיך לרכוש שחקנים במיליוני יורו? אוקיי, יש קבוצות באנגליה שנמצאות בחובות גדולים יותר, זה נכון. אבל הן, כשהן בחובות(למשל מנצ'סטר יונייטד וליברפול) מתנהגות באחריות ולא מפזרות כספים כמו ברצלונה וריאל. מישהו יהיה חייב לת את הדין על כך כשברצלונה תגמור כמו ולנסיה. במצב הכלכלי של ספרד כיום, לא לעולם חוסן. תזכרו את זה.
סנדרו רוסל כבר הציג את הדרך שלו לכסות את החובות. אין מה לדאוג, הכל בשליטה. ברסה\ריאל הם מועדונים שיכולים לכסות את החובות האלה ולהמשיך לקנות. אף אחד לא שואל אותכם איך לקנות וכמה לבזבז-מקסימום יפרקו את המועדון http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx ארסנל פאן, אין לך מושג על לאפורטה. נשיא שמביא לך כ"כ הרבה תארים וזכיות, הוא נשיא גדול. הוא עשה רווחים ומינוסים, כמו כל נשיא, השאלה מה הוא מספק על המגרש. הייתי משאיר אותו לעוד קדנציה, כי בעוד קדנציה הוא היה עושה תוכנית למחיקת המינוס (כמו שהוא עשה בהתחלה בברסה כשהגיע) ומביא לנו עוד שחקנים גדולים (ורצוי מארסנל)
