דרום אמריקה- המעגל המשני

בפדרציית הכדורגל הדרום אמריקאית, הקונמבול, משחקות שתיים מהנבחרות הטובות בעולם, אולי שתי הטובות ביותר, ארגנטינה וברזיל, אבל הן בכלל לא מעורבות בנושא הזה, שעוסק דווקא במדינות הסמוכות בדרום אמריקה- פרגוואי, אקוואדור, אורוגוואי, קולומביה.
במוקדמות המונדיאל, לאחר 15 מחזורים 5 הראשונות הן ארגנטינה וברזיל, אקוואדור, פרגוואי וקולומביה (למרות שצ'ילה ואורוגוואי צפופות שם לקולומביה).
בכל מקרה, השאלה המרכזית של הדיון הזה היא לגבי מדינות כמו אקוואדור ופרגוואי, שמעט מאוד נציגים שלהן משחקים בליגות הבכירות באירופה (בעיקר אם לא מחשיבים את באירן מינכן http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/smile.Xxx) אבל למרות זאת הן עושות חייל כנבחרות, מעפילות למונדיאלים וגם שם לא עושות בושות. האם הליגה המקומית באקוואדור ובפרגוואי כל כך חזקה עד כדי כך שהשחקנים לא יוצאים לאירופה והנבחרת בכל זאת טובה? לא חושב, ולכן זו תעלומה בשבילי.
קולומביה, נבחרת שבעבר שחקנים רבים שלה שיחקו בקבוצות טובות באירופה אבל איבדה את גדולתה, כבר לא מספקת שחקנים לאירופה, אך למרות זאת אולי תצליח לחזור למונדיאל לאחר היעדרות של 12 שנים. ואולי עם ההעפלה יגיע לאירופה דור חדש של קולומביאנים מוכשרים. עוד מוקדם לדעת.
אחרונה חביבה אורוגוואי, נבחרת שאחרי ברזיל וארגנטינה הכי מיוצגת באירופה בקבוצות הגדולות- לריאל מדריד יש עכשיו שני אורוגוואים חדשים, ביובנטוס לפני שנה היו 4 (קאריני, מונטרו, אוליבירה וזלאייטה), עכשיו נשארו שניים מהם, יש גם את רקובה שכישוריו לא עומדים בספק ואולי בעונה הבאה הוא ימצא את מקומו, את חבייר צ'בנטון, פורלאן עם עונה מצויינת בויאריאל ועוד כמה כשרונות צעירים כמו אסטויאנוף שכבר נרכש (והושאל) ע"י ולנסיה. כל זה, למרבה הפלא, לא מספיק לנבחרת התכלת נגד אקוואדור ופרגוואי.

בקיצור, מה ההיגיון ואיך זה יכול להיות?

 

כישרון דרום אמריקני, עבודה טובה של המאמנים והרבה חדוות משחק.

 

נו באמת, אתה יכול לכתוב קצת יותר קלישאות מקוצרות בלי להסביר אותן או את הקשר שלהן לנושא בבקשה?

 

תראה לפי דעתי ההצלחה של הנבחרות הללו מאקוואדור, קולומביה, פאראגוואי ושות' נובעת מהעובדה שיתר הנבחרות בבית להוציא את ארגנטינה וברזיל, צ'ילה, פרו, בוליביה וונצואלה הן פשוט נבחרות חלשות. תראה באקוואדור אין יותר מדי כשרונות, כנ"ל בפאראגוואי, להוציא את אלו שמשחקים בבאיירן, זו לא הנבחרת הגדולה של שנות ה-90 עם צ'ילאברט וארסה ואחרים...אבל עצם העובדה שצ'ילה נבחרת די חלשה שעושה איטוטים של אט אט חזרה, וונצואלה בכלל הספורט המוביל שם זה בייסבול, ובבוליביה אין לך מושג אם תחיה מחר או לא, והנבחרת שם זה לא הנבחרת של תחילת שנות ה-90 אז אין ספק שהנבחרות שהזכרת הן המועמדות הגדולות לתפוס את 3 המקומות הנותרים, כאשר המאבק הוא בין קולומביה, אקוואדור, פאראגוואי, אורוגוואי...ואולי גם צ'ילה למרות שאני לא מאמין שהצ'ילנוס יחזרו לגרמניה אחרי שנכשלו ב-98 בצרפת. חוץ מגוארין בקולומביה ועוד אחד צעיר שאני לא זוכר את השם שלו באקוואדור אין לנבחרות האלה כשרונות על...וגם תוסיף לעובדה הזאת שאומנם יש נבחרות חלשות כמו פרו בבית הזה שרובן תלויות על יכולת כזו או אחרת של שחקן אינדיבידואלי אחד...ברגע שהוא לא תופס יום, וזה קורה לא פעם במסגרת של נבחרת, מה לעשות כל הנבחרת משותקת...הרמה בליגות שם לדעתי לא גבוהה, השחקנים הבולטים מרוויחים מספיק כסף (מושגים של כ-100 עד 500 אלף דולר) אבל עדיין הקבוצות האירופאיות לא מחפשות מספיק שחקנים כרגע בשוק הדרום אמריקאי שמעבר לארגנטינה וברזיל...

 

דרום אמריקה מזכירה את הליגה הספרדית. שתי קבוצות מובילות, כמה קבוצות תחתית וכל השאר מתחלפות בתפקיד הקבוצות שיזדנבו אחרי השתיים המובילות.
שים לב שקולומביה, אקוודור, פאראגוואי ואורגוואי מזכירות את ולנסיה, ויאריאל, בטיס וסביליה, וארבעת האחרונות תפסו עונה (ולנסיה בעונה אחרונה מחפירה, אבל זה רק מחזק את הטענה שלי), מה שנותן לנבחרות שם את האפשרות לנצל עונה פחות טובה של היריבות ו"להתקדם". שים לב שחוץ מאורגוואי, לאף אחת מהנבחרות הנ"ל אין את ההמשכיות שכל נבחרת צריכה כדי להתקדם.

 

בבית הדרום אמריקאי יש את ברזיל ואגנטינה שהם מעל כולם ותחת לכולם את פרו, בוליביה, ונצואלה וצ'ילה החלשות. אז מה שנשאר זה קולומביה, פרגוואי, אורוגוואי ואקוואדור, ובגלל שדרום אמריקה מקבלת 5 נציגות במונדיאל אנחנו רואים שם את הנבחרות האלה. כמו שעומר אמר.
ובמונדיאל עצמו עם הכנה טובה אפשר להפתיע כמו שראינו כ"כ הרבה פעמים. ובגלל זה כמעט תמיד הנבחרות הקטנות נותנות הופעות מכובדות וכמעט לא רואים דברים כמו ה8-0 של סעודיה.

אבל סה"כ אני חושב שהנבחרות האלה מצוינות ולא צריך לזלזל בהם

 

יש כתבה בשם המשחק על הנבחרת האקוואדורית.
מסתבר שהם כמעט ולא מוציאים זרים לאירופה (כרגע יש להם רק שניים-אחד באסטון וילה ואחד בקריסטל פאלאס אם אני לא טועה), המצב הכלכלי שם מאוד קשה וכמו שרואים בהרבה מדינות-ילדים משחקים ברחובות. ההעפלה הקודמת למונדיאל הביאה חיים ושמחה לאקוואדור, ובנוסף את אהבת הכדורגל.
הנה עוד מקרה למקום שבו הכסף לא שולט בכדורגל, ודווקא יוצא מזה משהו טוב.

 

אם המצב הכלכלי כל כך קשה, בטח סלובאן ליברץ גם היא יכולה לפתות את הכשרונות האקוואדורים במשכורות "מפתות". אבל עובדה שהם נשארים שם.

ולא התייחסתם לזה שאורוגוואי, בעלת הייצוג הגבוה ביותר אחרי שתי הגדולות באירופה, לא מצליחה להיות גם השלישית בטבלה.

 

גל אתה גאון של נושאים, איך אתה חושב על הדברים האלה יא אללה

אני מניח שלעובדה שזה בית אחד של 10 קבוצות יש חלק בעניין, ה10 האלה משחקות בינהן כל כך הרבה זמן שברור שהכוח יתחלף מדי פעם לקמפיין או שתיים. חוץ מזה למה לפסול את העובדה שלאקוודור באמת יש דור שחקנים מאוד מוכשר שפשוט לא יוצא לאירופה מהסיבה הפשוטה שאף אחד לא רואה את הליגה האקוודורית.

לפראגוואי יש די הרבה לגיונרים לא?

 

הייצוג של אורוגוואי באירופה רק בגלל המסורת. באיכות קולומביה עולה עליה, ואולי גם פרגוואי.

 

עוד גורם שתורם לייצוג האורוגוואי הנכבד באירופה הוא שרבים מהם ממוצא איטלקי ובעלי דרכון איטלקי, מה שמקל עליהם להשתלב באירופה כשחקנים מן המניין ולא לתפוס מכסות זרים, בניגוד לפרגוואים ולקולומביאנים לדוגמא.

 

מה שעושה את אקוואדור זה הבית שלה!
בלעדיו היא כניראה היתה אחרונה בבית. הבית שלה ממוקם בסביבות 3000 מטר מעל גובה הים ולכן כל הנבחרות כמעט מפסידות שם. תסתכלו על מאזן החוץ שלה ותראו חושך מוחלט.

 

הגיוני, עובדה שבמונדיאל הם לא ממש הרשימו (לפחות לא אותי), למרות ששמעתי שעכשיו יש להם נבחרת צעירה טובה יותר


קולומביה זה הדבר הבא תזכרו את זה

 

גם צודק סטיבי ג'י. אומנם לכל הנבחרות הדרום-אמריקאיות יש קהל ביתי חם ופנאטי, כל שמשחקי חוץ שם הם מעולם לא קלים, אבל לאקוודורים והבוליביאנים באמת יש יתרון רציני מאחר והאיצטדיונים הביתיים שלהם ממוקמים במקומות גבוהים למדי, כשהיריבות לא ממש מורגלות לכך. חבל שמבחינת רמה בוליביה הדרדרה מאוד, והיא ממש לא מזכירה את הנבחרת האגדית שהגיע למונדיאל 94 כשהיא קורעת בדרך את ברזיל הגדולה עם נצחון 6-0 בלה-פאס!

עומר הזכיר פה שונצואלה היא מדינת בייסבול, וזה באמת נכון, והם עשו התקדמות עצומה בבייסבול בשנים האחרונות, אבל במקביל להתקדמות שלהם בבייסבול גם נבחרת הכדורגל של ונצואלה ביצעה התקדמות משמעותית. פעם היא נחשבה לבשר התותחים של דרום-אמריקה והיתה חוטפת תבוסות על ימין ועל שמאל ומסיימת בתי מוקדמות ללא אף נקודה, אך כיום מדובר בנבחרת סולידית למדי שביום נתון יכולה לקחת כל קבוצה בדרום-אמריקה חוץ משתי הגדולות. הם גם ייצאו מספר שחקנים באירופה, כשהבולט שבהם הוא הקשר הנפלא של מאיורקה חואן אראנגו. יפה לראות אומות כדורגל נחשלות עושות התקדמות מרשימה שכזו...