אחד המאמנים האהובים עליי. טופ 3 בהיסטוריה ללא ספק. לא אשכח את מסע הקסם שלו עם הפועל תל אביב בגביע אופ"א. יהי זכרו ברוך.
מאמן קבוצות גדול אולי הכי גדול שהיה פה והמעוטר ביותר לפחות כרגע כמה הפער מבכר ? אבל ברמת הנבחרת כשל ואני חושב שזה דיי גמר לו את הקריירה בסוף בכל מקרה יהי זכרו ברוך
אני בן 31 ועם כל הכבוד לקבוצה אותה הגדיר אריק איינשטיין כבר באמצע העונה כ-“הפועל תל אביב הגדולה בכל הזמנים” על 2009/10 - זו הייתה קבוצה שהיא סטיית תקן. אני גדלתי על הפועל של דרור קשטן, תינוקות קשטן, הפועל של שמעון וגם של שביט ובהמשך של יוסי אבוקסיס. ה-0:1 הקטן-גדול. קשטן הציל אותנו מירידה ובהמשך הוביל אותנו לדאבל, כמה החלטות נכונות הוא קיבל כמו לתת לשמעון את סרט הקפטן וכן הלאה. בנה קבוצה אדירה שקשה להכניע, קבוצת צמרת ומה נאמר ומה נגיד על 2002 בצל כל הפיגועים כשבכל שבועיים הפועל עושה את הבלתי ייאמן בעוד שלב ועוד שלב ואולי אם היינו מארחים את מילאן בבלומפילד ולא בניקוסיה לכו תדעו. התצוגה ההירואית נגד צ'לסי, הניצחון בשלג על לוקומוטיב אחריו הוא קצת הרשה לעצמו אפילו לחייך ולהתחבק עם השחקנים. הכדורגל של פעם, שהיו מאמנים שהם אוטוריטות. כאלה שאתה יודע שגם אם התפקשש משהו - הם עבדו, הם ניסו, הם רצו. ויש גם כמה אנקדוטות כמו אוגבונה, אוסטרץ' והשיער, שהוא אשכרה סיפסל את שביט בפתיחת 2002-03 ועוד. הנחמה הכי גדולה שלי היא שדרור כן זכה להיות בטקס מאה השנים להפועל תל אביב ולקבל את ההכרה כאגדת עבר של המועדון. כבר אז הוא היה רזה נורא, בפנים, במצב לא טוב. יהי זכרו ברוך
"תינוקות קשטן". איזה שנים גדולות הוא עשה בהפועל תל אביב. זאת לפחות התקופה שאני זוכר אותו הכי טוב. היזכר לעד כאחד הטובים ביותר שהיו כאן.
אחד המאמנים הגדולים שהיו פה, אולי הגדול מכולם, ולא פחות חשוב מזה אגדה כפר סבאית, ומקור גאווה גדול לעיר(למרות שבכלל גדל בפתח תקווה אבל ניכסנו אותו לנו )
כל כך הרבה מאמנים שקדמו לו היו קרובים להביא לבית''ר ירושלים אליפות היסטורית אך כשלו ברגע האמת ורק קשטן הצליח לפרוץ את הסכר שהביא אליפות היסטורית לביתרים בעונת 86/87. כמו כן הצעיד קשטן את בית''ר לאליפות מדהימה בעונת 93 עונה אחת בלבד לאחר שעלתה מן הליגה הארצית, ולעוד אליפות בעונת 98 שתזכר כאליפות השרוכים אם כי באותה עונה מבחינת רמת כדורגל ואטרקטיביות עלתה בית''ר בכמה רמות על הפועל ת''א ואף גברה עליה פעמיים בליגה. כמו כן צריך לציין גם את הגביע שהביא קשטן לבית''ר בעונת 89 לאחר ניצחון על מכבי חיפה באחד הגמרים הגדולים בכל הזמנים(3:3 בתום 120 דקות, ו-3:4 בפנדלים), גביע שהיה מפתיע מאוד לאור העובדה שלבית''ר הייתה עונה גרועה בליגה(רק מקום 9) ואילו חיפה זכתה באליפות ונחשבה לפייבוריטית. בתור אוהד בית''ר הרגע הקשה ביותר שלי עם קשטן כמאמן שלה היה ההפסד בפנדלים בגמר הגביע בעונת 99 להפועל ת''א במשחק שבו היינו טובים מהם ורק חוסר מזל ושיפוט מחפיר של דני קורן מנע מאיתנו ניצחון עליהם, זה היה המשחק האחרון אי פעם של קשטן כמאמן שלנו וכמה חבל שחרף כל ההישגים שהביא לנו הסוף שלו אצלנו היה מריר משהו. יהי זכרו ברוך לעולמי עד!
איזה מאמן לא כשל בנבחרת? תשים את יורגן קלופ בתור מאמן הנבחרת והוא גם עף הביתה אחרי תיקו מביך עם אזרבייג׳ן. היחיד שהצליח זה עמנואל שפר וגם זה היה באיקיאניה, הוא מעולם לא התמודד באירופה. אני גם לא יודע אם לקרוא לקמפיין של קשטן כשלון, הוא הוציא מהנבחרת את מה שהיא שווה=לא יותר מדי. אגב סיים עם אותו מספר נקודות של אנגליה. שאלה יהיו הכשלונות שלנו.
הקמפיין לא היה כשלון מבחינת תוצאות דיברתי על זה שאחרי הנבחרת ברמת הקבוצות נגמרה לו הקריירה לא זוכר אותו עושה משהו משמעותי אח"כ אז כן זה פגע בו ללא ספק
עצוב. מאמן ענק ואחד שלא היה דופק חשבון. מסוג המאמנים שפחדתי מהם כששיחקנו מולו. ויש לי גם סיפור קצר שקשור אליו. כשהייתי נער די דביל, ראיתי הרבה כדורגל וגם הייתי בקשר באימייל עם אוהדים מכל מיני מקומות בעולם. האינטרנט היה אז יחסית בחיתוליו. בזמנו הסתובב ברשת כלי שאיפשר חיפוש של מספרי טלפון של כל אחד פחות או יותר כולל כתובת. כנראה משהו פרץ לאיזה משרד ממשלתי או בזק או לא יודע מה. השגתי את זה והתקשרתי לכל מיני אנשי כדורגל להציע להם את שירותיי כסקאוטר לשחקנים זרים ... אחד מאלה שהתקשרתי אליהם היה קשטן. אשתו ענתה ונתנה לי אותו. הוא היה חביב ודיבר איתי כמה דקות ובסוף סירב בנימוס. אחרים לא ממש התייחסו אלי. גם לשחר התקשרתי אבל לא זכורה לי שיחה איתו או שהוא ניתק די מהר.
כשאין את המשאבים במערכת קשה לקרוא לזה כישלון אישי אני זוכר את הקמפיין הגדול שלו עם הפועל וגם הישגים עם ביתר
עצוב, מגודלי המאנים שהיו לנו. אני תמיד אזכור לו את המקפיין מהטורף עם הפועל ת"א,והאילופת עם בית"ר ב97. יהי זכרו ברוך.
