לקחתי את הדיון מהפורום העולמי, שחלק מהקהילה של הישראלי שותפה לו, ורציתי לאחד את הדיון וקצת לשמוע את הדעה הדומה בנוגע לכדורגל הישראלי. יש רק חוק אחד : תשאירו את ערן זהבי מחוץ לזה. אז אשמח להתחיל. מבחינתי האוברייטד מהלא פעילים זה כמו עומר גולן. עשה קריירה מהיותו שחקן של אבי לוזון. עוד אחד כזה הוא שרן ייני, מה שלדעתי יביא לפה לא מעט ויכוחים. שחקן שהרבה אין בו, חוץ מחוש מיקום ויכולת סידור משחק, אבל הזימונים הרבים לנבחרת והדקות שמקבל מרגישות כמו שחקן אוברייטד לגיטימי. אנדרייטד: בן לוז - ההבדל בין ירידת ליגה של בני יהודה למקום ראשון. בין היתר גם שי הולצמן כזה, עם משחקי ההגנה של היום הוא היה מסיים דו ספרתי כל עונה קל. בנוסף אליו גם לבקוביץ' שמשאיר את חדרה עם סף ספיגות מינימלי.
האוברייטד: קטן האנדרייטד: באדיר, אחריו ברדה. לא מסכים לגבי גולן. אם כבר הוא סבל מכך שהיה של לוזון, שחיבק אותו חזק מדי. Sent from my SM-G973F using Tapatalk
קטן הוא מאותם שחקנים שכל כך רצו פרמייר ליג בכל הכח וקצת ביזה את עצמו. הייתה לו רק עונה אחת טובה אצלנו, וזו הייתה עונה מעולה שלו - האליפות על הפועל תל אביב ואניימה. גם בניצחון 2-0 הוא היה חלק מרכזי. אבל אני מסכים שהזרקור עליו היה מיותר.
האוברייטד - מואנס דאבור. אף פעם לא ראיתי ממנו משהו שגרם לי להתלהב ממנו, הקריירה שלו מאוד מוצלחת אבל שחקן שאני מתקשה להתלהב ממנו כאשר אני רואה אותו משחק. אנדרייטד - קשה למצוא, אני אלך על עידן טל, די נשכח מהתודעה ביחס לקריירה שעשה ולשחקן שהיה.
אנדרייטד - חד משמעית שי הולצמן, חיית רחבה שמעולם לא קיבל מספיק הערכה בכדורגל הישראלי. הייתי מכניס גם את מוטי קקון לרשימה הזאת, חלוץ אימתני שהסיבה היחידה שבגללה הוא נשכח היא רק בגלל שלא שיחק בקבוצה גדולה. אוברייטד - שרן ייני. מדהים לאן אפשר להגיע עם "אופי טוב".
אוברייטד-דקל קינן. בנו לו תדמית של בלם אינטיליגנט בגלל שהוא אשכנזי ויותר רהוט מרוב הישראלים, שי מימון עם יחסי ציבור. גם טוואטחה הוא אוברייטד עצום, עד לא מזמן דיברו עליו כאילו הוא מינימום מרסלו. עוד אחד שרכב על זה שהוא שחקן בית אצלנו. דור מיכה. לגמרי שחקן של היילייטס. רוב הזמן לא קיים. ההשוואות למליקסון העליבו אפילו אותי. אנדרייטד-וליינטה וסטויקוביץ'. שני שחקים נהדרים שחטפו הרבה יותר ממה שהגיע להם.
היו לו עונות מעולות 2002/03(בעיקר בצ'מפיונס), 2003/04, 2004/05 אבל הוא לא היה מנהיג בהם. כמנהיג רק 2008/09. הוא ההגדרה המילונית לאוברייטד - פער גדול מאוד בין התקרה, נתונים אישיים למה שהשיג בפועל. פרימדונה אדירה שמחוץ למכבי חיפה לא יכל לתפקד לחלוטין. כישלון בנבחרת, אפילו בנבחרת הצעירה הוא היה חרא. צריך כל הזמן ליטופים וחיזוקים כמו ילד בן 10. בזכות העובדה שהיה הבן המועדף על שחר, הוא קיבל את המנהיגות ובזכות יחסי ציבור את כל האהדה בקהל. שחקן שתמיד היה הראשון להיות גרוע כשלקבוצה לא הולך. שווק כמנהיג ובפועל היה 180 מעלות הפוך. עוד אוברייטד אגדי הוא בוני גינצבורג שמוכר את עצמו כשוער גדול ובפועל היה שוער פח אשפה, שעשה קריירה בנבחרת רק בגלל שהיה דור חלש של שערים חוץ מאבי רן שכידוע נהרג, אחרת הוא היה סוגר את העמדה בנבחרת עד סוף שנות התשעים. שיחק במועדונים גדולים, אבל איתו הם לא איימו על אליפות. יש לו גביע או שניים בקריירה. בגזרת זרים: אנדרייטד - טישיירה, ואסילי איבנוב, אוסטרובסקי, הולמאי אוברייטד - אוסטרץ, דאגלס דה סילבה(מבין למה היה קל להתחבר אליו, אבל פרופר כבלם הוא היה ממש בינוני הגנתית). אנדרייטד זר-ישראלי - מוראד מגומדוב אוברייטד זר-ישראלי - גוסטבו בוקולי
אנדרייטד - שביט אלימלך בראש הרשימה שלי. כל כך מעט משחקים בנבחרת, לא היה קרוב לצאת לחו"ל אף פעם. השיח תמיד היה על דוידוביץ' ואוואט כי אחד גדל במכבי חיפה, ועל המלחמות שלהם. היה שוער עם רקורד מדהים בפנדלים ולא רק בעונת הדאבל שלנו, משרה שקט על ההגנה גם בלי להיות מעל 1.80, מקצוען אמיתי. רק בשער5 העריכו אותו מספיק לדעתי. כמובן שמ-2006 זה כבר לא היה זה, ועדיין. גם כמעט עד גיל 25 הוא שיחק בסה"כ בראשון לציון והיה צריך לעבור דרך חתחתים. למען האמת אני חושב שגם שמעון גרשון לא זכה למספיק מחמאות. מבחינתי לפחות היכולת בליגה כששניהם בשיאם הוא היה לא פחות טוב מאריק בנאדו שהקבוצה שלו תמיד הייתה התקפית וסקסית ומלהיבה ועם גלאקטיקוס בכל עמדה. גרשון היה חלק מאחת ההגנות החזקות כאן - זו של הדאבל ב-2000, זו של 'אליפות השרוכים', זו של רבע גמר גביע אופ"א, בלם עם שליטה בכדור כמו קשר, אלגנטי, לא זוכר פאולים מכוערים שלו וכן הלאה. עד הפוצ'ימו גרשון הוא היה טוב ולהזכירכם הוא לא שיחק ב-5:0 שבית"ר קיבלה לפנים. עוד: סלים טועמה - גם בגיל מופלג היה מסוגל לשלוח כדור חופשי לחיבורים, רגל שמאל נדירה. שחקן חכם שעשה הסבה לעמדת הפליימקר, היה מגיע תמיד למשחקים הגדולים| שי הולצמן שחבל שבזבז חצי מהקריירה שלו בקבוצות כמו ראשל"צ ואשדוד. אוברייטד - יניב קטן, ברק יצחקי (שחקן עם כדורגל מדהים אבל לא מימש את הפוטנציאל, לא כבש מספיק, לא היה מקצוען, תמיד עשו לו הנחות), טל בן חיים החלוץ, דור מיכה
בשליפה אוברייטד: שלומי אזולאי הקשר, שועה, עידן ורד, דין דוד, בן שהר, פלאניץ', טוואטחה, רודריגז, רמי גרשון, מאור לוי, רועי גורדנה, אלחמיד, שכטר, עדן שמיר, ניר ביטון, בירם כיאל, אלמוג כהן אנדרייטד: רוקאביצה, סאן מנחם, דור חוגי, נאתכו, רפאלוב
הולצמן וקקון פינישרים טובים, חלוצים קלאסים לקבוצות בינוניות/קטנות. הולצמן ניסה את מזלו גם בקבוצות שרצות לאליפות וזכה ב - 2 אליפויות אבל כמחליף. הוא לא באמת עמד בתחרות שם. אלימלך? מוכשר פחות מניר ודודו. לא רואה מה אנדרייטד בו. זכה להכרה שהיה שווה כשוער השלישי בטיבו. אם כבר עוד אנדרייטד ישראלי: יעקב הילל. קבלן אליפויות - זכה עם 3 קבוצות באליפות. היה בכושר טוב גם בגיל 35-36. וכן יש לו פדיחה קשה בסופיה ב - 1993 -) שטראובר - אוברייטד.
מה כזה הרשים אותך בדודו אוואט למעט עונת האליפות עם הפועל חיפה? ב-2001/02 או בשנה לאחר מכן כשמכבי חיפה ספגה אינסוף שערים והיה את הרגע שהכדור של חרזי עבר לו בין הרגליים? איך הוא הגיע לספרד בכלל הרי זה נטו עבודה של סוכן. לגבי דוידוביץ' אני עוד יכול להבין. אוואט היה סופג הרבה גולים באשמתו. טוב באחד על אחד, רפלקסים וזהו. חושב שאלימלך, לגבי מה שראיתי בליגה עד אותה נקודת הזמן - היה טוב ואמין ממנו. סתם דוגמא, באותה עונה בה גוטמן עשה היסטוריה עם הפועל חיפה - אלימלך ספג רק שלושה שערים פחות (ואני יודע שהיה להפועל חיפה הפסד עם איזה שישייה). 1997/98: 16 ספיגות ב-30 משחקים 1999/00: 28 ספיגות ב-39 משחקים 2000/01: 29 ספיגות ב-38 משחקים 2001/02: 32 ספיגות ב-33 משחקים 2002/03: 22 ספיגות ב-33 משחקים [במחצית העונה שיחקנו בלי שמעון גרשון ובלי אסי דומב].
@DRORIKO סטויקוביץ' מסכים. אני חושב שהוא היה הרבה מעבר למה שהדביקו לו. אומנם קנה אותנו בגלל המכות במחנה האימונים, אבל היו לו הצלות של נקודות. לגבי ואליינטה - איך הספקת לראות משהו? הוא היה יותר פציע מסטריין. כמו הרבה זרים (למשל צ'וצ'אליץ') הוא פתח טוב, ופשוט דעך ונהיה פרווה. @alexshw מגאמדוב אכן אנדרייטד בקרב הקהל הישרלי, אבל זה נטו כי שיחק במכבי פ"ת. גם דוברובין אגב אם אתה זוכר. חתיכת שחקן שלא קיבל הרבה הכרה. @Raulito קשה להצמיד לשביט אלימלך משחקי נבחרת כי הוא פרץ בימים הגדולים של דבידוביץ', אוואט ואפילו שטראובר. הייתה תחרות קשה.
אוואט היה מרשים בהפועל חיפה, היה לא רע באליפות שנייה של הירוקים עם אברם והיה מספר עונות שוער ראשון בספרד וכן היו גם עונות אחרונות שהוא היה מעבר לשיא. הפועל ת"א הייתה קבוצה עם אופי הגנתי. הסגנון שלה היה הגנתי. אני אישית אהבתי את אלימלך, הוא היה שוער טוב, אבל היה השלישי בטיבו.
לא חושב שהולצמן היה אנדרייטד. כן קיבל הרבה ריספקט ועד היום זוכרים אותו. היו חלוצים טובים ממנו בדורו. האווירון, רונן חרזי, אלי אוחנה. הולצמן היה בלבל השני ביחד עם מוטי קקון וניר סביליה.
