הילד בן 30

מרגיש מוזר אבל ניימאר בן 30. מסי ורונאלדו הוא כבר לא יהיה (אפילו לא סלאח או לבנדובסקי), ונשאלת השאלה - האם מדובר פה בעילוי של פעם בדור שבגלל מגוון סיבות (אופי בעייתי, פציעות, אבא חמדן, בחירות שגויות) לא הצליח לממש את הפוטנציאל שלו?
או שאולי מדובר "רק" בשחקן מוכשר מאוד (מאוד) שבזכות פרמטרים נוספים מלבד הכישרון (מראה, דרכון, אופי) חברות מסחריות ידעו למתג ולנפח אותו למימדים של הדבר הגדול הבא מסיבות כלכליות גרידא?

אמנם יש 2 תשובות בסקר אבל כנראה שהאמת יותר מורכבת.

 

אחד הכשרונות הגדולים בדור, אך יחד עם פוגבה מסמל את כל הדברים הרעים בכדורגל מודרני. גם בלוף גדול בנבחרת שמנפח סטטיסטיקה במשחקי אימון. בפועל הוא לא הוביל את סלסאו לשום דבר.
איפה הוא ואיפה רונאלדו שהיה אדיר גם בכדורגל נבחרות ורונאלדו היה גם בליין לא פחות גדול מניימאר, אבל אופי וקשיחות שונים לגמרי. לרונאלדו היה גם יתרון פיזי מובהק על ניימאר.

 

כשרון על -אך אורח החיים שלו והאופי שלו דופק אותו.

 

ההייפ לא היה מוגזם. פשוט נמאס לו מכדורגל אחרי שזכה בהכל עם ברצלונה ב2015. אם ברזיל תזכה במונדיאל הקרוב הוא פורש מכדורגל באותו הלילה. היה פורש עוד קודם אם הייתה זוכה ב2018.

 

אנסה לחדד את השאלה שלי - האם מדובר פה באמת בעילוי היסטורי שתפסו עליו טרמפ מכל הכיוונים או במכונה משומנת שנבנתה מגיל צעיר (מאוד) בשביל מטרות שהן לאו דווקא (רק) מקצועיות?

מבחינתי, אני נוטה יותר לתשובה הראשונה. כישרון בלבד הוא ממזמן לא מעניין ואפילו אוברייטד, אבל אני חושב שהיחיד בעשור וחצי האחרונים שהציג פוטנציאל דומה או עדיף מבחינת סט היכולות שלו היה מסי. אחרים יכניסו גם את האלנד ואמבפה אבל אני לא בטוח לגבי זה.
היכולת שלו לכבוש מצד אחד, לבשל מצד שני ובאמצע לקחת את הכדור ולעבור 3 שחקנים היא משהו באמת יוצא דופן.

בהקשר הזה אני חושב שקו פרשת המים היה המעבר לפריז שפשוט הוציא אותו מאיזון. ה"חופש" ואפילו השתעבדות של פסז' כלפיו בפועל פגעה בו, כמו ילד שההורים לא מפעילים עליו סמכות. הנבואה ניתנה לשוטים אבל אני כן מאמין שבמועדון אחר היינו (אולי) רואים דברים אחרים, עם כל המגרעות שלו.

 

לדעתי כן היו לו כלים להפוך לעילוי משמעותי מאוד בהסטוריה, כמובן עם עבודה קשה באמת וגישה מקצוענית. הכדורגל מאוד תובעני היום.

 

אני לא זוכר הייפ על רונאלדו. כשהוא עבר מיונייטד לריאל הוא קיבל את התוית של גלקטיקו. לפני זה היתה רק משאלת לב פורטוגלית שהוא ייכנס לנעליים הגדולות של פיגו. ניימאר כאשר עוד שיחק בברזיל היה במעמד של רמתכ"ל לקראת המעבר לפוליטיקה.

 

מבחינת כישרון הוא ברמה אחת עם מסי ורונאלדו, אין בכלל ספק בזה. אולי אפילו מעל רונאלדו.

מסי ורונאלדו הם דוגמה למה שאפשר להגיע עם כישרון + עבודה קשה. סלאח שהזכרת הוא דוגמה לאן אפשר להגיע עם הרבה פחות כישרון אבל עם עבודה קשה. ניימאר הוא דוגמה לאן שאפשר להגיע עם כישרון בלבד ובלי שום עבודה קשה.

 

השרשור הזה מחזיר אותי למונדיאל 2014. אני לא איזה פריק של לה ליגה אז לא ממש עקבתי אחרי הבחור עד אז, שמעתי פה ושם בתקשורת על העילוי. אפילו ראיתי כמה תקצירים שבהחלט הציתו את הדמיון. המונדיאל בברזיל, ביתי מבחינת ניימאר, היה הפעם הראשונה שבאמת עקבתי אחריו מקרוב. היכולת המרשימה שהפגין, הפציעה המזעזעת על ידי סוניגה(שאותו דווקא הכרתי טוב לפני המונדיאל) וההתפרקות של ברזיל מול גרמניה בלי ניימאר. חתיכת סיפור, ביוונית קוראים לזה טרגדיה, לא יודע איך קוראים לזה בפורטוגזית. שנה לאחר מכן לי ולניימאר היתה "פגישה שניה" בברלין, אז פירק לחתיכות את הקבוצה שאני אוהד. כמובן שלאחר מכן נפגשנו בעוד הזדמנויות, למשל ה-1:6 ההיסטורי על פסז' שהוא היה אחד מגיבוריו. אין ספק שבאותן שנים ניימאר היה אחד השחקנים שהכי סקרנו אותי. היום? הוא מעניין אותי אפילו פחות מנחמן אש.

 

אם מתייחסים לכישרון כאל סט יכולות שיש לשחקן על הנייר, אז כן הוא מגה מוכשר. אם מתייחסים גם ליכולת שלו להביא את זה לידי ביטוי במגרש אז לדעתי תמיד היה קצת אוברייטד. ברוב התקופה שלו בבארסה הוא בעיני לא היה ממש מדהים וזה בלט במיוחד בעונה האחרונה שלו שם שקבוצות פשוט הצליחו לנטרל אותו לעיתים דיי קרובות.

 

יותר מהכל ניימאר הוא מכונת יח"צ היסטורית .
לא זוכר שחקן בן 18 שהיה עליו כזה הייפ מטורף עוד כשהיה בברזיל ( אולי רוביניו), בסופו של דבר מדובר על מכונה משומנת של יחסי ציבור של הספונסרים שלו .

מבחינה מקצועית: ברור שיש לו כשרון אבל לא הייתי מחשיב אותו ככישרון על.
רונאלדו הברזילאי ורונלאדיניו היו מוכשרים ממנו ב 2 דרגות לפחות וגם מבחינה היסטורית נחשבים גדולים ממנו .

אגב, גם רוביניו למשל היה שחקן מוכשר ממנו .

הוא אמנם לא סיים את הקריירה אבל בפועל אפשר כבר לסכם שמה שהיה הוא מה שיהיה.
ניימאר שחקן טיפש מאוד עם קבלת החלטות גרועה על כר הדשא, כמעט כל משחק גדול של פ.ס.ז בשנים האחרונות הוא היה החוליה החלשה .
זה בלט במיוחד בעונה שעברה מול סיטי בחצי הגמר שככל שהמשחק התקדם הוא היה יותר גרוע ואיבד המון כדורים, כמעט בכל משחק גדול שהוא היה שותף לו בשנים האחרונות .

בנבחרת ברזיל הוא אולי יותר מחוייב אבל מבחינה מקצועית גם בנבחרת הוא אותו שחקן טיפש .
לא מפתיע שברזיל זכו בקופה אמריקה בלעדיו.

 

פסז' התאימה לו כמו כפפה ליד ולא במובן הטוב של המונח. הקטארים התייחסו אליו כאל פרזנטור, לא רק של המועדון אלא של משפחת אל חליפי, וכשאתה מתייחס למישהו כאל פריזנטור אתה מאפשר לו להתנהג כאחד כזה. הוא יכל להבריז ממשחקים בשביל לחגוג לאחותו יום הולדת(מסתבר שיש לו הרבה אחיות) הוא קיבל פטור מהוראות טקטיות, אם המאמן לא בא לו טוב בעין הוא גם יכל לזרוק אותו, תזונאים ומאמני כושר אפילו לא פנו אליו . הוא התנהל כמו המלך של פריז רבתי. אם בבארסה עם כל הכוכבות הוא עדיין ידע את מקומו אז בפסז' המועדון הוא זה שהיה צריך לדעת את מקומו. כנראה שלא מעניין אותו להיות רונאלדו או מסי שהיעוד שלהם היה להיות שחקנים היסטורים, מה שעניין אותו זה כסף, בחורות ופוזות באינסטוש. פה ושם הוא גם היה משחק כדורגל כי כבר לא נעים לו מהמעסיק.

 

1. הוא כבר לא רלוונטי, משחק בליגה הצרפתית כבר כמה שנים ( וגם זה רק כשמתחשק לו ואין איזו מסיבה שהוא צריך ללכת אלייה ) .

2. לואיס אנריקה ממש לא הצליח לאלף אותו, ההיפך. נאיימר לא ספר אותו ואני זוכר כמה פעמים שהוא סירב לעלות כמחליף ועוד פעם שהוא סירב ללחוץ לאנריקה את היד אחרי שהחליף אותו .

3. אם הוא אכן רצה להיות במרכז למה הוא עזב לליגה הצרפתית לקבוצה שיותר טובה ב 4 רמות משאר הקבוצות ?
זה לא קשור לזה שהוא רצה להיות במרכז אלא לזה שהציעו לו חוזה גבוה מאוד ותנאים מצויינים, כלומר שהוא יוכל לעשות מה שבא לו .