http://sfile.f-static.com/image/users/112694/ftp/my_files/SerieA_ItalianLeague570x150.Xxx לא נשאר עוד הרבה עד סוף מאי, כחודש וקצת יותר, לכן מתקיים מחזור אמצע השבוע הזה כדי לזרז את התהליכים. הערב נאפולי תארח את בולוניה ותנסה לשמור על המקום השני לפחות. ביום רביעי, סאסואולו תארח את סמפדוריה בשעה המוקדמת (19:30) ושאר המשחקים יתקיימו ב-21:45, ביניהם המשחק המרכזי בין יובנטוס ולאציו. רומא תשחק מול טורינו באותה שעה. ביום חמישי המשחק בסן סירו בין מילאן לקארפי יחתום את המחזור ה-34, באותה השעה, 21:45. https://scontent.xx.fbcdn.net/hphotos-xap1/v/t1.0-9/13010656_1137331126339551_8716549852381364024_n.Xxx?oh=f8117b4238a5f8614f8550dd9edb2073&oe=57B687FA
מנולו גביאדיני שווה חלוץ הרכב ברוב קבוצות הליגה למעט נאפולי ויובנטוס. שחקן מצוין שחייב למצוא לעצמו קבוצה חדשה בקיץ.
דונאדוני זוכה למחמאות והערכה מפה ועד להודעה חדשה (והרוב מגיע לו), ונראה שרצף המשחקים ללא ניצחון המזעזע של בולוניה עובר מתחת לרדאר.
להגנתו של דונאדוני אפשר להגיד שכבר הרבה זמן לא עמד לרשותו סגל מלא וכל פעם שחקן מפתח אחר נעדר. אבל כן, קשה להתעלם מירידת המתח החדה בבולוניה בזמן האחרון ויכול להיות שההבטחה המעשית של ההישארות בליגה הגיעה מוקדם מדי. זה בעיניי דווקא מחזק את הקייס של דון לתואר מאמן העונה, המהירות שבה הוא הפך את בולוניה לאחת הקבוצות החזקות בליגה אחרי האדמה החרוכה שהשאיר לו דליו רוסי מעוררת השראה. אם הייתי ברלוסקוני הוא היה הבחירה הראשונה שלי לתפקיד המאמן, בהנחה (זהירה וסבירה) שברוקי הוא לא באמת אריגו סרקי החדש. גביאדיני שחקן גדול וסארי קצת אהבל שכמעט ולא השתמש בו (ולא רק בו) העונה. אם אני ברלוסקוני פעם שנייה הבוקר הזה, אז מאנולו הוא הראשון שאני מוסיף לפרויקט המילאן-איטלקית-צעירה החדש שלי.
אם לדונאדוני יש שאיפות להגיע למילאן, הוא חייב לעשות שינוי ולהעיר את שחקניו. רצף שכבר הגיע ל 9 משחקים ברציפות ללא נצחון בהחלט יכול לגרום לברלוסקוני, ברגע שדמותך תעזוב אותו, לחשוב פעמיים אם דונאדוני הוא המאמן המתאים או אולי אפילו לא לחשוב עליו כלל.
אין ספק שהקבוצה לא נראית טוב בזמן האחרון, ועדיין - שניים מתוך תשעת המשחקים ללא ניצחון היו תיקואים מול יובה בבית ורומא באולימפיקו. זה לחלוטין לא מובן מאליו ומחזק את ירידת המתח שהזכרתי בהודעה הקודמת. עושה רושם שמאז הבריחה מהתחתית בולוניה לוקחת ברגוע את המשחקים ה""קלים" ואילו במשחקים שכל איטליה צופה בהם הם מגיעים בשיא המוטיבציה ודופקים הצגה טקטית על בסיס פחות או יותר קבוע. יכול להיות שזה מעיד על הכנה מנטאלית בעייתית, אולי אפילו על חוסר ספורטיביות ברמה כזו או אחרת, אבל באמת שאני לא רואה במשחקי הגארבג'טיים מול קארפי ו-ורונה מדד אמין לאיכותו של דונאדוני כמאמן. חוץ מזה, למילאן במעמדה הנוכחי אין את הפריבילגיה לברור יותר מדי, בטח כש3 מארבעת המאמנים מאז אלגרי היו בסך הכל גימיק לא מוצלח של הנשיא. מאמן מוכח שהוא גם אגדת עבר של המועדון אמור להיות הבחירה ההגיונית והטבעית להוציא את העגלה מהבוץ, ודווקא בגלל העובדה שהיגיון בריא וסילביו לא כל כך הולכים ביחד, אני לא רואה את זה קורה. וזה בלי שום קשר לאיך בולוניה תסיים את העונה.
סמפדוריה של מונטלה כל כך חלשה היום עד שאני מתחיל להאמין שוב, במה שכבר האמנתי בו קודם, שפיורנטינה שלי היא כר רך ונוח לכל מאמן.
שיחקנו כל כך גרוע מול נאפולי שמאנצ'יני החליט להפוך את כל ההרכב. אלוהים ישמור. שוב מלו, בלי יובטיץ', שוב פאלאסיו, בלי קונדוגביה. למה?
לאציו, ללא קאנדרבה, לא מסוגלת לאיים על בופון. מנגד מרקטי, שאולי מרוויח את מקומו בסגל הנבחרת, לא מספיק בכדי לשמור על רשת נקיה. אולי (קשה להאמין) משהו ישתנה במחצית השניה.
למה לכל הרוחות והשדים מאנצ'יני מחכה עם החילוף? למה יובטיץ' לא נכנס עד הדקה ה73, וכמובן הספירה עוד לא נגמרה? למה אנחנו תקועים עם הדביל הזה כמאמן? למה?