המילאנזיות בחוץ:: על המשבר העצום של אינטר ומילאן

אין מה להיות נאצים, סיכמת לדעתי את המצב כמו שצריך.

יש לי בעיה עם התיאור של העזיבה של פירלו אבל זה משהו שהמון חוטאים בו, בעיקר בתקשורת. מקרה קלאסי של חוכמה בדיעבד. פירלו היה גרוע במשך 3 שנים בערך לפני העזיבה. אלגרי לא ויתר עליו וכשפירלו היה כשיר הוא שיחק. הוא שיחק כמו שחקן שנראה די גמור וכדי להחזיק אותו בכל מקרה צריך לתחזק קישור שלם שיכול לתמוך בו. הוא הגיע לסיום החוזה שלו, הצענו לו הארכה לעונה נוספת כיאה לשחקן מבוגר ודועך, הוא סירב. יובנטוס הציעה לו חוזה ארוך טווח והוא בחר בה. ההתנהלות של מילאן עם פירלו הייתה סופר הגיונית בקונטקסט של אז. במילאן בכל מקרה הוא לא היה פורח כמו ביובה כי במילאן לא היה את מרקיזיו, וידאל ופוגבה שיקיפו אותו. כנ"ל לגבי הנבחרת שם היה את מרקיזיו, דה-רוסי ומוטה. הוא שחקן בעל סגנון שדורש שהקבוצה תיבנה סביבו ומילאן הייתה אז בתהליך הצערה מתבקש, כזה שהתקשורת בעצמה דרשה ומתחה ביקורת כשלא נעשה בקצב ראוי.

בנוגע ל"מצב" - אפשר לדבר על כסף וברור שזה פוגע, אבל זה לא תירוץ כשקבוצות כמו רומא, דורטמונד ואתלטיקו פורחות עם תקציבים הרבה יותר נמוכים. יש בעיה ניהולית בשתי הקבוצות שמתנהלות רע מבחינת רכש.

 

1. מסכים לגבי ההערה על הביקורת על העזבת פירלו.
2. לדעתי כדאי להוסיף את הראיון של מאלדיני על חוסר ההזדהות עם מילאן, כי לצד הירידה הדרסטית ברמה יש גם ירידה של הזדהות עם הקבוצה - מחסור בשחקני בית או שחקנים עם קצת פזם במועדון.
3. להדגיש יותר את מכירת זלטאן וסילבה. כשהם היו במילאן עדין היה מדובר בקבוצה חזקה ששווה ליגת האלופות, ועם המכירה שלהם מילאן הפכה להיות קבוצה שמתחרה עם ג'נואה וסאמפדורה.
4. אולי כדאי להוריד את ההערות על טורס כיוון שהוא כנראה עוזב.

 

הבעיה הכי גדולה עם הנפילה של הקבוצות היא שהיא באה בזמן הכי גרוע בהיסטוריה של הכדורגל - עם התחלת הFFP הנוראי של פלאטיני. אז גם אם מחר יקנה ביליונר את מילאן(וכבר קנה אחד את אינטר), הם יהיו יותר מדי מוגבלים כדי להחזיר את עצמם למעמדם הטבעי כקבוצות שתמיד בטופ של הטופ של אירופה(במיוחד מילאן). יקח להם כמה שנים של ניקוי אורוות כדי להתמודד על הליגה ולהשתתף בצ'מפיונס באופן קבוע, ואני לא יודע כמה זמן אם בכלל יקח להם כדי לחזור להיות אחת מהקבוצות הטובות באירופה. כמה מועדונים הספיקו לעבור אותם ברמת האהדה העולמית והדרך היחידה שלהם לחזור לשם זה לזכות בהרבה תארים, אבל הדרך היחידה שלהם לזכות בהרבה תארים זה כסף מהמותג... בקיצור ביצה ותרנגולת.

מבחינת תכלס לאינטר יש בסיס יותר טוב עם 2 יהלומים ושוער מהטופ, 3 שחקנים שאו שיובילו אותם או שימכרו בסכומים גבוהים ויכניסו כסף. בנוסף יש להם גם בעלים לא קמצן.

למילאן מנגד אין כמעט שום נכס, המון שחקנים מבוגרים לצד כמה כישרונות מאכזבים וברלוסקוני אחד.


ובנוגע לכתבה - כמו שנכתב פה אמנם היה משבר כלכלי והתקציבים פחתו, אבל אלה עדיין 2 קבוצות מאוד עשירות שאמורות להיות לפחות לצד רומא ויובה. לא מזמן הליגה חתמה על הסכם זכויות שידור חדש, השני בגודלו אחרי הליגה האנגלית ואמור להיכנס הרבה מאוד כסף משם. מילאן גם לא מזמן חתמה על הסכם של 20 מיליון יורו לשנה עם האמירויות. הבעיה היא התנהלות כלכלית רעה מאוד ובמקרה של מילאן גם קמצנות. מישהו רואה את מילאן משקיעה את ה20 מיליון האלה על חיזוק בינואר?


בשורה התחתונה המועדונים האלה גדולים מדי כדי להישאר במעמדם הנוכחי ובמוקדם או מאוחר(שנה או חמש) הם יחזרו לתחרותיות בזירה המקומית, באירופה יהיה יותר קשה כי לדעתי עם הזמן יווצר מועדון סגור של השלבים המאוחרים בצ'מפיונס בגלל הFFP. הגיוון של הזוכות בעשור הקודם לא יחזור על עצמו.

 

בעיה עם מחסור בשחקני בית רלוונטית לכל הקבוצות הגדולות באירופה, פרט לבאיירן מינכן וברצלונה שגם הן בהדרגה מפתחות פחות שחקנים צעירים מבעבר, כי זה גם מאוד תלוי בדור שאתה נופל עליו. יתר על-כן, אני לא חושב שתמיד צריך שחקני בית בשביל ליצור זהות או הזדהות עם האוהדים, שזה גם דיי נושא לא רציונאלי בפני עצמו, ועוד עבורינו הישראלים שאנחנו אפילו לא מאיטליה, במקרה הזה.

דבר נוסף, ולפעמים אוהדים נואשים לראות שחקני בית, בעיקר כשהמצב המקצועי בקבוצה לא טוב, למשל כמו שהיה במילאן בשנים האחרונות, אבל לא תמיד יש שחקני בית שיש בהם פוטנציאל שאפשר לקדם. הרי, אתה לא תיתן לילד לשחק כי הוא גדל במחלקת הנוער של המועדון - אתה כן תיתן לו לשחק אם הוא מספיק טוב. אני גם לא חושב שזה נכון לזרוק ילדים למגרש כי במילא הקבוצה לא מצליחה. שילוב הדרגתי ליד שחקנים מנוסים תמיד יהיה מהלך נכון ובריא יותר. השאלה אם יש עם מי לעבוד.

*
לגבי הנושא עצמו, ממה שאני התעניינתי קצת כלכלית ורלוונטי לשנת 2014, אז אינטר ומילאן משלמות הרבה יותר מדי על משכורות (אם כי כמובן שיש ירידה להבדיל משנים קודמות) וזה נוגע לכל מועדוני הספורט, לא רק בכדורגל, וכאני אומר הרבה, זה כמובן ביחס לאיכות המקצועית שיש בסגל השחקנים של הקבוצה, בנוסף לחוסר ההישגיות שלה מול שאר קבוצות כדורגל בפרט ומועדוני ספורט אחרים בכלל. זה רק מדגיש עד כמה הניהול שם כושל, בעיקר זה של מילאן, שכמו שציינו כאן, היא פחות טובה אבל משלמת יותר מאינטר.

הפרויקט שנבנה ברומא הוא מצוין ומרשים (ועדיין צריך להוכיח את עצמו מבחינה הישגית), אבל הוא לא הקונספט הניהולי היחידי שמצליח בכדורגל העולמי שאפשר ללמוד ממנו. אפשר להסתכל על הכדורגל הגרמני ולראות איך בלי הרבה כסף שיש אולי רק בבאיירן ואפילו וולפסבורג, קבוצות מפתחות שחקנים ומאמנים צעירים על בסיס קבוע, גם אם חלקן מצליחות יותר לשמור על הנכסים וחלקן פחות.

באנגליה למשל לא באמת משקיעים יותר מדי בכדורגלן האנגלי כי במילא כמויות הכסף שם מטורפות, אפילו עבור קבוצות אמצע-תחתית בפרמיירליג, שיכולות להביא רכש זר בעשרות מיליוני פאונד, בנוסף למשכורת מפוצצת. אפילו לגדולות האיטלקיות אין במרבית המקרים את הפריבילגיה לכך עקב גורמים כאלה ואחרים (ראה ערך: יובנטוס לא באמת יכלה להרשות לעצמה כלכלית את אלכסיס סאנצ׳ס), ויכול להיות שהפיתרון הכי טוב יהיה להשקיע בכדורגל האיטלקי עוד הרבה יותר מלמטה, כמו שקרה בהדרגה בכדורגל הגרמני אותו הזכרתי.

*
יותם,

לא נראה לי שמילאן רוצה להיות במצב הנוכחי של דורטמונד, אבל בכל מקרה, אתה דיברת על הבדלי תקציבים: האם התקציב של הקבוצות שהזכרת באמת נמוך יותר? לא נראה שמילאן מוציאה סכומי העברה גדולים בכלל בשנים האחרונות, בלשון המעטה. אולי היא מוציאה משכורות כבדות, אבל זה כבר משהו אחר. אני חושב שגם כמו שאמרת הצוות המקצועי-ניהולי הוא ההבדל הגדול בין הקבוצות.

עוד שאלה והיא לא מופנית רק אלייך: האם אין מספיק אמון בשחקנים הצעירים בכדורגל האיטלקי או שפשוט באמת שאין שחקנים כאלה שיכולים להיות חלק דומיננטי בקבוצות הגדולות? סתם עולה לי לראש עכשיו את וראטי ואפילו אימובילה שפרחו בפסקארה תחת זמאן והיום אף אחד מהם לא משחק בליגה האיטלקית. למה זה קורה? האם הכל באמת נע סביב הכסף או שהיה פה גם רצון לברוח מאיטליה?

 

באופן מסורתי שחקנים איטלקים מעדיפים לשחק בגדולות של איטליה. מכיוון שליובנטוס לא היה מקום בסגל בשביל אימובילה וההצעה הכי גבוהה (והיחידה) הייתה מדורטמונד, הוא עבר לשם. את וראטי קישרו ליובנטוס בזמנו אבל כשלפניך ברוטציה יש פירלו, וידאל, פוגבה, מרקיזיו ואסמואה אז אין לך שום סיכוי להתפתח אם אתה ילד בן 20. בפאריס המצב היה הגיוני יותר, בסך הכל הוא קיבל החלטה טובה מאוד.

כמובן שזה המון פונקציה של כסף אבל אם ההצעות הכספיות זהות והסיטואציה מבחינה מקצועית מאפשרת לך להצליח, האיטלקי הצעיר כמעט תמיד יעדיף להישאר באיטליה באחת מהגדולות.

 

בעבר, שחקן איטלקי התחרה עם חבריו בקבוצת הנוער על מקומות בודדים בקבוצה הבוגרת. היום הוא מתחרה עם כל שחקן מרחבי העולם בטווח הגילאים שלו. למעשה אין כאן בכלל תחרות מאחר והבמה של השחקן האיטלקי עליה יוכל להוכיח את עצמו היא ליגת נוער חובבנית והרבה מאוד מזל בהשאלות בקבוצות מליגות נמוכות, שמטרתן למלא את הסגל בזול ללא שום מוטיבציה להשקיע בו, להבדיל משחקן בן גילו בחממה כמו ריבר פלייט שתספק לו 15 משחקים בעונה בליגה הראשונה מהרגע שיראה את הכישרון שלו.
גם לאחר פריצה יחסית כמו במקרה של אימובלה שהזכרת, השחקן ממשיך להתחרות עם שחקנים בסטטוס דומה שעשו את הפריצה שלהם במקום אחר. אימובלה הפסיד למוראטה אך היה היום ביובה אם התחרות היחידה שלו הייתה מקומית (זאזה, גביאדיני וכו').

 

אני חושב שמה חסר בעיקר זה למה אינטר ומילאן הגיעו לסיטואציות האלה ושאפשר לקשר את זה למצב של הכדורגל האיטלקי כולו, אבל חוץ מזה יפה מאוד.

אינטר גם לדעתי במצב יותר טוב ממילאן מבחינה ניהולית כרגע, אבל זה משהו שיכול להשתנות מחר. בשורה התחתונה שתי קבוצות במצב קשה ובניגוד למה שכתבו כאן, אני לא כל כך בטח שבמוקדם או במאוחר הן יחזרו לתחרותיות. יש מצב שאינטר ו/או מילאן ישארו בבינוניות לעוד המון המון זמן, כמו ליברפול באנגליה לדוגמה.

 

בנוגע לצעירים האיטלקים, לדעתי המצב הרבה יותר פשוט ממה שמנסים להציג פה. הדור האיטלקי שצומח במחלקות הנוער בשנים האחרונות פשוט לא טוב מספיק. בהתקפה ובקישור המצב עוד סביר, בהגנה הוא פשוט קטסטרופלי. אני מתקשה להאמין שאם מסתובב איזה כישרון רציני (על אמת לא סתם עוד "מאלדיני הבא") באיזה קבוצת נוער יתעלמו ממנו ויזרקו אותו להשאלות או לעסקאות חצאי כרטיסים. כשאני מסתכל על חבר'ה שכן קיבלו צ'אנסים בגיל צעיר בלי לעשות את כל המסלול של ההשאלות כמו באלוטלי, קסאנו, דה רוסי, דה שיליו ומארקיזיו (עונה אחת באמפולי לא נחשבת מבחינתי) אני מוצא שהמשותף בין כל האלה זה שהם באמת רמה אחת מעל המקבילים שלהם בקבוצות הנוער שמסתובבים בהשאלות או בקבוצות קטנות בניסיון למצוא את עצמם. גם אחרי כמה שנים שהמאטרים, הדרמיאנים והאסטורים מגיעים לארץ המובטחת מבחינתם אפשר להבחין בפערים המקצועיים בינם לבין החבר'ה שהזכרתי למעלה. זה פשוט לא אותה ליגה.

לגבי עיקר הדיון, הכל כבר נאמר אז אין לי הרבה מה להוסיף. רק שאלה קטנה ובבקשה בלי להיגרר למלחמות "למי יש יותר גדול" (או שבמקרה הספציפי הזה, למי קטן יותר): אני קורא כאן הרבה כותבים שטוענים שהמצב של אינטר טוב יותר משל מילאן. אפשר הסבר רציני נטול סיסמאות והטרלות לטענה הזאת כי הטבלה והיכולת בחצי הזה של העונה מוכיחות קצת אחרת.

 

על כך נכון. דור שחקנים שצומח בשנים האחרונות פשוט לא מספיק טוב. אין מישהו שאפשר להצביע עליו שיהיה כוכב בקנה מידה עולמי בהשוואה לדור הקודם שצמח שעל כל משבצת היו 2 שחקנים מתמודדים וכל אחד מהם היה סופרסטאר.
בנוסף המצב הכלכלי הגרוע באיטליה וזה למה שתי הקבוצות האלה נשארו מאחור.

 

מי שרואה את אינטר בזמן האחרון יכול לשים לב שמנאצ׳יני משתף ילד בשם בונאצולי, שגם הגביה את הכדור החופשי שהוביל לשיוויון של פלאסיו נגד לאציו. הבאזז סביב הילד ממש גדול, כשכבר בגיל 17 הוא השחקן המרכזי של הפרימברה, ומזכיר את באלוטלי בזמנו (להבדיל מהיצור).

אבל כן, בכללי הדור של האיטלקים לא טוב.

 

הסיבה לתחושה זו של לא מעט אוהדים היא שבראשה של מילאן יושבים שני דינוזאורים שנאחזים עם הציפורניים בכיסא שלהם כאשר קיים קונצנזוס שמילאן כמותג שווה הרבה יותר ממה שהצמד הזה מסוגל לתרום למועדון, בניגוד לאינטר של טוהיר שמשדרת התחדשות וסטנדרטים גלובליים בניהול עם מטרה להפוך את המועדון לעסק שמניב רווח.

בפועל, אינטר בעידן האינדונזי מציגה חובבנות בכל אספקט אפשרי החל מבניית סגל עם חומר אנושי נחות, רכש בנאלי, הארכת חוזה למאמן מספר חודשים לפני פיטוריו, הסיפור עם גווארין, והגרוע מכל - עמידה במקום בכל הקשור להשקעה בכישרונות ויצירת נכסים בסגל.

השאלה מה יקרה לפני, התגברות של אינטר על הFFP או שכל הגליאנים והברלוסקונים למינהם ילכו לעזאזל.

 

מי שחושב שהיכולת המקצועית של הקבוצות היא האינדיקציה למי מהקבוצות במצב יותר טוב שוגה. אינטר ב-2010 זכתה בטראבל ויובנטוס סיימה במקום השביעי, והנהלת יובנטוס הייתה הרבה יותר איכותית ושקולה מאשר הנהלת אינטר באותו זמן, בעונה שאחרי הגיעו התוצאות.

המטרה של אריק תוהיר היא בראש ובראשונה לייצב את אינטר מבחינה כלכלית, וזה למה אנחנו רואים קבוצה די בינונית. הוא דאג להסכמי חסות משופרים והרבה יותר טובים ממה שהיה תחת מוראטי, הוא העיף שחקנים שהיו נטל על הר המשכורות של הקבוצה ומבחינת שיווק הוא ממש עובד חזק כדי לשפר את התדמית של אינטר באיטליה ובעולם וכמובן למשוך אוהדים, דוגמה טרייה היא המשחקים הקרובים שבהם כרטיס משותף למבוגר וילד עד גיל 10 יעלה 10 יורו.

אני חושב גם שלהגיד שלאינטר אין נכסים וכשרונות בזמן שיש לנו את קובאצ׳יץ׳, איקארדי, חסוס ובונאצולי זה פשוט לא נכון, בטח אם משווים את זה למילאן שלמעט דה שיליו אני לא רואה מה יש לה באספקט הזה. חוץ מזה, מחלקת הנוער של אינטר היא מהאיכותיות באירופה והאנשים בה עובדים שעות נוספות כדי לאתר כשרונות מרחבי העולם ולהביא אותם אלינו. לא בטוח שכולם יצאו שחקנים על רמה, אובי הוא דוגמה, אבל הכיוון זה מה שחשוב.

בקשר להארכת החוזה למצארי ופיטוריו אחרי כמה חודשים - מה ציפית? רק חמור לא משנה את דעתו. תוהיר פעל נכון כשהוא האמין במצארי כשזה שיפר מיקום מהעונה שלפניי עם פחות או יותר אותו סגל, אבל ראה אותו נכשל בגדול עם הרכש שהוא הביא. תוהיר לא יכול להשאיר את מצארי רק כדי להתגאות בהתנהלות נכונה, כי עם מצארי אינטר הייתה הופכת למועמדת לירידה. למרות התוצאות החלשות על הנייר, הקבוצה כבר מראה שיפור משמעותי תחת מאנצ׳יני, בעיקר מנטאלי. 4 פעמים לחזור מפיגור זה ממש לא מובן מאליו כשמדובר באינטר, ומפיגור של שני שערים כמו במשחק האחרון אז בכלל. אפשר לחשוב שמילאן גם לא התנהלה מבחינה חובבנית בכל הקשור למאמן בשנים האחרונות, כשאלגרי אף פעם לא זכה לשקט ונוחות מההנהלה.

הסגל נבנה במגבלות הפייר פליי, אז בואו נגיד כולנו תודה למוראטי בעניין הזה שלא הצליח בחמש שנים לשפר את המצב של אינטר. בשורה התחתונה, וזה לא רק בקשר לסגל אלא בקשר להכל, תוהיר ואנשיו הם שיפור גדול מהשכונתיות של מוראטי ואנשיו.

 

אינטר ומילאן שתיהן היו סמל ליוקרה והיו יריבות מאיימות על כל קבוצה באירופה. כמובן שההרתעה ממילאן הייתה יותר גדולה, אבל לא הייתה קבוצה באירופה שראתה את אינטר מוגרלת איתה ולא אמרה לעצמה ״שיט״.

ובקשר לשחקן בגרושים - אינטר הביאה את קובאצ׳יץ׳ ב-15 מיליון יורו סך הכל, זה מחיר זול מאוד. מנז הוא גם שחקן שנותן הופעות ברמה גבוהה מאוד העונה והביאו אותו בחינם. היום אבל קשה למצוא שחקנים מדהימים בזול בגלל שלכל קבוצה גדולה באירופה יש מערך סקאוטינג מרשים. אין לי מושג עד היום איך קובא הגיע אלינו ולא אל ריאל לדוגמה.