הפועל תל אביב 2021/22: עם הפנים לצמרת, חושבים התקפה

הפועל תל אביב עונת 2021/22: "לא שכחתי את כל מה שאיתך עברתי"

עונת 2020/21 היא בסך הכל (עוד) עונה שלא נרצה לזכור, והיא מתחלקת לשני חלקים עיקריים: אפשר לכתוב 'הפועל של לפני ואחרי חודש ינואר', בערך, ואפשר לדבר על הליגה מול הגביע. הפועל תל אביב החלה את העונה עם סגל של צעיר, צעיר מדי+נבחנים שהוחתמו בפזיזות יחד עם שחקנים שלא הצליחו לשחרר כמו רועי זיקרי למשל ופתחה עם שני הפסדי ליגה רצופים לראשונה מזה 60 שנה. ההתקפה נראתה אבודה, היא נתקעה והשתרכה במקום האחרון בשלב די מקודם, וחרף הפיטורים ריחף מעל ראשו של ניר קלינגר כאשר גם מאזן ביתי עלוב שלא השתנה האמת (ניצחון ביתי אחד בלבד, אלוהים ישמור) - לא עזר. הקפטן עומרי אלטמן ושחקן הכנף הצעיר אושר דוידה שעשה התקדמות יפה - התקשו לתפקד לבד. ואז הגיע 'המבול' - טוב, הכל יחסי בחיים האלה.

בחודש ינואר ההנהלה עשתה מה שהיה עליה לעשות שעה אחת קודם - וחיזקה את הסגל בשחקני ליגה לא רעים בכלל. הפועל עוד הובילה והפסידה 2:1 במשחק החוץ באשדוד אך השתנתה. דן איינבינדר הגיע מבית"ר ירושלים רעב מתמיד ותפס פיקוד, בן ביטון חיזק את עמדת המגן הימני וגם גיל יצחק, רז שטיין, לידור כהן הדריבליסט ואחרים - הפכו את הפועל לקבוצה שקשה יותר להכניעה. הפועל רשמה שבעה משחקים ללא הפסד ויצאה מהתחתית ובהמשך אפילו כפתה 1:1 על מכבי תל אביב בדרבי. בכל מקרה, האדומים התקשו דווקא נגד הקבוצות החלשות והבטיחו את ההישארות בליגה מאוחר מאוד. כל העיניים היו סביב גמר הגביע המטורף באצטדיון בלומפילד, דרבי תל אביבי אחרי שנים ארוכות. האווירה הייתה מחשמלת - עבדכם הנאמן היה במגרש עוד ב-18:00, הפועל הובילה משער של אלטמן והקהל נתן הצגה. אבל העיפות הגיעה, יונתן כהן השווה, הצהובים ביצעו מהפך, שער של שי אייזן נפסל, הגביע הלך וקלינגר השתולל. גמר הגביע הראשון מאז 2012 חמק מאיתנו, עצוב. אבל אפשר להיות גאים...



אני יודע מה עשית בקיץ האחרון| בשורות ההנהלה ניסו להתכונן לעונת 2021-22 בצורה הכי טובה ומהירה שאפשר ואפשר לומר: 'חושבים התקפה'. עידן ורד הגיע מבית"ר ויקווה לשקם את הקריירה שלו ולהצליח כמו חברו לקבוצה. שלומי אזולאי מסתמן אולי כשחקן הרכש החשוב ביותר, שחקן עם יכולת מסירה מעולה שלא היה בקבוצה מאז שי אבוטבול, הוא הגיע גם כן בהעברה חופשית ממ.ס אשדוד; רז טוויזר הרשים במדי הפועל עכו אשתקד וינסה להשתלט על מקומו. לוסיו מרניאו שהציג מספרים יפים בהפועל קריית שמונה, יתחרה עם שלומי אזולאי על המקום ב-11 וגם פארליי רוסה הגיע מהפועל באר שבע. את האופציות במרכז השדה יעבה יואב הופמייסטר. עוד נציין את הבלם ג'ורג' דיבה.

מה שכן, בהפועל אין טוב בלי רע. אף אחד לא בא בטענות לניסנובים על כך שלא הצליחו להחתים את בן שהר שכנראה 'שיחק בהם' כדי לקבל חוזה במכבי חיפה – אך הקהל מאוכזב מכך שהקפטן אלטמן בדרך החוצה וזכור הציוץ הגאוני ("עשית עונה טובה? בוא נקצץ לך"), והוא לא קיבל הצעה להמשיך עד לחודש האחרון. הבלם איאד אבו עביד עבר להפועל באר שבע מבלי שנעשה ניסיון להשאירו וגם דני גרופר בדרך החוצה כשהוא מסרב להאריך את חוזהו שמסתיים בתום העונה הבאה. מעמדם של שי אייזן ועמנואל בואטנג דעך וכהן כבר נפרד מאיתנו אחרי חצי עונה לא רעה בשל הצעה כלכלית טובה יותר.

רישמו ביומנים| הפועל קיימה שלושה משחקי הכנה בארץ. היא סיימה ב-1:1 נגד הפועל רמת גן, ניצחה 0:2 את סקציה נס ציונה וגברה באותה התוצאה על הפועל נוף הגליל. הקבוצה כבר המריאה למחנה האימון בפולין שם תקיים שני משחקי הכנה, הראשון נגד ק.ק.ס קאליש מחר ב-17:30 והשני כעבור יומיים נגד ארקה גדיניה.

באחד באוגוסט, יום ראשון, הפועל תחל את דרכה בגביע הטוטו במשחק חוץ נגד מכבי פ"ת. במחזור השלישי תפגוש את בית"ר ירושלים ביום שבת ומחכות לה גם מכבי נתניה והפועל ירושלים. ומה עם הליגה? הלחם והחמאה מה שנקרא. הפועל קיבלה הגרלה סבירה לחלוטין. היא תפתח במשחק בית נגד אשדוד (השמועה מדברת על בסביבות ה-7,500 מנויים) ב-28.8, ותפגוש את הפועל ק"ש ומכבי פ"ת בחוץ. באוקטובר יגיע המשחק הגדול הראשן, נגד בית"ר ירושלים במחזור השישי. בנובמבר יהיה מטורף כשתוך 24 ימים נפגוש את מכבי ת"א בדרבי במחזור התשיעי וכן את מכבי חיפה (בית) והפועל באר שבע (חוץ) תוך שלושה ימים.



הזמן של קלינגר| המאמן שלנו יחל את העונה בליגה רק במחזור השביעי זכר לאיבוד העשתונות שלו בגמר הגביע נגד מכבי. בלי להיכנס לדיון האם נעשה לו עוול או לא (העונש לא קוצר ולא יחול בגביע הטוטו), קלינגר, נראה, קיבל הפעם כמעט כל מה שרצה – בכל זאת הפועל ת"א. אין תירוצים, והפועל צריכה לשחק כדורגל אטרקטיבי ולכוון לצמרת. בשנה שעברה לא היה פיתרון נגד קבוצות ששיחקו נסוג. רבים מהאוהדים חושבים שקלינגר קצת יותר טוב מעוד מאמן ליגה רגיל אבל פרט לעונת הגביע עם הפועל חיפה ב-2017-18 – קשה לזכור הצלחות גדולות שלו בעשור האחרון.

שחקן המפתח| כבר הבנו שבכדורגל הגיל פחות משמעותי ואחרי עונה בה היה שחקן הרכב ללא עוררין והפעם עם פרטנרים קצת יותר טובים כנראה אך ללא אלטמן – אושר דוידה צריך להמשיך את ההתקדמות שלו. הוא השחקן הכי מהיר בקבוצה, מסוכן גם בימין וגם בשמאל אך סיים את העונה שעברה חלשה. הוא מסוגל לספק יותר מספרים וכמובן שיש לו את הגב של הקהל. כמובן שמיותר לציין את איינבינדר ואזולאי ונוסיף את אדי גוטליב שזכה לחוזה חדש על אך שסבל מפציעה טורדנית.

ציפיות וקלישאות| אפשר לומר שמכבי חיפה פתחה פער גדול משאר הליגה ואחריה מכבי תל אביב והפועל באר שבע שהתחמשה יפה. אז מאבק אליפות בטח שלא יהיה פה, אולם, אין סיבה שהפועל לא תהיה מתחתיהן, במקום הרביעי ואפילו תיתן פייט, מעבר לחלום הישן לנצח כבר דרבי מאז 2014 או לזכות בגביע והתחושה שזה מתקרב. לא שצריך להביט הצידה, אבל מכבי פתח תקווה איבדה את השחקן הטוב ביותר שלה ומ.ס אשדוד שינתה את פניה לחלוטין. הפועל צריכה להתמודד עם לחץ כיאה למועדון גדול. בלומפילד אמור להיות שווה כמה נקודות בעונה והבושה משנה שעברה – אסור שתחזור. האווירה עדיין לא מזכירה את ימי קדם והקהל האדום קצת פחות תלוי בהצלחות. זו כן צריכה להיות עונה כיפית. מעבר לכך אפשר לומר שהמגמה של שילוב שחקני עבר במערכת (עומר דמארי עולה) – היא מבורכת וכדאי שתמשיך.

- הדיון של העונה שעברה: לחצו כאן

 

שאלה רצינית - מה בהפועל תל אביב העונה גורם לך לחשוב שהם עם הפנים לצמרת?
נסתכל על זה ככה , מקומות 1-2 די ברורים אני חושב , מקומות 3-7 די שוויוניות בין נתניה, ב"ש, פ"ת, אשדוד והפועל חיפה. למה אתה חושב שהפועל תל אביב טובה יותר מהם?

 

אני חושב שהפעם זה תלוי גם בפתיחת העונה ואם נצבור מומנטום טוב זה אפשרי, הסגל לא פח זבל כמו זה שפתח את העונה שעברה וחייבים להיות אופטימיים לא? (בשיחות בחדר כושר אני עדיין זורק בצחוק 'מסע הישארות הירואי'). בלומפילד אמור לעזור, יש שחקני התקפה קצת יותר טובים. שים לב מה המנטרה שלי כבר עשור - הליגה פה פח זבל. לטעמי ב-2013/14 הייתה ליגה חזקה ולכן הפועל עם התקפה אדירה וכמה כוכבים - הבטיחה פלייאוף עליון ממש מאוחר וכמובן שהיא גם אשמה בכך. יתר הקבוצות? מכבי פ"ת איבדה את ליאל עבדה וזה משמעותי, התקשתה כבר בשנה שעברה מול קבוצות הגנתיות ויש לא מעט משחקים שראית אותם ואמרת 'מה זה, איך הם בצמרת?' - מה מרשים אותך אצלהם? אשדוד נפרדה מכל כך הרבה שחקנים. באר שבע לחלוטין מעלינו, מכבי נתניה בדרך לאבד את קניקובסקי והיא דורכת במקום. מקום רביעי זו לא סנסציה וגם מקום שישי זה פלייאוף עליון.

 

אשדוד ומכבי פתח תקווה שנה שעברה נהנו מתלכיד טוב. שחקנים שהחיבור ביניהם שהתחיל בלאומית עזר להם להפוך לקבוצה שמחזור אחרי מחזור משחקת אותו הדבר. אשדוד נהנתה מעונות פריצה נדירות של 6-7 שחקנים במכה.

הפועל בש לא מרגשת אותי. יש לה מאמן שחולה על ריבוי שחקנים. אצלנו הוא העמיד סגל עם 15 קשרים. הוא מביא כמות ולא איכות.

לגבי הפועל תל אביב, בנוגע לבש, הכל חדש. אבל נראה שאין איזה ברומטר שתוכל להגדץיד "איתו נראה אחרת".

 

כשיצחק שום הגיע להפועל הוא אמר ביגוד ל-DNA שלנו: "אני מעדיף לנצח 3:4 מאשר 0:1". וכן עבר הרבה-הרבה זמן והיה לנו סגל מתאים אז וכמובן שגם בעונת הדאבל ובליגת האלופות לא היינו 'הפועל הרגילה'. בכל מקרה אני כן מקווה שזה יהיה המצב, קבוצה מסוכנת, שבבלומפילד יכולה 'לנצח כל אחת' כמאמר הקלישאה. לא שיחקנו כדורגל התקפי באמת מאז 2014. אין לנו שחקן הכרעה שהוא כוכב גדול וגם לא אחד שמתקרב לכך כמו בן שהר, קשה להצביע על שחקן שהוא בשיא הקריירה וגם לא שלומי אזולאי, הקבוצה בסדר וטוב מהממוצע בליגה שלנו, אני מחכה ל-Welcome הרשמית של לוסיו ולגבי רוסה האמת שאין לי ממש דעה. אם כבר הזכירו כאן את הבלמים - אדי גוטליב כמעט ולא שיחק אשתקד. סיאנדה קולו בלם סביר, אם נעשה כמה לירות בהמשך על רז שלמה שהושאל\יושאל לנתניה - דיינו.

 

https://www.htafc.co.il/wp-content/uploads/2021/07/2020-2021-away-3.Xxx

רשמית: לוסיו מרניאו חתם בהפועל תל אביב. ן החלוץ בן ה-32 (בספטמבר יחגוג 33) מצטרף לעונה אחת עם אופציה לעונה נוספת. ללוסיו 112 משחקים בליגת העל, כבש 33 שערים. אשתקד רשם שמונה שערים ב-33 משחקים בהפועל קריית שמונה ועונת השיא שלו הייתה 2018-19 עם 13 שערי ליגה בהפועל חדרה ו-16 בכל המסגרות [גם יואב תומר חתם רשמית היום].
אורי קופר כתב לפני יומיים פוסט ארוך בפייסבוק על הבעיות בהתקפה שהיו 'העדר שילוב בין מוסר לחלוץ'. הוא מגדיר גם את לוסיו כשחקן שמקבל את הכדור לרגל (כבש שער בודד מתנועה לשטח).

*********************
מותר לבקש שיחזירו את עומרי אלטמן ואז יהיה סגל עמוס וטוב כאילו אנחנו בקונפרנס ליג? וברצינות: בהתחלה הייתי אדיש להצטרפותו המסתמנת (היה מועמד אלינו איזה שלוש-ארבע פעמים עוד קודם) אבל בגדול בקבוצה הלכו על בטוח. אני חושב שהמהירות שלו בסדר והוא יודע לשחק קבוצתי, שחקן שמעניין אותו רק לתת גול ובלי להתחכם. אין לנו בלי קשר אופציות לצאת למתפרצת מלבד אושר דוידה הסילון ואולי קצת דני גרופר אם יישאר.

 

"החיזוק" להגנה זה אדי גוטליב כביכול שאשתקד רשם רק 15 משחקים בכל המסגרות וזה פשוט הזוי. רז שלמה מאז כתבת ה-8,000 מילה ב-ONE כאילו הוא קנבארו - לא חזר לעצמו, הקהל קצת אנטי כלפיו והשאלה תעשה לו טוב. אבו עביד הוא כן הפסד כי הוא גם יכול לשחק כמגן לעת הצורך.
אני לא מסכים עם הביקורת שלך על אלטמן, הוא לא פרימדונה וכאלה, סרט הקפטן עשה לו טוב, במשך חצי עונה הוא שיחק עם אושר דוידה ופרט לכך כולם בינוניים, הוא גם היה יכול ליהנות מהיצע התקפי טוב יותר השנה. לדעתי השוואה יותר נכונה היא עידן ורד מול אלטמן. לידור כהן שחקן שלא נתן מספיק אבל היה פוטנציאל בגלל הדריבל והמהירות, אין לנו ממש שחקנים של אחד על אחד בקבוצה. אולי שלומי אזולאי החלוץ ייתן יותר כי בחצי העונה הוא לא היה טוב.

 

קצת נוסטלגיה ברשותכם וכל הכבוד לספורט1 שמצאו תמונה שלו מקמפיין ליגת האלופות:



גל שיש הודיע על פרישה מכדורגל| בגיל 32 המגן שגדל בהפועל ת"א וזכה איתנו בדאבל וכן שיחק ב-2010/11 במפעל היוקרתי - הודיע על פרישה בפוסט מרגש באינסטגרם: "לא מאמין שרושם את המילים האלה.., אבל הגיע תורי לתלות את הנעלים אחרי 23 שנה. אבל כמו שואליד באדיר אמר לי ״אחרי שבוע בקבוצה הבוגרת ילד הקרירה תעבור לך כל כך מהר שאפילו לא תרגיש..". כמובן שהוא פרסם את הפוסט על רקע תמונה בהפועל.

כמה מילים שלי: התאכזבתי כשהיה נחוש לא לרדת עם הפועל ללאומית אז ב-2017 ואם אינני טועה ירד ליגה שוב לאחר מכן. בכל מקרה, אני זוכר שהוא שיחק במשחק הדאבל נגד בית"ר בטדי ב-15 במאי וגם 'בישל' את השער של ורמוט בעזרתו האדיבה של עידן טל. האמת שהיה מגן יציב למרות שלא אגרסיבי מספיק, הרמות קצת מתסכלות בחלק הקדמי אבל אחלה גיבוי, שחקן חביב עם שיר שחקן ובכלל שם משפחה מצחיק.