הפרמיירליג 2017/18-מדריך אייסוקר

כמדי שנה @golding , @Mellow29 ואנוכי מכינים אתכם לעונה החדשה. והפעם, לרגל חגיגות חצי יובל לפרמיירליג, בחרנו עבור כל קבוצה את רגע השיא שלה בשנותיה בליגה.

http://akacdn.transfermarkt.de/images/wappen/normal/631.Xxx?lm=1444558831
צ'לסי

מנג'ר: אנטוניו קונטה
מיקום בעונה שעברה: 1
באו: קבאז'רו (העברה חופשית), רודיגר (רומא), בקאיוקו (מונאקו), מוראטה (ריאל מדריד)
הלכו: בגוביץ' (בורנמות'), מאטיץ' (יונייטד), אקי (בורנמות'), צ'לובה (ווטפורד), טרי (שוחרר), זומה (הושאל לסטוק), לופטוס צ'יק (הושאל לפאלאס)
מה צפוי? מאבק נוסף על האליפות, בגדול. זה קלישאתי למדי, ובכל זאת צריך לחזור על זה שוב ושוב – מאז האליפות הראשונה של מוריניו עם צ'לסי, הקבוצה לא מצליחה לשחר את היכולת שלה ולזכות שנתיים ברציפות באליפות. חלק מזה נעוץ בעובדה שהליגה תחרותית וזו משימה קשה למדי, אבל ההסטוריה מוכיחה שההנהלה מתקשה להקפיץ את הקבוצה כאשר זו נמצאת בעמדה בה ניתן לבסס הצלחה ארוכת-שנים. מובן שחוסר הסבלנות של אברמוביץ' תורם לכך, אם כי יש תחושה שלאחרונה הוא מנסה להסתכל על דברים בראייה רחבה יותר. אם נכנסים לעובי הקורה, מגלים שבניגוד לתפישה הרווחת בנוגע לצ'לסי הקיץ, הקבוצה דווקא השתפרה. קוסטה, שבחצי העונה האחרונה די הסריח את הדשא בעקבות פיצוץ קל עם קונטה, הוחלף על ידי מוראטה המוכשר. בעוד שלא ממש ברור אם צ'לסי השתפרה או לא בגזרת החלוץ, לכל הפחות יש לה חלוץ שמעוניין לשחק בקבוצה ובעיקר תחת קונטה. מאטיץ' המתדרדר הוחלף על ידי בקאיוקו הנוסק אחרי שהצרפתי רשם עונת שיא עם מונאקו המרעננת. טרי וזומה, שגם ככה לא שותפו אשתקד, הוחלפו על ידי רודיגר וכריסטנסן. עדיין לא נמצאו מחליפים לצ'לובה ולאקי, וזה כנראה יקרה בשבועות הקרובים, אבל את עמדתו של לופטוס צ'יק בסגל לוקח מוסונדה המלהיב, ויהיה מעיין לראות כמה הזדמנויות הוא יקבל (אם בכלל).
אופטימי: מוראטה, בקאיוקו ורודיגר משתלבים מיידית ומקפיצים את הקבוצה הזו בעוד רמה. הימים האחרונים של חלון ההעברות יביאו עמם בשורות טובות וחיזוקים נחוצים לסגל, שיעזרו לקונטה לזכות באליפות נוספת ולהגיע לשלבים המאוחרים בליגת האלופות.
פסימי: הידינק מקבל שיחה מרומן כבר בינואר.
רגע השיא ב-25 שנות פרמיירליג: קל. השער השני של למפארד מול בולטון שהביא לצ'לסי את האליפות הראשונה בפרמייר ליג, והראשונה מאז שנת 1955.

http://lfcstats.co.uk/tottenham.Xxx
טוטנהאם

מנג'ר: מאוריסיו פוצ'טינו
מיקום בעונה שעברה: 2
באו:
הלכו: קייל ווקר (סיטי), בנטאלב (שאלקה), קלינטון אנג'י (מארסיי), פאציו (רומא), אונומה (הושאל לאסטון וילה)
מה צפוי? הכנת המדריך מתרחשת בדיוק אחרי הראיון המדובר של דני רוז, בו הוא מדבר באופן פתוח וישיר על הצורך של טוטנהאם בחיזוקים. התקשורת לקחה את זה למקום של "רוז מחפש מעבר", אבל אולי ניתן להסתכל על זה כאל קריאה להנהלה, ולולי בפרט, לחזק את הקבוצה עוד יותר. זה מתווסף לדברים המתונים יותר שנאמרו על ידי פוצ'טינו בעניין הזה. אחרי הכל, גם ליכולת האימון האדירה של פוצ'טינו יש גבול. רבים רואים בהרכב של טוטנהאם את אחד מה2-3 הטובים בליגה, ולאור היכולת והתוצאות בשנתיים האחרונות קשה לערער על זה. אך המכירה של ווקר וחוסר היכולת (או הנכונות) של המועדון להרים את תקרת השכר שלו עלול להוביל לאקסודוס בשנים הקרובות. כשיש בידיך נכסים כמו קיין, עלי, אריקסן, רוז ואלדרויירלד מוטב לנסות לקחת אותם צעד קדימה ולנסות ללכת עד הסוף. זה לא אומר שצריך להתחיל להתפרע, וברור שחוסר הנכונות להשקיע הרבה כספים קשור, בין היתר, לאצטדיון החדש שנבנה, אבל לוי חייב לנצל את העובדה שפוצ'טינו הוא אחד המאמנים הטובים באנגליה כיום, ואולי אפילו באירופה. ולמרות כל זה, קשה לדמיין תרחיש שבו טוטנהאם לא מתמודדת על מקום שמוביל להעפלה אוטומטית לליגת האלופות, חרף העובדה שאת משחקיה הביתיים היא תערוך בוומבלי העונה. למעשה, עקב האכילס שלה עלול להיות בדיוק זה, אצטדיון פחות ביתי שלא מפגין את אותה תמיכה חזקה וחמה שהקבוצה של פוצ'טינו התרגלה אליה.
אופטימי: טוטנהאם לא סובלת ממכת פציעות ורצה כל הדרך לאליפות. וודאי שזו תחזית אופטימית מאוד, אך בכל זאת מדובר בקבוצה הטובה ביותר בליגה בשנתיים האחרונות והיריבות שלה, מלבד צ'לסי של העונה האחרונה, רחוקות מלשכנע. אז למה לא?
פסימי: תסריט הפוך לגמרי בו שני שחקנים מרכזיים נפצעים, ויחד עם העומס מצד ליגת האלופות (כשהפעם יש ציפיות להעלות משלב הבתים), יוצרים מצב בו הקבוצה של פוצ' נקלעת לבעיות עמוקות בנובעות מסגל דל למדי.
רגע השיא ב-25 שנות פרמיירליג: ה9-1 על וויגאן (2009) וה5-3 על צ'לסי (2015) חרוטים בזכרון, אולם אלה מתגמדים לעומת העונה החולפת. היכולת שטוטנהאם הפגינה בעונה האחרונה הייתה צריכה לזכות אותה באליפות, אלמלא ריצה מטורפת ומפתיעה של צ'לסי באמצע העונה.

https://tmssl.akamaized.net//images/wappen/normal/281.Xxx?lm=1467356331

מנצ'סטר סיטי

מנג'ר: פפ גווארדיולה
מיקום בעונה שעברה: 3
באו: ברנרדו סילבה (מונאקו), אדרסון (בנפיקה), קייל ווקר (טוטנהאם הוטספר), בנג'מין מנדי (מונאקו), דנילו (ריאל מדריד).
הלכו: פבלו זבאלטה (ווסטהאם), גאל קלישי (שוחרר), חסוס נבאס (שוחרר), ווילי קבז'רו (צ'לסי), בקארי סנייה, אנס אונאל (ויאריאל), נוליטו (סביליה), ג'ו הארט (ווסטהאם), אלכסנדר קולארוב (רומא), קלצ'י איהנצ'ו (לסטר), פרננדו (גלאטאסריי).
מה צפוי? פפ גווארדיולה זכה לבצע קיץ מהסרטים, כזה שאפשר לעשות רק בפוטבול מנג'ר. הקבוצה ערכה רענון טוטאלי בעמדות המגנים כשנפרדה מזבאלטה, קלישי, סנייה וקולארוב והחתימה במקומם את קייל ווקר, בנג'מין מנדי ודנילו ביותר מ-100 מ' פאונד. גם השוער אדרסון צפוי להחליף את מי שהיה בשנה שעברה אחד השוערים הגרועים בליגה, קלאודיו בראבו, וברנרנדו סילבה המלהיב מצטרף להתקפה. על אף שמועות על עזיבה של אגוארו, סיטי חיזקה התקפה שגם כך נראת מפלצתית על הנייר. אם לנסות לחפש נקודת חולשה בסגל של התכולים, מדובר בקישור המרכזי ומרכז ההגנה, אם כי לא מן הנמנע שגם כאן גווארדיולה ישקיע עוד כסף. עם צ'ק כמעט פתוח הציפיה מהמנג'ר הקטאלוני היא להלחם על אליפות, אם לא לזכות בה. בעונה שעברה גווארדיולה הודה ש"במועדון אחר יתכן והיה מפוטר", וגם אם קשה להאמין שבסיטי יוותרו על האיש לו חיכו זמן רב כל-כך, הסבלנות באתיחד תתקצר במקרה וסיטי לא תעמוד בציפיות.
אופטימי: גווארדיולה סוחף את סיטי לאליפות קלה, ומזכיר לכולם למה מדובר באחד מהמאמנים הכי גדולים בהיסטוריה.
פסימי: סיטי לומדת על בשרה שארבעה שחקני הגנה ושישה קשרים התקפיים זה לא מערך מומלץ, וגווארדיולה מזכיר לכולם למה רבים הדביקו כוכבית על ההישגים שלו בברצלונה.
רגע השיא ב-25 שנות פרמיירליג: בעייני, יש שיגידו גם רגע השיא של כל 25 שנות הפרמיירליג. פשוט תדליקו רמקולים.


https://tmssl.akamaized.net//images/wappen/normal/31.Xxx?lm=1456567819​

ליברפול

מנג'ר: יורגן קלופ
מיקום בעונה שעברה: 4
באו: מוחמד סלאח (רומא), דומיניק סולנקה (צ'לסי), אנדי רוברטון (האל סיטי).
הלכו: אנדרה וויזדום (דרבי קאונטי), לוקאס לייבה (לאציו) , קווין סטיוארט (האל סיטי), פדרו צ'יריוולה (ויילם II), קונור רנדל (הארטס).
מה צפוי? את הקיץ ליברפול התחילה עם אופטימיות גדולה, עם החזרה הצפויה לצ'מפיונס ליג ושמועות על כ-200 מ' פאונד שיוקצבו למנג'ר יורגן קלופ. כעבור חודשיים התחושות מסביב לליברפול הן פחות אופטימיות, ולא בגלל מה שקרה על הדשא. בליברפול סימנו את נאבי קייטה (אר בה לייפציג) ו-וירג'יל ואן דייק (סאות'המפטון) כשתי המטרות המרכזיות של הקבוצה, כשכל אחד מהשניים ידרוש מהאדומים להכפיל את שיא ההעברות שלהם. ערב פתיחת העונה, נראה שהאדומים הרימו ידיים בנוגע לקשר הגינאי, כשבמקרה ואן דייק הסאגה עדיין נמשכת, לא אחרי שהנהלת האדומים נאלצה לחזור בה רשמית מההתעניינות בבלם הולנדי בעקבות תלונה של סאות'המפטון.
ליברפול חיזקה בשלב זה את ההתקפה, עם הרכש המסקרן של מוחמד סלאח מרומא, ודומיניק סולנקה החלוץ הצעיר שויתר על הארכת חוזה בצ'לסי. נראה שאם תצליח לשמור על קוטיניו, שזוכה להתעניינות מברצלונה, האדומים יעמידו התקפה חזקה אף יותר מזו שהייתה להם בשנה שעברה. אלא שעקב האכילס במרכז הקישור וההגנה צפוי להמשיך ולמנוע מהקבוצה של קלופ מאבק אליפות אמיתי.
במשחקי ההכנה ליברפול דווקא הרשימה, כולל בנצחון מצוין על באיירן מינכן באליאנץ ארנה. המבחן החשוב יהיה כבר בשבוע הראשון של העונה, במחזור הפלייאוף של ליגת האלופות. המפגש הכפול מול הופנהיים יכול להיות מאוד משמעותי לשאיפות של האדומים באירופה וגם בליגה.
אופטימי: ליברפול מתמודדת בכבוד בליגת האלופות ובליגה, ולמרות סגל קצר מצליחה להעפיל לרבע גמר ליגת האלופות ולסיים בטופ-4 עונה שנייה ברציפות. בשלב זה קשה להאמין שבליברפול יכולים לצפות ליותר.
פסימי: ליברפול מודחת מול הופנהיים וצונחת כבר באוגוסט לליגה האירופית, ועם הסגל הקצר נכשלת במשימה לסיים שוב ברביעיה. אחרי מקום שישי מאכזב, בליברפול אקו מדווחים שליברפול לא תוכל להחתים את המטרה הראשית שלה נאבי קייטה, שמעדיף את ארסנל שנמצאת בליגת האלופות.
רגע השיא ב-25 שנות פרמיירליג: אין עדות גדולה מזו לעוצמת האנדראצ'יבינג של ליברפול, אבל כנראה שרגע השיא מבחינה רגשית היה ההחלקה של סטיבן ג'רארד, שעלתה לאדומים באליפות בעונת 2013/14. אם בכל זאת מנסים לציין רגעים משמחים, שני נצחונות באמצע חודש אפריל, על מנצ'סטר יונייטד ב-2008/9 (4-1) ומנצ'סטר סיטי ב-2013/14 (3-2) נתנו לאוהדים במרסיסייד סיבה לחלום. חלומות שהתנפצו מהר מאוד, וחלומות שנמשכים כבר 27 שנים.

http://coolchaser-static.coolchaser.com/images/themes/t/197430-i270.photobucket.com-albums-jj98-agus_herlambang-Arsenal.Xxx
ארסנל

מנג'ר: ארסן וונגר
מיקום בעונה שעברה: 5
באו: לקאזט (ליון), קולסינאץ' (העברה חופשית)
הלכו: שצ'זני (יובנטוס)
מה צפוי? עד עכשיו האמרה "ארסנל תשיג את המקום שלה בטופ 4" הייתה שוות ערך למשוואה פיזיקלית שהוכחה על ידי המדענים הטובים בעולם. זו העונה הראשונה אחרי תקופה שנדמית כנצח בה ארסנל לא תהיה בליגת האלופות. זה היה נכון להגיד שדווקא התמקדות בזירה המקומית בלבד יכולה לעזור לארסנל בהתמודדות על האליפות, אבל (1) היא בליגה האירופית, מפעל שהסטורית מקשה על זה, (2) חשוב מכך, המאמן שלה הוא ארסן וונגר. כשבוחנים את הסגל של ארסנל משהו אחד קופץ לעין: מספר השחקנים הבינוניים שם הוא גדול מדי. דווקא ברמת ההרכב מקומה של ארסנל, מבחינת איכות, הוא בטופ 4, אך למועדון יש אפשרות להיפטר מהרבה מאוד שחקנים הקיץ ולנסות לצרף עוד שחקן או שניים (למאר? ואן דייק?) שיוסיפו לה איכות בלתי רגילה ובעיקר עומק טוב. מצד שני, כששחקנים כמו סאנצ'ז ואוקסלייד-צ'מברליין נכנסים לשנה האחרונה לחוזים שלהם, שחקנים מחוזרים יש לציין, קשה לחזות את המשך חלון ההעברות של המועדון. מה שלא קשה לחזות היא עונה נוספת בה ארסנל לא תזכה בתואר שהוא לא הגביע האנגלי.
אופטימי: האמת? ארסנל מצליחה לשכנע את סאנצ'ז להישאר, זה חשוב כמו העפלה לליגת האלופות. ברמה המקצועית, התסריט האופטימי ביותר מבחינת ארסנל הוא עוד גביע + מקום 2-4.
פסימי: הקבוצה תיראה אבודה מתמיד והיא תמצא עצמה, שוב, מחוץ למקומות שמובילים לליגת האלופות. לא ברור אם מדובר בתסריט פסימי, בעיקר בגלל ההשלכות האפשריות בגזרת וונגר.
רגע השיא ב-25 שנות פרמיירליג: עונת הinvincibles זה קצת קלישאתי, אז אולי כל שיתוף הפעולה שבין פירס-הנרי-ברחקאמפ-ליונברג? או כל מאבק של ויירה בקישור שכמעט תמיד יצא עם ידו על העליונה? 25 השנים של ארסנל בפרמייר ליג היו מפוארות למדי, בטח עד העשור האחרון, כך שלבודד רגע אחד זו משימה קשה. אולי אוהדי ארסנל יחשבו אחרת.

http://akacdn.transfermarkt.de/images/wappen/normal/985.Xxx?lm=1457975903
מנצ'סטר יונייטד

מנג'ר: ז'וזה מוריניו
מיקום בעונה שעברה: 6
באו: ויקטור לינדלוף (בנפיקה), רומלו לוקאקו (אברטון), נמניה מאטיץ' (צ'לסי).
הלכו: זלטאן איברהימוביץ' (שוחרר), ויין רוני (אברטון), אדנאן ינוזאי (ריאל סוסיאדד), ג'וש הארופ (פרסטון), קמרון בורת'וויק-ג'קסון (הושאל ללידס), סם ג'ונסטון (הושאל לאסטון וילה), רייגן פול (הושאל לנורת'המפטון), דוונטה רדמונד (הושאל לסקאנת'ורפ).
מה צפוי? עושה רושם שהכל צפוי. אחרי עונת ליגה קטסטרופלית מוריניו מקבל הזדמנות שנייה בגלל ההצלחה בגביעים, אבל לא נראה שמשהו מהותי הולך להשתנות. לוקאקו יתפוס את מקומו של זלטאן כחלוץ שכל משחק ההתקפה מבוסס עליו, השחקנים המוכשרים כמו מרסיאל ומקיטריאן ימשיכו ללכת לאיבוד, פלייני ימשיך ליהנות מזמן משחק בלתי מוגבל ולחרב משחקים, והכדורגל ימשיך להיות צפוי ומשמים. מה שעשוי לעשות את ההבדל יהיה אם יונייטד תצליח לשמור על ה1-0 הקטן במקום לספוג את השוויון כמו באינספור מקרים בעונה שעברה. לשם כך נרכש הבלם לינדלוף מבנפיקה ובעיקר מאטיץ' מצ'לסי-רכש לא מלהיב בלשון המעטה, אבל שחקן שמכיר את מוריניו ואמור להפוך את הקבוצה למעט פחות פריכה. לא ברור אם הקבוצה סיימה את מסע הרכש שלה-עדיין יש בעיה בעמדת המגן השמאלי, עושה רושם שמוריניו מחפש גם ווינגר אחרי שעסקת פרישיץ' לא יצאה לפועל, ולכו תדעו אם ריאל מדריד לא תחליט לקראת סוף הקיץ שבעצם היא כן רוצה את דה חאה. אבל מה שכן ברור הוא שגם עם הסגל הקיים יונייטד תצטרך לעשות קפיצת מדרגה רצינית, והשחקן שאמור לעשות זאת יותר מכולם הוא כמובן פול פוגבה, השחקן הלא-הכי-יקר בעולם שיצטרך להצדיק את הסכום הלא-כזה-גבוה ששולם עליו בקיץ שעבר. מה שעוד ברור הוא שעונת ליגה דומה לזו הקודמת ככל הנראה תעלה הפעם למוריניו בתפקידו.
אופטימי: עלי מוהר אמנם הלך לעולמו ב-2006, אבל ה"נפרק אותם 1-0" של המשורר והאוהד הידוע קם לתחייה. לראשונה זה ארבע שנים ליונייטד יש קבוצה עם אופי ויציבות שקשה מאוד להכניע. לתארים זה לא מספיק, אבל מקום שלישי בלי דאגות ומלחמה על הטופ 4 ורבע גמר סולידי בליגת האלופות כבר יהיו צעד קדימה ביחס לזוועות שהתרגלנו אליהן.
פסימי: הקבוצה מעוותת מעט את הקאץ'-פרייז של מוהר, וזה הופך ל"נפרק אותם 1-0, נרד לבונקר, נעיף כדורים ליציע ונחטוף בדקה ה-90 את ה-1-1". כמו בעונה שעברה, כבר בשלב מוקדם ברור שיונייטד לא תגיע לטופ 4. כמו לפני שנתיים, הקמפיין בליגת האלופות יסתיים בפיאסקו בשלב הבתים. ובניגוד לעונה שעברה, הפעם הליגה האירופית לא תציל את מוריניו.
רגע השיא ב-25 שנות פרמיירליג: היו רבים כמובן, אבל מעל כולם עומד ה-10 באפריל 1993: עמוק בתוך תוספת הזמן, סטיב ברוס נוגח שער ניצחון לרשתה של שפילד וונדסדיי, שולח את פרגוסון ובריאן קיד להתרוצץ על הדשא ומבטיח כמעט סופית אליפות ראשונה אחרי 26 שנות בצורת, שתתברר כראשיתה של שושלת מופלאה שתימשך 20 שנה.

https://tmssl.akamaized.net//images/wappen/normal/29.Xxx?lm=1445949846

אברטון

מנג'ר: רונאלד קומאן
מיקום בעונה שעברה: 7
באו: ג'ורדן פיקפורד (סנדרלנד), דיווי קלאסן (אייקאס), ויין רוני (מנצ'סטר יונייטד), סנדרו ראמירז (מלאגה), מייקל קין (ברנלי), קוקו מרטינה (סאות'המפטון), לואיס גיבסון (ניוקאסל).
הלכו: רומלו לוקאקו (מנצ'סטר יונייטד), טום קלברלי (ווטפורד), איידן מקגידי (סנדרלנד).
מה צפוי? הטופיז עומדים העונה במבחן העונה שאחרי עזיבת כוכב גדול. האחרונות שעמדו במבחן הזה אחרי ששיחררו שחקן בסכום שיא - ליברפול עם לואיס סוארז, וטוטנהאם עם גארת' בייל - נכשלו נחרצות בלהחליף שחקן אחד גדול בהרבה שחקנים טובים, ולא הצליחו לחזור לדרך המלך תחת המאמן המכהן. רונאלד קומאן, שאיבד את רומלו לוקאקו - ללא ספק השחקן הכי חשוב באברטון מזה כמה שנים - וצפוי גם לאבד את רוס בארקלי, ויקווה לגורל שונה מזה של ברנדן רודג'רס ואנדרה וילאש בואש.
בגזרת הבאים, אברטון הביאה רשימה ארוכה של שחקנים, הנוצץ בהם הוא כנראה הבן האובד ששב הביתה, ויין רוני. לא הרבה חיבה שררה בינו לבין האוהדים באברטון, אבל נראה שלפחות בשלב הראשון הוא סיפק את הצורך שלהם בדמות כוכב שתחליף את לוקאקו.
ג'ורדן פיקפורד המוכשר הצטרף מסנדרלנד בסכום שיא לשוער, וגם דיווי קלאסן, שמוכר לקומאן מימיו בהולנד, ומייקל קין מברנלי הצטרפו בסכומים לא מבוטלים. אברטון שברה את שיא ההוצאות שלה בקיץ אחד והשקיעה יותר מ-100 מ' פאונד, אבל האם היא תצליח במה שמועדונים אחרים נכשלו? הציבור סקפטי.
אופטימי: אברטון מנצלת היטב את הכסף מהמכירה של בארקלי ולוקאקו כדי לבנות סגל עמוק יותר, שמאפשר להם להאבק על המקום השישי.
פסימי: אברטון יכלה לנצל את הכסף ממכירת בארקלי ולוקאקו טוב יותר אם הייתה עושה מדורה מ-50 מ' פאונד בשטרות של 20, ונאבקת על המקום ה-12. קומאן חוזר להולנד.
רגע השיא ב-25 שנות פרמיירליג:
המקום הרביעי בעונת 2004/5, מעל היריבה העירונית, היה הישג השיא של הטופיז תחת דיוויד מויס. כמובן שגם ההישג הזה נבלע בחגיגות הזכייה של ליברפול בליגת האלופות, ובהדחה מול ויאריאל בשלב הפלייאוף, מה שמנע מהכחולים להשתתף בשלב הבתים של הצ'מפיונס.
מאז הם לא התקרבו לשחזר את ההישג, וקשה להאמין שבליגה התחרותית הנוכחית יש להם סיכוי.

http://akacdn.transfermarkt.de/images/wappen/normal/180.Xxx?lm=1444560086​

סאות'המפטון

מנג'ר: מאוריסיו פלגרינו
מיקום בעונה שעברה: 8
באו: ז'אן בדנארק (לך פוזנן), מריו למינה (יובנטוס).
הלכו: ג'יי רודריגז (ווסט ברומיץ'), ג'ייסון מקארת'י (בארנסלי), מרטין קאסרס (הלאס ורונה), קוקו מרטינה (אברטון), האריסון ריד (הושאל לנוריץ'), ראיין סיגר (הושאל ל-MK דונס).
מה צפוי? המהלך המבריק ביותר של סאות'המפטון הקיץ היה ללא ספק Announce Taylor-הסרטון הסאטירי שבישר על כך שהשוער המחליף הותיק האריך חוזה בעונה אחת ושם ללעג את טרנד סרטוני ההחתמות הפומפוזיים של הקבוצות הגדולות. מעבר לכך, רוב מה שקרה בקבוצה הקיץ הוא בגדר לא נודע. עונה סבירה בליגה והגעה לגמר גביע הליגה לא עזרה למנג'ר קלוד פואל לשמור על משרתו. במקומו מגיע מאוריסיו פלגרינו-ששמו מזכיר מאוד את מאוריסיו פוצ'טינו, שהגיע בזמנו אל הקדושים עם המון ספקות והפך אולי למנג'ר המבריק בליגה. לא רק השם אלא גם הרקורד של פלגרינו מעיד שאולי יש כאן ניסיון לשחזר את ההצלחה, בעונה שעברה הוא הוביל את אלאבס למקום התשיעי בליגה הספרדית, הישג לכל הדעות. יש לו גם היכרות קלה עם הפרמיירליג-12 הופעות במדי ליברפול כשחקן. הקיץ מבחינת רכש לא היה עמוס במיוחד, אבל כלל את רכישתו המסקרנת של הקשר המבטיח למינה מיובנטוס, שלא הרבה לשחק אצל אלופת איטליה. הסיפור המרכזי הקיץ היה כמובן פרשת ואן דייק-הבלם היה על סף חתימה בליברפול, אלא שאז התברר כי הפנייה מצד האדומים הייתה לא חוקית והם נאלצו להתקפל. כך או כך, עדיין מרב הסיכויים שהבלם המצטיין לא יסיים את הקיץ בסיינט מרי'ז-אם לא בליברפול, אז אולי בצ'לסי או במנצ'סטר סיטי. גם בלעדיו סאות'המפטון אמורה לשמור על מקומה בתחתית החלק העליון של הטבלה, האם פלגרינו מסוגל להביא אותם רחוק יותר? נחכה ונראה.
אופטימי: פלגרינו אכן הולך בדרכו של פוצ'טינו, הקבוצה מעפילה לליגה האירופית גם דרך הליגה וגם דרך זכייה בגביע הליגה.
פסימי: פלגרינו יותר מזכיר את מנואל פלגריני, סאות'המפטון מדשדשת במקום ה-12 והצדדים נפרדים בתום העונה. בסיום העונה הקדושים מכריזים על מינוי המנג'ר הבא, שבכלל לא אמור לשחזר הצלחה של מנג'ר קודם: רונאלד שמומאן.
רגע השיא ב-25 שנות פרמיירליג: ה-26 באוקטובר 1996. מאט לה טיסייה, אגיל אוסטנסטדט ואייל ברקוביץ' מובילים את סאות'המפטון לניצחון ענק 6-3 ב"דל" הישן על הדאבליסטית מנצ'סטר יונייטד. אמנם בעשור הנוכחי הקבוצה מצליחה הרבה יותר ממה שעשתה בשנות התשעים והאלפיים המוקדמות, אבל הרגע הזה עדיין בולט מעל כולם.

http://akacdn.transfermarkt.de/images/wappen/normal/989.Xxx?lm=1457991811
בורנמות'

מנג'ר: אדי האו
מיקום בעונה שעברה: 9
באו: ניית'ן אקה (צ'לסי), אסמיר בגוביץ' (צ'לסי), ג'רמיין דפו (סנדרלנד), קונור מאהוני (בלקבורן).
הלכו: קאלום באקלי (שוחרר), לואיס גרבאן (הושאל לסנדרלנד), ראיין אלסופ (הושאל לבלקפול).
מה צפוי? הקבוצה עם המגרש הקטן ביותר בליגה ממשיכה להראות לכולם איך עושים את זה נכון. אחרי עונת התאקלמות מרשימה ללא סכנת ירידה, בעונה שעברה עשו הצ'ריז קפיצת מדרגה נוספת וסיימו בחלק העליון של הטבלה. כעת, אדי האו ושחקניו מכוונים עוד יותר גבוה עם מסע רכש מרשים. אקה המוכשר נרכש מצ'לסי אחרי שכבר היה מושאל לבורנמות' בעונה שעברה, ויחד איתו מגיע מהאלופה השוער בגוביץ', שאמנם חימם את הספסל בסטמפורד ברידג' אבל בימיו בסטוק היה מהשוערים הטובים בליגה ואם יחזור ליכולת ההיא הוא מהווה ללא ספק שדרוג על פני ארתור בורוץ'. ג'רמיין דפו הותיק והטוב חוזר לקבוצה אליה היה מושאל מווסטהאם בתחילת דרכו, והוא מביא אליה גם את ההילה לה הוא זוכה בימים אלה כגיבור הממלכה אחרי הקשר המפורסם שלו עם בראדלי לאורי הילד המנוח. גם בגילו המתקדם הוא אמור לספק שערים. כשאף שחקן משמעותי לא עזב, בבורנמות' בהחלט יכולים לכוון גבוה, אולי אפילו גבוה יותר מאשתקד.
אופטימי: מקום שביעי והעפלה היסטורית לליגה האירופית, ובקיץ הבא אדי האו דוחה הצעה מנבחרת אנגליה ומחליט להישאר.
פסימי: דפו מגיע לשלב ה"עונה אחת יותר מדי" בקריירה, בגוביץ' לא מרשים, חוזרים לפרופורציות-מקום 14.
רגע השיא ב-25 שנות פרמיירליג: אמנם העונה השנייה הייתה המוצלחת יותר, אבל רגע השיא הגיע דווקא בעונת הבכורה. עד דצמבר 2015 בורנמות' דשדשה בתחתית עם שני נצחונות בלבד, ואז הגיע שבוע מופלא שכלל ניצחון על האלופה צ'לסי בסטמפורד ברידג' ועל מנצ'סטר יונייטד בבית, ומכאן היה ברור שבורנמות' בפרמיירליג כדי להישאר.

https://tmssl.akamaized.net//images/wappen/normal/984.Xxx?lm=1457991758
ווסט ברומיץ' אלביון

מנג'ר: טוני פיוליס
מיקום בעונה שעברה: 10
באו: ג'יי רודריגז (סאות'המפטון), אחמד חגאזי (אל-אהלי).
הלכו: דארן פלטשר (סטוק), סבסטיאן פוקוניולי (סטנדרד ליאז').
מה צפוי? צפוי כמו חמסין בחודש אוגוסט, וצפוי כמו קבוצה של טוני פיוליס. המועדון שהעמיד את הקבוצה הכי מבוגרת בליגה בעונה החולפת, עם ממוצע גיל של מעל 29.5, והחליף הכי מעט את ההרכב הראשון שלו, לא מפתיע בחוסר פעילות יחסית בחלון ההעברות. ככה המנג'ר אוהב את זה - קשוח, לא מתפשר, ובעיקר צפוי. הקבוצות שלו לא סופגות הרבה שערים, הם כובשות מעט, והן לא זוכרות מה זה להאבק על ירידה.
המעבר של ג'יי רודריגז מסקרן למדי - מדובר בשחקן שפרח בסאות'המפטון וקושר למעבר לליברפול לפני הקיץ בו אדם ללאלנה וריקי למברט עשו את אותה הדרך, אבל פציעות די קשות פגעו בהתקדמות שלו. מעניין אם רודריגז יקבל את ההזדמנות לשחק באופן קבוע ולהתאושש, אם כי קשה להאמין שמועדון גדול יביע בו התעניינות גם אם יפרח בכדורגל המשמים של פיוליס.
אופטימי: הפרש שערים חיובי (+2), מקום 10 כמו בעונה החולפת.
פסימי: הפרש שערים שלילי (-2), מקום 14.
רגע השיא ב-25 שנות פרמיירליג: ווסט ברום היו המועדון הראשון בפרמיירליג שנחלץ מירידה (במחזור האחרון) אחרי שהיה במקום האחרון בכריסמס, בעונת 2004/5. קריסטל פאלאס ונוריץ' ירדו אז במחזור הסיום, אבל אם צריך לבחור משחק אחד ספציפי, זה כנראה יהיה ה-5-5 נגד מנצ'סטר יונייטד - משחקו האחרון של סר אלכס פרגוסון - בו ווסט-ברום חזרה פעמיים מפיגור שלושה שערים, בזכות שלושער של אז ילד בן 18, והיום החלוץ הכי יקר באי הבריטי, רומלו לוקאקו.​

http://akacdn.transfermarkt.de/images/wappen/normal/379.Xxx?lm=1464675260
ווסט האם

מנג'ר: סלאבן ביליץ'
מיקום בעונה שעברה: 11
באו: ארנאוטוביץ' (סטוק), צ'צ'ריטו (לברקוזן), זבאלטה (העברה חופשית), ג'ו הארט (הושאל מסיטי), הקסבאנוביץ' (הלמסטאד)
הלכו: נורדטוייט (הופנהיים), אשלי פלטשר (בורו), רנדולף (בורו), אנר ולנסיה (טיגרס), ריס-אוקספורד (הושאל לגלדבאך)
מה צפוי? אחרי העונה הראשונה של ביליץ', התחושה הייתה שווסט האם נכנסת לתקופה חדשה של מאבקים על כרטיס לליגת האירופית. משהו השתבש, ובאופן לא מפתיע היכולת של הקבוצה התיישבה עם האופי האקסצנטרי של ביליץ'. הסאגה עם פאייט, הפציעות, המעבר לאצטדיון האולימפי והרכש הביזארי – כולם תרמו לעונה די בינונית של ווסט האם, שלמזלה הצליחה לצאת מהבוץ בשלבים המאוחרים יותר כדי לסיים במרכז הטבלה. ההנהלה פועלת בסבלנות וככל הנראה רואה בביליץ' מאמן לטווח הרחוק שעשוי להקפיץ את המועדון, והגיבוי שהוא מקבל באמצעות השקעה רבה בשחקנים מוכיח זאת. אבל בפרמייר ליג כמו בפרמייר ליג, שנתיים של בינוניות עלולות להביא לסוף הקדנציה שלך, לכן ביליץ' חייב למצוא את הנוסחה הנכונה בעונה הקרובה. לא ברור אם ההחתמות יתרמו לו בהיבט הזה, ווסט האם החתימה שני שחקנים מעבר לשיאם (הארט וזבלאטה), שחקן בינוני שכבר הגיע לתקרת היכולת שלו (ארנאוטוביץ') וחלוץ טוב שדווקא יכול לספק לקבוצה לא מעט שערים. בקיצור, עונה נוספת שתסתיים איפשהו במרכז הטבלה בפתח מבחינת ווסט האם.
אופטימי: התרחיש האופטימי ביותר הוא מקומות 8-10, ואני לא מאמין שזה יקרה. אם בעבר ווסט האם הייתה יכולה להישען על הביתיות שלה, כיום זה כבר לא המצב ומבחינת הפרסונל שלה היא לא קרובה בכלל לחלק העליון של הטבלה.אלא אם לנזיני באמת ממש את היכולת האדירה שלו, לווסט האם אין יותר מדי מה להציע.
פסימי: מכת הפציעות הלא נגמרת של ביליץ' ממשיכה והקבוצה פותחת את העונה בצורה מזוויעה, בדומה לעונה שעברה, מה שיכול להביא לסיום הקדנציה של הקרואטי.
רגע השיא ב-25 שנות פרמיירליג: הרגעים הגדולים ביותר של המועדון מתבטאים בעיקר בלעצור יריבות מלזכות בתארים (יונייטד ב95, טוטנהאם בעונה הקודמת). לצד אלה, אפשר להזכיר את עונת 98/99 בה הקבוצה סיימה במקום החמישי המכובד, ואת מבצע ההצלה של איש אחד בכיכובו של קרלוס טבז ב2007.

http://akacdn.transfermarkt.de/images/wappen/normal/1003.Xxx?lm=1407564367
לסטר סיטי

מנג'ר: קרייג שייקספיר
מיקום בעונה שעברה: 12
באו: קלצ'י איהנצ'ו (מנצ'סטר סיטי), הארי מגווייר (האל), ויסנטה איבורה (סביליה), אלדין יקופוביץ' (האל), ג'ורג' תומאס (קובנטרי).
הלכו: רון-רוברט זיילר (שטוטגרט), סדריק קיפרה (מאת'רוול), מרצ'ין ואסילייבסקי (שוחרר).
מה צפוי? עונה שקטה, לשם שינוי. אחרי רכבת ההרים המטורפת שעברה על לסטר סיטי ואוהדיה ב-24 החודשים האחרונים, נראה שהשנה הם ישמחו לקבל קצת שקט. עונת הפוסט-אליפות התחילה עם קמפיין מבטיח בליגת האלופות, אבל במהרה הגיע התרסקות בליגה אל מאבקי ירידה שהביאה את השועלים לקבל החלטה לא פופולרית ולפטר את קלאודיו ראניירי. במשך כמה שבועות הם הפכו לאויבי הציבור, הכדורגל והרומנטיקה, עד שהתברר שמינויו של העוזר קרייג שייקספיר הציל להם את העונה והחזיר אותם למרכז הטבלה. מרכז הטבלה הוא גם האזור בו לסטר אמורה לשהות בעונה הקרובה. חלון ההעברות עד כה היה חיובי מאוד עם כמה רכישות מסקרנות, בראשן איהנאצ'ו, ילד הפלא הניגרי שהתקשה לתפוס את מקומו במנצ'סטר סיטי. מנגד, כרגע אף אחד משמעותי עוד לא עזב, למרות השמועות על מעברו של ריאד מאחרז לרומא. אם חדר ההלבשה יהיה שקט ומאוחד סביב שייקספיר, ואם ג'יימי וארדי ימשיך להבקיע בכמויות נאות, לסטר בהחלט יכולה להגיע להישגים שעד לפני שנתיים היו נחשבים יפים עבור המועדון הזה.
אופטימי: להיות-שייקספיר מוביל את הקבוצה למקום התשיעי.
פסימי: או לא להיות-שייקספיר מפוטר ולסטר מסיימת במקום ה-16 ומבינה שהשאריות מעונת האליפות מיצו את עצמן והגיע הזמן לחתוך.
רגע השיא ב-25 שנות פרמיירליג: עונת 2015-16 כולה הייתה רגע שיא אחד מתמשך שעד היום קשה להאמין שאכן קרה, אבל אם צריך לבחור רגע מכונן אחד, הרי שזהו הניצחון 3-1 על מנצ'סטר סיטי באתיחד, היום שבו לסטר הפכה מסינדרלה שתפסה ריצה יפה ותכף תחזור לגודלה הטבעי, לקבוצה שכולם מבינים שהיא בדרך לאליפות היסטורית.

http://akacdn.transfermarkt.de/images/wappen/normal/512.Xxx?lm=1407564001
סטוק סיטי

מנג'ר: מארק יוז
מיקום בעונה שעברה: 13
באו: דארן פלטצ'ר (ווסט ברומיץ'), קורט זומה (הושאל מצ'לסי), ג'וש טיימון (האל), ג'ו ברסיק (ווימבלדון), טרה פמברטון (בלקבורן), אריק-מקסים צ'ופו-מוטינג (שאלקה).
הלכו: מרקו ארנאוטוביץ' (ווסטהאם), גלן ווילאן (אסטון וילה), ג'ונתן וולטרס (ברנלי), פיל בארדסלי (ברנלי), דניאל באכמן (ווטפורד), שיי גיבן (שוחרר), ג'ורג' וורינג (טרנמיר).
מה צפוי? אחרי שלוש שנים רצופות במקום התשיעי, בעונה שעברה מארק יוז הוביל את סטוק למקום ה-13 בלבד. זה היה המקום אליו הגיע טוני פוליס בעונתו האחרונה, שלאחריה החליטה הנהלת המועדון שהוא מיצה את עצמו. גם עם יוז מתחילה להיווצר תחושה דומה, אם כי הוא מקבל צ'אנס לעונה נוספת. לא רק המיקום היה מאכזב-בניגוד להרגליה, סטוק קרסה כמעט בכל מפגש מול הגדולות וחטפה לא פחות משבע רביעיות לאורך העונה. גם חלון ההעברות לא מוסיף אופטימיות. מרקו ארנאוטוביץ', שאמנם לא הצטיין ביציבות אבל היה השחקן המוכשר והאטרקטיבי ביותר בקבוצה, נמכר לווסטהאם, לצד שורת האירים הותיקים של הקבוצה שעזבה והותירה את סטיבן איירלנד כנציג בודד. מנגד, בין השחקנים שהגיעו קשה למצוא שמות אטרקטיביים. זומה היה בלם מבטיח בצ'לסי לפני הפציעה ואם יצליח להשתקם ודאי יתרום רבות להגנה הבעייתית, ופלטצ'ר הותיק יביא ניסיון, אבל לא נרכש אף שחקן התקפי שימלא את החלל שהותיר ארנאוטוביץ'. האם משמעות הדבר שבעונת העשור שלה בפרמיירליג, סטוק חוזרת לשורשיה-קבוצה קשוחה ולא אטרקטיבית שתהיה המוקש של הגדולות?
אופטימי: חוזרים להיות קבוצה יציבה ומשעממת, מקום 11. זומה חוזר בסיום העונה היישר למעמד של שחקן הרכב בצלסי.
פסימי: ההגנה ממשיכה להיות מחוררת, ההתקפה נפגעת משמעותית מחסרונו של האוסטרי המשוגע, וסטוק מפלרטטת עם הקו האדום ומסיימת במקום ה-16.
רגע השיא ב-25 שנות פרמיירליג: ה-1 בנובמבר 2008 היה היום שהגדיר את מורשת סטוק סיטי בפרמיירליג: הניצחון 2-1 על ארסנל בבבריטניה סטאדיום, שהכיר לעולם את החוצים הארוכים של רורי דילאפ, את הקהל הרועש ואת מסורת הניצחונות על הגדולות, וכן פתח את יריבות הקאלט של הקבוצה עם ארסן ונגר.

http://www.transfermarkt.com/images/wappen/normquad/873.Xxx
קריסטל פאלאס

מנג'ר: פרנק דה בור
מיקום בעונה שעברה: 14
באו: רידוולד (אייאקס), לופטוס-צ'יק (הושאל מצ'לסי)
הלכו: מנדנדה (מארסיי), פרייזר קמפבל, מת'יו פלאמיני וג'ו לדלי (שוחררו)
מה צפוי? הוא אמנם נכשל באינטר, אבל לדה בור יש רפרטואר לא רע בכלל מימיו באייאקס והוא נתפש כמאמן מודרני ופרוגרסיבי, כך שפאלאס צפויה להיות קבוצה מעניינת בעונה הקרובה. כבר במשחקי קדם העונה, ניכר שדה בור מבצע מספר שינויים לא שגרתיים כמו העברתו של פאנצ'און למרכז הקישור, השימוש בלופטוס-צ'יק הצעיר במספר עמדות ועוד. בניגוד למינויו באינטר, הפעם להולנדי היה קיץ שלם להכין את הקבוצה והוא יקווה שזה יעזור לו באנגליה. אין פעילות ענפה בגזרת הרכש, אך מסתבר שהוא מאוד רצה את לופטוס-צ'יק ורואה בו בורג מרכזי, ולצד זאת ההחתה של רידוולד עשויה להתברר כהברקה. סביר להניח שבשבועות קרובים הקבוצה תחתים עוד 2-3 שחקנים, אך גם עכשיו, כשמסתכלים על הסגל של פאלאס, הוא אכן ראוי לקבוצה ששואפת להגיע לחלק העליון בטבלה. אחרי עונת הפריצה של זאהה, פאלאס תקווה שהמומנטום יימשך ושהכשרון ההתקפי שלה ייקח אותה רחוק.
אופטימי: מאבק על כרטיס לליגת האירופית אחרי שדה בור מצליח להטמיע את שיטת הטוטאל פוטבול שלו בדרום לונדון.
פסימי: מאבק על הישארות בליגה אחרי שדה בור נכשל בניסיון שלו להטמיע את שיטת הטוטאל פוטבול שלו בדרום לונדון.
רגע השיא ב-25 שנות פרמיירליג: הבעיטה שאוהד פאלאס קיבל מקאנטונה ב1995? וברצינות, פאלאס בילתה את רוב זמנה בצ'מפיונשיפ/דיביז'ן 1, וכשהיא כן הגיעה לפרמייר ליג היא מיד ירדה. זה השתנה לאחר העלייה ב2013, כך שאפשר לראות בשנים האחרונות רגע שיא אחד גדול.

https://tmssl.akamaized.net//images/wappen/normal/2288.Xxx?lm=1472243738

סוונזי

מנג'ר: פול קלמנט
מיקום בעונה שעברה: 15
באו: ארווין מולדר (הירנביין), תמי אברהם (צ'לסי), רוקה מסה (לאס פלמאס).
הלכו: גרהרד טרמל (שוחרר), בפטימבי גומיס (גלאטאסריי), בורחה באסטון (מאלגה), ג'ורדי אמאט (ריאל בטיס), ג'ק קורק (ברנלי).
מה צפוי? הברבורים היו בסכנת ירידה קריטית כשפיטרו את בוב בראדלי בתחילת השנה האזרחית ומינו את פול קלמנט במקומו. המנג'ר החדש הוביל התאוששות מרשימה, ועם רצף של ארבעה נצחונות בחמשת המחזורים האחרונים, סוונזי שרדה בליגה כנגד התחזיות בינואר. קשה להאמין שבעונה הקרובה המטרה שלהם תהיה שונה, לפחות על פי הנעשה בחלון ההעברות. שחרורם של שחקני סגל כבאסטון, אמאט וקורק עלול להותיר סגל קצר, אבל החשש האמיתי הוא לאבד את שני השחקנים החשובים של הקבוצה, גילפי סיגורדסון ופרננדו יורנטה. האיסלנדי, ללא ספק המנוע של הוולשים מאז שחזר לפני שלוש שנים אחרי תקופה קצרה ולא מוצלחת בטוטנהאם, מקושר בסכום עתק של כ-50 מ' פאונד לאברטון, ועשוי להשלים את ההעברה שלו עד פתיחת העונה. גם יורנטה, שכבש שערים חשובים בחצי השנה האחרונה, קושר למעבר למועדונים אחרים. קלמנט יוכל להשקיע את הכסף שיקבל לפחות מהמכירה של גילפי, אבל בשלב זה ברור שכל שחקן שסוונזי מסוגלת להביא יהיה הימור גדול.
אופטימי: התחליף של סיגורדסון פוגע בול, סוונזי צוחקת בדרך אל הבנק ומסיימת במקום ה-13, מעל אברטון ושחקן ה-50 מ' פאונד הנוצץ שלה.
פסימי: הנר של סוונזי, מועדון קטן מעיר קטנה בויילס, כבה. אחרי שבע עונות בפרמיירליג, המועדון שהכיר לנו את ברנדן רודג'רס, מיצ'ו ואשלי וויליאמס, חוזר לצ'מפיונשיפ.
רגע השיא ב-25 שנות פרמיירליג: ערב פתיחת עונת 2012/13, סימני שאלה רבים ריחפו מול המועדון הוולשי. אחרי עזיבתו של ברנדן רודג'רס לליברפול, רבים תהו האם המועדון הסימפטי יצליח להתקרב אי פעם להצלחה שלו מעונת הבכורה - מקום 11. עם מיכאל לאודרופ על הקווים, ורכש של 2 מ' פאונד שאז עוד קראו לו בשמו המלא מיגל מיצ'ו - ושנה אח"כ היו מוכנים לשלם עליו פי 10 - סוונזי פירקה את QPR עם חמישיה, בדרך לעונה שבה סיימה במקום התשיעי וזכתה בגביע הליגה.

http://akacdn.transfermarkt.de/images/wappen/normal/1132.Xxx?lm=1407564411​

ברנלי

מנג'ר: שון דייץ'
מיקום בעונה שעברה: 16
באו: ג'ונתן וולטרס (סטוק), פיל בארדסלי (סטוק), ג'ק קורק (סוונסי), צ'רלי טיילור (לידס).
הלכו: ג'ואי בארטון (הושעה מכדורגל), מייקל קין (אברטון), אנדרה גריי (ווטפורד), פול רובינסון (פרש), מייקל קייטלי (סאות'אנד), ג'ורג' בויד (שפילד וונדסדיי), רוברן הנינגס (דיסלדורף), טנדאי דאריקווה (נוטינגהאם פורסט), ג'ורג' גרין (שוחרר).
מה צפוי? ברנלי ממשיכה להיות קבוצה שכאילו הוקפאה משנות התשעים המוקדמות והוחדרה לעידן ההשטאג הנוכחי בפרמיירליג. קבוצה ש-90% מהסגל שלה, כולל המנג'ר, מורכב מבריטים ואירים, וגם הזרים המעטים הם ממדינות קרובות סגנונית כגון נורבגיה, בלגיה, איסלנד וקנדה. קבוצה עם מגרש קטן וביתי, שהצליחה לעקוץ כמה מקבוצות הגדולות בעונה שעברה, כולל המשחק הבלתי נשכח בו ניצחה 2-0 את ליברפול עם 19 אחוזי החזקה בכדור בלבד. אחרי שלראשונה אי פעם הצליחה להישאר בפרמיירליג, ברנלי מכרה בסכום מכובד את נציגה בנבחרת אנגליה, הבלם מייקל קין, כשוולטרס ובארדסלי הותיקים מסטוק ימלאו את מקומו בהגנה. גם החלוץ אנדרה גריי, שקרע רשתות בצ'מפיונשיפ ופחות הצליח בפרמיירליג, נמכר לווטפורד בסכום נאה. ג'ק קורק הוא שחקן עם ניסיון רב בפרמיירליג בסאות'המפטון ובסוונסי, וצ'רלי טיילור הוא מגן מוכשר מלידס שינסה לעשות את קפיצת המדרגה לפרמיירליג. גם העונה הקלארטס הם בין המועמדות העיקריות לירידה, אבל אפשר להיות בטוחים שהם יילחמו בשיניים ויעשו חיים קשים לכל יריבה.
אופטימי: עונה דומה לעונה הקודמת תתקבל בברכה.
פסימי: מסתבר שמייקל קין הוא ההבדל בין הגנה יציבה שיכולה להישאר בליגה להגנה חלשה שתרד לצ'מפיונשיפ.
רגע השיא ב-25 שנות פרמיירליג: עונת הבכורה של ברנלי בליגה (2009/10) אמנם נגמרה בעריקה של המנג'ר אואן קויל ליריבה האזורית בולטון ובירידה, אבל אף אחד בטרף מור לא ישכח את משחק הבית הראשון-הניצחון ההיסטורי 1-0 על מנצ'סטר יונייטד משער של רובי בלייק.

http://akacdn.transfermarkt.de/images/wappen/normal/1010.Xxx?lm=1407653794
ווטפורד

מנג'ר: מרקו סילבה
מיקום בעונה שעברה: 17
באו: אנדרה גריי (ברנלי), ריצ'רליסון (פלומינסה), קלברלי (אברטון), וויל יוז (דרבי), צ'לובה (צ'לסי), קיקו פמניה (העברה חופשית), דניאל באכמן (העברה חופשית)
הלכו: סוון קומס (אנדרלכט), סטיבן ברגהויס (פיינורד), אוצ'ה אגבו (לייז'), מאריו סוארז (זיצ'נג), ניאנג וזוניגה (סיימו את השאלתם)
מה צפוי? אין הרבה קבוצות שמחליפות שחקנים כמו גרביים בקצב שבו ווטפורד עושה את זה. ולא רק שחקנים, אחרי עונה מוצלחת למדי בהנהגתו של קיקה סאנצ'ז פלורז, הוחלט לפטרו ולמנות את מצארי כיורשו. המהלך, בדיעבד (ורבים צפו שזה מה שיקרה), התברר כטעות קולוסואלית והקבוצה כמעט מצאה את עצמה מחוץ לטופ-פלייט. לשמחתה, היא לא רק שרדה, אלא הצליחה למנות את מרקוס סילבה המבוקש, שהגיעה להאל סיטי בעונה החולפת והצליח להפיח בה מעט חיים, אם כי לא מספיק כדי להציל את הקבוצה. הציפיות כעת גבוהות, במיוחד לנוכח המוניטין שסילבה צבר לעצמו, אך גם בגלל הרכש הלא צנוע בכלל שההנהלה סיפקה לו. מנגד, הסגל עדיין מבולגן ולוקה בחסר, כך שישנה תלות רבה ב(1) יכולות האימון של סילבה, (2) במספרים שאנדרה גריי ירשום ו(3) בקישור הכל-אנגלי שנבנה לו בפרברי לונדון. איפשהו בין המקומות 12-16 נשמע לי סביר, אבל אולי סילבה יפתיע אותנו.
אופטימי: סילבה עושה את שלו ומוביל את הקבוצה לחלק העליון של הטבלה, תוך שהוא משתיק את הפרשנים הבריטים השונים שחשבו שאין לו מה לחפש בליגה כשמאמנים (דינוזאורים) בריטים אחרים רק מחכים למשרות שיתפנו.
פסימי: החודשים האחרונים בהאל יתבררו כבלוף וסילבה, בדומה למצארי, לא יצליח לרומם את הקבוצה.
רגע השיא ב-25 שנות פרמיירליג: זה אמנם לא בפרמייר ליג, אבל אחד מרגעי השיא של ווטפורד היה במשחק חצי הגמר של הפלייאוף בשנת 2013, בו לסטר החמיצה פנדל בשניות האחרונות של המשחק רק כדי לראות את טריני מבקיע שער ניצחון הסטורי מן העבר השני בהתקפה מתפרצת מהסרטים.

https://tmssl.akamaized.net//images/wappen/normal/762.Xxx?lm=1472921161

ניוקאסל יונייטד

מנג'ר: רפא בניטז
מיקום בעונה שעברה: 1 בצמ'פיונשיפ
באו: כריסטיאן אטסו (צ'לסי), פלוריאן לז'ואן (אייבר), סטפן אוקונור (ארסנל), ג'וזף יארני (אברטון), ג'ייקוב מרפי (נוריץ'), חאבי מנקיו (אתלטיקו מדריד), מיקל מרינו (דורטמונד).
הלכו: פלורין תאובין (מארסיי), קווין אמבאבו (יאנג בויז), ורנון אניטה (לידס), יוהן גופראן (גוצטפספור), האריס ווקצ'יץ (טוונטה), מאץ סלס (אנדרלכט), לואיס גיבסון (אברטון).
מה צפוי? קיץ לא פשוט עבר על רפא בניטז, שהחזיר את המגפייז לפרמיירליג אחרי עונת העדרות אחת. המנג'ר הספרדי, שלא הצליח להשאיר את הקבוצה בליגה בסוף עונת 2015/16, הפתיע רבים כשבחר להישאר בצפון מזרח אנגליה ולאמן את הקבוצה בצ'מפיונשיפ. התקווה כנראה הייתה שאחרי שיחזור לליגה הראשונה, יזכה לגיבוי מהבעלים, וביחד עם בסיס האוהדים הנהדר והאיצטדיון הביתי, ניוקאסל תוכל לחזור להיות קבוצה שמסיימת באופן קבוע בעשיריה הראשונה. אלא שלקראת חודש אוגוסט די ברור שהתקוות של בניטז ואוהדי ניוקאסל לא קרובות להתגשם, ומאבקי הכוח בין הבעלים מייק אשלי, לבין המנג'ר, לא פסחו גם על המנג'ר הכי מעוטר שאימן את ניוקאסל בתקופתו. הרכש שבניטז קיבל עד כה צנוע למדי, כשהשמות הבולטים הם חאבי מאנקיו (אקס ליברפול), וג'ייקוב מרפי הקיצוני מנוריץ'. ההרכב הפותח של ניוקאסל, עם שמות מוכרים כג'ונג'ו שלבי, דוויט גייל, איוזה פרז והשוער רוב אליוט, לא נראה חזק מזה שהיה לקבוצה לפני שנתיים, כשירדה ליגה.
גם אם בניטז בסופו של דבר לא יממש את איומיו בהתפטרות, קשה לראות את ניוקאסל מסיימת הרבה מעל לקו האדום.
אופטימי: בניטז נשאר בתפקיד, הקבוצה מסיימת במקום ה-15, מייקל אשלי מוכר את הקבוצה לסינים: שניים מהשלושה ישמחו את אוהדי ניוקאסל.
פסימי: בניטז מתפטר, ניוקאסל צוללת בחזרה לצ'מפיונשיפ ומחליפה שם את סנדרלנד, שחוזרת לליגה העליונה.
רגע השיא ב-25 שנות פרמיירליג: 20 באוקטובר 1996, ניוקאסל מגישה את הנקמה שלה למנצ'סטר יונייטד, שזכתה באליפות בשנה החולפת, עם חמישיה פנטסטית. "עוד יום בהיסטוריה" של השדים האדומים, אבל אחד הימים הגדולים בהיסטוריה המודרנית של ניוקאסל. דארן פיקוק, לס פרדיננד ואלן שירר עלו על לוח התוצאות, אבל שני השערים של דויד ז'ינולה ופיליפ אלבר יזכרו גם ב-25 השנים הבאות.

https://tmssl.akamaized.net//images/wappen/head/1237.Xxx?lm=1492718902​

ברייטון אנד הוב אלביון

מנג'ר: כריס יוטון
מיקום בעונה שעברה: 2 בצ'מפיונשיפ
באו: פסקאל גרוס (אינגולשטאדט), מת'יו ראיין (ולנסיה), מרקוס סאטנר (אינגולשטאדט), דייבי פופר (פ.ס.וו איינדהובן), אלש מאטז'ו (ויקטוריה פלזן), איזי בראון (הושאל מצ'לסי).
הלכו: רוב האנט (אולדהאם), אלוויס מאנו (גנצ'לרבירלג'י), דיוויד סטוקדייל (ברמינגהאם סיטי), כריס או'גריידי (צ'סטרפילד), וגארד פורן (מולדה).
מה צפוי? אם תשאלו את האדם ברחוב על העיר ברייטון, הוא יגיד לכם שזו עיר של חופים, חופשות קיץ, ומחזות משעממים של ניל סיימון. אני אומר: ברייטון-עיר של כדורגל! ברייטון לא הייתה בפרמיירליג מעולם. למעשה, היא לא הייתה בליגה הבכירה מאז 1983. זו גם השנה בה הופיעה בגמר הגביע האנגלי וכמעט ניצחה את מנצ'סטר יונייטד, אבל לבסוף הובסה בגמר החוזר. והנה, אחרי כמה שנים של כמעט, השחפים הצליחו לעשות את זה בעונה האחרונה. לקבוצה אמנם אין ניסיון פרמיירליג, אבל למנג'ר שלה יש-זהו כריס יוטון שאימן את נוריץ', העונה הראשונה שלו הייתה יפה אבל בשנייה פוטר מעט לפני סוף העונה שהסתיימה בירידה. גם בסגל נמצא כמה שמות מוכרים-סטיב סידוול, ליאם רוסניור וגם קזנגה לואה לואה, אחיו של לומאנו האגדי. אבל השחקן הבולט הוא ללא ספק אנתוני נוקארט הצרפתי, שחקן העונה בצ'מפיונשיפ שמעמדת הקישור כבש בעונה האחרונה 15 שערים. בברייטון כמובן משחקים גם תומר חמד ובירם כיאל, הישראלים הראשונים בפרמיירליג מאז שיוסי בניון ירד מהבמה ב-2013. ברייטון היא אנדרדוג, אבל מסע הרכש שלה היה מעניין והיא תקווה להפתיע את כולם. שימו לב גם לחזרתה של היריבות המוזרה עם קריסטל פאלאס.
אופטימי: יחד עם סאות'המפטון ובורנמות', דרום אנגליה הופך לאזור של כדורגל אטרקטיבי וקבוצות מצליחות.
פסימי: יחד עם סאות'המפטון ובורנמות', דרום אנגליה הופך לאזור של כדורגל אטרקטיבי וקבוצות מצליחות חוץ מברייטון.
רגע השיא ב-25 שנות פרמיירליג: אהממממ...ברייטון לא הייתה בפרמיירליג ב-25 שנותיה, ולכן השאלה מיותרת. נאחל לשחפים שבחגיגות היובל יהיו להם רגעים רבים ויפים להיזכר בהם.

https://tmssl.akamaized.net//images/wappen/head/1110.Xxx?lm=1458928331
האדרספילד טאון

מנג'ר: דיוויד ואגנר
מיקום בעונה שעברה: 5 בצ'מפיונשיפ, עלתה דרך הפלייאוף
באו: קייסי פאלמר (מושאל מצ'לסי), ג'ונאס לוסי (מושאל ממיינץ), תום אינס (דרבי קאונטי), סטיב מונייה (מונפלייה), אליאס קאצ'ונגה (אינגולשטאדט), לורן דפורטייר (פורטו), ארון מוי (מנצ'סטר סיטי), סקוט מאלון (פולהאם), מתיאס יורגנסן (קופנהאגן), דני וויליאמס (רדינג).
הלכו: קייל דמפסי (פליטווד טאון), פלו בוז'אי (שוחרר), ג'ו מרפי (ברי), הארי באן (ברי), מארק האדסון (פרש).
מה צפוי? האדרספילד טאון הייתה אימפריה של ממש בשנות ה-20, עם שלוש אליפויות רצופות וגביע, בהדרכתו של הרברט צ'פמן האגדי שהמשיך לאחר מכן לארסנל. בתשעים השנים האחרונות, לעומת זאת, לקבוצה מיורקשייר הלך קצת פחות טוב, ומאז 1972 היא לא הייתה בליגה הבכירה. והנה, בעונה שעברה הטריירס הפתיעו את כולם והצליחו לעלות, אחרי גמר פלייאוף משמים בוומבלי וניצחון בפנדלים על רדינג. אדריכל העלייה הוא המנג'ר הגרמני דיוויד ואגנר (ששיחק דווקא בנבחרת ארה"ב), שעבד תחת יורגן קלופ כמאמן המילואים של בורוסיה דורטמונד. כפי שניתן לראות לעיל, בהאדרספילד התעשתו מהר אחרי החגיגות, פתחו את הארנק ויצאו למסע רכש נרחב. שתי הרכישות המרכזיות הן של החלוץ מבנין, מונייה, שבעונה שעברה כבש 14 שערים בליגה הצרפתית, ותום אינס, שכבר לא מעט שנים הוא מכוכבי הצ'מפיונשיפ אבל טרם הוכיח את עצמו בפרמיירליג וכעת מקבל הזדמנות. בנוסף, האדרספילד רכשה באופן קבוע את מי שבעונה שעברה היה מושאל והיה מגיבורי העלייה-קאצ'ונגה הקונגולזי-גרמני. אזור יורקשייר הוא אולי הטרגי ביותר בתולדות הפרמיירליג-לידס והאל, בראדפורד ובארנסלי והקבוצות משפילד-כולם חוו ירידות עצובות, חלקן יותר מפעם אחת. האם דווקא האדרספילד תהיה הקבוצה שתבסס את האזור בפרמיירליג?
אופטימי: האדרספילד מתבססת כגרסה משודרגת של בורנמות'-קבוצה קטנה עם כדורגל מודרני ותוצאות מצוינות.
פסימי: האדרספילד מתבססת כגרסה משונמכת של האל סיטי-כדורגל אפור וירידת ליגה.
רגע השיא ב-25 שנות פרמיירליג: ע"ע ברייטון.

​

 

זה רק אני, או שאחד מפפ/מוריניו ככל הנראה יפוטר בסוף העונה? אלא אם שתי הקבוצות ילכו ראש בראש עד הסוף כמובן. אז לשניהם תהיה לגיטימציה להמשיך לעוד עונה.

 

לחלוטין מסכים עם השורה התחתונה. בכלל, הגיע הזמן שתחילת העונה וסוף חלון ההעברות יסונכרנו.