התפתחויות בפורום - דור פורש כנפיים

יכולתי לחכות עוד כמה ימים, אולי שבוע, להודעה ה-15,000(הוותיקים שבינינו זוכרים את המסורת הישנה, העתיקה והטובה על פתיחת דיון כשמשתמש מגיע ל-10,000 הודעות) - אבל זה הזמן. אני סוגר כבר עשור שלם באייסוקר, הצטרפתי באוקטובר 2005. פעם היו מפגשים בהוד השרון והיה כיף. משחקים כדורגל, מסיימים עם שווארמה(אני לא - אני אוכל 'בריא', אני 'בחיטוב', כמו שהיו צוחקים עליי). הרבה דברים השתנו מאז - בר-מצווה, ריאל מדריד הנכה של לושמבורגו, תיכון, פרו-אבולושיין צמח במקום פיפה, דאבל ענק, ראול עזב, צבא, קורס חד"כ, הלה-דסימה, ועכשיו הלימודים. ביום ראשון שעבר התחלתי לימודים לתואר בתקשורת במכללה למנהל, וכנראה ששבוע אחד כבר נתן את אותותיו(ציניות). כתבה שלי על ראול, השחקן הנערץ עליי ביותר, לרגל הפרישה ממשחק ושברון הלב שלי - עלתה לאתר, ואני מקווה שזו רק יריית הפתיחה.

כמה פרטים עליי למי שלא מכיר - דור רומנו, אוטוטו בן 23, גר בת"א. תעודת זהות - סתם. אוהד ריאל מדריד 'שרוף', ואוהד גם הפועל ת"א בכדורגל, מחלה חשוכת מרפא הייתי אומר. מנהל את האתר של ריאל מדריד בישראל - שווה כניסה. התחלתי ללמוד תקשורת ביום ראשון הקודם, ה-18.10 הוא ה-1 בספטמבר החדש. השאיפה היא להגיע לטלוויזיה איכשהו, יודע ש'לא חייבים את התואר', ועדיין, זה יפתח לי אפיקים אחרים.

https://scontent-lhr3-1.xx.fbcdn.net/hphotos-xpf1/v/t1.0-9/1935634_1033689818768_5409816_n.Xxx?oh=457647bd8716d85a41f3476e852cac0d&oe=56B795A9

כמאמר הקלישאה, Asoccer שימש כמו הבית השני שלי. איך אמרו לי פעם? אין כמו לסיים את הערב על המחשב ולדבר על כדורגל. תמיד חיפשתי מעבר לדיונים הפשטניים עם החברה בשכונה. הייתי בהלם כשראיתי עד כמה יש עוד אנשים טוטאליים כמוני שחולים על הקבוצה שלהם ברמות מטורפות והמצב-רוח שלהם מושפע במידה ניכרת ממה שה-11 שלהם עושים על כר הדשא. הופתעתי מרמת הידע השופעת של כמה וכמה כותבים, ולא רק על הקבוצות הגדולות כי זו לא חוכמה. אחרי שהייתי עד לשער של ראמוס בגמר בליסבון, הגול שהביא את הדסימה וגרם לי לבכות כמו ילד(הייתי בגמר!!!) - החיידק 'רק החריף', בניגוד למה שכתבתי. כדורגל הוא דת, 24/7, אי-אפשר להתנתק. וכתיבה על כדורגל זו אהבה, זה עוזר לפרוק. השנה כתבתי פרויקט על פתיחת הליגה הספרדית ואני אפילו 'שולט בחומר' יותר משנים עברו. כל קבוצה מעניינת. ללאס-פלמאס יש את ואלרון. בטיס התחזקה עם חואקין. ריאל סוסיאדד - משהו תמיד מונע ממנה לפרוץ. אייבר בכלל התחילה את העונה שעברה נהדר ונשארה בליגה בסופו של דבר רק בגלל הפיאסקו הכלכלי של אלצ'ה.

יש כאלה שמכירים אותי יותר לעומק, כמה מהכותבים כאן הפכו ממש לחברים טובים שלי. אני בן-אדם טוטאלי, פרפקציוניזם כזה. אם לא ברור לי למה השחקן של סלטה ויגו פתח בהרכב בשבוע שעבר והפעם הוא לא בסגל - אני מסוגל לשרוף גם חצי שעה כדי לברר. תמיד השתדלתי לכתוב פריוואים עשירים שיש בהם הכל, הרבה מעבר ל-2-3 שורות בספורט 5 ואחרים - המומנטום של היריבה, הציטוטים, הסטט', ההרכבים, הפיקנטריה מסביב ועוד. אני לא יודע מה-זה 'חצי כוח'. למנהל מוניתי לפני 8 שנים, עבר זמן רב. אפילו נבחרתי פעם לכותב המצטיין. בספרדי כמובן ניהלתי, בישראלי כתבתי המון אבל השתדלתי לקחת על עצמי גם את דיוני ליגת האלופות וגם כל הליגות מרתקות אותי בגדול, אם כי בפריימרליג למשל וגם בסרייה A או הבונדסליגה - הידע שלי מעט מוגבל יותר. ועכשיו די לטפוח לעצמי על השכם.

מידי פעם סדר העדיפויות היה לא משהו, והיו ויתורים. אני מאמן כושר במקצוע שלי. בקיץ שילבתי בין עבודה בקייטנה(מתחיל ב-7 וחצי) לבין משמרות ערב במכון, אימונים אישיים והאימונים שלי. הייתי קם ב-05:20, מגיב קצת בפורום ומעדכן, מתאמן, חוזר, נח כמה דקות, יוצא לעבודה. הייתה לי שעה פנויה ביום בצהריים בין-לבין ובמקום לנוח 'ביליתי אותה כאן'. כל-כך רציתי לכתוב, להשקיע, לקרוא וללמוד מאחרים. זה שיחרר אותי, הזמן טס בלי לשים לב, זה הכיף שלי, זו האהבה שלי. ועכשיו זה לא המצב. הלימודים בתואר רציניים, 4 ימים בשבוע. היו כאלה שהתחברו אליי יותר, חלק אמרו שאני אובייקטיבי, חלק אמרו שלא, זה בסדר. על דבר אחד אין עוררין - ההשקעה בפריווים והרצון לדון ברמה הגבוהה ביותר ולא ללכת עם הראש בקיר.

בקיצור: אני לא נעלם, כי התשוקה לכדורגל תמיד תישאר, אבל הנוכחות שלי כאן תצטמצם במידה ניכרת, בעיקר בסופי שבוע. אני אהיה טרמפיסט ואגיח יותר לקראת אירועים גדולים - הדרבי בשבת למשל, הסופר-קלאסיקו בחודש הבא ועוד ועוד. הפורום הספרדי מחפש יורש. זהו, אולי זה פלצני לפתוח דיון על עצמי, סוג של מעין 'דיון פרידה', אבל לא נורא, מקסימום תתעלמו מזה. אוהב את כולם בכל-מקרה.

 

בהצלחה דור, אני בטוח וחסר לך שלא נמשיך לראות אותך פה כמעט כרגיל... סומך עליך שתמצא את הזמן..

בהצלחה!!