קרדיט לכותרת הגאונית ב-'ידיעות אחרונות' בכתבה מאתמול. אחרי ניסיון באיטליה, ה-VAR היה השינוי הגדול במונדיאל האחרון במטרה לצמצם את טעויות השיפוט לאפס. בקלאסיקו הגדול בספרד, השופט הציץ במסך וראה את ואראן מבצע פנדל ברור, ואולי חשש לשרוק בהתחלה אבל אחרי שלב ההוכחות - העניק לבארסה את הפנדל שהגיע לה וסוארס כבש בדרך ל-2:0. בליגה האנגלית החליטו עדיין לא להשתמש ולנהוג בשמרנות מסוימת, אבל אחרי חצי שנה פלוס-מינוס בליגות הגדולות, זמן טוב לסיכום ביניים: לא מעט כוכבים יצאו נגד העניין. לוקה מודריץ' למשל, לואיס סוארס, וגם ראול דה-תומאס מראיו וייקאנו שביטא היטב את התחושות. ה-VAR גזל ממנו כמה גולים אבל גם אישר לו שניים מאוחרים, מצד שני הוא אמר וביטא את תחושותיי ואולי גם של רבים אחרים: זה נורא, כי כשאתה כובש שער אתה חוגג את הגול עם פחד, אתה עצור. לדעתי זה לא עוזר לאף אחד. זה לא טוב לכדורגל. השופטים טועים בכל-מקרה, גם עכשיו, עם התמיכה הטכנית כביכול”. שאלת מיליון הדולר: איך אפשר לייעל את העניין הזה מבחינת המהירות, האחדות של השופטים ועוד ועוד, והאם הגיוני לאפשר לליגה בכירה כמו הפריימרליג להחליט לדחות את אימוץ הרעיון? ומעבר לזה: דעתכם האישית. התורה שלי: יוצא ה-VAR לאלתר. הרגע הכי מרגש בכדורגל עבור השחקן ועבור האוהד הוא רגע הבקעת השער. אתה לא יכול לקפוץ בלב שלם כי אתה מפחד שיפסלו את הגול, ומעבר לזה המשחק מתארך ועדיין יש טעויות.
בעיניי ה-VAR בהחלט אמורה לעזור למשחק. כולם רוצים יותר צדק, אבל מהניסיון שלי בהולנד העונה יש גם המון חילוקי דעות קשים. אגיד במפורשות שהשופטים ימשיכו ללכת עם הקבוצות הגדולות. יש תמיד עבירות שאפשר להתווכח עליהן וחייבים להודות שאין היום שום שיטה שתתן מאה אחוז צדק. אוהדים ושחקנים צריכים להבין שתמיד ישארו רגעי מחלוקת, אבל יש פה ניסיון אמיתי לצמצם אותם.
הבסיס לספורט מקצועני, לפני רגש וכל הדברים הללו - זה בראש ובראשונה הוגנות, ובגלל זה גם במשחק זניח של ליגה ג' יש שופט וקוונים(?). לענף ספורט שמעדיף "רגש" ע"פ הוגנות אין זכות קיום. אם בגמר ליגת אלופות קבוצה כמו לסטר תבקיע גול מנבדל נגד ריאל מדריד, מה יהיה אז? הרי זכייה של לסטר תהיה הדבר הכי מרגש בעולם לעומת עוד זכייה של ריאל. ברור שדרושים מקצי שיפורים ומדובר בגרסא הפחות אידיאלית של הדברים אבל כל התחלה (שיכולה להתפרס גם על 5-6 שנים) היא קשה.
