אני בטוח שלכל אחד מכם יש חולצת כדורגל אחת שהוא לא ישכח. כזו שהתלהבתם מאוד שקיבלתם אותה. כזו שהשגתם בדרך מיוחדת. כזו שהייתם הולכים איתה למגרש עצמו והיא הייתה 'חולצת המזל' שלכם. (למרות הבדיחה שתמיד אלה עם החולצה של מסי - אין להם מושג בכדורגל). ראול הוא השחקן ש"בגללו" אני אוהד ריאל מדריד ובכלל חולה כדורגל. השחקן הנערץ עליי ביותר. "ראול הוא ריאל מדריד - וריאל מדריד היא ראול". היום הוא פרסם באינסטגרם את אוסף החולצות שהוא השיג מחבריו לקבוצה ויריביו לאורך השנים ולכן החלטתי להרים את הכפפה. מעבר לכך, בתקופה שאין כדורגל, מצאתי את עצמי הולך שוב עם חולצות השחקנים ככה בשביל התחושה. לרוץ איתה בטיילת ולנשק את הסמל. להרגיש בדימיון. https://scontent.fsdv1-2.fna.fbcdn.net/v/t1.0-9/s960x960/96248387_2570145096419822_2958099978557325312_o.Xxx?_nc_cat=109&_nc_sid=110474&_nc_ohc=j6UFXM6Xm1AAX8b5So7&_nc_ht=scontent.fsdv1-2.fna&_nc_tp=7&oh=94f169266d976d3c70334f53d0545468&oe=5ED7E0AF ********* אז אף אחד לא מושלם וחולצת הכדורגל הראשונה שלי הייתה של רונאלדו במדי אינטר, חולצה 'מזויפת.' בן דוד שלי שגדול ממני בחמש שנים קנה לי אותה בכמה לירות באיטליה. לא ממש ייחסתי לה חשיבות. רק אחרי כמה שנים נזפתי בו בצחוק - "איך לא הבאת לי כזו של ראול". קיבלתי חולצה של ראול, אחת כזו של נבחרת ספרד, עם חולצה מספר 10, אחד הילדים בכיתה ג' ראה שאני ממש אוהב אותו ו-ויתר לי עליה. טען שמכרו כאלה שם בסופר. אבל הפרט הסנטימנטלי ביותר עבורי הוא אחר. חולצת ליגת האלופות של ראול מעונת 2002/03 - הנה היא. חבר של אבא קנה לי אותה ליום הולדת 10. העונה המיוחדת הזו בה החולצה הייתה לבנה וכמעט "טהורה" ונקייה מספונסר לא מזיק. בתקופתו של ראול, כמובן, המספר '9' של הזכיות בליגת האלופות - לא התחלף. שיחקתי איתה בכל יום למרות שאני בכלל בלם. ויש גם פיקנטריה. ביום עזיבתו של ראול, כשכינס מסיבת עיתונאים ונפרד בדמעות בקיץ 2010 - הלכתי לשחק כדורגל. לא היה לי ספק איזו חולצה אלבש. ואז, קטע - לקראת גיל 18 היא כבר לא עלתה עליי. זה כאילו קרה ברגע אחד. תם פרק, תרתי משמע.
