http://www.asoccer.co.il/logo/soaa.Xxx שלום לכם אנשי אייסוקר, היום, 30.4.08, נציין את יום השואה, היום שניזכר ב6 מיליון יהודים שנרצחו, ולא איתנו יותר. מחר, יתקיימו טקסים בכל בתי הספר בארץ ( אולי היו כאלה שהיום), והיום אם אני לא טועה תהיה צפירה. http://hafetzhaim.googlepages.com/holocaust.htm אנא, הביעו יום אחד בשנה, רגשות כלפי אלה שנרצחו בגלל שינאת חינם. 6 מיליון זה מספר רב, וזה כמעט כמו כל היהודים במדינת ישראל. בטוח יש לכם קרובי משפחה שחוו את המלחמה הזאת, וסיפרו לכם עליה. אז אתם בטח מבינים מה פירוש הדבר.
היום אין צפירה. מחר יש צפירה בבוקר.. יהי זכר הנופלים ברוך. נקודה רעה בהיסטוריה של העם היהודי, מי יתן ולא תהיה דומה לה שוב.
ובשאר הימים צריך לתלות פוסטרים של היטלר על הקירות? בכל יום אנחנו צריכים לזכור את מה שקרה לפני לא הרבה שנים מכמה סיבות: קודם כל, כדי לכבד את זכר הנספים. שנית, כדי לא לתת למקרה כזה להשנות. והכי חשוב, על מנת שנבין שמה שיש לנו פה זה לא מובן מאליו ולא תמיד היה ככה, צריך לשמור על המקום הזה. האמת שבפסח האחרון (לפני שבוע וחצי) הייתי בברגן-בלזן, איפה שסבתא שלי הייתה בשואה. ראיתי את התמונות הזוועתיות, את המצבות והאנדרטות שהוקמו שם ואת קברי האחים העצומים. לראות תל עפר שעליו כתוב "5000 גופות" זה די מזעזע. הקימו שם מוזיאון חדש ומאוד מעניין שמספר את הסיפור של המקום וגם את הסיפור המדהים של סבתי ועוד כמה מאות אנשים ("הרכבת האבודה", אם שמעתם על זה פעם) בצורה מפורטת וברורה. היה מרגש. יהי זכר הנספים ברוך.
כל יום צריך לזכור את השואה, בכל הזדמנות שיש ואפשר לקרוא על השואה ולדעת יותר צריך לעשות את זה. השואה זה דבר בלתי נפרד מהעם היהודי וזה דבר שלא יישכח אף פעם. אני לא אומר שאסור לשמוע מוזיקה ביום השואה , אסור להיפגש עם חברים סתם בצהריים או לראות משחק כדורגל שמשודר בטלוויזיה, אפרש לעשות את הדברים האלה כי זה סך הכל יום רגיל ולא יום של צום. אבל אם יש איזה טקס ליד הבית, או משודרת איזו תוכנית מעניינת על השואה בטלוויזיה ביום הזה, אפשר לראות וללמוד. דרך אגב לפני 63 שנים בדיוק (טוב פלוס כמה שעות) היטלר התאבד בבונקר שלו, ערב יום השואה יוצא באותו תאריך השנה.
לא אמרתי שתתלה פוסטרים של היטלר, אבל יש כאלה שזה לא כל כך מעניין אותם הנושא הזה, אז זה היה מכוון אליהם.
לפני קצת פחות מחודש הייתי בפולין, והיום, כבר מתחילתו, יש משהו כבד בגרון. החוויה העמוקה ומזעזעת שעוברים (או לפחות אני עברתי) בפולין מתעוררת במיוחד בימים כמו אלה. אחרי שאתה רואה את המקומות, שומע את סיפורי הזוועות שקרו בביתן שאתה עומד בו, ואחרי שאתה רואה את הקרימטוריומים באושוויץ, בירקנאו ומיידאנק, אתה לא יכול שלא להרגיש משהו בגרון עוד לפני שיום השואה בכלל התחיל. אין כמעט יום, מאז שחזרתי, שאני לא נזכר במיידאנק. לפי דעתי, המקום הכי מזעזע. את התמונות מהמסע ראיתי רק פעמיים-שלוש מאז שחזרנו בגלל שפשוט קשה לראות את זה עוד פעם. אם זה קשה לי, אני לא יודע איך אני אגיב מחר בצפירה. יהי זכרם ברוך.
אנחנו חיים במדינה שלאוהד ברסה יהיה יותר חשוב ללכת לראות את מסי מככב מאשר ללכת וללמוד קצת מה העם שלך עבר בפולין ובאירופה. מה אכפת להם? העיקר שהם יושבים עם הג'ינס היפה, עם החולצה המכופתרת והמזגן דולק ועל המחשב משחקים בקאונטר סטרייק, מה צריך להיות להם אכפת מהעם שלך ומההיסטוריה שלך? כמה לחשוב על כמה אנשים מתו עד שהגעת לפה? גועל נפש של נוער. הנוער לאט לאט מוכר את הערכים שלו תמורת חולצות וכסף. אנחנו מאבדים לאט לאט את הניצולים והעניין עוד 30 שנה יהפך לבדיחה בקרב בני הנוער. עוד יום עצוב שלמחרת כבר מספרים בדיחות.
אני חייב להגיד שאני לא מסכים. שאומרים שואה ושמזכירים את השואה זה כן עושה משהו, ולכל אחד. יש כאלה שפחות יש כאלה שעוד יותר פחות, אבל זה כן נוגע. השואה לא הפכה לבדיחה בקרב הנוער וגם לא תהפוך. הנוער כן מכבד את השואה, ודווקא הנוער מאוד אמציונלי לגביה. לפחות ממה שאני יודע ומכיר.
http://www.tzahevet.co.il/images/small/candle.Xxx לזכר 6 המליונים. ג'ילבטרו סילבה, אולי בחברה שלך שגודלת על ערכים של ציונות וידע היסטורי(ואני רציני לחלוטין, לא ציני, אני יודע איך זה בחברה הדתית הלאומית) אין בדיחות כאלו, בחברה החילונית יש מלא שמתייחסים בציניות וזילזול לנושא, אפילו בארסיות יתר.
מה לעשות צ'אבי, אפילו סבתי יום אחרי זה מספרת בדיחות והיא הייתה באוושויץ. כמו שהיא אומרת, צריך לזכור, צריך לדעת מה קרה, אבל אסור שזה ימנע מאיתנו להמשיך הלאה.
צ'אבי, אני מסכים איתך בכך שהמצב על הפנים, אבל אני לא מסכים איתך שאתה מאשים את הנוער. הבעיה היא משרד החינוך- אותו אתה צריך להאשים. ואני לא מנקה את הנוער מאשמה ב-100%. גם הם צריכים להתייחס "קצת" יותר בכבוד לנושא.
לא רק הנוער לא מתייחס בכובד ראש לשואה. ש גם אנשים מבוגרים שאינם מייחסים משמעות מיוחדת ליום השואה. מבחינתם זה עוד יום שעובר ויש צפירה ועומדים וזהו. הם בכלל לא מנסים להזדהות עם מה שעבר על 6 מיליון היהודים שמצאו את מותם במחנות ההשמדה. הבעיה היא שאין יותר מדי מודעות לשואה בארץ. מייחסים לזה יום אחד בשנה וזהו. לדעתי, צריך לספר יותר על השואה מכיוון שהאנשים שעברו את השואה מגיעים לגיל שבו הם מחזירים את נשמתם הפצועה לבורא וצריך לנסות לדעת כמה שיותר דברים על השואה מכל הניצולים שכן נשארו בחיים. לשמוע עוד סיפורים על מעשי הזוועה שנעשו בגטאות. אולי ע"י הסיפורים אנשים כן יתחילו להזדהות וכן יתחילו להתייחס בכובד ראש ליום השואה. הרי בשורה התחתונה זהו יום מיוחד שבו מזכירים את כל מי שנספה בגטאות ומסר את נפשו על קידוש ה'. מי שהיה בגטאות הוא גיבור, וכולנו צריכים לדעת זאת.
נו צבועים, באיזה פאב תשבו היום יחד לראות את צ'לסי? איזו בירה תשתו? והגרמנים? הם היו, הינם ויישארו תמיד נאצים: http://www.news-israel.net/Article.asp?Code=10570 דויטטשלאנד דויטשלאנד אובר אלאס. ותיכף גם יבוא איזה מנהל חולה גרמניה וימחק לי את התגובה, כי בפורום הזה אסור לומר את האמת.
