הצלקת של פרנק ריברי מוכרת לכל אוהד כדורגל. לא בטוח שכולם יודעים מה הסיפור שעומד מאחוריה, ושללא התערבות אלוהית, כנראה - אחד השחקנים הטובים ביותר בדור האחרון לא היה מגיע לכר הדשא. הוא לא היה נשאר בחיים אחרי התאונה הקטלנית. ריברי, תינוק בן שנתיים, נזרק ממכונית שנסעה במהירות גבוהה ונפל על פניו. בראיונות לתקשורת סיפר מאוחר יותר שמעולם לא חשב אפילו על לעשות ניתוח או 'לתקן' את הפנים. הוא תמיד יזכור מניין הגיע ושארוכה הייתה הדרך לתהילה. הוא נולד ב-7 באפריל 1983 בעיירה בולון סור-מור שבצפון צרפת והחל לשחק כדורגל בקבוצה המקומית. הוא הגיע עד לקבוצה הבוגרת ששיחקה בליגה השנייה אך לא רשם הצלחה יוצאת דופן, בדיוק כמו בשתי התחנות הבאות בקריירה שלו - אלן וברסט. ב-2004 הוא שיחק לראשונה בקריירה שלו בליגה הצרפתית הבכירה, במדי מץ, אבל כבר באמצע העונה עזב לגלטסראיי, תחנה שכנראה היה מעדיף למחוק מהרזומה שלו. ריברי סבל, לא קיבל משכורת במשך ארבעה חודשים וקבוצתו שהתעללה בו הערימה קשיים במעברו למארסיי, שם הגיעה הפריצה הגדולה. בעונת הבכורה במארסיי רשם 35 הופעות ליגה מתוך 38 מחזורים והוביל אותה עד למקום החמישי. היכולת הטובה של הקשר המחונן שנבחר לשחקן המצטיין של הליגה הצרפתית וגם כבש את שער העונה, לא נעלמה מעיניו של ריימונד דומנק שלקח אותו בסגל נבחרת הטריקולור במונדיאל 2006. רגע השיא של ריברי במדי הנבחרת, אז וכנראה גם היום, היה שער שיוויון מצוין נגד ספרד בשמינית גמר המונדיאל. הנבחרת בהנהגת זיזו הגיעה עד לגמר שם הפסידה בפנדלים לאיטליה. ריברי נכנס לתודעה וגם לפנקסן של הקבוצות הגדולות אך הוא העדיף להישאר עונה נוספת במארסיי, שסיימה כסגנית של ליון ב-2006/07. ואז באיירן מינכן שמה צ'ק יפה של 25 מיליון יורו על השולחן של מארסיי וצירפה אליה את הטאלנט. http://media.90min.com/process?url=http%3A%2F%2Fftbpro-post-images.s3-eu-west-1.amazonaws.com%2Fproduction%2F480905918&filters%5Bcrop%5D%5Bw%5D=0.900952380952381&filters%5Bcrop%5D%5Bh%5D=0.7601785714285715&filters%5Bcrop%5D%5Bo_x%5D=0.09904761904761905&filters%5Bcrop%5D%5Bo_y%5D=0.03428571428571429&filters%5Bresize%5D%5Bw%5D=912&filters%5Bresize%5D%5Bh%5D=516&filters%5Bquality%5D%5Btarget%5D=80&type=.Xxx באיירן מינכן של אוטמר היצפלד רצתה לבנות עצמה מחדש אחרי הכישלון בעונה שחלפה, שגזרה עליה עונה מחוץ לליגת האלופות. ריברי הצטרף יחד עם לוקה טוני ומירוסלב קלוסה. באיירן מינכן זכתה בדאבל קל וריברי, שחקן השנה, היה להיט ענק. הקהל באליאנץ' ארנה התאהב בו מהרגע הראשון. ריברי כבש 19 שערים ב-46 משחקים בכל המסגרות. נדיר לראות שחקן שיש לו הכל. מהירות, זריזות, טכניקה עילאית, סיומת מול השער, מנהיגות, חוכמת משחק. ריברי היה 'החבילה השלמה'. בבאיירן יכלו לחכך ידיים בהנאה, אולי מדובר אפילו ברכש העשור. מאז, אף-אחד לא היה יכול לעצור את ריברי, חוץ ממכת הפציעות כמובן. העונה השנייה שלו בקבוצה הייתה חלשה ברמה הקבוצתית אך לא ברמה האישית. כשבאיירן הובסה מול ברצלונה בשמינית גמר ליגת האלופות, רק שחקן אחד מבאיירן היה נראה ככזה שיכול להשתלב בקלות במכונה הקטאלונית - ריברי שמו. בעונת 2009/10 ריברי החמיץ חלקים רבים מהעונה בגלל פציע וגם את גמר האלופות בגלל עבירה גסה שביצע במשחק נגד ליון בחצי הגמר והורחק. באיירן מינכן הפסידה, אבל ריברי רשם עוד דאבל קל והפעם עם ואן-חאל. מי זוכר שבאותו קיץ היה עם רגל וחצי במדי ריאל מדריד. 17 שערים, שיא קריירה, רשם פראנק ריברי בעונת 2011/12 שהסתיימה עבור באיירן בטרגדיה ספורטיבית - הפסד במשחק העונה נגד דורטמונד בליגה| תבוסה בגמר הגביע הגרמני(5:2) כשריברי כובש שער מצמק בסולו נפלא אך לא מנחם אף-אחד| וחמור מכך - הפסד 'ביתי' בגמר ליגת האלופות נגד צ'לסי בפנדלים כשבאיירן מובילה ממש לקראת הסיום משער של תומאס מולר. באיירן מינכן שמה את האכזבה מאחור ועונה אחר-כך זכתה בטרבל מדהים. מי שלא הוזכר כאן עד עתה הוא אריאן רובן, זהב שכבש את קו ימין ושיתף פעולה עם ריברי בצורה יוצאת דופן. רובן היה זה שכבש את שער הניצחון בגמר והסיר מעליו את תדמית הלוזר, אבל ריברי היה חלק חשוב במכונה הבווארית. למשל, הוא סיים כמלך הבישולים של הליגה עם 15. ריברי חלם על זכייה היסטורית בכדור הזהב אבל הבין שמדובר 'במועדון סגור'. הוא נאלץ להסתפק בתואר 'שחקן השנה של אופ"א' בטקס חגיגי בליגת האלופות. http://images.performgroup.com/di/library/goal_uk/e2/81/franck-ribery-champions-league-trophy-25052013_ocgcdzecpqfk196v6bjwjgrj1.Xxx?t=-1875425364&w=940 בנבחרת הצרפתית, לעומת זאת, החיים אף-פעם לא היו תותים. החיים קשים אחרי פרישתו של זידאן, מסתבר. ריברי הגיע ליורו 2008 כאחד השחקנים הטובים בעולם ואיכזב יחד עם הנבחרת שהודחה כבר בשלב הבתים, תסריט שחזר על עצמו במונדיאל 2010 אם כי אז צרפת ממש לא הוגרלה לבית המוות. לוראן בלאן הגיע להשליט סדר ולנקות את החרא מהנבחרת הגדולה הזו אבל יורו 2012 היה גרוע גם כן. צרפת סיימה במקום השני בשלב הבתים אחרי תוצאות מאכזבות והודחה ברבע הגמר ע"י ספרד. בדומה לשחקנים גדולים אחרים שלא הביאו לידי ביטוי בנבחרת את היכולת שלהם במדי הקבוצות - ראול, דל-פיירו, בקהאם ומהעידן הנוכחי - מסי - התקשורת הצרפתית ביקרה את ריברי לעתים תכופות. תחת דידייה דשאן עשה רושם שהמצב השתפר אך ריברי נפצע לפני מונדיאל 2014. באוגוסט הוא הודיע רשמית - אני פורש מהנבחרת ומפנה את הבמה לדור הצעיר יותר. תקופתו של ריברי בנבחרת תיזכר ככישלון עצום, לא רק בגללו אבל בכל-זאת. 16 שערים ו-20 בישולים ב-80 הופעות. ***** תגידו אתם עד כמה האירוניה שולטת בכדורגל. בעונה שעברה במהלך משחק 1/8 גמר ליגת האלופות נגד שחטאר דונייצק, קבוצתו הקודמת של דוגלאס קוסטה שירש את מקומו - ריברי נפצע ולא ראה דשא. כמעט חצי שנה חלפה מאז ושאלת עתידו של הצרפתי(32), שסובל גם מכאבים בלתי-נסבלים בגב - מרחפת מעל האליאנץ' ארנה. 'בלאקיפ' אפילו נכתב בקיץ שריברי שוקל פרישה משום שהוא לא מצליח להתמודד עם הפציעות(23 משחקים בלבד ב-2014/15), אבל בבאיירן מיהרו להכחיש ולבקר את 'הכותב המרושע' שהעיז להעלות בדעתו דבר כזה. בינתיים, דוגלאס קוסטה השתלב בבאיירן בצורה יוצאת מן הכלל. ריברי עצמו נשאל על היכולת של 'היורש' ואמר "הוא שחקן טוב אבל אני בטוח בעצמי, יהיה בסדר". משחקו הבא של ריברי במדי באיירן יהיה ה-300 שלו בקבוצה! הוא כבש עד היום 104 שערים(מדורג במקום ה-13 בכל הזמנים). השאלה מתי זה ייקרה... וכאן הגענו לנושאי הדיון: http://img.bleacherreport.net/img/slides/photos/003/413/411/hi-res-76890385-franck-ribery-of-france-during-the-euro-2008-group-b_crop_north.Xxx?w=630&h=420&q=75 - עד כמה ריברי באמת גדול? כריסטיאנו ומסי הם מפלצות מעולם אחר. האם ריברי ממש מאחוריהם? עד כמה משפיע הכישלון במדי נבחרת צרפת לגבי הבחירה שלכם? שאלת קיטבג: אריאן רובן או פרנק ריברי? מי יותר 'הפחיד אתכם', אוהדי הקבוצות האחרות, מי יותר 'גדול', את מי יותר 'אהבתם?' - האם ריברי צריך להישאר בבאיירן מינכן ולנגן כינור שני או שעדיף לו כבר עכשיו לחזור הביתה לליגה הצרפתית ולשחק בקבוצה עם פחות עומס? - מה באיירן מינכן צריכה לעשות עם ריברי בהתחשב בכך שהוא כבר זמן רב לא משחק. האם 'חסד נעורים' מתאים כאן או שבאיירן בעצמה צריכה להיפרד ממנו? - יש שחקנים שמתחילים את המהפכה בקבוצה מסוימת. ראול עשה זאת בריאל מדריד למרות כל הגלאקטיקוס; רונאלדיניו 'הכין את התשתית' לליאו מסי בברצלונה; האם אתם מסכימים שפראנק ריברי הוא זה שהחזיר את באיירן למרכז הבמה והפך אותה למפלצת? - אני לא בקיא במה שקורה במסדרונות במינכן. האם מדברים על כך שריברי בדרך לסיום דרכו בקבוצה? ומעבר לכך - עד כמה לצוות הרפואי של באיירן יש אחריות עם מה שקורה לריברי, שאלה שאני כותב על סמך מכת הפציעות שלא עוזבת את הקבוצה כבר שנתיים-שלוש.
