לאחר שג'ון אוגו זכה בזר העונה, באופן חד משמעי, הגיע הזמן לבחור את השחקן הישראלי המצטיין של עונת 2015-2016. https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/c/cb/Elyaniv_Barda_(2).Xxx/200px-Elyaniv_Barda_(2).Xxx ברדה, שהחל את הקריירה שלו אצל האדומים מהדרום, חזר אליהם אחרי 6 עונות נהדרות בגנק הבלגית, שכללו 58 שערים,2 גביעים ואליפות. עם חזרתו לארץ בעונת 2013-2014 קיווה ברדה להשיג תואר עם האדומים לפני שזה יפרוש. אך לא חלום שתוך 3 שנים הוא יסייע לקבוצה שלו לקחת אליפות סופר דרמטית. הכוכב הבאר שבעי לקח חלק ב-35 משחקים ומתוכם כבש 14 שערים ו-2 בישולים אך לא כאן תמה השפעתו. מעבר לשחקן כדורגל גדול, מדובר בספורטי גדול, בבן אדם גדול. כשצריך היה לקחת צעד אחורה, הוא לקח צעד אחורה. כשהיה צריך לקחת את המושחות ולהנהיג הוא היה שם. במשברים ובעליות תמיד הופיע ותמיד נתן יותר ממה שהוא יכל. עם הגיל (34) הוא איבד ממהירותו, מהטכניקה והכושר הגופני, אך אי אפשר להתעלם מהתשוקה האדירה שלו שרק גברה. אז נכון, הוא לא כבש 35 שערים העונה והוא לא שבר שיא היסטורי של שחקן, אבל הוא כן הצליח לקחת את הקבוצה שלו להיסטוריה משלהם, בהנהגה ישירה שלו. http://images.one.co.il/images/d/400_221/gg1210743.Xxx ערן זהבי: יש צורך להציג במילים? ערן זהבי כבר כמה שנים הוא השחקן המצטיין בליגה. השנה, הוא הרבה יותר משחקן. זהבי הוא מותג, דמות, סמל - כל כך הרבה יותר מעוד שחקן כדורגל עם מספרים טובים. בכל הקשור למרצ'נדייז מדובר בשחקן המוביל במדינה במכירה של פרטי לבוש, בפורים האחרון, אם ביקרתם בקניון איילון לדוגמא - ראיתם דוכן של מכבי ת"א שבו המספר 7 הופיע על כל פריט לבוש. והתור? מפוצץ עד איצטדיון רמת גן. ערן זהבי העונה הפך לדבר הכי חם בכדורגל הישראלי. לטובה או לרעה. כריסטינו רונאלדו הישראלי - מי שאוהב אותו, מבחינתו הוא אליל - מי שלא אוהב, שונא עד עמקי נשמתו. אין באמצע אצל ערן זהבי. אמרנו מספרים מקודם? אז אם במספרים עסקינן - בתחילת העונה, זהבי, עדיין שחקן מצוין וענק אבל עדיין לא כזה שמסתכלים עליו כאחד מהגדולים, פרץ בבעיטה אחת ענקית את כל תקרות הזכוכית האפשריות במוקדמות אירופאיות לשחקן ישראלי, ובעט את דרכו ואת דרכה של מכבי אל עבר ליגת האלופות. זה התחיל בתצוגה בפלזן , שם מול האלופה הצ'כית מחק במו רגליו פיגור 1-2 ביתי לניצחון 0-2 בחוץ עם צמד שערי מאני טיים גדולים. ואם חשבתם שזה הסוף הגיעה התצוגה הבלתי הגיונית מול באזל - צמד שערי קלאץ' בשוויץ, כולל נגיחה אלמותית בדקה ה-96 ועוד אחד פה בבית כדי להשלים את החגיגה. עוד לפני שנכנסנו לחגי תשרי זהבי אותת שהשנה הזאת הולכת להיות חריגה מכל הבחינות. אפילו בקמפיין הדי חלש של מכבי בצ'מפיונס זהבי התכבד בשער היחיד מול פורטו. ואז הגיע הליגה. ירידת מתח? מספרים דומים לשנים קודמות? אממ...לא. לא בדיוק. זהבי ריסק כל יריבה שעלתה מולו עם שערים גדולים, חלק לא מבוטל מהם בדקות האחרונות, וגם שבירת השיא המיתולוגי של אלמליח שהחזיק משנת 55. בסה"כ לתופעה על שם זהבי היו 35 שערי זכות, הרבה מעבר לכל שחקן אפשרי בליגה ותחזיקו חזק - יותר מכל קבוצה בפלייאוף התחתון למעט בני יהודה. כן, ערן זהבי לבדו כבש יותר מאשר: קרית שמונה, הפועל חיפה, הפועל עכו, הפועל כפ"ס, הפועל ת"א, מכבי נתניה, מכבי פ"ת....... טוב, נראה לי שהמועמדות שלו כאן בהחלט הגיונית, לא? (תודה ל-הרצליה עד המוות). http://images.one.co.il/images/d/400_221/gg1225600.Xxx החיים על פי מאור מליקסון. התחיל ככשרון, לאחר מכן נחשב לבלוף, ואז שוב כשרון, ואז שוב בלוף. והיום, היום מאור מליקסון מהשחקנים הטכניים, החכמים והאהובים שיש לנו בכדורגל הישראלי. אבל כמו שציינתי, לא הכל התחיל בקלות. בית"ר הגדולה הביאה את הילד מיבנה כפוטנציאל עתידי, אך עם מעבר הקבוצה לגאדימאק, משהו הלך לאיבוד. הוא ניסה את מזלו במכבי חפה ולאחר שנתיים מאכזבות עבר להפועל כפ"ס, ואיתה ירד לליגה הלאומית. כשהכל היה נראה אבוד וששום דבר כבר לא יתחבר אצל הילד, ב"ש, ששחקה עוד בליגה הלאומית, החליטה להחתים את השחקן ל-5 שנים. לאט לאט הפך מליקסון לכוכב של הקבוצה והיה לימים הקפטן. ב-2011 עבר היהלום לויסלה קראקוב הפולנית, וב-15 המשחקים הראשונים כבש 4 שערים, הפך לשחקן מוביל ולקח עם הקבוצה את האליפות כבר בעונתו הראשונה, ונבחר לתגלית העונה בליגה הפולנית ולאחר מכן כשחקן המצטיין וכמובן נכלל בנבחרת העונה. מליקסון חווה במהלך הקריירה שלו לא מעט פציעות שעקבו את הפריצה שלו ומנעו ממנו להיות בורג משמעתו בקבוצות גדולות, ודרך ולנסייאן חזר חזרה לב"ש כדי להיאבק איתה באליפות ליגת העל. מאור הוסיף לקבוצה חכמה וטכניקה שהייתה חסרה לה. כשהכדור ברגליים שלו, רק הוא יודע מה הולך לקרות. היכולת הסוחפת שלו לפרק הגנות, לחדור לרחבה ולמסור כדורי רוחב הביאו את מליקסון למועמדות שחקן המצטיין העונה. לצד בישולים חשובים כמו צמד הבישולים במשחק האליפות אנחנו נזכור את השער הנהדר בבלומפילד כאשר. http://images1.ynet.co.il/PicServer3/2014/02/27/5184041/51840340100392408400no.Xxx גל אלברמן, לטעמי השחקן היציב ביותר בליגת העל שלנו, שבכל עונה נותן את כל מה שהוא יכול, ולעיתים, גם מעבר. היכולת של אלברמן לא מתבטאת ע"י מספרים, אלא ע"י פרמטרים הרבה יותר משמעותיים בעבודה השחורה שהוא עושה. לאחר שכבר זכה בשחקן המצטיין בעודו שחקן בית"ר ירושלים, עשה אלברמן 2 עונות במנשגלדבאך הגרמנית, ולאחר מכן חזר לארץ, למכבי ת"א. אלברמן הציג משחקי הגנה, עם יכולת חילוצי כדור מרשימים מאוד ומשחק קרוב לקרקע ברמה גבוהה. שחקנים הגיעו ושחקנים עזבו, בדוגמת מיטרוביץ', איגבור, שלומי אזולאי ומדוניאנין, אך אלברמן תמיד מצא את מקומו ב-11 הראשונים וכבאנקר במרכז המגרש. מאז 2010 לא זומן אלברמן לסגל נבחרת ישראל והיה אפשר לראות כמה הנבחרת זקוקה לגרזן כמוהו, שתמיד ייתן הכל. בסופו של דבר שותף ב-36 משחקים וכבש שער אחד בודד. לא מעט שחקנים, עיקרם הם שחקני נוער של מכבי ת"א, מספרים על רמת המנהיגות שלו, וכמה הוא מקצוען כספורטאי וכבן אדם. שחקן שאפשר ללמוד ממנו ולקבל ממנו כלים לעתיד, מודל לחיקוי, הם מכנים אותו, ובצדק. לא מעט אוהדי ברצלונה נהגו לומר, שגם כאוהדי הקבוצה האנטי מדרידיסטית, הם היו רוצים לראות את איקר קאסיאס במועדון הקטאלוני, אני כאוהד מכבי חיפה תמיד אעריך ואכבד שחקן כמוהו, שתמיד יודע לתת את כל מה שהוא יכול, וגם כשהוא לא על המגרש, הוא יודע להדריך ולקדם שחקנים צעירים. https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/f/f8/Omer_Atzili.Xxx/200px-Omer_Atzili.Xxx עומר אצילי: "אולי עוד יצא מזה יצחקי". כך נכתב באחד האתרים ברשת על עומר אצילי בקיץ 2013, כמה ימים לפני החתימה הרשמית בבית"ר. לאחרונה סגר אצילי את עונתו השלישית בבית"ר, והעונה סוף סוף קיבלנו את היצחקי החדש שלנו, או יותר נכון, אצילי הראשון. אצילי, שכבר במהלך הקיץ נתפס כלידר של בית"ר לקראת העונה הקרובה עם העברת סרט הקפטן אליו, הוא אחד האחראים העיקריים לעונה הטובה שעברה בית"ר (לפחות עד הפלייאוף). עם 7 שערים, 9 בישולים וקבלת אחראיות ברמה של שחקן בוגר ומנוסה, אצילי לקח את בית"ר על גבו והוביל אותה לצמרת כבר משלב מוקדם של העונה, אך דווקא כשהכל היה טוב ונראה שבית"ר תסיים עונה טובה מאוד מבחינתה, הגיע אלי טביב והרס הכל. טביב דרש מאצילי לחדש את חוזהו בקבוצה, שמסתיים בעונה הבאה, תמורת סכום של 100 אלף דולר לעונה וללא סעיף שחרור, בדיוק כפי שהציע לאלי דסה שחתם על החוזה בידיעה שהוא יעבור למכבי ת"א במוקדם או במאוחר. אצילי, שסירב ועדיין מסרב להיכנע לסחטנות ולעשקנות של טביב, קיבל דקות משחק מעטות במהלך הפלייאוף, ובעקבות ההעדרות של השחקן הטוב ביותר שלה, בית"ר נראתה כמו הצל של עצמה וסבלה מאוד מפרשת אצילי, דבר שמבהיר את חשיבותו של הילד מחולון למועדון. בשורה התחתונה, עומר אצילי נתן עונה גדולה מבחינתו הן על המגרש והן מחוצה לו, והוא ללא ספק שחקן העונה של השלישית בטבלה, בית"ר ירושלים. (תודה ל-EO11).
כמו אוגו, גם כאן לדעתי הבחירה צריכה להיות די חד משמעית- ערן זהבי. שחקן שמנפק מספרים כאלה, סוחב קבוצה לליגת האלופות (למרות שזה לא קשור לליגה), מנצח לקבוצתו במו רגליו כמעט על בסיס קבוע, ומביא אותה עד ליישורת האחרונה בליגה , ראוי וצריך להיבחר כשחקן העונה, גם אם סיים את העונה ללא תארים. בנוגע לשחקנים שלנו, מליקסון חד משמעית ראוי יותר מברדה, מליקסון נתן עונה גדולה, תמיד היה שם בשבילנו במשחקים החשובים ועשה את ההבדל, אם היה כשיר כל העונה סביר להניח שהייתה יכול להיות התלבטות בינו לבין זהבי, כשזה לא קרה, זהבי ובפער. אחריו: מליקסון ברדה אלברמן אצילי
ערן זהבי. שבר שיא בן 60 שנה. ברוב העונה הראה יכולת אחד על אחד מטורפת. בנוסף לכמות השערים הרבה, זהבי הוא גם השחקן הכי ורסטילי שיצא לי לראות פה. כזה שבמשחק אחד יכול לנוע בין כמה עמדות,ובכל עמדה להיות הכי טוב שיש(זאת הסיבה אגב שמאד קשה לשמור אותו) הורסטיליות שלו גם מתבטאת בשערים-בנוסף לכמות השערים המטורפים והבישולים הוא גם מעורב בלא מעט שערים שלא מופיעים לו בסטטיסטיקה. אוהד מכבי חיפה, אבל עדיין תענוג לראות שחקן כזה בליגה.
ערן זהבי וזה גם רק בגלל הפציעה של דנינו ואם להיות רציני - זהבי אלברמן מליקסון (מאוד שמחתי שהוא חזר לעצמו העונה זה ממש פלוס גדול בתור חובב כדורגל ישראלי) ברדה (היחידי שמבלבל לחלוטין את ההגנה של מכבי ת"א) אני אתן את המקום החמישי ליובל שבתאי הגדול, הגיע למקום הראוי לו
אם אני צריך לדרג אז: 1.זהבי (הסיבות למעלה) 2.ברדה. שחקן קלאץ' אולטימטיבי שניצח לקבוצה כל כך הרבה משחקים 3.מליקסון. כבר כתבתי שמבחינת האיכות הוא בלבל של זהבי, ואם לא הנטיה לפציעות הוא איתו ראש בראש בפסגה 4.עומר אצילי. איתו-בית"ר מקום שלישי בליגה. בלעדיו-מקום שלישי בליגת חופים 5.גל אלברמן. עשה קפיצה גדולה משנה שעברה. העוגן של מכבי בקישור האחורי, שהשכיח לחלוטין את חסרונו של נוסא.
אני אובייקטיבי ושופט נטו לפי תרומה מקצועית של שחקן. אבל שוב זהבי שחקן העונה רק כי הוא באופן מכוון משחק ברמה יותר נמוכה ממה שיכול. אין פה איזה הישג אישי מטורף. כל אחד במקומו מזמן היה משחק בחו"ל.
@alexshw שאני אגיע הביתה אני אוסיף תמונה של יענקל'ה שחר ברקע וככה תהיה לך תמונה של שלושת הפייבורטים שלך בכדורגל הישראלי http://www.nrg.co.il/images/archive/465x349/1/642/327.Xxx
לא מבין למה אתה כל כך מתאמץ כל פעם לכתוב את זה. תוסיף את זה לחתימה, יחסוך לך המון כאב ראש גם אם לא יראו בטפאטוק.
לזהבי באמת לא היו מתחרים השנה ודי חבל. אני חושב שהליגה הזאת יכולה לספק יותר מאשר חלוץ אחד שמבקיע 14 שערים ומסיים כסגן מלך השערים. איפה הימים שהשם "חלוץ מכבי חיפה" אוטמטית היה גורר 20-25 שערים?
אני מסביר את הבחירה שלי סך הכל. כל שחקנים סופר בולטים במכבי חיפה התקדמו לחו"ל וכך היה תמיד. לכן ארמלי יכול לישון בשקט - השיא שלו לא בסכנה. היחיד שהתקרב זה קטן וכולם יודעים מה היה האופי האמיתי שלו.
מישהו אמר לי משפט מעניין לגבי הבחירה בשחקן העונה - מאז שאליה הגיע, לפני שלוש שנים, זהבי הוא שחקן העונה בכל עונה בנפרד, וברדה הוא השחקן של שלושתם יחד. כמובן שלאו דווקא מבחינה מקצועית, אלא בגלל המהפך אותו הוביל בבאר שבע מקבוצת תחתית לאלופת המדינה. חוץ מזה, זהבי קל, מתפלל שגם שנה הבאה. בהולנד.
