מותו של ג'ורג'י בסט האגדי בטרם עת, שנבע בעיקר מאורח חייו הראוותני והחולני, עורר בי את אותה תהיה נושנה על בעיותיהם מחוץ למגרש של הכדורגלנים הבריטים, שקטעו קריירות רבות באיבן. מבט קצר על דיון השערוריות כאן בפורום מלמד על הנטייה המפורסמת של כדורגלני הממלכה להסתבכויות מחוץ למגרש, שלדעתי אין לה אח ורע בשום מקום אחר בעולם. מפרשת וודגייט, בוייר והפקיסטני, דרך פרשיית האונס של ג'ודי מוריס לנהיגה בשכרות של ג'רמיין פנאנט ועד גילויי אלימות מצד ג'ואי ברטון (וסליחה לכל העבריינים שהושמטו), נדמה כי צרות הן חלק בלתי-נפרד מחיי הכדורגלן האנגלי (כפי שהונצח היטב בסדרה האלמותית נשות הכדורגלנים http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/wink.Xxx ). ושאלתי היא פשוטה - למה? אומנם מדובר בסוגיה יותר פסיכולוגית מאשר ספורטיבית גרידא, אך בכל זאת היה מעניין אותי לראות מה דעתם של חברי הפורום על הסיבות לתופעה זו. את דעתי בנושא אני ארשום מאוחר יותר.
לדעתי זה קורה בגלל שרוב הכדורגלנים יוצאים משכונות מצוקה ואזורים חלשים ולכן הם לא יודעים להתמודד עם כל העושר שפתאום נוחת עליהם בגלל רמת החינוך הנמוכה שהם קיבלו בילדותם. הם רוצים לפצות את עצמם על כל הדברים שלא היו להם שהם היו ילדים ולכן הם נוטים לאורח חיים בזבזני וחומרני, כל הזמן מחפשים מסיבות, אלכוהול, סמים וכו'. באנגליה זה קורה לדעתי יותר בגלל שבאמת הרבה שחקנים אנגלים מגיעים משכונות מצוקה כאלה בניגוד למדינות אחרות שבהם רוב הנערים שמתקבלים לאקדמיות נוער זוכים גם באכסניה וגרים בעצם בפנימיה שמוציאה אותם מהרחובות ומחנכת אותם.
אני מסכים עם סיטי, מדובר הריי בשחקנים שצמחו מהשכבה התחתונה( לא כולם אבל חלק גדול מהם), בלי חינוך, בלי אבא שאומר לא שאסור וכן שמותר, בלי כסף ,בדיר חזירים, שאבא שיכור וכו..הרעיון ברור. אז פתאום מגיע התהילה ועימה הכסף+ תרבות השתייה הברברית הטיפוסית של בריטניה, וכל הדברים האלו מובילים את אותם שחקנים להשתמש באמצעי שעכשיו ישל להם כדי לקנות מה שבעבר הם לא יכלוועוד בראש שקט. ומי שעדיין לא הבין את הרעיון שישווה בין מייקל אואן לויין רוני, השקט מול המופרע! ברגע שהכדורגל נגמר זה לא נגמרת מן הסתם ההתמכרות לאלכוהול ולאלימות, דברים נרחבים על התופעה אפשר לקרא בספר החדש (והמומלץ, קראתי רק פרק אחד) של פול גסקויין האדיר, מנקודת מבט של אחד שאיבד את הראש......
city, אני לא פוסל מה שאמרת, אבל רק כדי להוסיף אולי גוון נוסף, מוטב שלא להתעלם מהעובדה שבסה"כ 95 ומעלה אחוזים מהכדורגלנים דווקא כן בסדר (אני טועה?) ומה שנותר פה הם חמישה אחוזים של אנשים מפורסמים ולכן הם גם מגיעים יותר לכותרות. אם תסתכל בעצם על המציאות, תשים לב שכמעט בכל יום נתפסים נהגים בשכרות, פעם ב-72 שעות מתבצע רצח, אונס זה בכלל קטסטרופה, והסיפורים האלה ממשיכים (כמובן שלא רק בארץ). ה-5% חבר'ה האלה הם אנשים חלשים בדיוק כמו שאר האוכלוסיה שמדרדרת למעשים כאלה, רק קצת יותר מפורסמים. שוב, ייתכן מאוד שלמוצא ולמידת הכוח המופרזת יש קשר חזק למעשים האלה.
זה גם עניין של מנטליות מסויימת בחלקים שונים של אנגליה, אחרי הכל אנגליה היא מדינה (סליחה, אימפריה) עם מסורת של שתייה יותר מרוב מדינות העולם (דגש על רוב), וכשזה מתנגש יחד עם אזורים קשי יום זה יוצר לפעמים טיפוסים חמי מזג. יש מנטליות מסויימת שהיא בעייתית ביותר אצל שחקנים שמגיעים מאיזורים קשי יום באנגליה, אבל כזה גם הסיפור באיטליה (קסאנו, טוטי) וספרד. רק הגרמנים, ייקים שכמוהם מצליחים בדרך כלל לשמור על דמויות נקיות יחסית אבל זה בגלל המשמעת הקשה שיש שם, לדעתי לפחות.
רוזנזר וסיטי צודקים. הבעיה טמונה באופיו של הכדורגל המודרני, שבו כל זאטוט שמבקיע הופך לסופרסטאר, על אחת כמה וכמה באנגליה מלכת הצהובונים. הילד, שלא ראה בחיים שלו שטרות, פתאום מתחיל לקבל כאלו בכמויות, וגם חיזורים לא חסרים. אז מתחילים בחיי הוללות, אלא אם כן יש לו מזל ויש מי שמחזיק אותו קצר (רוני) או שהוא חסר מזל ואין מי שישמור עליו (בסט), אבל בסופו של דבר הכל תלוי באופי של הבן אדם (קראגר, לדוגמא).
אני לא רוצה לפתח את זה לרמה של דיון בין לאומי, כי זה לא המטרה של הדיון, אבל גיא העלת פה את גרמניה על המפה, אז הרשה לי להגיד לך שגם בגרמניה יש תרבות שתייה(לא הולך להשוות בין אנגליה וגרמניה בתחום)...אלא שבגרמניה החינוך הוא נוקשה שחקנים שמבצעים עבירת משמעת בעודם צעירים או בהמשך דרכם נזרקים מהקבוצה והודעה מועברת לתיקשורת(הם חותמים על חוזה שמתיר את זה למועדון) בנוסף יש פיקוח אין סופי על השחקנים... אפשר תמיד לשאול את דני12 שמשחק בהרטה על החינוך הזה.....
אנגליה היא המדינה הבעייתית ביותר באירופה בתחום הזה,גם מחוץ לכדורגל. באנגליה יש כל כך הרבה לידות של צעירים בני 16 (אנדי ריד)שמביאים ילד לעולם ובדרך כלל האבא-ילד נעלם לו בפאב השכונתי או בחנות המסטיקים. האלכוהול במולדת הורס משפחות רבות באנגליה. הרבה שחקנים באים ממנטליות של שתייה ללא הפסקה,ולשחקנים הזרים קשה להבין את זה. הכדורגל והפאב אלו שני המקומות הקדושים ביותר לאנגלים,לרובם לפני המשפחה.
אני לא מסכים עם רוב הדברים שלכם. אתם הופכים מקרים מאוד מאוד שונים זה מזה לסיפור אחד ומסיקים מסקנות קצת נמהרות לטעמי. קודם כל, אנשים דיברו כאן על השפעה של כסף ותהילה בו בזמן שהשמות שאתם זורקים לא קשורים לזה. ווין רוני היה פרובוקטור גדול גם על חוזה נוער אצל דיוויד מוייס, הכסף לא שינה אותו כאדם, רק פירסם אותו מה שהפך את המעשים שלו להרבה יותר מתוקשרים. אותו כנ"ל לגבי המקרים של ג'וני טי, וודגייט וג'ודי מוריס שהרביצו לחבר'ה ערבים (וסתם אנגלים) במצב של שיכרות מתקדמת בבארים שכוחי אל... גם להגיד שהשחקנים פורקים עול בגלל שהם באים מבתים הרוסים וילדות קשה זו הכללה קצת גורפת. כן, יש מקרים שבהם הילדים שיחקו כדורגל כדי לשרוד, אבל אחוז המקרים הללו לא גדול. בטח שאי אפשר להשוות את זה לשחקנים האפריקאים שיוצאים היום לאירופה - הם באו מהעולם השלישי, במלוא מובן המילה ואותם אתה לא רואה מקושרים לפרשות כאלה כל יום שני וחמישי. עם כל הכבוד לג'ורג'י בסט, אחוז האלכוהוליסטים מבין שחקני הכדורגל הולך ויורד. אם לפני עשור כל יומיים היה יוצא כדורגלן אחר ומודה שהוא שותה יותר בירה ממים ושהוא בתהליכי גמילה - היום הכדורגל הרבה יותר מקצועני, הרבה יותר טובעני, השחקנים צריכים לעמוד בסטנדרטים מאוד מאוד גבוהים של כושר, השחקנים הופכים להיות הרבה יותר ממושמעים בכל מה שקשור לאורח חיים ספורטיבי. בכלל, על כמה פרשות כבר שמעתם בזמן האחרון? יותר ממדינות אחרות? בהתחשב בעובדה שהתקשורת האנגלית היא מהצהובות ביבשת - אני כמעט משוכנע שהמצב הוא לא עד כדי כך רע.
ריצ'ארד דאן הגיע לכמה אימונים על ארבע. פנאנט היה שיכור לגמרי באימון לפני שבועיים. אתה רוצה שאני ימשיך קירק ? יום שישי היום שיהיה לך לחיים...
יהיה לחיים, אל תדאג, נטפל טוב טוב בשוטים ובפיינטים. אבל יש עוד זמן... כן, תמשיך. מה קרה? אז שחקן הגיע שיכור לאימון. ביג דיל. בגרמניה שחקן לא הגיע לאימון כי הוא נכנס לדיפרסייה, בישראל שחקן לא הגיע לאימון כי הוא הטריד בחורות ב-TLV, באיטליה שחקן לא הגיע לאימון כי הוא היה עסוק בלשחק פלייסטיישן ובספרד כל שלושה ימים בורח ברזילאי אחר לריו כדי לתדלק את המצברים בקצת שמש וכוסיות. כל מקום והחרא שלו. מעבר למקרים ספציפיים ספורים של שחקנים שהם בעייתים מבחינה פרסונאלית (מה לעשות לא כולם מושלמים), שחקני כדורגל לא שונים מאף אחד אחר, הם כולה בני אדם, לא קרה שבאת לעבודה שיכור מניצחון של הספרס?
או, הנה קירק נגע בנקודה חשובה. התקשורת באנגליה יורדת לחיים הפרטיים של השחקנים ברמה חסרת-תקדים, כך שבאופן טבעי יותר סיפורים נחשפים וכל סיפור שנחשף ישר מנופח לממדים עצומים ע"י הצהובונים. בהחלט ניתן לזקוף חלק מהתדמית הרעה של הכדורגלנים הבריטים לצהובונים. אבל העניין כנראה יותר עמוק מזה. כדורגלנים בכל העולם באים לרוב משכבות מצוקה, כך שלתרץ את ההתנהגות של השחקנים האנגלים בכך זו שטות גמורה. ייתכן שלתרבות השתייה המקומית יש השפעה על התופעה, אבל לדעתי עוד יותר משפיע הוא המעמד הכמעט אלילי לו הם זוכים מהסביבה. אני לא חושב שיש עוד מדינה בעולם בה הכדורגלנים מוערצים בכזו אובססיביות וטוטאליות כמו באנגליה, וזה כל היופי שבה. אבל הקומבינצייה הקטלנית של כסף (קיים גם במקומות אחרים), עלייה מהירה לתהילה וההערצה הציבורית הייחודית עשויה להיות הרסנית. לא נראה לי שבעוד מקום בעולם כל דין מארני שמביא חצי בישול בבוגרים הופך מיידית לתקוות העתיד ולאליל מקומי שכולם רוצים להתחכך בו ומוכנים ללכת אחריו בדם ואש.
נכון קירק לכל מקום בעולם יש את המנטליות שלו,ואת הדברים שמאפיינים אותו. אבל אנחנו מדברים על אנגליה לא ? שיטות האימון הגרועות השאירו את האנגלים שנים מאחור בתחילת ה90 ובעוד האיטלקים שתו דיאט קולה ועשו אימונים מתקדמים עם בדיקת לחץ אוזניים יומי,באנגליה המאמנים העדיפו לשתות עם השחקנים. האנגלים מאז למדו להיפתח לעולם והתקדמו מאוד גם בשיטות האימון והדרישה למקצוענות. ונגר לדוגמה היה בהלם מכמות האלכוהול והג'אנק שהאנגלים אכלו ושינה את כל התפיסה במועדון.
