עזבו שניה את דיון ההתנתקות. הנושא הזה אמנם קשור אליו, אבל לא חופף (אני לא משתמש במילה משיק כדי שארתור לא ייסע עד חיפה להרביץ לי) אליו. מאז בחירתו של אבו מאזן אנו עדים לשיפור בכל הקשור לעימות הישראלי-פלסטיני. נכון, שקט מוחלט עדיין אין, ובוגי עוד לא מחליט על ביטול גיוס החובה, אבל ירידה ניכרת במספר ההתרעות, מספר התקריות וזה אומר שתושבי שדרות חיים ביותר שקט מאז שאבו מאזן שלח את כוחות הביטחון שלו לשמור מפני ירי קסאמים. אז נוסף לשקט הזה, ביום שלישי יש פסגה בשארם עם שרון, אבו מאזן, מובארק ועבדאללה, וגם האמריקאים באים בתחילת השבוע כדי להתחיל תהליך שדומה לתהליך אוסלו (ואל תפרשו מכך דיעה שלי לגבי העניין) בראשיתו. הישראלים מוכנים לשחרר אסירים ללא דם על הידיים, להתיר הקמת נמל ימי בעזה, להגביל פחות על התנועה ברצועה, להקפיא מעצרי מבוקשים למעט פצצות מתקתקות ולסגת מ-5 ערים בגדה בשלבים. כל זאת ביחד עם פעולות של הרשות לאיסוף נשק מארגוני הטרור ומניעת טרור, יחד עם כינון פסגה משותפת מצביעים על הליכה לכיוון חיובי מאוד שיכול, כן כן, להביא לקץ האינתיפאדה הנוכחית. מה דעתכם? באמת מדובר פה בסיומה הקרב של האינתיפדה? האם זה הכל בלון גדול שיתפוצץ לנו, תרתי משמע, בפרצוף? הביעו דעתכם.
אבו מאזן עדיף על ערפאת או על הקיצוניים האחרים כמו חמאס וג'יהאד. אבל קיומם של אירגוני הטרור עשוי למנוע התקדמות של ממש.. לדעתי העניינים קורים מהר מידי,נכון שיש רצון לסיים את העימות,אבל בתקופה כל כך קצרה,ועוד מבלי שהפלשתינים עושים צעדים כדי למגר את הטרור זה קצת בעייתי להעביר ערים ולשחרר אסירים. כמובן שאני תומך בכינון משא ומתן בין הצדדים,אבל צריכים להיות סבלניים יותר.
לפי דעתי התגובה האחרונה פה של "עד הפיגוע הבא" כמה שהיא חסרת תוכן היא אומרת בעצם הכל. נכון יש רגיעה יש ניסון לתת להם כמה שיותר מרווח פעולה עם זה בשטחים בלקיחת אחריות על הערים הגדולות שלהם מבלי שצה"ל יתערב ועוד הרבה הקהלות. אין ספק גם שמבחינתם כל עניין הפיגועים ירד בצורה משמעותית (עם כי עדין קיים נגד כוחות צבא ונגד מתנחלים). השאלה היא העם זה רגיעה אמיתית האם באמת אבו מאזן שהוא בעצם מייצג את הפת"ח יכול לבוא והלגיד לכל החמאסניקים איך להתנהג האם הם באמת סופרים אותו... האם בגלל שהשנה היו בחירות דמוקרטיות זה עשה את השינוי? הכל יכול ליראות טוב ויפה אבל בשורה תחתונה כל פעם שהיה ניסיון להודנה היא הסתיימה בזה שגילנו שדווקא בזמנים האלה הם התחזקו הכי הרבה כל מי שאנחנו משחררים (ליתר דיוק 1 מ-4 עצירים) הם מבוקשים בכירים אחרי זה שוב. אז השאלה היא העם זה באמת רגיעה או ששוב זמן של החמאס להתארגן עם הסורים והאירנים לחבור מחדש לנשקים לאסוף מחדש מידע עלינו לשלוח מחבלים ונשקים לתוך ישראל בגלל הירידה בבידוקים וכו'.. ואז במכה אחת שוב להתחיל בלאגן. או שזה שלום אמיתי. אני על סמך אירועים מהעבר ועל סמך זה שאני מאמין שהרוב הערבי כן רוצה שלום אבל ה5 אחוז שלא רוצה יכול להרוס הכל.. בגלל זה לא יהיה השנה שלום.. ואף פעם. כי בשורה התחתונה המלחמה הזאת התחילה בזה שהם רצו את י-ם בזה שהם לא רוצים אותנו פה בדיוק כמו שאנחנו לא רוצים אותם. וכמו שאנחנו מוכנים להילחם על המדינה שלנו ככה גם הם מבחינתם ולכן כן תיהיה פה מלחמה ולא יהיה פה שלם. הרי לפני תחילת האינתיפדה הזאת היה להם מצב הרבה יותר טוב כלכלית והכל. אבל היום הם הבינו שהם צרייכם את ההפסקה הזאת יותר מאיתנו צריך עבודה צריך לחיות צריך להתחמש ולתהארגן מחדש נגדנו בשביל המלחמה הבאה.. שאולי לא תיהיה מחר גם לא עוד שבוע או שנה אולי עוד 10-15 אבל יהיה תיהיה הרבה יותר קשה וכואבת!
