מחזור 37 בספרד: ניצחון יכתיר את ריאל לאלופה, ברצלונה מקווה לנס

מחזור 37 בספרד:

דמיינו כאן כמה פיסקאות על 'תודה רבה' לאלוהי הכדורגל על חידוש העונה וגם לכל אנשי הבריאות העוסקים במלאכה. בשורה התחתונה, מרתון המשחקים המטורף שחוו הקבוצות - לא פחות מעשרה כאלה בחודש ימים - מגיע לקיצו. אמנם שריקת הסיום הרשמית של העונה תתרחש ביום ראשון הקרוב אבל כבר מחר, ביום חמישי הגדול - ייתכן ותוכרז האלופה. כל המשחקים בשעה 22:00 כמיטב המסורת של מחזורי ההכרעה ואנחנו נהיה צמודים למסך ונזפזפ. כולם יודעים מה קורה: שני מחזורים לסיום העונה, ריאל מדריד מוליכה בארבע נקודות על פני ברצלונה השנייה בטבלה, ויש לה יתרון גם במפגשים הפנימיים. ניצחון של ריאל נגד ויאריאל יכתיר אותה רשמית, בעוד ברצלונה שתארח את אוססונה - מקווה לנס.

רבות דובר על הכדורגל החלש של ריאל מדריד העונה, לעתים אף הוזכרו טעויות שיפוט לטובתה, אך בשורה התחתונה הקבוצה של זינדין זידאן יצאה לרצף מדהים של תשעה ניצחונות רצופים מחידוש הליגה. ניצחון עשירי ברציפות יהיה שווה אליפות מספר 34. זידאן אמר: "השחקנים שלי יודעים שעדיין לא זכינו בתואר, שום דבר לא גמור. הם ראויים למחמאות, המשחק האחרון הוא אבל הכי קשה". ספק לגבי שיתופו של הזאר, יוביץ' חוזר לסגל ומי שבחוץ הוא חאמס רודריגס. ויאריאל, מנגד, חלק מהמאבק האימתני על אירופה, נעצרה דווקא, עם הפסד ביתי מאכזב 2:1 נגד ריאל סוסיאדד. הצוללת מדורגת חמישית עם התקפה נפלאה. ג'רארד מורנו צפוי לשוב להרכב. אסור לשכוח שהיא כבר תסכלה העונה את ריאל עם 2:2 בסיבוב הראשון.



במקביל, ברצלונה שניצחה ב-16 מ-18 משחקי הבית שלה העונה (שתי תוצאות התיקו - נגד ריאל מדריד ואתלטיקו מדריד) תפגוש את אוססונה העולה החדשה שעשתה עונה נהדרת. היא מדורגת במקום ה-11, רחוקה-רחוקה מקרבות התחתית וכבר סיימה בתיקו עם האלופה בסיבוב הקודם. קיקה סטיין מקבל בחזרה את פרנקי דה יונג ואנסו פאטי אך ייחסר את אנטואן גריזמן כמובן. המאמן אמר שהוא לא חושב שעשה דברים לא בסדר, פרגן לריאל מדריד על המאזן המושלם והכריז שהוא מצפה להמשיך בעונה הבאה. כמו שאמר לואיס סוארס - בארסה חייבת לנצח בשביל להיות שלמה עם עצמה.

אין ספק שמדובר במחזור סופר-מעניין (ולא רק כי אבי נמני חושב כך), אלא משום שיתר המשחקים קשורים לאירופה. אתלטיקו מדריד וסביליה הבטיחו את המקום בליגת האלופות אך כל אחת רוצה את המקום השלישי היוקרתי. אתלטיקו מדריד תתארח אצל חטאפה השישית בטבלה שאכזבה נגד אלאבס, ובמשחק המקביל סביליה תפגוש את ריאל סוסיאדד השביעית, שיש לה כמובן גם את גמר הגביע, והיא כרגע במקום המוליך לליגה האירופית על אף רקורד מזעזע מאז חידוש העונה. אתלטיק בילבאו שהתאוששה משני הפסדים רצופים עם 1:2 על לבאנטה בזכות ראול גארסיה, איך לא - תארח את לגאנס שרחוקה ארבע נקודות מהקו האדום ועשויה לרדת.

ובתחתית? מאיורקה שמדורגת במקום ה-18 תארח את גראנדה שגמרה את העונה. אלאבס שגם כן לא ממש שקטה - תארח את בטיס. סלטה ויגו שצמודה אליה בטבלה תארח את לבאנטה. יהיה מרתק לראות, לא פחות, מה יהיה עם ולנסיה שנמצאת במשבר עצום לא רק ברמת התוצאות אלא גם בחדר ההלבשה, לאחר ההודעה הדרמטית של המועדון על שחרור שבעה שחקנים בכירים. ולנסיה התשיעית נכנעה במחזור הקודם אפילו ללגאנס. אין ספק שפיטר לים רוצה לברוח...

 

ריאל מדריד - ויאריאל

ריאל מדריד מגיעה למשחק במצב רוח מצוין, איך לא? רחוקה 90 דקות מאליפות. ניצחון עשירי ברציפות=אליפות מספר 34. תוצאה של עבודה סיזיפית וקשה, חודש של עבודת פרך אחרי פגרת הקורונה. עליות ומורדות ביכולת, אין ספק, אבל ברמת התוצאות - קו ישר, פלס. ועם זה אי אפשר להתווכח. אפשר להיזכר בכל מיני ציוני דרך העונה - החל מהתבוסה הקשה בקיץ נגד אתלטיקו עליה זידאן הרחיב ("כעסתי, כולנו זעמנו על מה שהיה שם, אבל למדנו מזה, הפקנו את המיטב, השארנו את זה בצד והשתפרנו"), ההפסד נגד מאיורקה, התיקויים המתסכלים, וגם דברים שחזרו על עצמם - הפציעות של הזאר והשכונה של בייל, איבוד הפסגה מייד אחרי הקלאסיקו. אבל בכל זאת, ריאל נוגעת בתואר, וגם זידאן יודע להעריך - "השחקנים עשו משהו פנומנלי. הם הגיעו אחרי שלושה חודשי סגר ועבדנו בלי סוף, רצו להישאר אחרי האימון ולהמשיך, האנרגייה שלהם הייתה מדהימה".

"אף אחד לא חושב על תיקו, נגיע כדי לנצח (אנחנו לא יודעים אחרת), נשחק עד המוות", אמר זידאן. אם ריאל לא תנצח, חלילה, ההכרעה תידחה למחזור האחרון, כבר היינו בסרט הזה - כפי שקרה ב-2002/03, 2006/07 וכעבור עשור בעונת הדאבל עם זידאן. אמנם המנון הצ'מפיונס לא יתנגן מחר ברגע, אבל ריאל מנצחת במשחקים על תואר. זיזו הבהיר: "ויאריאל קבוצה מצוינת. השחקנים שלי יודעים מהם הדרישות של המועדון הזה. אנחנו ממש לא אלופים". אין ספק שזה יהיה מוזר מחר - ללא הקהל, לא בברנבאו - אבל זה מה יש. תירוצים - אין. בכל הרכב, גם בלי הזאר. האמת שבאצטדיון על שם האגדה די סטפאנו, המאזן מעולה - חמישה ניצחונות , יחס שערים 1:11. בברנבאו ריאל איבדה אגב שמונה נקודות נגד קבוצות תחתית, אך אם תנצח תגיע ל-49 נקודות במשחקי הבית - הכי הרבה מאז 2012/13. האוהדים לא יהיו שם, אבל הם מקור המוטיבצייה. אנחנו חושבים עליהם כל הזמן, זה הניע אותנו בזמן הפגרה", הבהיר זידאן. "יש הרבה אנשים שחווים קשים והכדורגל הוא דרך יפה לשכוח מחיי היום-יום. אנחנו עובדים כדי לשמח אותם. עצוב לנו שהם לא יכולים לראות אותנו מהמגרש. אני מקווה שהם גאים בסגל שלנו".

ובחזרה לפן המקצועי. ריאל כבר לימדה אותנו שהיא מסוגלת לנצח בכל הרכב. אדן הזאר נמצא בספק ולא בטוח שישחק, אם כי המיסטר רמז שמצבו משתפר ואי הנוחות פחות מטרידה אותי ("אבל הוא חייב להרגיש בצורה הטובה ביותר"). בכל מקרה הקבוצה הסתדרה (כמעט) כל העונה בלעדיו. 15 הופעות ליגה בלבד זה נתון שייזכר לדיראון עולם, ושער בודד. זידאן, סביר להניח, יוסיף שחקן התקפה נוסף בניגוד ל-4-5-1 שלו, ולא חסרות אפשרויות - אסנסיו, ויניסיוס, רודריגו. לוקה יוביץ' חוזר לסגל לאחר שבדיקת הקורונה השלישית שלו הייתה שלילית. מעניין האם מודריץ' ימשיך ב-11, כשבינתיים זידאן פרגן: "יש הרבה קווי דימיון ביני לבינו. אני החלטתי לפרוש למרות שיכולתי לשחק. הוא רוצה להמשיך עוד. אנחנו נהנים ממנו וגם מסרחחיו ראמוס"). את השאלות על בייל זידאן דווקא פחות אהב. זה לא סוד שבייל מעצבן ויש ביניהם דם רע. זה יהיה נחמד אבל אם בייל, שאת שער הבכורה שלו בריאל כבש במשחקו הראשון, נגד ויאריאל - ירשום סגירת מעגל נגדה ואז יעזוב.

אנחנו גם לא אוהבים, נספר לחובבי הפיקנטריה - את המאזן של ריאל עם כבוד השופט הרננדס-הרננדס. שני ניצחונות בלבד בעשרת המשחקים האחרונים. זיכרון שירגיז אתכם - תצוגת האימים שלו בקלאסיקו נגד ברצלונה בקאמפ נואו לפני שנתיים בין היתר. זה מרגיש כמו עוד משחק קשה עם הצורך בהגנת ברזל, זה הזמן לשמור על שער נקי בפעם ה-20 ושטיבו ייזכה בזאמורה. מנדי הבטון ימשיך בצד שמאל כמובן במקומו של מרסלו. זכייה באליפות תהווה דחיפת מרץ אדירה לקראת סיטי, האם אפשר לעשות את הבלתי יאומן? ואם כבר בלתי יאומן, לבנזמה מותר לחלום על תואר הפיצ'יצ'י, רחוק שלושה שערים מליאו מסי כשנותרו שני מחזורים. גם כדור הזהב כפי שפרגן לו זידאן - נשמע טוב. ועכשיו חזרה למציאות - אליפות בבקשה. המצב רוח? מעולה. סרחיו ראמוס העלה תמונה עם כל השרירים שלו, "זה הזמן שלנו", הוא כתב, "ואמוס". לוקאס לא התרשם - והטריל: "תפסיק לשים פילטרים". מה דעתכם על גול של ראמוס מחר שיהיה שערו המאה בכל המועדונים?
https://e00-marca.uecdn.es/assets/multimedia/imagenes/2020/07/14/15946853268840.Xxx
עוד אחד אחרון

ריאל מדריד - הרכב משוער: טיבו קורטואה| דני קרבחאל, סרחיו ראמוס, רפאל ואראן, פרלאן מנדי| קאסמירו, טוני קרוס, לוקה מודריץ', איסקו| ויניסיוס ג'וניור וקארים בנזמה

ויאריאל מגיעה למשחק מאוכזבת אחרי הפסד ביתי 2:1 לריאל סוסיאדד דווקא אחרי מומנטום יוצא דופן, אך זה היה בהרכב חסר – נהיה הוגנים. "אין ספק שזו עונה טובה של ויאריאל, והתחושות אחרי הקורונה נפלאות, היא ראויה לשבח. אך עם האוכל בא התיאבון והם רצו לשחק בליגת האלופות. כעת החלום נגוז", נכתב בספרד על המדורגת חמישית בטבלה. הצוללת הייתה אחת הקבוצות הטובות ביותר מאז פגרת הקורונה כשניצחה בשישה משמונת המשחקים קודם לכן. רק לפני עשרה ימים גברה 0:2 על חטאפה בחוץ (יש לה מאזן של תשעה ניצחונות ושמונה הפסדים מחוץ לביתה) והשיגה נקודות חשובות בקרב על הליגה האירופית. עד למחזור האחרון ההפסד הבודד לאחר הקורונה היה נגד ברצלונה - כאשר הצוללת שיחקה התקפי ופתוח והובסה 4:1. במשחקי החוץ: לצוללת ההתקפה השלישית בטיבה בליגה אחרי שתי הגדולות – 53 שערי זכות. מנגד, יש לה בעייה בהגנה, ולא רק כי ספגה את שני שעריה אחרי קרנות. ראול אלביול ספג ביקורות רבות מהתקשורת בזמן האחרון.

לא רק כקלישאה, זו תהיה ויאריאל אחרת. ויסנטה איבורה יחזור להרכב ככל הנראה לאחר השעייה ובעיקר שחקני החוד – ג'רארד מורנו, ופאקו אלקסר (הגיע בחורף והשתלב בצורה בינונית יש לומר) – כולם נעדרו מהמשחק האחרון, מה שגם למאמן קאייחה להציב את סמואל צ'וקווזה בחוד (יחזור לכנף ושם יעשה צרות בזכות המהירות המסחררת שלו) ואת ראול אלביול כחלוץ שני בדקות הסיום. מורנו שווה אזכור, כבש 16 שערי ליגה, בדרך הבטוחה לזכות בתואר "זארה" – הספרדי עם מספר הכיבושים הגבוה ביותר, ויש לו בכל המסגרות 18 שערים – שער אחד בלבד בעונת השיא שלו. ואם כבר שיאים, סאנטי קאסורלה טוען גם הוא לתואר מצטיין העונה של הקבוצה, עם 11 שערים ושמונה בישולים נראה נהדר גם כן. רק בעונת הבכורה בארסנל הוא הציג מספרים טובים יותר בליגה, וכזכור סאנטי המרגש כבר בן 35.

בשעות האחרונות דווח שייתכן וקאייחה מפחד מהמשחק הקרוב ומעדיף לשמור את שחקניו טריים למחזור הסיום נגד אייבר. ראול אלביול וסאנטי קאסורלה שמיעטו לנוח במרתון המשחקים - עשוי לרדת לספסל. המאמן לא הכחיש זאת: " אנו נשמור על אותה דינמיקה, עם שינויים בהרכב. אנחנו עייפים פיזית, לחלק יש עייפות ולחלק יש אי נוחות מסוימת בשל הרבה דקות שהצטברו, אבל אני לא חושב על אייבר".

כשנשאל איך מנצחים את ריאל, ענה: "הם הכי טובים בליגה ומאוד קשוחים בהגנה, הרקורד שלהם מאז החזרה מהפגרה מוכיח זאת, אבל אנחנו מאמינים שנוכל לנצח. גם לנו יש מטרות - אנחנו רוצים להיות בליגה האירופית. עלינו להיות מאוד ממוקדים ולחכות להזדמנויות שלנו. אני מקווה שבכל שנה נשחק במשחקים כאלה על אירופה". זה יהיה משחקו ה-65 של המאמן בוויאריאל ועד עתה ניצח ב-31 והפסיד ב-21. הקבוצה כבשה מספר יפה של 108 שערים. בעונה שעברה לצוללת היו 40 נקודות בלבד במקום ה-15 המאכזב, כפסע מהקו האדום, ולפני שנתיים דורגה במקום השישי גם כן עם 57 נקודות. בסיבוב הקודם, נזכיר, הצוללת כמעט ניצחה את ריאל אך בייל השלים צמד וקבע 2:2.

היסטוריה ומפגשי עבר:

המפגש הראשון בין ריאל מדריד ו-ויאריאל נערך רק ב-1998, מחזור הפתיחה של עונת 1998/99. על כן, היסטוריית המשחקים דלה מאוד והמשחק מחר יהיה ה-20 בלבד אותו ריאל מארחת במסגרת הליגה. הרגע הזכור מכל, איך לא - משחק הבית האחרון של זידאן בברנבאו, 3:3 מטורף במחזור ה-37 ב-2005/06. המגרש היה מלא, התפאורה הייתה מושלמת, היריבה הנפלאה ממול קצת קלקלה אבל זידאן רקרד על המגרש וכבש בנגיחה אחרי בישול של בקהאם. עוד משחק זכור במיוחד היה ה-2:6 הענק בעונת 2009/10 עם פלגריני על הקווים. רונאלדו כבש את השער הראשון, קאקא והיגוואין הוסיפו צמדים ואלונסו קבע את תוצאת המשחק בפנדל. המאזן במשחקי הליגה הביתיים עומד על 13 ניצחונות, 5 תוצאות תיקו והפסד בודד, יחס שערים 20:48 לריאל.

ההפסד היחיד ארע בעונת 20017/18, ריאל איימה על השער בלי סוף אך ספגה שער נהדר מפאבלו פורנאלס. בעונה שעברה במשחקי הגארבץ'-טיים, במחזור ה-36 זה נגמר בניצחון 2:3. מריאנו דיאס כבש צמד, וגם חסוס ואייחו זכה לכבוד - זו לא טעות. משחקים קצת יותר זכורים לטובה מהעשור הזה - 0:3 בעונת האליפות עם מוריניו אחרי 'שחיטה בחצי שעה', תוצאה זהה בישורת האחרונה של 2015/16 (בנזמה, לוקאס ומודריץ') ופעמיים 2:4 - ב-2010/11 עם שלושער של כריסטיאנו (קאני עוד העלה את המארחת ליתרון), וכן בעונת הדסימה.

ריאל פתחה את המשחקים נגד ויאריאל עם שלושה ניצחונות רצופים - 1:4 ב-1999 עם צמד של ראול, רביעייה אדירה ב-2001 ביום נפלא של גוטי עם שלושער, ו-0:3 גם עונה לאחר מכן. בעונת האליפות עם קאפלו זה נגמר ב-0:0 במחזור הפתיחה. כעבור שנה, צמד של רוביניו ובישול סרגל של גוטי, סניידר כבש שער ניצחון כשעלה מהספסל. עד שהצוללת חיבלה במאבק האליפות שלנו עם 1:1 בברנבאו ב-2014/15, כשרגע לפני הקלאסיקו ריאל איבדה את הפסגה - הרצף עמד על שישה ניצחונות בית רצופים. בסך הכל מפגשי הליגה: 4:22 לריאל מדריד בניצחונות ועוד 13 משחקים שהסתיימו בתיקו, יחס שערים 40:82 לריאל מדריד. במסגרת הגביע אגב נערך מפגש כפול ב-1/8 הגמר ב-1998/99 וריאל ניצחה פעמיים 0:2.

 

https://totalfootball.co.il/uploads/default/optimized/2X/0/0237971075cd8354adc5dbbfdd57cc3de2538e10_2_690x388.Xxx

טוב, נו, אמנם הברנבאו לא יהיה מפוצץ עד אפס מקום (זה בכלל לא בברנבאו), מה שלא קרה מאז הקלאסיקו כמובן, משחק משמעותי שזכיתי להיות בו, כנראה אצפה בסרטונים. אבל כמה זמן חיכינו להגיד את זה: יום חמישי הגדול, 90 דקות מאליפות. עונה ארוכה-ארוכה עם עליות ומורדות, כדורגל לא מספיק טוב, אבל התוצאות? קו ישר, פלס, בטח אחרי הקורונה, שמחזירה אותך לפרופורציות (כמו ביקורות על איכות הכדורגל שלנו). הכדורגל שחזר - ניצח את המגיפה, והיה כמו אוויר לנשימה עבורנו.

זה זמן טוב לחשוב על מה שעבר עלינו העונה, החל מהתבוסה נגד אתלטיקו בקיץ והסערה במועדון. כשזידאן נשאר מאופק. זה המשיך בכוכב שלא עמד בהבטחה, תוצאות תיקו מתסכלות, חרפת מאיורקה, איבוד הפסגה מייד לאחר הקלאסיקו. אבל אנחנו בדרך לאחת האליפויות החשובות ביותר שלנו בשנות ה-2000.

“הטקס” הוא אותו הטקס. הלו"ז מתוכנן מראש, שעה 22:00 קדושה. טלפון לפרנטר הקבוע במשחקים (אם לא המצב, היינו עושים מפגש של 300 איש), בוחרים מראש את החולצה של סרחיו ראמוס ויושבים שעה בים לפני השקיעה כדי להירגע. וכשהמשחק ייצא לדרך - פרפרים בבטן.

אנחנו בצעד האחרון, ואמנם המנון ליגת האלופות לא מתנגן ברקע - אבל ריאל מדריד מנצחת בדרך כלל במשחקים על תואר. חשוב להפגין את אותה הגנת ברזל, יחד עם תשוקה מטורפת שהייתה הכוח העיקרי בזמן שאין כוכבים. ויאריאל מאוד מסוכנת ורוב הסיכויים שתהיה באירופה, לא חסרים שחקנים שיקשו עלינו, אבל הם בטח לא הסיפור. הייתי רוצה לראות שלושה שחקני התקפה (אסנסיו מרגיש טוב). הייתי רוצה לראות שירה בתנועה. אבל נסתפק בשחקן התקפה וחצי ובעוד 0:1. ראמוס והמנהיגות, קאסמירו והיציבות ובנזמה והחלומות לעבור את מסי - תנו לנו את זה. ואז נוכל לצחוק על בייל הרדום ביציע שמסתרר מאחורי המסיכה. A Por La 34. האללה מדריד!