על מאבק האליפות אני מאמין שתעלה הרחבה בהמשך על ידי דור, אולי גם על מאבקי התחתית, אז הנה המשחקים שנותרו והטבלה העדכנית: שישי (ה-13 כמובן): ולנסיה - ריאל סוסיאדד 21:30 שעון ישראל שבת: דפורטיבו לה קורוניה - ריאל מדריד 18:00 גראנאדה - ברסלונה 18:00 אתלטיקו בילבאו - סבייה 20:30 אתלטיקו מדריד - סלטה דה ויגו 20:30 ראשון: מאלאגה - לאס פאלמאס 13:00 אספניול - אייבאר 20:00 ספורטינג חיחון - ויאריאל 20:30 ריאל בטיס - חטאפה אמן יורדת ליגה 20:30 ראיו ואייאקנו - לבאנטה 20:30 הטבלה (להגדלה ללחוץ על התמונה): http://s32.postimg.org/cgwf7k5s1/image.Xxx
דפורטיבו לה-קורוניה - ריאל מדריד "איפה היינו לפני שנתיים" - בגמר ליגת האלופות בליסבון. "ואיפה אנחנו היום" - גם בגמר ליגת האלופות, אבל יש עוד קצת יותר משבועיים עד למלחמת העולם בסאן-סירו נגד אתלטיקו מדריד. בינתיים, הפוקוס כל-כולו על הליגה הספרדית שמגיעה למחזור הסיום. מי מאמין בניסים? המדרידיסימו אומר לא להרים ידיים, להילחם עד לדקה האחרונה של העונה. איך אמר ארבלואה? "נאמין עד לרגע האחרון, כמו שלא ויתרנו בליסבון". עם העשור האחרון שחוותה ריאל מדריד - נראה שכבר ראינו הכל. עונת רמונטדות מטורפת והרבה לב ונשמה מצד הקבוצה של קאפלו יחד עם חצי הדקה הכי גדולה בתולדות הליגה הספרדית(2007); וכמובן הגול של ראמוס בדסימה בדקה האחרונה; האם מחר יהיה עוד רגע לפנתיאון, רגע שיירשם בדפי ההיסטוריה? רק העונה, לפני פחות משבוע, אייקס איבדה את האליפות בהולנד במחזור האחרון לאיינדהובן כשסיימה בתיקו 1:1 נגד דה-חראשפחאפ בחוץ; הנה עוד כמה מקרים:יובנטוס ולאציו(1999/00); באייר לברקוזן ובאיירן מינכן(1999/00); אינטר ורומא(2001/02); מכבי חיפה והפועל ת"א(2009/10); מצד שני, רק 8 פעמים בעבר התחלפה זהות המוליכה בספרד במחזור הסיום. ברצלונה תמיד זכתה באליפות כשהובילה את הטבלה במחזור הסיום - 5 מ-5, ודווקא לריאל מדריד יש היסטוריה חשוכה - פעמיים סיוטי טנריפה, נפילה ב-1929, ב-1960 וגם בעונת 1982/83. הפעם ההיסטוריה לא לטובתינו. *** אבל זה כלל לא משנה. כנראה שריאל מדריד לא תזכה באליפות מס' 33 בתולדותיה. ברצלונה צריכה בסה"כ לנצח בגראנדה. אבל כבוד המדרידיסימו חזר. העונה הזו קיבלה טעם, מחדש, ולא חשובות הסיבות - אם זו המנהיגות של זידאן שקרוב לוודאי ימשיך, הירידה היחסית במס' הפציעות, ההרכב היציב שהתגבש(קאסמירו הוסיף המון, ראמוס חזר לכושר טוב), מנטאליות חזקה יותר של הסגל ועוד ועוד. גם את השנה הזו, הראשונה שלי בתור סטודנט לתואר בתקשורת במכללה למנהל - אפשר לחלק לתקופות וחודשים לפי התוצאות של ריאל מדריד. אני נזכר בכל הפוסטים העצובים האלה במרוצת השנה הזו, תחושת הייאוש הזו החל מהפרישה של ראול בנובמבר וכן בהמשך אותה חצי שנה. איפה היינו אז ואיפה אנחנו היום. שני גמרים. ריאל מדריד מקווה לנצח את דפור בריאזור, שברצלונה תמעד ואח"כ לזכות גם בגביע האלופות אחרי ניצחון בגמר על אתלטיקו. "שני גמרים, 180 דקות או אולי 210 עם הארכה, אולי פנדלים. שתי התעלויות של ריאל מדריד ועזרה גדולה מגראנדה. זו התוכנית. על השולחן: מילים גדולות - אליפות וגביע אירופה". המארקה הכין אותנו למתרחש בפתיח דרמטי. אחרי הקלאסיקו: "יש כאלה שאומרים לי שאני חייב לשכוח מכדורגל. אולי אני צריך לשכוח לנשום". "זו הפעם הראשונה שאני נוטש משחק של ריאל מדריד באמצע, לא יכולתי יותר. אחת התבוסות הגדולות איי-פעם. כל גול היה כמו חץ בלב. לפני שנה וחצי הייתי בדסימה וירדו לי דמעות של אושר. אם לא הייתי מוקף בעוד איזה 200 איש אני בטוח שהייתה יורדת דמעה אחת או שתיים. איפה הייתי אז ואיפה אני היום. אני מרגיש חרא, מרגיש שנגמר לי מהכדורגל ומהקבוצה שאני כלכך אוהב יחד שחקנים שגם לא חפים מפשע - בגדו בי. אבל אנחנו נקום מזה, אנחנו נחזור. אנחנו ריאל מדריד. זה כואב, זה שורף, זה נגמר" אחרי התיקו במאסטייה: "זה מרגיש שנגמרה העונה. שוב 2:2 נגד ולנסיה, כמו בשלהי העונה שעברה בברנבאו, שחותם את חלום האליפות. לריאל מדריד עם רפא בניטס אין עתיד, הבלון היה מתפוצץ מתישהו. אבל אף-פעם לא כיף לגמור את העונה בחודש ינואר. שריקת הסיום, השחקנים כביכול עצובים, שוכבים על הריצפה. לא קונה את הבלוף הזה. אחרי שכבו המצלמות הם רצו, דפקו מקלחת וכבר מחר נראה את התמונות המחייכות בולדבבאס. אני כבר לא כועס, רק מאוכזב. עוד לפני גול של בייל כתבתי בקבוצה של ריאל מדריד בוואטספם - 'האמת? לא איבדתי תקווה. עדיין יש בי את האמונה שניתן כאן גול וננצח. רק כי אנחנו ריאל מדריד, רק בגלל המדרידיסימו'. איזה גול של בייל, דופק שאגת 'יששש' בבית וגם הקלטה בוואטספ. ואז ולנסיה מענישה עם ה-2:2. הערב בניטס התקבל בכבוד של מלכים במאסטייה. ובצדק. הברנבאו מן הסתם חושב אחרת. מתי ניצחנו משחק משמעותי לאחרונה? שנה חדשה, קבוצה ישנה. לא חשבתי אחרת... רציתי לסיים בנימה אופטימית אבל לצערי אין לי". (לפני שידענו שבניטס יפוטר) אחרי ההפסד במדריגל: עוד בעיטה בדלי. כל הכבוד לקבוצה. ברור שאני מאוכזב(דווקא הרכב בלי קרוס ממש עשה לי את זה). היום אנחנו הקבוצה מס'3. לא קונה את הדקות הטובות במחצית השנייה, עלינו זחוחים, היינו רכים כלכך בהתחלה. למה לא התחילו באותה אינטנסיביות? הערב לא קיבלנו אפילו מחצית אחת טובה, גג רבע שעה. המשחק הזה צריך לעורר הרבה שאלות. אחת מהן היא מה עושים עם ה-B-B-C. די, זה פשוט לא עובד. הייתי אומר שמילא, עונה אחת הולכת לפח ובקיץ יהיו שינויים, אבל על מי אני עובד. הדג מסריח מהראש. יקנו עוד שחקן התקפה גדול, קראק, או שבעצם יתנו ל-B-B-C להזדקן כאן, שום שינוי אמיתי. המועדון ימשיך להתנהל בצורה כזו ונאכל את הלב שוב ושוב אחרי עוד תואר שברצלונה קוטפת. עם בואו של מוריניו התחיל משהו טוב ושנה אחרי שעזב גם הייתה הגשמת החזון - הלה-דסימה. עכשיו שוב הכל תקוע. אחרי התיקו במאלגה: הקבוצה השנה פשוט עולה לי על העצבים. אני מוכן לקבל עונות לא טובות, למרות שבת'אכלס אין שום סיבה - אבל אני לא מוכן לקבל 'קבוצה בכאילו', קבוצה חפיפניקית. באתם לשחק כדורגל או לא? וככה היא ריאל מדריד מודל 2015/16. דמיינו פה את התמונה שמפמפמים לכם בכל האתרים - כריסטיאנו יושב על הדשא עצוב בסיום המשחק . בניטס הוא האשם שכל משחק הפך למלחמת עולם, אבל גם לאחר שזידאן מונה למאמן והוא באמת אהוב ע"י השחקנים ומשתמש נכון בסגל - זו עדיין קבוצה חפיף. במשחקי הבית ריאל מדריד מעלימה את הבלוף או מסתירה חלק ממנו, אבל במשחקי החוץ הבועה מתפוצצת וכל קבוצה פח בספרד נראית נגדנו כאילו היא מדורגת 6-7 מקומות למעלה בטבלה. העונה כמעט נגמרה היום(למה כמעט? כי אני, ואני מניח שככה כל אוהדי ריאל מדריד - תמיד מאמינים שהקבוצה שלנו פייבוריטית, בטח כשהיא 'לובשת חג' בליגת האלופות עם ההמנון המצמרר ברקע, כשכל ההיסטוריה והזכרונות צפים) אני עדיין מאמין בסיכוי קלוש ב-Undecima. והבאסה - אי-אפשר ללכת לים, דור, מדרידיסטה מתוסכל, נכון להיום. אחרי הדרבי: הייתי מיואש, בקושי כתבתי. "אין חדש תחת השמש". עוד פעם הפסדנו להם. באתר הכותרת הייתה שלילית במיוחד - "אותו חרא". זה היה ברור לי שאתלטיקו תבקיע מהתקפה אחת רצינית, בניגוד לשליטה השקרית שלנו בכדור. לפני המשחק כתבתי על הזעם של האוהדים מהתבוסה בקאלדרון ושיאללה - תביאו את הדרבי. וכלום. זה לא היה אידיאלי לסיים את המשחק עם רונאלדו מוקף בילדודס - חסה ומאיורל, אבל זה מה יש. הקבוצה ממש הרימה ידיים והפציעות, נקודתית לאותו משחק הן ממש לא תירוץ. צריך לדעת לנצח משחקים בכוח. חבל שכריסטיאנו החמיץ מצב וחצי, אבל זה מה שאנחנו שווים? והציטוטים שלו אחרי המשחק..." בריאל מדריד זה תמיד או הכל או כלום, עונה ללא תואר היא עונה כושלת. נשים בצד את גביע האלופות החשוב מכל. אבל אני גאה בקבוצה שלי ולא חשוב איך תסתיים העונה. גם אם היא תסיים במקום השני את העונה. האחדות הזו, הנצחונות בשיניים כמו באנואטה בחצי הרכב, כמו בוייקאס אחרי הברוך של תחילת המשחק - היו חסרים מאוד בתחילת העונה. אבל עכשיו המנטאליות היא שונה. כל ניצחון שיפר את הביטחון לקראת גמר האלופות. שחקנים כמו לוקאס ואסקס ניצלו כל רגע על כר הדשא. **** על 11 - מספר הקסם של זידאן - בטח כבר שמעתם. שער המארקה עשו חגיגה לכבוד זיזו ביום רביעי: http://estaticos03.marca.com/imagenes/2016/05/11/portada/marca_papel/g1105.884ab7d4090214b31fc0a4a34dc2c936.Xxx שימו לב: - המאמן ה-11 של ריאל מדריד מאז הקדנצייה הראשונה של פרס, ואלה שמות: דל-בוסקה, קיירוש, קמאצ'ו, מראינו גארסיה ראמון, לושמבורגו, לופז קארו, פלגריני, מוריניו, אנצ'לוטי, רפא בניטס ו..זידאן) - הוביל את הקבוצה ל-11 נצחונות ליגה רצופים מאז ההפסד בדרבי ורחוק רק ניצחון אחד מהשוואת השיא של אנצ'לוטי: לבאנטה(3:1), סלטה ויגו(7:1), לאס-פלמאס(2:1), סביליה(4:0), ברצלונה(2:1), אייבר(4:0), חטאפה(5:1), ויאריאל(3:0), ראיו וייקאנו(3:2), ריאל סוסיאדד(1:0) וכאמור ה-3:2 על ולנסיה. - צימצם את הפער מברצלונה ב-11 פער של 11 נקודות לאחר ההפסד בדרבי(הטבלה במחזור ה-26: 1. ברצלונה - 66 נק'. 2. אתלטיקו - 56 נק'. 3. ריאל מדריד - 54 נק') וכמובן משאיר את ריאל מדריד בחלום האליפות גם ערב המחזור האחרון. - והכי חשוב: חולם על ה-UnDecima - גביע האלופות ה-11 של ריאל מדריד. בזכייה התשיעית הוא כבש במו רגלו בוולה המדהים נגד לברקוזן בגמר בגלאזגו ב-2002; בעונת הדסימה 2014 הוא היה עוזר מאמן. וכעת ב-2016 הוא חולם על התואר כמאמן ראשי. **** - דפור סמרטוטים? אז תנצחו! מחזור 34 היה מחזור מצער מאוד עבור ריאל מדריד. מחזור אמצע השבוע, אחרי שברצלונה המשיכה את תצוגות הנפל שלה והפסידה 2:1 במאסטיייה. אתלטיקו מדריד השיגה 1:0 קשה בסאן-ממס, המוקש הכי גדול שנותר לה בלו"ז, כך חשבנו; ברצלונה חגגה מצידה על דפורטיבו לה-קורוניה בריאזור ופשוט השפילה אותה. דפור המארחת שימשה כשטיח כשספגה שמונה שערים ללא שום מענה. לואיס סוארז חגג רביעייה וצימצם פערים מכריסטיאנו רונאלדו. ריאל נתנה בראש גם כן, בהמשך הערב, 3:0 סולידי על ויאריאל, אבל כאן באותו ערב הבנו באמת שהאליפות לא תגיע למדריד. כעסנו כביכול על דפור. אני זורק לחבר שראה איתי את המשחק - 'איזה סמרטוטים. להפסיד ככה, כשברצלונה מגיעה עם רגליים רועדות, ועוד במשחק בית?'. אבל מייד אח"כ החלטתי להתעשת. אם דפור כאלה סמרטוטי ריצפה - אז צריך לנצח אותם בריאזור. בכל הרכב, בכל שיטה, בטח במחזור סיום העונה בספרד. מסתמן שכל התותחים הכבדים ישחקו, אבל זה כלל לא משנה. בואו נעשה את שלנו, גם אם דפור תילחם - והיא תילחם. כדי לתקן את הרושם. כי תמיד כיף לנצח את ריאל מדריד. כי קל לשחק כשאין לחץ. **** - מנחוס הריאזור כבר מאחורינו. פרק לא נעים בהיסטוריה של ריאל מדריד. גביעי אלופות הונפו, מיטב שחקני תבל - הגלאקטיקוס בגירסה הראשונה - פיגו, זידאן, רונאלדו ובקהאם נחתו - אבל ריאל מדריד כשלה שוב ושוב ושוב בריאזור נגד לה-קורוניה שבמחצית מהזמן כלל לא הייתה קבוצת צמרת(מ-2005 וצפונה, למשל). פרננדו היירו הוביל את חבריו ל-3:0 בעונת 1991/92(מיצ'ל ובוטראגיניו כבשו, כולם במחצית השנייה). ומאז, נאדה? ריאל מדריד תמיד הייתה מפסידה שם, 'עוד במנהרה'. 18 שנה ריאל מדריד לא ניצחה בריאזור, הרצף השני הכי גרוע בתולדותיה, אבל יש הבדל בין ברצלונה לבין לה-קורוניה. בכל תקופתו בריאל מדריד - ראול ניצח רק פעם אחת בריאזור - בהופעה האחרונה שלו שם, תבינו עד כמה זה בלתי-נתפס. תבוסות כמו 4:0 ב-1999, הפסד מביך נוסף כשדפור זכתה באליפות היסטורית והתרגיל של דג'לאמיניה(5:2). גם כשהובלנו 2:0 בעונת 2000/01 במחצית הראשונה עם פנדלים מדוייקים של פרננדו היירו ולואיס פיגו - זה נגמר רק בתיקו 2:2, בעיטה מאכזבת בדלי. הפסד 2:0 בעונת 2003/04 אחרי הקלאסיקו, המשך רצף ההפסדים בעונת הקיירוש, וכן הפסדים כשדפור איבדה מהזוהר שלה והייתה רחוקה מ-'סופר-דפור'. תשאלו את קאפלו או יותר נכון מרסלו שעלה להופעת בכורה בריאזור(2:0) וזו הייתה גם הופעת הפרידה של רונאלדו. תשאלו את ברנד שוסטר שפתח את עונת 2008/09 עם הארטילרייה ההתקפית הכבדה שלו - רובן, היגואין, ראול ורוד שכבש - אבל ריאל מדריד הפסידה 2:1(מיסטה ואלברטו לופו). 13 נצחונות ו-5 תוצאות תיקו, זה היה המאזן של דפור נגדנו באותו הזמן, רצף שסייע לדפור להגיע למאזן חיובי נגד ריאל מדריד במפגשים הפנימיים(16:13 לטובתה). - ואז בא גוטי. משחק הפתיחה של הגלאקטיקוס Vol2 היה נגד דפור בברנבאו. וכן בפתיחת הסיבוב השני, במחזור ה-20, ללא כריסטיאנו רונאלדו המושעה וגם ללא מכונת השערים גונזלו היגואין - הקבוצה של פלגריני הגיעה נחושה לריאזור כדי למחוק את הקללה. אנחנו כתבנו בעצבים בפורום - 'תנצחו כבר שם', ובמארקה היו דרמטיים - 'משחק של חיים או מוות'. אסטבם גראנרו המצוין כבש בנגיחה בדקה ה-13, אבל אנחנו נקפוץ ברשותכם לדקה ה-40. לאורך הקריירה שלו בלבן גוטי ידע רגעים רבים של גאונות. שחקן שהיה מסוגל להעמיד את חבריו לקבוצה מול השער מכל נקודה על המגרש. בדקה ה-40 ריאל טסה למתפרצת באגף שמאל. קאקא מסר כדור מצויין לגוטי שהיה יכול לכבוש מול השוער. הגאון הבלונדיני חשב במהירות הבזק ובעקב מטורף ולא צפוי הסיט אחורה לבנזמה שכבש בקלילות. 2:0 לריאל מדריד ואחד מהבישולים הגדולים בהיסטוריה של המועדון. כמו זה של רדונדו באולד-טראפורד לראול(2000); כמו זה של רוברטו קרלוס לזידאן בגמר נגד לברקוזן(2002); כמו זה של בקהאם לזידאן ב-2004; http://www.boxofficefootball.com/wp-content/uploads/2010/01/guti-flick.Xxx "דפורטיבו סבלה מהקסם של גוטי, קסם שהיה מפחיד גם מכשפות", נכתב במארקה לאחר המשחק, ובשער העיתון היו חדים עוד יותר - "העקב של אלוהים". עד הים בטוויטר של גוטי התמונה העיקרית היא זו עם הציטוט של המארקה. למי אכפת שריקי עוד גרם לדפיקות לב בדקה ה-86 עם פנדל מדויק לפני שקארים השלים צמד לפני סיום. גוטי היה בראש העיתון גם ביום שני כשסיפר "לא היססתי לרגע לבצע את העקב", וכמובן שהוסיף שהוא נהנה יותר לבשל מאשר לכבוש. באותו משחק אגב שיחקו בריאל מדריד לא פחות מ-7 ספרדים, נתון מטורף לא פחות: קסיאס, ארבלואה, ראמוס, אלונסו, גראנרו, גוטי וראול. ונמשיך עם גוטי, אחד מכם בפורום סיכם היטב בת'רד המשחק - "אפשר להגיד דברים כ"כ בנאליים וגשמיים אחרי התגלות אלוהית כמו שגוטי נתן לנו בשער השני? זה משהו שרואים פעם בדור, הייתי המום ולא יכולתי להוציא מילים מתאימות שיתארו את ההרגשה שלי. פשוט מדהים! נאחס שמנאחס". - שני פרטים פיקנטיים: 1) משחק הבכורה של זידאן על הקווים היה נגד..דפור. 5:0 קליל לריאל מדריד בברנבאו. בנזמה פתח את החגיגה וגם כבש את השער האחרון כאשר באמצע בייל כובש שלושער. 2) גם בעונת 2001/02 ריאל מדריד הגיעה לריאזור במחזור הסיום. אז זה נגמר 3:0 לדפור. אבל היי - עלינו בהרכב שני וזכינו בליגת האלופות. - ויש גם משחק מחר: ריאל מדריד מגיעה אחרי ה-3:2 החביב על ולנסיה בסנטיאגו ברנבאו שהיה ניצחון 11 ברציפות וכלל גם פרידה מרגשת מארבלואה. מי שבלט היה כריסטיאנו רונאלדו כמובן שחזר רעב להרכב אחרי שנעדר ממשחקי הליגה האחרונים וכבש צמד מצוין. גם בנזמה כבש, משחק מס' 20 העונה בו הוא מוצא את הרשת - שער שהיה צריך להיפסל. אף קבוצה מעולם לא ניצחה בכל שמונת מחזורי הסיום וריאל מדריד קרובה לעשות זאת, אבל לא בטוח שזה יספיק לה. מייד עם סיום הניצחון על ולנסיה, באחת מהשאלות הראשונות במסיבת העיתונאים נשאל זידאן על מחזור הסיום. "אנחנו לא נעשה רוטציות", הצהיר זידאן. גמר ליגת האלופות מתקיים כשבועיים אחרי מחזור הסיום וזה הזמן לאפשר לכריסטיאנו ובנזמה להוריד עוד ועוד חלודה. הבוקר דווח שבייל התאמן כרגיל עם חבריו ויחזור להרכב גם כן כשקודם התבשרנו על כשירותם המלאה של קיילור נאבאס, דני קרבחאל ולוקה מודריץ' שלא שיחקו ביום ראשון נגד ולנסיה. זידאן, שסיים סיבוב ראשון מוצלח מאוד עם 50 נקודות ליגה מתוך 57 - מטריף את השחקנים וכולם יודעים שריאל מדריד צריכה לעשות את העבודה לפני שהיא חושבת על מה שקורה במגרש בגראנדה. "מדריד לא מוותרת", הייתה הכותרת הבוקר של שער ה-AS. רוטציות? לא ולא. מי שכן ייעדר הוא לוקאס ואסקס שנפצע במשחק נגד ולנסיה והוא אולי סיים את העונה. הקפטן סרחיו ראמוס כתב ברשתות החברתיות - "אנחנו צריכים לעשות משהו אפשרי(לנצח) ולקוות שיהיה לנו מזל ויקרה הבלתי-אפשרי". גם זידאן הדגיש במסיבת העיתונאים את חשיבות המשחק - "זה משחק החיים שלנו", אמר המאמן לקראת משחקו ה-20 בליגה. "אני לא רוצה להתייחס למשחק בגראנדה, אני בטוח שהיא תילחם. אני יכול לדבר על המשחק של ריאל מדריד - מצפה לנו משחק חוץ קשה נגד יריבה שתרצה לסיים את העונה היטב. אנחנו חייבים לנצח". זידאן אמר שמבחינתו הוא לא רוצה לשמוע על המשחק בגראנדה ובניגוד אלינו שנהיה צמודים למסך ונתעדכן בנעשה - הוא יעשה זאת רק בסיום וישתדל גם למנוע משחקיו אם כי זה יהיה בלתי-אפשרי. גם כל הנושא הכספי, קרי פרמיות - נבעט לאלף עזאזל ע"י זידאן שאמר בתקיפות 'אני לא יודע על מה אתה מדבר'. זידאן דיבר על עתידו - "אני לא יודע אם הרווחתי את ההישארות שלי בקבוצה, לא זכיתי בכלום עדיין וזה טבעי שיהיו ספקות. העתיד שלי לא חשוב כעת". "הגמר ב-28 במאי ויש עוד זמן, המשחק ההוא הוא 50% אבל המטרה היא לנצח מחר". "אנחנו מאמינים בעצמינו, ניצחנו 11 משחקים ברציפות למרות שלא האמינו בנו. אנחנו נאמין עד למשחק האחרון, עד לדקה האחרונה, עד לשנייה האחרונה", סיכם זידאן שגם דחה את השאלות על חאמס ולא הבין מדוע לא שואלים על אותו על אלה שיותר משחקים. כריסטיאנו ובייל ישחקו כמו שידענו. לוקאס נכלל אף הוא בסגל ואף-אחד לא יחמיץ את החגיגות, אם יהיו. כמובן שזה לא תלוי בנו אבל אתם יודעים עד כמה שער מהיר יהיה הכרחי מחר. ריאל מדריד היא הקבוצה שכבשה הכי הרבה שערים ברבע השעה הראשונה בספרד - 17 שערים כאלה. כמובן שריאל מדריד כובשת גם הרבה דרך משחק הגובה, יכולת הנגיחה של הטריו ההתקפי ואליהם מצטרף גם ראמוס. ריאל תפגוש מחר בונקר והיא צריכה לגוון את משחק ההתקפה שלה. אפרופו התקפה, כריסטיאנו כנראה לא ישיג את סוארז. זו נראה משימה בלתי-אפשרית כשההפרש עומד על ארבעה כיבושים. מצד שני, עבור כריסטיאנו אין דבר שהוא לא בלתי-אפשרי והשער הבא שיכבוש היה השער ה-50 שלו העונה. בינתיים נספר לכם שקיילור נאבאס, מרסלו, מודריץ' וכריסטיאנו קטפו את התואר של שחקני העונה מטעם המארקה בשיתוף דף הפייסבוק. למעלה ממיליון גולשים, חלקם לא אובייקטיבים - בחרו בהם. הרביעייה הזו תצטרך לעשות את שלה גם מחר. "הליגה או הצ'מפיונס? אנחנו רוצים את שניהם", אמרו החבר'ה. גם אנחנו. תחזיקו אצבעות... דפורטיבו לה-קורוניה עוד נחשבה לאחת ההפתעות של העונה בספרד סמוך לסיום הסיבוב הראשון כשדורגה במקום השישי כמעט עד סוף הסיבוב הראשון, אבל אז החלה הנפילה הגדולה. בסיבוב הראשון היא אגרה 27 נק' ובסיבוב השני רק 15! בכל-מקרה, דפור מדורגת במקום ה-13 בטבלה. במחזור האחרון היא רשמה ניצחון מאוד מפתיע 2:0 במדריגל על ויאריאל שאיבדה עניין בליגה. זה היה ניצחון הליגה השני שלה בסה"כ ב-2016. פייסל, ולוקאס פרס, איך לא - כבשו את השערים. האחרון הוא מלך שערי דפור העונה עם 17 כיבושים, והחלוץ מעורר עניין רב בפריימרליג. סיכוי אפסי שימשיך בדפור בעונה הבאה. הבעלים של הקבוצה היה זועם לאחר המשחקים האחרונים ואמר - "דפור לא יכולה להיות הבובה של הליגה" ובקבוצה נחושים לתקן את הרושם. בורגס אמר 'אנחנו נוכיח לריאל מדריד שה-8:0 לא יחזור'. בקבוצה התרכזו השבוע בהרבה דברים חוץ מכדורגל. לופו ולואיסיניו הואשמו ע"י המאמן בחוסר רצינות באימונים ובאווירת חוף הים. הפורטוגלי כעס שהעניין דלף לתקשורת ואמר שהמאמן מנסה לפגוע לו בהמשך הקריירה. ויקטור המאמן אמר מצידו - "לואיסיניו ניסה לעורר בעיות רבות. ידעתי שהאופי שלו בעייתי אבל לא יכול להיות שהסוכן שלו ידבר איתי". על לופו אמר - "לצד עונה נהדרת שלו בה היה נקודת אור גם כשחבריו קצת זייפו - בישורת האחרונה הוא התנהג בצורה שונה. כשראה שהוא מתורגל בהרכב הוא השקיע אבל כשראה שאחרים מועדפים על פניו הוא זילזל". ויקטור שכזכור שיחק בגירסה הטובה יותר של דפור בתחילת העשור הקודם, אמר - "אני הייתי חלק מ-'סופר-דפור', אבל זה לא המצב. כדי שנהיה סופר-דפור אנחנו צריכים לנצח. הייתה לי הזכות לשחק בקבוצה הגדולה ההיא". המאמן אמר שהסיבוב הראשון של 27 נק' היה טוב אבל אנשים יצאו מפרופורציה ולכן גם הביקורת כרגע מוגזמת. "זה לא סיבוב שמספיק לאליפות", אמר בציניות. נוסיף ברמת ההרכב, פרננדו נאבארו חוזר לאחר השעייה. מנגד, לאורה לא כשיר במאת האחוזים ודפור תהיה עם הגנה מאוד מאולתרת. הזכרנו את מנואל פאבלו קשישא בן ה-40, הוא צפוי לעלות כמחליף בדקות האחרונות ולשחק את הדקות האחרונות בקריירה שלו. צריך להעריך את פאבלו שרשם למעלה מ-530 משחקים בכדורגל הספרדי ומשרת את דפור נאמנה מאז 1998. דפור תעניק את תג הזהב והיהלומים לארנסיו איגלסיאס(86), שחקן ומאמן הקבוצה לשעבר, דווקא במשחק בריאזור נגד ריאל מדריד בין שתי הקבוצות אותן אימן בסיום הקריירה שלו. איגלסיאס הוא המאמן שרשם הכי הרבה משחקים על הקווים של דפור(586) ואף הוביל אותה לזכייה בגביע ב-1995. מאזן הבית של דפור, למקרה ששאלתם - עלוב מאוד: 22 נקודות, קרי ארבעה נצחונות בלבד. הנתון המדהים עוד יותר הוא 18 תוצאות תיקו בסה"כ, אולי שיא ליגה. גם מחר דפור תהיה שמחה מתיקו, תהיו בטוחים.. הרכבים: ריאל מדריד: קיילור נאבאס; קרבחאל, ראמוס, פפה, מרסלו; קאסמירו, קרוס, איסקו(מודריץ'); גארת' בייל, כריסטיאנו רונאלדו ובנזמה דפורטיבו לה-קורוניה: מאנו; מנואל פאבלו, אריבאס, סידני, נאבארו; ברגנטינוס(לואיס אלברטו), מוסקרה, בורגס, פייסל, פדה קרטביה; לוקאס פרס
נשבר הז*ן מחטאפה. הם הפכו להיות כאן קבוצה מציקה רק בגלל האיזכורים המציקים של אליאס לגביהם. שיירדו כבר ויעשו טובה לכולנו.
https://scontent.fhfa2-1.fna.fbcdn.net/v/t1.0-9/13232997_10154056474658190_8126261839752177026_n.Xxx?oh=964f32a9ddf67b8096699c6ba9ff1ace&oe=57E68161 קיילור נאבאס - "בואו נראה ונקווה שאלוהים ייתן לנו את הברכה לזכות בליגה"השחקנים ניסו לשדר אתמול אופטימיות כשהמריאו ללה-קורוניה. "גם ללבאנטה לא היה על מה לשחק", אמרו. לוקה מודריץ' נשאל מי תזכה באליפות ואמר 'אני מקווה שאנחנו'. מרסלו - 'כמו לוקה'. קיילור נאבאס, אדם מאמין, אמר - "אנחנו קבוצה ואנחנו הולכים להילחם, למות ולתת הכל על המשחק שלנו ואחר-כך להתעדכן במה שקורה".מאז מונה זידאן למאמן(בידיוק סיבוב שלם), ריאל השיגה 50 נק' לעומת 46 של ברצלונה ו-44 של אתלטיקו מדריד. בשער ה-AS 'מיישרים' קו עם הנאמר - 'הכל אפשרי בגראנדה' http://as.com/diarioas/imagenes/2016/03/28/portada/1459138722_611067_1463201775_portadadelperiodico_grande.Xxx באתר מספרים לנו שלא פחות מ-80 אוהדים של ריאל מדריד צעדו סביב המגרש של גראנדה כבר משעות הבוקר האחרונות, גאים, בטוחים ואופטימיים עם הדגלים והצעיפים של ריאל מדריד. רובם גם יעודדו במשחק עצמו. תמונה יפה למחזור הסיום: http://e04-marca.uecdn.es/assets/multimedia/imagenes/2016/05/14/14632180920298.Xxx - נזכיר שוב שברצלונה הגיעה למחזור הסיום 5 פעמים כשהיא מוליכת הטבלה וזקוקה לניצחון. בכל הפעמים היא עמדה במשימה.
לה קורוניה לא פותחים רגליים לעומת איך שהם שיחקו מול קבוצה אחרת. השדרנים של ONE-אובייקטיביות זה כנראה משהו שהם לא שמעו עליו.
סוארז לא מסיים רק כמלך השערים עם 40 כיבושים אלא מלך הבישולים עם 16 בצוותא עם מסי. איזה שחקן. אמרו פעם שלא יצליח להשתלב עם הדומיננטיות של מסי? אז יש.
שמסתכלים על העונה כולה סוארז היה השחקן הכי טוב של ברצלונה. זו אליפות שלו לפני כל אחד אחר. שחקן היסטורי.
אני מאוכזב ועצוב. עשינו הכל נכון וניצחנו בלי הפסקה. רק ה-UnDecima תשפר את המצב רוח. עד עכשיו לא התעדכנתי והפלאפון היה על מצב טיסה. חבר אמר לי כאן במכון(הייתי בעבודה). מנסה לשאוב עידוד מסיום העונה המטורף של ריאל מדריד. זה לא היה שלנו. ברכות לברצלונה שהיא אלופה ראויה. היא הייתה טובה יותר. לואיס סוארז שחקן העונה ללא ספק והוא מפלצת כדורגל. אין לו מניירות של כוכב. הרכש הכי טוב של ברצלונה מאז רונאלדיניו. והיו לה הרבה שחקנים מעולים..
זה מדהים איך סוארס טיפס במדרגות מהליגה ההולנדית לליגה האנגלית לליגה הספרדית ועדיין שמר על המספרים המטורפים שלו
