לדעתי אזפיליקוואטה מאוד אנדרייטד. כבר איזה עשור שהוא משחק בקביעות בטופ העולמי בכל התפקידים בהגנה + ווינג בק ונותן תרומה טובה ויציבה. רכישה אדירה של צ'לסי בדיעבד.
בתקופה של 20 ומשהו שנה שאני רואה כדורגל בטוח יש שמות ששכחתי, כרגע הראשון שעולה לי לראש זה טוני קרוס. מעבר לארון התארים המפואר שלו ולכך שמילא תפקיד מפתח בכל אחד מהם - מדובר בשחקן שעושה הכל ברמה גבוהה ולא מקבל הכרה כי לא מדובר באיזה וירטואוז שאנשים קונים כרטיס בשבילו. גם מריו מנדזוקיץ' לדעתי היה אנדרייטד גדול. חלוץ מאוד שלם ובין הראשונים שהגדירו את תפקיד החלוץ המודרני - כזה שמעבר לכיבוש שערים גם מפעיל לחץ בלתי פוסק על ההגנה ועובד קשה מאוד. בכל זאת תמיד ויתרו על התרומה שלו בשביל חלוץ אחר שאולי יצליח (לבנדובסקי) ואולי לא (רונאלדו).
פארק ג'י סונג - אפור לגמרי אבל אשכרה שחקן של מאמן. אם פרגוסון בוכה עד עכשיו על חסרונו בגמר מול ברצלונה זה די אומר הרבה. פרננדיניו - הוא בעיקר אנדרייטד ליד סוללת הכוכבים של סיטי, אבל בגדול מחזיק את האמצע שלהם כמעט בכל האליפויות האחרונות, וגם כשהוא גריאטרי הוא עדיף על לא מעט זבל שעבר במרכז מגרש שם בשנים האחרונות.
יש הרבה מאוד אבל אני אצטרף למי שאמר מנדזוקיץ. בגזרת החלוצים אוסיף את בנזמה והיגוואין. אני חושב שגם צ'ינו רקובה נכנס לרשימה בגזרת שחקני התקפה. בהגנה אני חושב שפאולו מונטרו אחד האנדרייטדים הגדולים. לבחור אחד מאוד קשה לי. Sent from my SM-N970F using Tapatalk
אני חולק על שתי הבחירות שלך למרות שאהבתי את האיזכור. 1. לגבי טוני קרוס ואחד שראה כל דקת משחק שלו מ-2014/15 - הוא לא עושה הכל ברמה הגבוהה ביותר, זה לא נכון. הוא לא חרוץ במשחק ההגנה או מתקל כמו מודריץ' לפני כמה שנים, עוברים אותו בקלות. לעתים יש לו 'מוד צ'מפיונס' אם זו באיירן מינכן ברבע הגמר. יכול להראות לך ביוטיוב איך הוא 'מוותר' לארתור מברצלונה בקלאסיקו ב-2019/20, את הרכות - ולמזלנו קורטואה הדף. הוא מבשל כמעט את כל השערים שלו במצבים הנייחים ויש לו את הבלטה שלו שהוא בועט מדויק. למה ששחקן בריאל מדריד לא יכבוש יותר שערים לדוגמא? אגב, גם רבים חושבים שהוא אחד הטובים בעולם. 2. לגבי מנדז'וקיץ' - שיחק מספיק שנים בקבוצות פאר, סגנון המשחק שלו פחות יפה לעין, אף אחד לא אמר שהוא לא שחקן נשמה אבל חלוץ צריך לדעת לתת גולים. המספרים שלו בבאיירן לא מרשימים, גם לא ביובנטוס אם כי אני מודע לכך שהוא לא שיחק תמיד בשפיץ. היגואין בריאל הלך צעד אחד לאחור בשני מקרים, כי עד אז הוא היה שחקן התקפה שלם לכל דבר - אחרי ההחמצה נגד ליון והבעיטה לקורה, נראה שהברנבאו לא ממש סלח לו - וגם עם הפציעה בגב ב-2010/11. הוא המציא את עצמו מחדש כ-'9' נפלא. אני לא מאלה שאומרים ש"בגללו" מסי לא זכה במונדיאל. הייתי הולך, מהקבוצה שלי, על קאסמירו ומרסלו של פעם - לא הבינו עד כמה הוא היה חשוב במשחק ההתקפה שלנו, ממש כמו פליימקר. מפצה על הימים בהם בייל היה פצוע ובנזמה לא קיים. מ'שאר העולם', שחקנים שעולים לי לראש בשלוף - קוואדראדו.
מקום ראשון בטבלה הפרטית של אנדרייטד של אטלטיקו. ויתרו עליו אחרי עונה אחת וביזבזו המון כסף על חלוצים פחות טובים. ואם כבר אטלטיקו, אז גבי הקפטן, אפס משחקים בנבחרת.
אם כבר אתלטיקו, אז חלק ניכר מהבלמים ששיחק שם בעשור האחרון הם אנדרייטד מובהק מבחינתי. אם להיות ספציפיים, אז גודין, מיראנדה, פליפה, הרמוסו וסאביץ'. נכון גם לפפה מהצד הלבן של העיר.
עבורי מאקללה האנדרייטד ההסטורי. מונטרו, טוריצ'לי הייתי בוחר מיובה האימתנית של שנות התשעים. השני בכלל הגיע אליה מכדורגל חובבים. סיפור מדהים. מנדזוקיץ' מהתקופה האחרונה בהחלט מסכים. היום אנדרייטד בולט מאוד לדעתי יאן זומר. שוער אדיר לדעתי. Sent from my SM-G973F using Tapatalk
אני חייב להתוודות - אני עוקב לא מעט אחרי יאן זומר וגם אחרי גלדבאך מהשנים האחרונות ואיכשהו אני תמיד תופס אותו ביום חלש. מבחינתי הוא לא היה שווה מעבר להערכה שהוא קיבל עד היורו ומאז היורו הוא מהשוערים היותר מדוברים שיש.
אני תמיד תופס אותו ביום גדול. לא רק בנבחרת. [emoji16] אגב בענייני שוערי עבר לדעתי שיי גיבן גם היה אנדרייטד. Sent from my SM-G973F using Tapatalk
הוא גזר את זה על עצמו בגדול אבל לאנשים היה קשה להתנקות מהבעיטה של פפה על קאסקרו האומלל, הוא היה שחקן אלים ופרוע אבל משהו בו השתנה לטובה ומאז 2014 הוא הפסיק לעשות עבירות מטופשות. הוא תמיד היה אתלט מטורף, מהיר וחזק, שחקן נשמה אמיתי. מה שכן אי אפשר להגיד את מה שאמרת לגבי ההשוואה לראמוס כי מדובר בשחקן שנטה להיפצע הרבה מאוד, עונות עם 20 משחקים וכן הלאה. ראמוס היה יציב ממנו ושיתף פעולה בצורה מדהימה עם כל בלם שהיה לידו - מהלגרה ועד ואייחו. פפה הגדיר את זה יפה "ריאל הייתה בית קברות לבלמים עד שהגעתי". לא קל להיות בלם בהפקרות של ריאל שב-DNA שלה. למשל במצ'אפ מול גודין - כל אתלטיקו היא יחידה אחת וקבוצה עם סגנון משחק אחר למשל. מקאללה לא אוברייטד לדעתי אלא אם כן מדובר באדם אחד על הפלאנטה - פלורנטינו פרס, אבל זה אותו נשיא אגדי שבפרק א' במועדון עד שהתפכח - קמאצ'ו ביקש ממנו קשר אחורי (ויירה) וקיבל חלוץ נוסף (אואן) כשבסגל כבר היו רונאלדו, ראול ומוריינטס שב מהשאלה אחרי עונת שיא. מקאללה היה קשר אחורי שהיה לו הכל. חוכמת משחק, יכולת תיקול, הדריבל שלו היה נהדר, השתחרר מלחץ, עשה עבודה של שלושה. זידאן הגדיר אותו כשחקן הכי חשוב בגלאקטיקוס. הוא שרף הרבה קילומטראז' גם, לא יודע אם יותר מקאנטה והוא גם היה פחות סילון ממנו אבל השוואה טובה אולי.
עבורי מאקללה אנדרייטד מבחינת היחס כלפיו והסיקור. כן. קודם כל כמעט אף אחד לא מזכיר איזה פלאים הוא עשה בנאנט הקטנה. בסלטה זה קודם כל צמד הרוסים קארפין את מוסטובוי שמוזכרים. תרומתו של מאקללה לסלטה לא פחותה. בריאל יש את הגלקטיקוס ואומנם כולם בדיעבד ביקרו את הויתור עליו ועדיין אני חושב שהוא לא מוזכר כל כך. בדור הצרפתי שלו יש את ויירה ודשאן קודם כל במרכז השדה. אני חושב שכן נגרם עוול למאקללה בזיכרון הקולקטיבי.
ובל נשכח את התקופה שלו בצ'לסי שהיה אחרי השיא ועדיין עשה עונות מדהימות. @Raulito מסכים עם כל מה שאמרת, ובגלל זה הקפדתי לציין שאני מדבר על הפיק. דומיננטיות כמו של פפה ביורו 16' לא ראיתי מראמוס בשום שלב בקריירה (גם כשהיה בטופ של הבלמים).
