http://www.religiouswatch.com/images/flnigeri.Xxx ניגריה http://www.insidethegames.com/_images/crops/Nigeria_2520Football_2520Federation.1.Xxx ניגריה בפורטרייט: משחק בינלאומי ראשון: ניגריה 2 - 0 סיירה לאון (08-10-1949) הניצחון הכי גדול: ניגריה 10 - 1 דהומי (בנין) (28-11-1959) ההפסד הכי גדול: חוף הזהב (גאנה) 7 - 0 ניגריה (07-06-1947) הכי הרבה הופעות כשחקן פעיל: מודשירו לאוול (86) מלך השערים: ראשידי ייקיני(37) ניגריה במונדיאלים קודמים: לא סתם חסרונה של ניגריה היה בין המורגשים ב-2006. הסופר-איגלס כשלו במאמצם לסיים מעל אנגולה בבית המוקדמות וראו את המונדיאל בגרמניה מהבית אחרי שלוש הופעות רצופות ומכובדות על הבמה המרכזית בעולם. את הסיפתח עשו הניגרים בטורניר בארה"ב ב-1994 ואחרי הפסדים לארגנטינה ובולגריה האיכותיות, ניצחון על יוון במחזור האחרון הספיק לכרטיס לשמינית הגמר (בשיטה דאז, עם 6 בתים, ארבעת הנבחרות הכי טובות שסיימו במקום השלישי הצטרפו גם כן לשלב שמינית הגמר) שם הניגרים היו רחוקים דקה אחת מלהדיח את איטליה משער של עמנואל אמוניקה, אך שוויון בתוספת הזמן של רוברטו באג'ו, ושער נוסף של האיש והצמה בהארכה השאיר את הניגרים עם המחמאות. ניגריה חזרה לבמה המרכזית בצרפת 1998 ושוב נקלעה לבית לא פשוט עם ספרד, בולגריה ופראגוואי. הניגרים פתחו באחד המשחקים היותר זכורים מהטורניר עם 3-2 גדול על ספרד, הוסיפו 1-0 קטן על בולגריה וההפסד לפראגוואי במחזור השלישי כבר לא פגע בזכייתם בראשות הבית. יחד עם זאת, תקוותיהם של הסופר-איגלס לשבור את השיא האישי שקבעו ב-1994 הגיעו למבוי סתום עם תבוסה 4-1 מול דנמרק החזקה של האחים לאודרופ ופטר שמייכל. באורך פלא, גם ב-2002 ההגרלה היכתה קשות בניגרים רק שהפעם המכשול כבר היה גדול מדי - ארגנטינה, אנגליה ושבדיה יחדיו היו יותר מדי עבור הניגרים שסיימו לראשונה את דרכם כבר בשלב הבתים ונפרדו מיפן וקוריאה עם נקודה בודדת שהושגה מול האנגלים והפסדים מינימליים 1-0 ו-2-1 לארגנטינה ושבדיה בהתאמה. http://soccernet-assets.espn.go.com/design05/i/world%20cup%20images/mom_g_nigeria_576.Xxx המרעננת הגדולה של שנות ה-90. הישגים נוספים: למרות היותה חברה קבועה באליטת הכדורגל האפריקאי, ארון התארים של הנבחרת הניגריה הינו דליל למדי - רק שני אליפויות יבשתיות ב-1980 וב-1994. הישג בולט נוסף של הנבחרת הניגרית היה הזכייה של הנבחרת עד גיל 23 בזהב האולימפי באטלנטה ב-1996, עם ניצחון בגמר על ארגנטינה החזקה של קלאודיו לופז, דייגו סימאונה, חאבייר זאנטי, הרנן קרספו ורבים טובים אחרים. איך העפילה: לאחר שלא הצליחה לעלות אפילו מבית המוקדמות הקל ביותר ב-2006 כאשר נכנעה לאנגולה האלמונית, ניגריה הייתה נחושה לחזור לבמה הגדולה בעולם. בית המוקדמות הראשון סידר לה את גינאה המשוונית, סיירה לאון ודרום אפריקה, שנכנסה לטורניר מוקדמות המונדיאל למרות העפלתה האוטומטית כמארחת אך ורק כי הטורניר שימש גם כמוקדמות גביע אפריקה 2010. ניגריה השאירה את הבפאנה בפאנה מאחור וכך גם את שתי הנבחרות האחרות עם מאזן מושלם של שישה נצחונות שוער חובה אחד. אל שלב הבתים השני והסופי הוגרלה ניגריה כבר לבית קשה יותר אך לא בלתי אפשרי, עם תוניסיה החזקה, ומומזביק וקניה על תקן גונבי נקודות. וכך היה, למעשה, כאשר ניגריה הוציאה רק 0-0 במשחק הראשון שלה בחוץ ממוזמביק, אך תיקנה מהר עם 3-0 בבית על קניה. לאחר מכן הגיע משחק "העונה" בתוניסיה וגם שם הוציאה ניגריה 0-0, שנתן לה מקדמה תאורטית על פני נשרי הקארת'אג התוניסאים, אך שער שוויון מאוחר של דראגי במשחק הגומלין קבע 2-2 ושהעפלה תיקבע אך ורק על פי תוצאות מול הקטנות של הבית. מצבה של תוניסיה, היה אף טוב יותר מכיוון שהיא ניצחה את משחק החוץ האחר שלה מול קניה וכן את משחק הבית מול מוזמביק. לאחר שגם במחזור החמישי שתי הנבחרות לא אכזבו עם 1-0 ביתי מול מוזמביק (ניגריה) וקניה (תוניסיה), הניגרים כבר ראו את המונדיאל מתרחק. שתי נקודות הפרידו בין הסופר-איגלס לתוניסאים ערב המחזור האחרון, וכל ניגריה התפללה שמוזמביק תסחוט לפחות תיקו מהנבחרת שבעצמה העפילה כבר לשלושת המונדיאלים האחרונים. בינתיים, ניגריה עצמה הייתה צריכה לנצח את קניה בחוץ, ואת המחצית הראשונה היא סיימה בפיגור 1-0. שער של אובפמי מארטינס שלווה מיד בעוד אחד של איגביני יעקובו קבעו מהפך, אך הקנייתים הנחושים השוו, לפני שאובפמי מארטינס קבע את תוצאת הסיום 10 דקות לסוף. ובינתיים, במשחק המקביל, התקוות התגשמו, שער של דאנו ממוזמביק 7 דקות לסיום קבע שאחרי היעדרות של 8 שנים, ניגריה חוזרת למונדיאל! לוח המשחקים: 12 ביוני, 17:00http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/0/03/Flag_of_Argentina.Xxx/22px-Flag_of_Argentina.Xxx.Xxx ארגנטינה - יוהנסבורג (אליס פארק) 17 ביוני, 17:00 http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/2/27/Flag_of_Greece.Xxx/22px-Flag_of_Greece.Xxx.Xxx יוון - בלומפונטיין 22 ביוני, 21:30 http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/0/03/Flag_of_South_Korea.Xxx/22px-Flag_of_South_Korea.Xxx.Xxx דרום קוריאה - דרבן *שעות המשחקים לפי שעון ישראל סגל השחקנים: שוערים: וינסנט אניימה (הפועל תל-אביב, ישראל), דלה איינוגבה (בני יהודה, ישראל), אוסטין אז'ידה (הפועל פתח-תקווה, ישראל). הגנה: ג'וזף יובו (אברטון, אנגליה), טאייה טאיוו (מארסיי, צרפת), דני שייטו (בולטון, אנגליה), צ'ידי אודיה (צסק"א מוסקבה, רוסיה), אווה אלדרסון אצ'ייג'ילה (ראן, צרפת), ראביו אפולאבי (זלצבורג, אוסטריה), דלה אדלייה (ספרטה רוטרדם, הולנד). קישור: איילה יוסוף (דינמו קייב, אוקראינה), מיקל ג'ון אובי (צ'לסי, אנגליה), סאני קאיטה (אלניה, רוסיה), דיקסון אטוהו (פולהאם, אנגליה), קאלו אוצ'ה (אלמריה, ספרד), לוקמאן הארונה (מונאקו, צרפת). התקפה: ג'ון אוטאקה , נוואקוו קאנו, (פורטסמות', אנגליה), יעקובו איגביני (אברטון, אנגליה), אובפמי מארטינס (וולפסבורג, גרמניה), ויקטור אובינה (מלאגה, ספרד), פיטר אודמווינגי (לוקומוטיב מוסקבה, רוסיה), צ'ינדו אובאסי (הופנהיים, גרמניה). האיש על הקוים לארס לאגרבאק http://soccernet-assets.espn.go.com/design05/images/sw/Lars-Lagerback_stuartfrankl.Xxx גיל: 61 על קוי הנבחרת: כמו מאמנים רבים באפריקה, לאגרבאק היה מינוי בזק לטובת המונדיאל בלבד, אחרי שההתאחדות הניגרית החליטה להיפטר מקודמו בתפקיד שאייבו אמודו המקומי, שסיים עם הנבחרת "רק" במקום השלישי בגביע אפריקה לאומות באנגולה. לאגרבאק, שעצמו ניסה להעפיל עם שבדיה למונדיאל והתפטר לאחר שכשל במשימה, מונה בפברואר 2010 לתפקיד וחתם על חוזה ל-5 חודשים בלבד. הקריירה שלפני: מעל לכל, לאגרבאק הוא מר "נבחרת שבדיה" וזוהי תהיה למעשה הופעתו הראשונה על במה מרכזית שלא בתפקיד הנ"ל. שחקן אלמוני בליגות הנמוכות בשבדיה, לאגרבאק עשה גם את תחילת דרכו כמאמן בקבוצות קטנות בליגה המקומית עד שקיבל את השדרוג היוקרתי - להיות מופקד על הנבחרת הצעירה של מדינתו בשנת 1990. אחרי 5 שנים מוצלחות עם הצעירה, המשיך לאגרבאק לאמן את נבחרת המילואים (נבחרת B, כמו שהן נקראו בזמנן) וב-1998 כבר שודרג להיות עוזר המאמן של טומי סודרברג. השניים הפכו לצמד של ממש כאשר לאט לאט סמכויותו של לאגרבאק שודרגו והוא הפך להיות למאמן ראשי לצידו של סודרברג. ב-2004 אחרי ההדחה מרבע גמר היורו, סודרברג החליט לעזוב את הבוגרת לטובת הנבחרת הצעירה ולאגרבאק נשאר מופקד לבד על הנבחרת, עימה העפיל למונדיאל 2006 עד שמינית הגמר וגם ליורו 2008 שם באופן מאכזב סיים את דרכו כבר בשלב הבתים. לאחר שבקמפיין האחרון, שבדיה כשלה כאמור בנסיונה להעפיל למונדיאל כאשר פורטוגל ודנמרק הקדימו אותה בדרך לדרום אפריקה, החליט לאגרבאק לעזוב את הנבחרת לאחר לא פחות מ-20 שנות עבודה בנבחרות השונות במדינה. אנשי המפתח ג'ון אובי מיקל http://worldcup.mtnfootball.com/content/John-Obi-MikelWL.Xxx גיל: 22 תפקיד: קשר מרכזי קבוצה: צ'לסי (אנגליה) איש המפתח במרכז השדה ובו זמנית גם סימן שאלה לא קטן. ג'ון אובי מיקל הוא בלי ספק אחד מהשחקנים היותר שנויים במחלוקת של צ'לסי האנגלית, מעריציו יגידו שמדובר בפועל שחור מהמדרגה הראשונה, מבקריו יאמרו לכם כי מדובר בשחקן משלים נחמד ותו לא, שאם לא הפמפום המוגזם לו זכה במאבק המשפטי המפורסם בין צ'לסי למנצ'סטר יונייטד, ואם לא היה מופיע בשורות אחת הקבוצות הגדולות בעולם, סביר להניח שלא היינו מכירים בו היום כשחקן ברמה הגבוהה ביותר. עבור מיקל, המונדיאל הוא הזדמנות מצויינת לעבור תהליך התבגרות חיוני, שכן פזיזות וחוסר שיקול דעת לא פעם משתלטות על השחקן המוכשר. בניגריה, בניגוד לצ'לסי, מיקל לא יכול להרשות לעצמו להיות שחקן משלים, העיניים יהיו נשואות אליו, כשגריר הבכיר של מדינתו וכמי שאמור לרשת את ג'יי-ג'יי אוקוצ'ה האגדי בעמדת המנהיג במרכז השדה. וינסנט אניימה http://africanfootball.mtnfootball.com/content/Vincent-EnyeamaMTNWL.Xxx גיל: 27 תפקיד: שוער קבוצה: הפועל ת"א (ישראל) ללא ספק השם הכי לא מפתיע שראיתם כאן, וזה ברור. השוער המצטיין שמככב כבר שנים בליגת העל שלנו לא רק אמור, פשוט חייב להפוך את מונדיאל 2010 לטורניר שיקפיץ אותו סופית לקריירה אירופית. אניימה, שיחסית לשוער עדיין בגיל סביר למעבר ארוך טווח, סבל מחוסר מזל מתמשך בכל הנוגע לעזיבת ישראל ויציאה לאירופה וזאת למרות שהצטיין לא פעם במדי הנבחרת הניגרית גם במשחקים מכריעים כמו באליפויות אפריקה השונות. אחרי העונה המוצלחת עם הפועל ת"א באירופה, ולאור העובדה שניגריה נמצאת בבית שלפחות שתיים מהנבחרות (דרום קוריאה, יוון) לא אמורות להבקיע בצרורות נגדה, כל דבר פחות מחוזה בליגה בכירה באירופה כבר בתום המונדיאל ייחשב ככישלון חרוץ עבור השוער המוכשר הזה. ג'וזף יובו http://africanfootball.mtnfootball.com/content/Joseph%20Yobo2WS.Xxx גיל: 29 תפקיד: בלם קבוצה: אברטון (אנגליה) שחקן ההגנה הכי חשוב של הנבחרת הניגרית. במאבק המשולש עם דרום קוריאה ויוון על המקום השני בבית (בהנחה שארגנטינה לא תחליק, אם כי זה ממש לא ברור מאליו) לניגרים תידרש הרבה משמעת טקטית, דבר ששתי היריבות שלה התמחו בו תחת הידינק, אדבוקאט ורייהאגל ודווקא ניגריה, כיאה לנבחרות אפריקאיות לוקה בו בחסר. האיש שחייב לנווט את הגנת הסופר-איגלס יהיה יובו, עמוד התווך של הגנת אברטון במהלך רוב העשור החולף. את קריריה החל יובו בסטנדרט לייז' אליה הגיע בגיל 18 מניגריה ובמדיה שיחק במשך שלוש עונות, עד שנרכש ע"י מארסיי הצרפתית. יובו לא הצליח להתברג במארסיי ורשם רק 24 הופעות בשנתיים, במהלכן גם הושאל בפעם הראשונה לטנריפה, ובפעם השנייה לאברטון, שמאמנה החדש דיוויד מויס החליט לשלם עליו את סכום ההעברה ולצרפו באופן קבוע לשורות הטופיז. מאז רשם יובו כמעט 200 הופעות במדים הכחולים של המרסיסיידרז והרבה מההצלחה או הכישלון של ניגריה בנסיונה להגיע לשמינית גמר המונדיאל יהיה תלוי באיש הזה. לשים לב ל... איילה יוסוף http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/9/9c/Ayila_Yussuf.Xxx גיל: 25 תפקיד: קשר מרכזי קבוצה: דינמו קייב (אוקראינה) האיש שאמור להיות שותפו של ג'ון אובי מיקל בקישור המרכזי. חובבי הכדורגל באוקראינה יגידו לכם כבר מזמן שמדובר בשחקן ברמה הגבוהה ביותר, שרק הכסף הגדול שמשלמת לו דינמו קייב וההתאקלמות המוצלחת באופן כללי של הקשר באוקראינה מנעה ממנו בינתיים לעבור לאחת הליגות הגדולות באירופה. פקטור נוסף שהשפיע על התקדמות של יוסוף הוא מספר הפציעות הקשות שהשביתו אותו תכופות במהלך השנים האחרונות. יחד עם זאת, יוסוף, כשבריא, הוא אולי שחקן ה50-50 הכי טוב במדינה, ואם לאגרבאק לא יערוך מהפכות בהרכב, הוא צפוי ללכוד את עיניי הסקאוטים בדרום אפריקה, לאחר שכבר עשה זאת השנה גם בליגת האלופות במדי קבוצתו. האמת, לא כל כך ברור למה לצפות מנבחרת ניגריה. על כמויות הכישרון אצל הסופר-איגלס מעולם לא ניתן היה להתווכח, אבל קמפיין המוקדמות החורק משהו של ניגריה - שאת רוב התודות עליו היא צריכה להגיד לנבחרת מוזמביק שרק בזכות שניצחה את תוניסיה במחזור האחרון אנחנו בכלל מסקרים את ניגריה ולא את נשרי הקארת'אג - מעלה לא מעט סימני שאלה לגבי הנבחרת הניגרית הנוכחית. מצד שני, מבחינת סגל נטו, ניגריה היא כנראה שנייה רק לחוף השנהב (אם בכלל) בנושא. יש לה שוער מצויין, כמו שאנחנו יודעים, הגנה וקישור שכולם משחקים בקבוצות גדולות או בליגות גדולות באירופה, ובהתקפה בכלל אין מה לדבר, כנראה הנבחרת עם העומק הכי גדול מבחינת חלוצים למעט אולי ארגנטינה. למזלה של ניגריה, היא גם הוגרלה לבית שבו התחרות לכל הפחות על הכרטיס השני לשמינית הגמר אמורה להיות פתוחה לחלוטין. יוון ודרום קוריאה לא נופלות אך גם לא עולות על הניגרים ברמתן, ומי שתצליח לכפות את עצמה על יריבותיה כנראה תהיה זו שתדלג מעליהן בסוף. אסור לשכוח גם שארגנטינה של מראדונה מלווה בהרבה ביקורת על קמפיין המוקדמות ה(כמעט) כושל ואם היכולת הבינונית משנה שעברה תימשך גם אל דרום אפריקה, ייתכן שגם המקום הראשון יהיה יעד ריאלי. http://i47.tinypic.com/2qlcuqe.Xxx
נבחרת מאוד סימפטית אבל עדיין...לא מאמין שהיא תוכל לעבור את הבתים...אולי אם תתפוס את ארגנטינה לא מוכנה תוכל להפתיע בהמשך..אבל אני לא רואה אותם עולים שלב
מאז 98 אני מחבב את הניגרים, אבל אני ממש לא זוכר נבחרת ניגרית כ"כ חלשה. אין להם אפילו שחקן אחד מהרמה הראשונה בעולם, אולי למעט טייאו. בטח לא אובי מיקל שלמרות שמשחק באלופת אנגליה הוא שחקן מאד אפור ובינוני לדעתי. השחקן הכי טוב שלהם זה כאמור טייאו המגן של מרסיי, שחקן אדיר.
אם יורשה לי רק לתקן תיקון קטן, ניגריה הביסה את בולגריה ב-1994 בתוצאה 3-0, וסיימה במקום הראשון בבית עם 6 נקודות, כשגם בולגריה וארגנטינה סיימו עם אותו מספר נקודות והפרש שערים פחות טוב, אך שלושתן עלו לשמינית הגמר. בכל מקרה, ניגריה קיבלה הגרלה נוחה למדי, אני לא בטוח שיוון ודרום קוריאה טובות ממנה, ויש לה סיכוי סביר ביותר לסיים במקום השני.
המירוץ על המקום השני בבית הזה נראה בלי ספק הפתוח ביותר, לכל השלישייה יש סיכוי שווה פחות או יותר (עניין של כושר, פורמה, וגם של איזו תורת משחק תצא מנצחת בסופו של דבר) ובתסריט מסויים אפילו ארגנטינה תוכל למצוא עצמה שם. ניגריה לא עטירת כשרונות כמו בעבר (למעט בעמדת החלוץ) אבל גם קוריאה ויוון לא בדיוק חוות איזה עומס בקטגוריה הזאת, זה יהיה צמוד.
ניגריה וקולומביה נפרדו בתיקו 1-1 בלונדון במשחק ללא קהל. אנחנו היינו מעט יותר טובים מהניגרים שדי איכזבו אותי, אני חייב לציין. קולומביה היתה הרבה יותר טובה במחצית הראשונה ויצרה הזדמנויות, כשאחת מהן נכנסה בדקה ה-12 מבעיטה נהדרת של הבלם קרלוס ואלדס. הניגרים נכנסו קצת לעניינים במחצית השניה כששני המאמנים מבצעים מספר חילופים ולבסוף הישוו בדקה ה-70 משער של לוקמן הארונה. אני מקווה בשביל הניגרים שהם מתכוונים לשחק טוב יותר, כי הם לא יצרו יותר מדי מצבים היום. למזלם יש להם את קוריאה ויוון, אבל כמו שהם שיחקו היום, גם מולן זה עלול לא להספיק.
יתחרו עם דרום קוריאה על המקום השני. גם פה מדובר בנבחרת שסכום החלקים גדול מהשלם. אני לא מסכים שהנבחרת הניגרית בינונית, לדעתי הנבחרת של 2002 היתה חלשה יותר. ג'וזף יובו הוא בלם מהרמה הגבוהה ביותר, ומגיע לו הרבה יותר מאשר אברטון. אני מקווה שלאגרבק ישחק ב4-3-3 כי כך יוכל לנצל את הכישרון העצום שיש לו בהתקפה. יעקובו צריך לשחק במרכז כשאובינה ואניצ'בי ישחקו בצדדים.
פיטר אוטאקה, ויקטור אניצ'בה, טרנה סוסוואם, בראון איידה, נופו, כמו גם הפצועים איקצ'קוו אוצ'ה ואנייאקצ'י אפאם. ג'ון אובי מיקל גם לא נמצא בכושר טוב עקב פציעה אבל נשאר בסגל.
רק אני שמתי לב ששלושת השוערים של ניגריה משחקים ב... ישראל? אגב, הדיווחים נכונים בזה שאוסטין אז'ידה יפתח בין הקורות במקומו של אניימה?
אני מניח שגם כותב הסיקור וחלק נכבד מהקוראים, הצליחו לעלות על זה http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/tongue.Xxx תמיד אהבתי לראות את נבחרת ניגריה משחקים ואני מקווה שנראה אותם מפתיעים בטורניר. יש להם את הפיזיות ועם קצת מלחמה אז גם הבדלי הכישרון מצטמצמים. צריך לקחת אותם מאוד ברצינות ואני לא אופתע גם אם עוד יסיימו בראשות הבית.
אני חושב שזה יהיה טעות אם הוא יפתח בהרכב הפותח ,מי שלעניות דעתי השוער הכי טוב של ניגריה זה אניימה, שאני מאמין שהגביע העולם הזה יהיה עבורו מקפצה להגיע לאחת הקבוצות הבכירות באירופה.
זה די מצחיק בגלל שלא התרשמתי ממנו יותר מדי בפ"ת, הוא היה נראה כמו עוד אחד מהזרים המצחיקים שמגיעים לארץ. ג'ון אובי-מיקל נפצע. וזה מכה לא פשוטה לניגרים. אומנם אני חושב שהוא אובריטד בצ'לסי, אבל עדיין השחקן הכי טוב במרכז השדה הניגרי.הפציעה הזאת למעשה מפעילה את כל הלחץ על אילייה יוסוף שיצטרך להוכיח שלא סתם מדברים עליו בתור כישרון. מעניין לראות איך ניגריה תסתדר.
