סקר השבוע: על אלו שהסתנוורו מהקבוצות הגדולות

לאורך השנים, לאו דווקא בבונדסליגה אלא באופן גלובלי בכדורגל העולמי, ישנם לא מעט שחקנים שלמשך תקופה נחשבו כוכבים גדולים דווקא בקבוצות הבינוניות והקטנות יותר, ובכך משכו את עיניהם של מועדונים רבים מרחבי אירופה. הדוגמא הכי טובה לכך היא למעשה השחקן הישראלי, שחלומו הגדול הוא להגיע לאירופה, וכשזה קורה, זה מתברר ככישלון חרוץ, והתנועה היחידה שנעשית זו לא תנועת השחקן על כר הדשא, אלא תנועת המזומנים מחשבון הבנק של הקבוצה אל חשבון הבנק של השחקן. אפשר לקחת את גילי ורמוט וערן זהבי כשני שחקנים שנחשבו לכוכבים כאן בישראל, וברגע שיצאו לאירופה כדי להגשים את החלום שלהם, הוא התפוצץ.

אבל אם נעזוב לרגע את הישראלים, ישנם לא מעט שחקנים כאלה כיום גם בבונדסליגה. יוליאן שיבר הוא אחד מהם. שיבר גדל בשטוטגרט, ונחשב שם לכישרון גדול. החלוץ בן ה23 הושאל לנירנברג בעונת 2010-2011, שם כבש 7 שערים ב28 משחקים בהם פתח בהרכב בליגה. לאחר מכן, בעונת 12\2011, שיבר ערך 18 הופעות במדי שטוטגרט בבונדסליגה, כשבעשר מתוכן הוא פותח בהרכב והוסיף שלושה שערים. בקיץ האחרון נרכש שיבר ע"י האלופה, בורוסיה דורטמונד בכ5.5 מיליון אירו, ונראה כי הכספים האלו בוזבזו לחינם. שיבר שיחק בסך הכל בעשרה משחקים במדי דורטמונד העונה בליגה, כשהוסיף 4 הופעות בליגת האלופות, בהן שיחק במצטבר 93 דקות ושלוש הופעות בגביע הגרמני. שיבר כבש העונה בסך הכל שני שערים, בליגת האלופות ובגביע הגרמני. האם לזה שאף החלוץ הצעיר כשהגיע לאלופה?

דוגמא נוספת, שוב שחקן התקפה, הפעם צ'ינדו אובאסי. אובאסי הגיע להופנהיים בעונת 2007-2008 מלין הנורבגית והיווה פקטור משמעותי בעליית הקבוצה לבונדסליגה באותה עונה. אובאסי אמנם לא כבש הרבה אך יחד עם ודאד איביסביץ' בחוד של הופנהיים הוסיף הרבה כוח ומחץ להתקפת הקבוצה. אלא שבעונת 2010-2011 אובאסי נפצע בתחילת העונה לתקופה ארוכה ולא פתח את העונה כראוי. את העונה שלאחר מכן הוא פתח כמו שצריך אך לא הזכיר את אותו חלוץ שהיה לפני כן ובינואר 2012 הושאל לשאלקה 04. שאלקה רכשה את אובאסי בסיום העונה תמורת 5 מיליון אירו. ומה קורה היום בפועל? בליגה אובאסי הופיע 3 פעמים (89 דקות במצטבר), הוסיף לעצמו הופעה אחת בגביע (33 דקות משחק) ועוד שש דקות בשישה משחקים בליגת האלופות.

המקרים האלה מעלים שוב ושוב את השאלה הפשוטה: מתי שחקנים יבינו כי הכסף והשם הגדול לא תמיד מנצחים? יכול להיות שהקריירות של שני החלוצים הנ"ל עוד ישתנו ויגיעו לשיאים, אבל בינתיים הם משמשים כשחקני גיבוי ותו לא.

ומה דעתכם בעניין? האם שחקן צעיר שפורח בקבוצה שהיא לא מהדרגים הגבוהים ביותר אך בוקר אחד הוא מקבל טלפון ומציעים לו חוזה בקבוצה גדולה בליגה שלו - האם הוא צריך להסכים, או לשקול פעמיים את הנושא בהתחשב בכמות המקרים שהמעברים האלה לא הועילו לשחקנים מבטיחים בעבר?

הבמה שלכם, ונשמח לשמוע אתכם מפרטים למה בחרתם כמו שבחרתם.

http://i47.tinypic.com/2j1v6ut.Xxx
שיבר במדי דורטמונד. לא תמונה שרואים כל יום


דיון פורה ומהנה לכולם http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/icon_thumright.Xxx http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/11.Xxx

 

השקפתו של שחקן כדורגל בנוגע לקריירה שלו לא תמיד תואמת את חשיבתם של האוהדים. עבור שחקן, הכדורגל הוא מקצוע ולאו דווקא תחביב ולכן לא חסרים שחקנים ששואפים להגיע למועדונים הגדולים ביותר ולהשתכר במזומנים רבים. תחשבו על אדם צעיר ומוכשר שעובד בחברה קטנה ויום אחד הוא זוכה לקבל הצעה מחברה ענקית שמוכנה להציע לו שכר גבוה הרבה יותר, תנאים נוחים וכמובן יוקרה. כמה מכם היו מסרבים להצעה שכזאת? אני בטוח שמעטים. כמובן שמעבר למועדון גדול בחיפזון עלולה לגרום לפגיעה בהתקדמותו המקצועית של השחקן, אך באותה מידה מועדון בכיר יותר יכול לדאוג בצורה האידאלית לצרכיו של השחקן ולהפיק ממנו את המיטב בעזרת התמדה, גם אם תחילה לא יפתח בהכרח בהרכב. כדי להמחיש את הסוגיה עלה כתבתי אציין כי קראתי לפני מספר שנים ראיון עם ניקולאס אנלקה(באחת מעונותיו הראשונות בצ'לסי) בו אמר כי איננו מתעניין בכלל בכדורגל, אלא רק עוקב מדי פעם אחר תוצאות בליגה האנגלית. עבורו לדוגמה כדורגל זהו מקצוע לכל דבר שנועד לפרנס אותו ואת משפחתו.

 

אני חושב שהמצב קצת יותר מורכב מכפי שהוא מוצג פה. קודם כל, כסף תמיד שיחק תפקיד מרגע שהכדורגל הפך מקצועני וזה כידוע קרה מאוד מזמן; אין ויכוח שבשני העשורים האחרונים המצב הלך והקצין והגיע לרמות מעוררות דחייה לפעמים, אבל זה לא רק הכסף. אדרבה, כפי שציינו כאן גם עניין ה'תהילה' מרכזי מאוד בשיקולים של שחקנים, ולא תמיד התהילה הולכת עם כסף.

אני חושב שהשאלה היא יותר שאלת התזמון; ברור ומובן שרוב השחקנים ירצו לעבור למועדון גדול בשלב מסויים בקריירה שלהם, השאלה הקריטית היא מתי, ולשאלה הזו אין תשובה ברורה ולכן אנחנו רואים כל כך הרבה מקרים של שחקנים שעברו ממועדון קטן למועדון גדול והדרדרו מבחינה מקצועית ודקות משחק. אני לא חושב שהדבר קשור להשכלה של השחקנים; אני לא חושב שסטטיסטית שחקני כדורגל הם יותר חסרי השכלה מחלקים ניכרים באוכלוסיה, וגם לא חושב שבמקרים שאנחנו מתייחסים אליהם כאן החלטה לעבור למועדון גדול קשורה לעניין הזה. מדובר בסופו של דבר בסוג של הימור; כדאי שהוא יהיה מחושב אבל בכל זאת הימור.

רק דוגמה אחת מגזרת הבונדסליגה וריאל מדריד - באמת אפשר היה לדעת מראש שאוזיל ישתלב בריאל וששאהין לא?

 

אני מסכים עם אופיר בנוגע למורכבות שבעניין.
ברוב המקרים ברגע ששחקן מקבל הצעה מקבוצה גדולה בהרבה ממה שהוא נמצא בה כרגע הוא כמובן ירצה להתקדם גם בלי קשר לכסף כמו חאבי מארטינז בבאיירן.

הדוגמה של אוזיל ושאהין היא הטובה ביותר לכך.שניהם בזמן המעבר היו שחקנים עם המון פוטנציאל שעוד לא הגיעו לשיא שלהם.שניהם עברו פחות או יותר באותו מצב לריאל רק שאוזיל הצליח למצוא מקום בהרכב על חשבון קאקא אך שאהין לא הצליח למצוא את מקומו בנוסף לפציעה קשה שהוא עבר.אז בסיפור של אוזיל אפשר להגיד שזה מוצלח ואצל שאהין זה כשלון.זה בעוד ששאהין עבר כשחקן העונה בגרמניה ואוזיל עבר שהיה רק פוטנציאל להיות טוב אחרי טורניר טוב ביורו.

לכן לא תמיד נכון להגיד שזה טעות לעבור ולא תמיד נכון להגיד שזה נכון לעבור.אפשר להביא עוד המון דוגמאות של שחקן שנתקע בקריירה שלו בספסל בקבוצה בכירה ועל שחקן שעלה מדרגה בקריירה שלו רק בעזרת המעבר.

התזמון משחק פה תפקיד מרכזי.אפשר לראות המון פעמים ששחקן צעיר עם פוטנציאל עובר מוקדם מידי לקבוצה בכירה או שהוא עובר שיש תחרות קשה על ההרכב וזה מונע ממנו להתקדם.במצב הזה כמובן שצריך לשקול שוב את העניין או לחכות עוד קצת אבל מי באמת יגיד לא לריאל מדריד שהוא נמצא בברמן או בדורטמונד?

 

קודם כל אני מוכרח לומר שמאוד מהנה היה עבורי לקרוא את התגובות הנ"ל.

אמשיך בכך שאני די תומך בעמדתו של אופיר בנושא ומסכים שיש כאן בהחלט עניין של תזמון. אם לוקחים את דוגמתו של יוליאן שיבר המוצג בהודעה הפותחת, לדעתכם התזמון מבחינתו היה נכון? בחור בן 23, עדיין לא עשה המון בקריירה שלו שלכד את עיניה של דורטמונד ונרכש באופן מידי. אז נכון שהיום הכסף הוא שם המשחק בכדורגל וצר לי שזה המצב, אבל במבט לאחור אותו שיבר שואל את עצמו מה היה נכון יותר לעשות - לעבור לדורטמונד או להיות שחקן הרכב בשטוטגרט, לא בטוח שהאפשרות השנייה הייתה כזו רעה, שכן שטוטגרט יחסית קבוצה לא רעה שמסוגלת לתפוס מקום טוב בצמרת, וכן היא משתתפת במפעל אירופאי (במה אירופאית עבור שיבר להציג את היכולות שלו).

פייר, נכון שזה מאוד מאוד מפתה לעבור למועדון עם השם הכי גדול, האלופה, שם יש מתקנים מעולים, סגל שחקנים מהאיכותיים באירופה, תנאים נוחים וכמובן הרבה יותר כסף בצ'ק החודשי, אבל בסופו של דבר המקצוע של השחקנים האלה הוא לשחק כדורגל, וכשהם לא עושים את זה, אני רואה בזה פספוס. בטח במקרים כמו שחקנים צעירים כמו שיבר, שרק התחיל את הקריירה שלו, ואני מקווה בשבילו שהיא לא תרד לטמיון בעקבות הייבוש הזה.

אגב, גילוי נאות: על אף שחיברתי את הסקר, אני עצמי לא יודע מה לבחור.

 

היחס הכמעט טבעי שמופץ דרך כל אמצעי התקשורת הוא שלילי ביחס למעבר לקבוצה גדולה בגיל צעיר. זה מתבטא בעיקר ביחס לליגיונרים שלנו (מישהו בכלל זוכר שפעם כינו אותם "שגרירים"?). אם לא אוהבים את המעבר של שחקן X לליאז' או שחקן Y לסלטיק ישר מבטלים את הקבוצות, כאילו המסורת שלהם לא באמת אמיתית, מפוברקת.
שחקן בעולם הכדורגל של ימינו אנו לא חייב דין וחשבון לאוהדים. כמו שצויין כאן לפניי, כדורגל הוא לפני הכל מקצוע, ואין יותר מדי שנים לשחקן כדורגל לשחק. יש מי ששמחים על הכסף שיש להם, לא צריכים או רוצים יותר, ובשביל זה טוב להם לשחק במועדון אחד או שניים, לאו דווקא בצמרת. יש שחקנים שיוותרו על כסף כדי להיות ראש לשועלים ולא זנב לאריות. יש שחקנים שיעשו הכל בשביל הכסף, גם אם זה אומר לשבת על הספסל כמה שנים.
כל אחת מהדרכים הנ"ל היא לגיטימית. נאמנות זה דבר יפה, אבל הסכומים שרצים בכדורגל העולמי, המשכורות הגבוהות והעבודה שהשחקנים הם בסה"כ חבר'ה צעירים שרוצים לעשות את המכה (ויכולים) אמורה לבטל את השאלה שהוצגה בסקר.