שגיא שלום, כצופה שמחבב במיוחד את האצטדיונים והאווירה בהם, אני מסתכל על הליגות החביבות עליי בעולם (הישראלית, אגב, לא אחת מהן) בדאגה. לפני גיוסי לפני שנתיים ביקרתי בסאן סירו, בדרבי מילאנזי לכל דבר. כרטיס למשחק עלה 75 אירו, אך בגלל הביקוש בוא נאמר ששילמתי קצת יותר דרך סוכן כרטיסים. בשביל חוויה חד פעמית זה היה נסבל, אבל כשאני חושב על אוהד איטלקי שנאלץ לשלם מחירים מופקעים שכאלה כמעט מדי שבוע. באנגליה המצב אפילו גרוע יותר. אם במדינה שבה הכדורגל הוא תרבות ואורח חיים מחירי הכרטיסים מזנקים למעלה והצופים מתחילים גם הם לנטוש, אני שואל את עצמי - איפה זה נגמר? זה ידוע שהכדורגל סובב כיום סביב כסף, שקבוצות רוצות להגיע למפעלים גדולים לא בשביל התהילה והספורט אלא הכסף, קשה לי שלא להיות פסימי. רציתי לדעת מה עמדתך בנושא.
אני מבין את הדאגה שלך ואולי ישמח אותך לשמוע שקברניטי הכדורגל בכל העולם דואגים כמוך ומנסים למצוא פתרונות. כן, הכדורגל במגרשים נהיה ספורט של חברת שפע עשירה, כן, לא תמיד הצפיה במשחק מצדיקה את ההוצאה, ונכון יותר מדי פעמים אנחנו רואים יציעים חצי ריקים. הענין הוא שהטלויזיה הפכה אותנו למפונקים. יש כל כך הרבה שידורים שאפשר לראות רק משחקים טובים ואז ליצור סף ריגוש שכמעט ואי אפשר להתמודד איתו. אין לי פתרון חוץ מזה שאני יכול להגיד לך שלהיות במגרש כשקורה משהו מיוחד (כמו ה-1:3 בין ריאל למנצ'סטר יונייטד בליגת האלופות לפני כמה שנים) זה קסם ששום דבר לא יכול להשתוות אליו. ומראש, כשאתה קונה את הכרטיס, אתה הרי אף פעם לא יכול לדעת אם זה הולך להיות משחק שידברו עליו שנים, או משחק ירדמו בו כבר בדקה העשרים. אז יכול להיות שהמחירים היום גורמים לפחות אנשים לקנות כרטיס להגרלה, בעיני, זו טעות. כי, עדין, הפרס הוא כל כך גדול, שכשאתה זוכה, זה שווה הכל.
נכון שגיא, אתה צודק אני הייתי במשחק שלי צ'לסי מול בולטון לפני שבועיים וזאת הייתה חוויה מדהימה איצטדיון מלא, 6 גולים לא רואים דברים כאלה בארץ והאוהדים שם מתנהגים אחרת לא כמו בארץ אחרי שבולטון ספגו חמישייה בסיום המשחק הקהל שלהם עומד ומוחא כפיים ולא מקלל וצועק זה פשוט עולם אחר
