אחד הסיפורים המפתיעים בכדורגל האנגלי בשנה האחרונה הוא המהפך הגדול שעובר על גארי נוויל. מי שהיה הבדיחה הלאומית, עקב כישוריו המוגבלים כשחקן וזיהויו עם המועדון השנוא-על-כל, הפך עם מינויו לפרשן הראשי של סקיי לקונצנזוס חיובי, אחד שגם אוהדי ארסנל וליברפול מודים בצער שהם נהנים להאזין לו. נוויל הרבה לבקר בעונתו הראשונה כפרשן את נבחרת אנגליה, ואולי ביקורת זו הביאה את רוי הודג'סון לצרף אותו לצוות הנבחרת לפני היורו האחרון. כיום נוויל אוחז בשני התפקידים-משדר את הפרמיירליג, ובפגרות הבינלאומיות עובד עם הנבחרת. מי שמצא בעייתיות בדבר הוא קרלוס טבז, שאף כתב טור מיוחד בעניין בסאן (שמתגלה כעיתון רפואי, שגורם לאנאלפבתים כטבז ורדנאפ לדעת לכתוב). לטובת אוהדי ליברפול המחרימים-תמצית הטור היא שנוויל לוקח את הנבחרת בעדיפות שנייה, טבז אומר שזה לא רציני, שבמדינות כמו ברזיל או ארגנטינה זה לא יקרה לעולם, וזה מראה למה אנגליה רחוקה מהטופ העולמי. יש לציין שטבז אינו נטול פניות בעניין-הוא ונוויל החליפו עקיצות בתקשורת באחד הדרבים האחרונים של האחרון כשחקן פעיל, ומאז יש ביניהם יחסי איבה-אבל קשה לומר שאין משהו בדבריו. במיוחד שכאן בארץ, אלי אוחנה מקבל ביקורת רבה על אותו דבר (עבודה בהתאחדות ובערוץ הספורט במקביל), בעוד באנגליה נוויל נותר יחסית חסין. האם ניגוד האינטרסים צריך לפסול את נוויל מעבודה בנבחרת ו/או בטלוויזיה, או שאפשר להתייחס לכך בסלחנות? http://footballspeak.com/PostImages/uploadedimage/2012_10_3_15_52.Xxx
לדעתי גארי מצליח לשלב בין שניהם בצורה טובה, לא מרגיש שהעבודה בנבחרת נפגעת, מכך שהוא בעמדת פרשן סקיי. גם ככה נראה שהמשרה בנבחרת היא לא דורשנית מדי, מבחינת מאמץ והמשמעות שלה. כך שהוא יכול להסתדר איתם, בלי שזה יפריע אחד לשני. הוא פרשן מצוין, ובנבחרת זה טוב שיהיה שחקן שהיה שם, שהשחקנים יכולים לדבר איתו, והוא מנוסה.
אוחנה מאמן במקביל לפרשנות את נבחרת הנוער שנוחלת תבוסה אחרי תבוסה כבר לא מעט זמן ומעמדו מעולם לא היה יציב יותר, אבל בהפסד כל האחריות עליו בעוד נוויל הוא רק עוזר מאמן ורוב האחריות ממילא על הודג'סון. זרקור התקשורת ביקורתי יותר כלפי אוחנה רק מההבדל הזה. וגם הוא לא מי יודע מה ביקורתי... באופן כללי אני לא חושב שזה נכון גם פה וגם באנגליה, לדעתי סיטואציות כאלו מעלות ניגודי אינטרסים שמעמידים אנשים במבחן ואין צורך בכלל לבחון אם הם מסוגלים לשמור על טוהר מידות או לא. כשנוויל מדבר בטלוויזיה מה הוא חושב על שחקן אנגלי כזה או אחר (בעיקר כשאלה דברים לא טובים) ואתה יודע שאח"כ באימון הוא עומד מולו ומנסה לדרבן אותו, זה נראה טיפשי. יש מספיק אנשי מקצוע שיכלו לשמש כעוזרים של הודג'סון ויש להם את כל הנתונים של נוויל. אז למה? שיבוא מישהו שהשחקנים לא יידעו מראש מה הוא חושב עליהם. דעתי על אנגליה היא שעם כל האהבה האינסופית, לא אליהם הייתי פונה כשהייתי מחפש מקצוענות. יש מדינות רציניות יותר בנוגע לכדורגל ממנה. הם תמיד מציגים את עצמם בתור ה-מומחים, אבל נראה שכבר אף אחד שם לא בונה תוכניות לטווח הארוך http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx
כל עוד זה לא תפקיד ראשי - מאמן נבחרת כלשהיא, או אפילו עוזר מאמן שדורש קצת יותר, אין סיבה שלא. אולי זה לא הכי מקצועי אבל סביר שלנוויל זה לא באמת מפריעץ קשה להגיד עד כמה נוויל משפיע על הנבחרת האנגלית אבל בתור פרשן הוא פנטסטי - כיף לשמוע שידורים איתו. מה שכן אולי על נוויל עצמו זה לא משפיע לרעה, אולי אפילו לטובה כי הוא צופה ביותר משחקים ושחקנים אבל על שחקני הנבחרת זה בטוח לא משפיע לטובה. נוויל יכול להגיד דבר רע על שחקן בשידור (למרות שמהפעמים שהאזנתי לו זה תמיד בטעם) ואז אותו שחקן צריך לראות אותו מחלק הוראות, על תקן מקצועי. מוזר ולא נעים. כך שלטובת הנבחרת עדיף באמת שיתרכז רק בעבודה אחת. בגלל שאני לא רואה גם את פרגוסון, פפ ומוריניו ביחד מוציאים את הנבחרת הזאת מהבינוניות הייתי ממליץ לו להישאר כפרשן http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx
