http://images.one.co.il/images/d/gg14087.Xxx על איזה שחקן או שחקנים אתם מצטערים שלא פרשו במדי הקבוצה האהודה עליכם בארץ? *מן הסתם שחקנים שלבשו אי פעם את מדי הקבוצה האהודה עליכם. אני אתחיל מהאיש בתמונה. מחדל, סקנדל ושערוריה! גם כוחו היה במותניו וגם הגיע לו לטעום מליגת האלופות והוא לבטח היה תורם יותר מישראלביץ'.
ליאור אסולין יכל לסגור את הקריירה אצלנו אבל במקום זה החליט לעבוד בטלגראס וחבל. עכשיו באמת, אני עדין מצפה לראות את רפאלוב חוזר אלינו לעונת פרישה. לגבי שאר הכוכבים בעבר, בשנים של ראובן עטר משכו את הקריירה כמה שאפשר. ברקוביץ', בנין, עטר וזה המשיך לבניון וכו'. ובגלל שלא רצו לפרוש, וכבר נהיו פחות רלוונטית מבחינת תרומה, הם לא יכלו לפרוש במועדון הנעוריים/האהוב עליהם, ועברו לקבוצות זניחות ונעלמו שם. אלון מזרחי פרש באופן פעיל בהפועל באר-שבע כשבסוף הקריירה חילטר במועדונים בליגות נמוכות, גם אבוקסיס, עידן טל ורבים אחרים.
@ אולי מבחינתך זה מחדל, מבחינת ראובן הוא הרוויח עוד מועדון שהוא נקשר אליו מאד, ושבזכות זה שהוא שיחק בו הוא עשה שם גם קריירת אימון נהדרת. מסכים עם בוטרגניו. כשאתה אוהד מועדון גדול זה כמעט בלתי אפשרי שהכוכב שלך יעשה בו את הפרישה שלו כי בגיל מבוגר הוא כבר לא מספיק טוב למועדון. אני למשל מאד הייתי רוצה שדל פיירו יעשה את הפרישה שלו ביובה אבל בסופו של דבר הוא מצא את עצמו בליגה ההודית או משהו.
אגב, זה לא רק שהם לא מספיקים טובים למועדון גדול. זה בסדר להחזיק בסגל כוכב/אליל אוהדים/שחקן בית אהוב שהוא לא מספיק טוב, ושיידע שהוא על תקן שחקן שעולה לשחק דקה 80 בגארבז' טיים והוא שם בשביל הסמליות וחדר ההלבשה. הבעיה היא שיש כוכבי עבר שרוצים לסחוט את הלימון כמה שאפשר. יוסי בניון לא היה שווה הרכב אפילו בבית"ר והוא עדין המשיך למכבי ת"א, למכבי פ"ת ולבית"ר. גם ברקוביץ' רצה לחזור לליגה הישראלית ובצורה עדינה זה לא היה זה. בקושי רץ על הרגליים. לא כולם יודעים להגיד "אני לא מתאים לרמות הגבוהות בארץ" אחרי שכיכבו פה. אלירן עטר ידע לשים את האגו בצד וללכת לבני יהודה בליגה הלאומית, גם טב"ח במכבי פ"ת (אם כי אני לא יודע כמה אפשרויות היו לו) וגם רוסו ובוקולי.
לא יודע אני מרגיש רע מאוד עם הדיון הזה, הפועל תל אביב, בכל זאת. אני מת לכתוב 'שמעון גרשון' כי הוא השחקן שבגללו אני אוהד הפועל תל אביב אבל אי אפשר לסלוח על מה שהוא עשה. וגילי ורמוט שנדחק הציגה בגלל ההנהלה ועבר למכבי תל אביב בעל כורחו. המהלך הזה אגב היה תחילת הסוף של הפועל. שביט אלימלך למשל זו לא אופציה, היורש שלו היה וינסנט אניימה. יוסי אבוקסיס כן פרש אצלנו וכביכול הניף גביע וכבש שער בדרבי אבל אני זוכר את הדמעות באוטו אחרי שגיא לוזון כפה עליו. אז אני חושב שבחירה ראויה שהקהל לא ייכעס עליי - פיני בלילי שתמיד היה שחקן מרגש. קאמבק היה על הפרק כמה פעמים. יוסי בניון ומכבי חיפה זה סיפור שהיה צריך להסתיים בצורה פחות כואבת, אבל הוא האשם המרכזי כמובן. לכמה שחקנים כבר היה סוף מרגש כמו אריק בנאדו? אולי אלון חרזי ומשחק הפרידה בליגת האלופות.
אבוקסיס לא המשיך לשחק בקביליו יפו? מי שפרש אצלכם היה באדיר, שפרש באותו המשחק עם ניר דוידוביץ' (3-2 לחיפה, שער ניצחון של דניאל האבר האגדי)
