פאראגוואי בדרא"פ -הישג היסטורי

http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/2/27/Flag_of_Paraguay.Xxx/300px-Flag_of_Paraguay.Xxx.Xxx


http://upload.wikimedia.org/wikipedia/en/b/b3/Paraguay_football_association.Xxx

פאראגוואי בפורטרייט:

משחק בינלאומי ראשון: פאראגוואי 1 - 5 ארגנטינה (אסונסיון, פאראגוואי, 11 במרץ 1919)
הניצחון הכי גדול: בוליביה 0 - 7 פאראגוואי (ריו דה-ז'ניירו, ברזיל, 30 באפריל 1949)
ההפסד הכי גדול: פאראגוואי 0 - 8 ארגנטינה (סנטיאגו, צ'ילה, 20 באוקטובר 1926)
הכי הרבה הופעות כשחקן: קרלוס גאמרה (110)
מלך השערים: חוסה סאטורנינו קרדוסו (25)


לוח המשחקים:
14 ביוני, 21:30 http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/3/3e/Flag_of_Italy.Xxx/22px-Flag_of_.Xxx.Xxx איטליה - קייפ טאון
20 ביוני, 14:30 http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/2/27/Flag_of_Slovakia.Xxx/22px-Flag_of_Slovakia.Xxx.Xxx סלובקיה - בלומפונטיין
24 ביוני, 17:00 http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/0/03/Flag_of_New_Zealand.Xxx/22px-Flag_of_New_Zealand.Xxx.Xxx ניו זילנד - פולוקוואנה/פיטרסבורג
*שעות המשחקים לפי שעון ישראל


פאראגוואי במונדיאלים קודמים

בהתחשב בעובדה שפאראגוואי, תאמינו או לא, סיימה לפני ארגנטינה ואורוגוואי, עם אותו מספר נקודות של צ'ילה (שסיימה שנייה) וכולה נקודה אחת פחות מברזיל, העבר של ה"גוואראני" הוא צנוע מאוד. בפעם הראשונה שהגיעה פאראגוואי למונדיאל הוא היה קרוב לבית – במונדיאל הראשון באורוגוואי 1930. במשחק הראשון שלה אי פעם בגביע העולמי היא קבלה 3 בראש מארצות הברית ואחרי זה פיצתה ב 1-0 קטן על בלגיה משער של לואיס וארגס פנה. הניצחון הקטן הזה הספיק לפאראגוואי למנוחה של 20 שנה עד המונדיאל הבא שלהם.
בדרך למונדיאל השני שלהם, גם קרוב לבית בברזיל (שגם בו אורוגוואי זכתה), פאראגוואי השתתפה בקופה אמריקה והצליחה לסיים שנייה שלוש פעמים ב- 1929, 1947 ו-1947, זה כנראה מה שהיו צריכים הגוואראני כדי להגיע מוכנים לעוד טורניר גדול של פיפ"א. בטורניר השני שלהם התוצאות היו אפילו פחות טובות מהמונדיאל הראשון, תיקו 3-3 עם שוודיה והפסד 3-0 לאיטליה השאיר את פאראגוואי מחוץ לסיבוב הבא ועצר אותה אי שם בבית 3.

http://img18.imageshack.us/img18/6997/paraguay1930.Xxx
בפעם הראשונה, פאראגוואי במונדיאל 1930

אחרי שתי הופעות במונדיאלים בדרום אמריקה, גם מנוחה מהמונדיאל בשוויץ ב-1954 לא עזרה להם, ב-1958 פאראגוואי נוסעת בפעם הראשונה למונדיאל באירופה, בשוודיה הקרה. קצת לפני אותו מונדיאל בשוודיה, הספיקה פאראגוואי לזכות בטורניר הגדול הראשון שלה, ב-1953 זכתה פאראגוואי בקופה אמריקה הראשון שלה אחרי ניצחונות על ברזיל (2-1), צ'ילה (3-0) ובוליביה (2-1), היא גם יצאה בתיקו עם אורוגוואי, אקוודור ופרו וסיימה את הטורניר עם מספר נקודות זהה לזה של ברזיל. מה שגרר אותה למשחק פלייאוף עם ברזיל, שגם אותו היא ניצחה (3-2) וזכתה בטורניר. כשהגיעה פאראגוואי בפעם הראשונה לאירופה זה לא היה פשוט, אחרי שהובילה על צרפת 3-2 במשחק הראשון שלה באותו מונדיאל בשוודיה, היא סיימה את המשחק מובסת 7-3. אחרי זה ניצחון 3-2 על סקוטלנד ותיקו 3 עם שוודיה עצרו את פאראגוואי, שוב, רק בשלב בתים.
בתקופה הבאה שבין 1958 ועד 1986 פאראגוואי לא העפילה לשום מונדיאל וההצלחה היחידה שלה הייתה בזירה המקומית, שם זכתה שוב בקופה אמריקה בשנת 1979 אחרי ניצחון על צ'ילה בגמר. אז אחרי 28 שנה של תקופת יובש במונדיאלים, הגיעה פאראגוואי למקסיקו, לעוד מונדיאל קל"ב מבחינתה. בסגל של אותה פאראגוואי, אגב, היה רולאנדו צ'ילאברט, האח הגדול של חוסה. ניצחון 1-0 על עיראק ועוד שתי תוצאות תיקו, מול מקסיקו ובלגיה, העלו את הגוואראני בפעם הראשונה לשמינית הגמר, שם נוצחו על ידי אנגליה 3-0.
עוד תקופת יובש, 12 שנה עברו ובהם פאראגוואי תפספס שני מונדיאלים עד שהיא תגיע לצרפת 1998. הנבחרת הזו, של 98, היא ללא ספק התחלת 'תור הזהב' של פאראגוואי, אותה נבחרת של חוסה לואיס צ'ילבארט בשער, קרלוס גאמרה וסלסו איילה בהגנה, יחד עם חוסה קרדוסו בהתקפה, הובילה את פאראגוואי לשלוש הופעות רצופות ולהישגים הכי גדולים בזירה הבינלאומית. ב-98 העפילה פאראגוואי מהמקום השני בבית הדרום אמריקאי, כשרק ארגנטינה מקדימה אותה. בטורניר עצמו היא יצאה בתיקו עם בולגריה וספרד, אבל ניצחון על ניגריה השאיר אותה בתמונה והעלה אותה לשלב הבא. בשמינית הגמר פגשה פאראגוואי את צרפת באחד המשחקים הזכורים של אותו מונדיאל, עם הופעה הגנתית הרואית של צ'ילאברט וחבריו. זה כמובן לא עזר לגוואראני'ס שלצערם ראו את לאורן בלאן מבקיע בדקה ה-114 ושולח את צרפת לשלב הבא בדרך להיות אלופת העולם.

http://api.ning.com/files/arqfPUu8Gg76taRr2YWl-JqJ6w4h5eSgW1PBuK6sGVl7nQt8FySXO*hGprVwMdMtyVJCKes1EfVIjwBtI*X4zgRYtSLVFBpP/chilavert01.Xxx
חוסה לואיס צ'ילברט, תור הזהב של פאראגוואי

הישגים נוספים: 2 זכיות בקופה אמריקה, מדלית כסף אולימפית.

איך העפילה: סך הכול בסטייל, ממוקמת שלישית לפני אורוגוואי וארגנטינה שעל הנייר יותר נוצצות, עם אותו מספר נקודות של צ'ילה (שסיימה שנייה) ונקודה אחת פחות מברזיל, מובילת הבית הדרום אמריקאי. אז איך עשו את זה הגוואראני? התחילו דווקא בהפסד 2-0 לקולומביה ועוד בבית, אבל משם הדברים השתפרו, ניצחונות על ברזיל (2-0) וארגנטינה (1-0) הם רק חלק מסיפור ההצלחה בקמפיין הנוכחי, ולמרות הפסדים לאורוגוואי, צ'ילה ובעיקר אחרי אחד כואב לבוליביה (4-2) התאוששו הגוואראני, בדיוק מתי שצריך, עם רצף של 4 ניצחונות, ביניהם ברזיל, אורוגוואי וצ'ילה ואז קינחו בניצחון 5-1 על אקואדור.

סגל השחקנים
הסיפור הכי פיקנטי/טרגי של פאראגוואי הוא דווקא על אחד שלא נמצא בסגל - סאלבדור קאבאניאס שמו.
השם ודאי לא מצלצל לכם, אבל הבחור משחק כבר כמה שנים בקלוב אמריקה במקסיקו, אחד הכוכבים של הנבחרת בשנים האחרונות והיה אמור להיות מהחלוצים המובילים של הנבחרת בדרא"פ. אלא שב-25 לינואר 2010 בשעה 05:00, בזמן שבילה במועדון הלילה 'בר בר', הוא נקלע לשוד/תגרה במהלכה הוא נורה בראשו. הרופאים מצאו אותו במצב קשה והצליחו לשמור עליו בחיים, בגלל שהכדור נתקע לו בגולגולת, החליטו הרופאים כי מסוכן מדי לנתח אותו על מנת להוציא את הכדור והחליטו שיהיה עדיף אם יישאר עם הכדור תקוע בגולגולתו. מאז הוא מחלים וחוזר לחיים נורמאלים והרופאים אפילו מגדירים את ההחלמה שלו כמדהימה. חוץ ממנו אפשר למצוא לא פחות מ-4 אקס-ארגנטינאים שהתאזרחו בסגל הרחב. רק שלושה מהם ייסעו למונדיאל (באריוס, סנטנה ואורטיגוסה) בעוד אחד נופה בקיצוץ האחרון (אקינו). השמות שאולי שיצלצלו יותר הם רוקה סנטה קרוס (מ.סיטי) וואלדס (דורטמונד) שהופיעו כבר בבימה האירופית.


שוערים: חוסטו ויאר (ואיאדוליד, ספרד), אלדו בובאדייה (אינדפנדיינטה מדיין, קולומביה), דיאגו בארטו (סרו פורטניו, פאראגוואי).

הגנה: דניס קאניסה (לאון, מקסיקו), דאריו ורון (פומאס, מקסיקו), חוליו ססאר קאסרס (אתלטיקו מיניירו, ברזיל), אאורליאנו טורס (סן לורנסו, ארגנטינה), קלאודיו מורל רודריגס (בוקה, ארגנטינה), קרלוס בונט (אולימפיה, פאראגוואי), פאולו דה סילבה (סנדרלנד, אנגליה), אנטולין אלקאראס (וויגאן אתלטיק, אנגליה).

קישור: אדגר בארטו (אטאלנטה, איטליה), כריסטיאן ריברוס (סנדרלנד, אנגליה), ג'ונתן סאנטאנה (וולפסבורג, גרמניה), אנריקה ורה (ליגה דה קיטו, אקואדור), נסטור אורטיגוסה (ארחנטינוס, ארגנטינה), ויקטור קאסרס (ליברטאד, פאראגוואי).

התקפה: רוקה סנטה קרוס (מנצ'סטר סיטי, אנגליה), נלסון האאדו ואלדס (דורטמונד, גרמניה), לוקאס באריוס (דורטמונד, גרמניה), אוסקר קרדוסו (בנפיקה, פורטוגל), אדגר בניטס (פאצ'וקה, מקסיקו), רודולפו גאמרה (ליברטאד, פאראגוואי).


האיש על הקווים:

חרארדו "טאטה" מרטינו

http://img696.imageshack.us/img696/2305/62892814.Xxx

גיל: 47
רזומה: אלמיראנטה בראון (ארגנטינה) 98, פלאטנסה (ארגנטינה) 99, אינסטיטוטו (ארגנטינה) 00-01, ליברטאד (פאראגוואי) 02-03, סרו פורטניו (פאראגוואי) 04, קולון (ארגנטינה) 05, ליברטאד (פאראגוואי) 05-06, נבחרת פאראגוואי 07 - ?.

בתור שחקן מרטינו הארגנטינאי, "טאטה", היה אליל במועדון הרוסריני ניואלס, הוא אף זכה איתו ב-2 אליפויות לא צפויות והגיע עד לנבחרת ארגנטינה. עד היום טאטה נחשב לאליל בקרב מחצית מתושבי העיר רוסאריו, השאר אוהדי סנטראל כמובן, שאף קראו לאחד מהיציעים באיצטדיון על שמו לאחרונה. אגב, האצטדיון קיבל לאחרונה את שמו של מרסלו ביאלסה, שיהיה במונדיאל כמאמן צ'ילה, שהוא חבר קרוב של מרטינו ומודל לחיקוי בשבילו בתור מאמן. אך למרות ההערצה האדירה למרטינו ברוסאריו, יש מקום נוסף בו הוא דמות מוערכת ולעתים אף מוערצת, הכוונה לפאראגוואי.

מאז הגיע מרטינו לפאראגוואי כמאמן הוא זכה בערך בכל תואר אפשרי בשני המועדונים שאימן, מספר פעמים, והעמיד מאזן נהדר של 8 תארים בזמן הקצר ששהה שם (העונה מחולקת בפאראגוואי). הוא אף זכה לתואר היוקרתי של מאמן השנה בדרום אמריקה לפני כשלוש שנים. גם כמאמן של הסלקסיון גוואראני, החל מ-2007, ידע מרטינו הצלחות עד כה, פאראגוואי נראתה מצוין בתחילת הקופה אמריקה האחרון ולמרות ההדחה המבישה למקסיקו מרטינו קיבל קרדיט על ההופעה. את מוקדמות המונדיאל פתחה פאראגוואי בסערה והבטיחה את עלייתה עוד בשלב מוקדם יחסית, זאת תוך הצגת כדורגל חיובי יותר ממה שהנבחרת הלוחמת הזאת ידעה להציג בעבר, לצד ההגנה הסולידית כמסורת הפאראגוואים. לא פשוט להיות זר בשום מקום, אך מרטינו קנה את אהבת האוהדים המקומיים בזכות עבודה קשה, צניעות, כדורגל חיובי והישגים על כר הדשא. שמו כבר הועלה מספר פעמים בהקשר של המאמן הבא של נבחרת ארגנטינה השכנה, אך במדינה הקטנה לא ימהרו לוותר על מרטינו. למרות ההערכה המקצועית לאחר פרסום הסגל עלו בפאראגוואי טענות, כולל מצד מלך השערים של הנבחרת פפה קארדוסו, על זימונו של באריוס שמעולם לא שיחק או גר בפאראגוואי, כמו גם המתאזרחים האחרים להוציא את אקינו "המקומי". אך עדיין רבה ההערכה למרטינו מכדי שהביקורות יתפסו תאוצה, לפחות עד שלא תעלה סיבה נוספת.


שחקני המפתח


אדגר בארטו

http://football-uniform.up.seesaa.net/image/Paraguay-07-09-adidas-uniform-stripe-white-white.Xxx

גיל: 25
תפקיד: קשר
קבוצה: אטאלנטה (איטליה)
כינוי: "אדי" (?)

אדגר בארטו כמעט ולא שיחק העונה, הוא הופיע בכמה משחקים ספורים במדי קבוצתו האיטלקית עד שנפצע ברגלו, לקראת סיום העונה הקשר כבר היה בדרך לחזור למגרשים אך נאלץ לעבור ניתוח בברכו. לסגל הסופי נכנס בארטו למרות שלא הופיע עדיין במשחקי ההכנה ולמעשה לא שיחק מאז סוף 2009. עובדה שרק מעידה על חשיבותו בנבחרת הפאראגוואית.

במוקדמות בארטו היה הדינמו במרכז המגרש, הוא האיש שמרטינו ציפה ויצפה ממנו לנהל לו את המשחקים ולחסום את האמצע כשצריך. אדגר אוסבלדו בארטו התחיל את הקריירה המקצועית שלו בסרו פורטניו הפאראגוואית, אחרי שנתיים בלבד עם 26 הופעות ו-4 כיבושים, בשנת 2004, יצא לאירופה, להולנד, לניימיכן שם העביר 3 שנים שכללו 95 הופעות ו-10 שערים. הרקורד הזה בניימיכן עדיין תלוי אצלו בארון בתור המקום בו שיחק הכי הרבה. מקבוצה בינונית בהולנד הוא התקדם בקיץ 2007 לקבוצה בינונית באיטליה - רג'ינה. בעונה הראשונה שלו בקלבריה הוא היה אחד הברגים המרכזיים בהישארות של רג'ינה בסרייה A, שנה לאחר מכן זה כבר לא הספיק לרג'ינה שבסוף עונת 08-09 ירדה לסרייה B. לבארטו זה כמובן היה סימן לעזוב והוא נרכש על ידי אטאלנטה ברגאמו בסכום של 4.5 מיליון יורו. העונה באטלנטה הוא לא שיחק כמעט כאמור, חסרונו היה אחד מהסיבות שלא עזרו לאטאלנטה לברוח מאותו גורל דומה שהיה לרג'ינה. מונדיאל טוב של בארטו יכול בהחלט לעזור לברוח מגורל של ליגה שנייה. יכול להיות שההימור של מרטינו על השחקן המשתקם יתברר כטעות ובארטו לא יצליח לעלות לכר הדשא. אך למרות זאת בחרנו בו כשחקן מפתח, שכן פאראגוואי עצמה תהייה תלויה בכך שהקשר יגיע כשיר ובריא על מנת להצליח. כמו שראינו במוקדמות, בארטו טוב = פאראגוואי טובה, בארטו חסר = משחק תקוע.

נלסון האאדו ואלדס

http://de.fifa.com/mm/photo/tournament/competition/01/10/11/53/1101153_full-prt.Xxx

גיל: 26
תפקיד: חלוץ
קבוצה: בורוסיה דורטמונד (גרמניה)
כינוי: "אל מגניפיקו"

נלסון האאדו ואלדס הוא פרצוף קצת יותר מוכר מבארטו, הוא הגיע לגרמניה כבר ב-2001 כשנקנה על ידי ורדר ברמן מקלוב אתלטיקו טמבטארי הקטנה. בהתחלה הוא שיחק עם ורדר ברמן II, קבוצת הריזרבס של הגרמנים, אבל לאט לאט התקדם ובעונת הדאבל של 03-04 הוא היה כבר שותף לזכייה, למרות שהיה רק מחליפם של קלוזה וקלאסניץ'. אחרי 5 שנים בורדר ברמן, בסוף עונת 05/06, הוא החליט שהוא רוצה יותר הרכב ועבר לבורוסיה דורטמונד, שם בעונתו הראשונה (06/07) הוא באמת ראה הרבה הרכב אבל מעט מאוד רשת, רק כיבוש אחד בכל העונה. במוקדמות המונדיאל התמונה שלו שונה לגמרי ורואים שבונים עליו, הוא שיחק ב-17 משחקים מתוך 18 שכללו 1188 דקות משחק ו-5 כיבושים, שהעניקו לו את תואר סגן מלך השערים של פאראגוואי במוקדמות. אין בכלל ספק שבונים עליו בהתקפת הנבחרת. אגב, היחידי שכבש יותר ממנו במוקדמות בשביל הגוואראניס, הוא סאלבדור קאבאניאס, אותו אחד שנורה בראשו.


שימו לב ל..

לוקאס באריוס

http://www.nanduti.com.py/noticias/images/be9394_lucas%20barrios.Xxx

גיל: 25
תפקיד: חלוץ
קבוצה: בורוסיה דורטמונד (גרמניה)
כינוי: "פאנתרה" (להקת רוק שהוא העריץ)

לוקאס באריוס הוא אומנם לא צעיר מבטיח, הוא בן 25 ואת כל הקריירה שלו מלבד העונה הנוכחית הוא העביר בדרום אמריקה, כשקולו-קולו הצ'יליאנית היא הקבוצה האחרונה שלו ובה הוא מגיע למאזן מרשים מאוד של 53 הופעות ו-49 שערים(!) בכל המסגרות במשך עונה וחצי בלבד. מדהים אם לוקחים בחשבון שבארגנטינה, בליגה הבכירה לפחות (שיחק גם בשנייה), הוא כבש צמד ב-14 משחקים. השערים בצ'ילה הספיקו בשביל בורוסיה דורטמונד לשלם 4.2 מיליון יורו ולהביא אותו אליה. השנה התחילה קצת קשה ובאריוס לא הצליח להרשים, עד שכבש את שערו הראשון והמשיך לכבוש בעוד חמישה משחקים רצופים. הוא גם הספיק לכבוש עוד 4 בגביע הגרמני ולסיים את העונה עם 19 כיבושים בבונדסליגה, זאת ב-33 הופעות ליגה. סה"כ 23 כיבושים לבאריוס בגרמניה. למרות הנתון המרשים הזה, עד אמצע העונה לא היה נראה שמרטינו סומך על הארגנטינאי שאימו היא פאראגוואית, אבל אחרי הירי בקאבאניאס, מרטינו לא חשב פעמיים ובאריוס (שאוזרח לבינתיים) זומן במקומו. באריוס ערך הופעת בכורה בגוואראני רק לפני כשבוע, במשחק ההכנה באירלנד שם כבש שער מצמק, משם הוא המשיך וכבש שער יפה מול חוף השנהב - נכון לרגע כתיבת שורות אלו מאזנו בנבחרת עומד על 2 גולים ב-2 משחקים, בהחלט שחקן ששווה לשים לב אליו.

אוסקר קארדוסו

http://u.goal.com/20900/20910.Xxx

גיל: 27
תפקיד: חלוץ
קבוצה: בנפיקה ליסבון (פורטוגל)
כינוי: "טאקוארה" (כלי נשק דמוי חנית)

אוסקר קארדוסו הוא גם לא צעיר מבטיח, הוא כבר בן 27 וגם הוא בדומה לבאריוס בילה את רוב שנותיו בדרום אמריקה וב-2006 נבחר לשחקן השנה בכדורגל הפאראגוואי בזכות יכולתו בניואלס שבארגנטינה. לבנפיקה זה היה מספיק כדי להפוך אותו לשחקן השני הכי יקר בתולדותיה עם העברה בסכום של 11.1 מיליון יורו. בשנה האחרונה קארדוסו בהחלט הראה שהוא היה שווה את הסכום, 26 כיבושים ב-28 הופעות ליגה, העניקו לבנפיקה את אליפות פורטוגל ולקרדוסו את תואר מלך השערים בפורטוגל השנה. יותר מזה, הוא סיים עם נעל הזהב של הליגה האירופית, זכה שוב בתואר שחקן השנה של הכדורגל הפאראגוואי ואם שכחתי לציין אז בנפיקה זכתה בדאבל, שהוא כמובן שותף מלא. סך הכול 46 הופעות היו השנה לאוסקר שכבש לא פחות מ-38 שערים בכל המסגרות, ללא ספק עונה פורייה ביותר מבחינתו, גם ברגל וגם בתארים. קארדוסו מתאושש מפציעה ולכן לא שותף במשחקי ההכנה עד כה, אבל צפוי להיות כשיר לחלוטין למונדיאל עצמו, שם יתחרה עם רוקה סנטה קרוס ובאריוס על מקום בהרכב.

http://img42.imageshack.us/img42/4103/seleccion20paraguaya.Xxx

ובדרא"פ? פאראגוואי מוכשרת מאוד בעיקר בהתקפה, למרות המסורת של משחק קשוח והגנה חזקה (שנראתה לא מרשימה בהכנה עד כה). אומנם אין לה שם נוצץ בהתקפה, אך מספיק להסתכל על חלוצי הגוואראני כדי לראות שיש פה פוטנציאל להרבה נזק. פאראגוואי בהחלט יכולה להסתכל על הבית ולהגיד שהמטרה זה לעלות, לא על חשבון אלופת העולם אולי, אבל בטח שעל חשבון ניו-זילנד. גם אם התחרות עם סלובקיה יכולה להיות קשה, פאראגוואי עדיין יכולה לעבור, בדרך לעוד קמפיין מוצלח ואולי אפילו לעבור את שמינית הגמר.

הסיקור נכתב ע"י עמרי (Bianconeri), קרדיט גם לאליאס וליואב שהפריע קצת.

 

"אדי"? אין לבארטו איזה כינוי יותר צבעוני? כמו איזה "ואקאפי", "ניימבוסאראיה", "קאסיקה"....

 

אמנם עמרי התייחס אליו בסיקור והוא לא יהיה בדרא"פ, אבל אני רוצה גם לכתוב כמה מילים על סאלבאדור קאבאניאס. אמנם באירופה השחקן לא מוכר יותר מדי, על אף היותו בן 30 בקרוב, אך באמריקה מדובר באחד מהשחקנים הבולטים של השנים האחרונות. אמנם חיצונית הוא לא נראה מרשים, בחור לא גבוה ושמנמן (מכונה השור לעתים), עם הבעה של אלכוהוליסט בעיניים, אבל שהוא משחק עם הכדור מדובר בסיפור אחר לגמרי. בכל מקום בו דרך כבש קאבאניאס בצרורות, עשה בעיות, גרם לכולם להתאהב בו, לשנוא אותו ולהתאהב בו שוב. במוקדמות המונדיאל היה זה קאבאניאס, ולא סנטה קרוס או כל שם אחר מאירופה, שסחב את הנבחרת למונדיאל בצורה מרשימה.

http://img30.imageshack.us/img30/9008/salvadorcabanasu.Xxx
צ'אבה המשוגע, בפאראגוואי יתגעגעו אליו, אני כבר מתגעגע

הסיבות שבגללן הוא מעולם לא ניסה את מזלו באירופה כלל אינן מקצועיות, חיים לא מקצוענים שכללו הרבה אלכוהול ובחורות, בעיות משמעת ואמא קשוחה ביטלו כל התענינות או הצעה קונקרטית שהייתה, גם השחקן לא היה להוט לעזוב את העולם החדש בו עשה חיים על המגרש ומחוצה לו. היכולת שרק השתבחה בשנים האחרונות וטורניר המוקדמות המצויין, הכל נעצר באותו רגע בשעת לילה מאוחרת בבר במקסיקו סיטי, כדור אחד בראש שהשאיר את "צ'אבה" ללא חלום המונדיאל ואולי ללא הכדורגל בכלל.

הרגשתי לא בנוח להמציא כינוי צבעוני לשחקן מפתח...

 

מול חוף השנהב החלק האחורי היה זה שככל הנראה גם יפתח בטורניר (עם שינוי אחד אולי), מעבר לכך היה מדובר בניסוי כלים והזדמנות אחרונה לכמה שחקנים. שלושת שחקני ההתקפה שפתחו מול חוף השנהב ולא עשו כלום נופו בינתיים, כמו גם אחד הקשרים.

בין המנופים מרקוס קאסרס מקבוצתי האהובה, מה שמשאיר קאסרס אחד פחות בנבחרת של חמולת קאסרס המורחבת (יש כאלו שזהו שם אימם, כמו בארטו לדוגמא).

ואלדס וקארדוסו סובלים מפציעות כרגע ככה שהם מתחילים את התחרות על ההרכב בפיגור, יש אמנם שלושה מקומות לשחקני התקפה במערך המוזר של מרטינו (שלא החליט אם אכן ישאר איתו), אבל יש יותר שחקנים מוכשרים שמתחרים עליו: באריוס, סנטה קרוס, קארדוסו וואלדס. כשבניטס וגמרה המוכשר נשארים מאחור.

 

תקרא את הסיקור פה ולא תצטרך להסתמך על מידע לא מדוייק שקראת. בסגל הסופי יש 3 ארגנטינאים "לא טהורים" (הגדרה קצת מלחיצה בהקשרים מסויימים), שלושת המתאזרחים הם בעלי הורה אחד פאראגוואי ולא איזו סבתא או סבתא רבא...

עדיין מרוגז?

 

משחק לא רע של הגוואראני נגד היוונים באיצטדיון של ווינטרטור (שוויץ), במיוחד במחצית הראשונה בה הנבחרת של מרטינו הציגה כמה דקות של כדורגל התקפי טוב. בדקה השישית לוקאס באריוס היה להבקיע, היה כמעט לבד מול השוער צורוואס אבל בעט לו לרגליים. אחרי דקה, קרן לאדומים (נדמה לי מורל), כדור לקורה הרחוקה, נגיחה של אחד הקשרים (לא שמתי לב מי) וסאנטה קרוס ממש מקרוב דוחק עם הרגל, אבל סייטארדיס הרחיק מהקו. אחרי עוד דקה, הגיע השער, יוון מאבדת כדור באמצע המגרש, ההגנה שלה רחוקה מהשער, אם אני זוכר נכון, אאורליאנו טורס מוסר לסאנטה קרוס שבועט באומנות לקורה הרחוקה, אבל אנריקה וורה דחק את הכדור לרשת. פראגוואי שיחקה עם באריוס וסאנטה קרוס בהתקפה, ובין שלושת הקשרים (ריברוס, טורס, וורה) אהבתי לראות את את הנחישות של וורה בצד ימין של המגרש. אחרי בערך רבע שעה מגיע השער השני במשחק והשער שני של באריוס בנבחרת. עוד התקפה מהירה שחושפת שטחים מתים בחצי של יוון, ריברוס מגיע לכדור בצד ימין, מרים אותו לגובה וברחבה סאנטה קרוס נוגח, צורוואס הודף ובאריוס בועט מרחוק ומבקיע. חצי השעה הראשונה הייתה של פראגוואי ואז הם נרגעו...יוון בעטה כמה פעמים לשער והבקיעה גם אחד מנבדל (ממש גבולי) בסוף המחצית הראשונה. המחצית השנייה הייתה קצת משעממת, הגשם ירד והקצב גם כן. אחרי הדקה ה60 נכנסו כל מיני שחקנים כמו בארטו, אורטיגוסה, בניטס, קאניסה, אלקאראס וסאנטאנה.

http://images2.gazzettaobjects.it/Hermes%20Foto/2010/06/02/0L3EF8RA--620x300.Xxx

אותי מעניין, מה מרטינו מכין לאיטלקים....לא יכול לחכות למשחק הזה...

 

מה הוא מכין לאיטלקים? שאלה טובה.

עד עכשיו טאטה התעקש על 3-4-3 בו פאראגוואי נראתה די שכונה, צריך להגיד אבל שהם לא ממש שיחקו עם ההרכב הכי חזק שלהם באף אחד מהמשחקים הרבים שעשו בהכנה. היום, עם מערך יותר מסודר הגוואראני נראו טוב יותר אולי, אבל אין לדעת מה יחליט טאטה.

ורה הפתיע אותי מאוד, אני לא מחזיק ממנו כל כך אבל הוא נראה טוב מאוד. קארדוסו וואלדס אמנם עוד לא 100% ולכן לא שותפו, אבל יש לי הרגשה שטאטה בכל מקרה ילך על רוקה סנטה קרוס האוברייטד, מה שיפגע בנבחרת.

נקודות חשובות לציון:
* בארטו חוזר לשחק אחרי שמונה חודשים של פציעה בערך.
* באריוס כבר עם 3 מ-3, תקווה שהוא נתן את כל מה שיש לו כבר עכשיו.

 

אבל למה להמשיך להשען על מידע לא נכון?

יש בסגל הפאראגוואי בדיוק שלושה ילידי ארגנטינה, שלושתם בנים להורה אחד מפאראגוואי ואחד מארגנטינה ככה שיש להם אפשרות בחירה.

 

החלוץ ההוא מדורטמונד כבר הבקיע כמה שערים...

קשה לאנשים היום להבין שאם משהו משחק בנבחרת הוא לא תמיד חייב להיות פטריוט ובעל זיקה חזקה למדינה שאותה הוא מייצג. הגלובליזציה משפיעה, ואתה יודע, אני אגיד לך עוד דבר: מתאזרחים זה בכלל לא דבר חדש, בשנות החמישים והשישים, היו שחקנים ששיחקו בצמד נבחרות או יותר.