קבוצות הבטן 17/18

http://mediadb.kicker.de/2015/fussball/vereine/xs/15778_20161005369.Xxx

מאמן: ראלף האזנהיטל
מיקום בעונה שעברה: 2
הגיעו: ז׳אן-קווין אגוסטאן (פ.ס.ז׳), ברומה (גלאטסראיי), קונראד לאיימר (זלצבורג), איבון אמבוגו (יאנג בויז), איברהימה קונאטה (סושו)
עזבו: דייבי סלקה (הרטה), ראני ח׳דירה (אוגסבורג), אטינג׳ נוקאן (הושאל לבשיקטאש)
העונה שהייתה:
בתור עולה חדשה לבונדסליגה, במיוחד כזו שלא טיילה בליגה השנייה ועלתה מהמקום השני, בלייפציג ממש לא ציפו שהעונה שעברה תתנהל כך. הקיץ המרשים שחוותה הקבוצה, שכלל רכישה של מספר שחקנים מבטיחים ומינויו למאמן של האוסטרי ראלף האזנהיטל, שהצליח מעבר לצפיות באינגולשטט, לא התבטא באופן מיידי, והדחה מהגביע מול דרזדן במשחק הראשון של העונה גרמה לרבים לתהות האם הקבוצה חזקה מספיק בכלל כדי לשרוד בליגה.

עם זאת, מהר מאוד התברר כי לא רק שלייפציג טובה מספיק כדי לשרוד בבונדסליגה, אלא גם כי מדובר באחת מהקבוצות המלהיבות ביותר באירופה, ובאחת מההפתעות הגדולות בגרמניה בשנים האחרונות. הניצוצות האופטימיים החלו בניצחון על דורטמונד במחזור השני, הגיעו לשיאם ב-0:4 מול המבורג בשבוע שלאחר מכן, ולא נעצרו עד לסיום העונה. עד לתחילת דצמבר, לייפציג שברה מספר שיאים, כאשר היא עמדה על רצף של 13 משחקים ללא הפסד, במהלכו ניצחה שמונה פעמים ברצף ואף תפסה את המקום הראשון בטבלה לתקופה קצרה.

הפסד לאינגולשטט במחזור ה-14, ותבוסה מול באיירן שני מחזורים לאחר מכן, הביאו להבנה כי הקבוצה שבבעלות ענקית משקאות האנרגיה רד בול לא באמת תוכל לזכות באליפות וגם לא לאיים בטווח המיידי על ההגמוניה של באיירן. יחד עם זאת, זה לא מנע מהקבוצה להמשיך ביכולת המצוינת, כאשר השערים של ורנר והבישולים של פושברג המשיכו להגיע, בעוד ווילי אורבן ונאבי קייטה הנהיגו את ההגנה והקישור של הקבוצה (בהתאמה) ושאר השחקנים גם כן תרמו את חלקם, בעונה מדהימה שהסתיימה במקום השני ובהעפלה אוטומטית לליגת האלופות.

https://images.cdn.fourfourtwo.com/sites/fourfourtwo.com/files/styles/image_landscape/public/naby-keita-timo-werner-cropped_kd3utd2eqw371i2ockeqvy5kq.Xxx?itok=3Qh2owRl&c=87b6d99828d88c1b8ffe17a08d24fc7d

העונה שתהיה:
אחרי עונה כה מוצלחת, קשה להאמין שהקבוצה המזרח גרמנית היחידה בבונדסליגה תצליח להתעלות על העונה החולפת במהרה, אך נראה שהצלחה בעונה הקרובה אינה המטרה העיקרית של המועדון. בלייפציג נבנה פרויקט מאוד שאפתני, ונראה כי ההצלחה המפתיעה עשויה רק לזרז את ההגעה של הקבוצה לצמרת האירופית, אך לבינתיים המנהל המקצועי ראלף רנגניק מתמקד בהעמקת הסגל ובמיוחד בניסיונות לשמור על כוכבי הקבוצה.

בעקבות היכולת המצוינת שהציגו כמה משחקני לייפציג בעונה החולפת, מעמדם השתדרג פלאים והם הפכו מכישרונות מבטיחים לכוכבים שקבוצות עילית רודפות אחריהם. מי שמייצג זאת בצורה הטובה ביותר הוא נאבי קייטה - הגינאי, שהגיע לפני שנה מזלצבורג, היה אחד ממצטייני העונה שעברה בבונדסליגה וכעת הוא המטרה העיקרית של יורגן קלופ וליברפול לחלון ההעברות, כאשר האנגלים הציעו תמורתו מעל 70 מיליון יורו. עם זאת, לעת עתה ניכר כי לייפציג, בניגוד לכמעט כל קבוצה אחרת במעמדה, מצליחה לשמור על קייטה הודות לכיסים המאוד עמוקים של רד בול. סוגיה זו ממחישה את הפוטנציאל הגלום במועדון הזה, שעשוי להיות הראשון מזה שנים שמסוגל לאיים על השליטה המוחלטת של באיירן בבונדסליגה (עם כל הכבוד לדורטמונד).

לצד קייטה, גם ערכם של טימו ורנר ואמיל פושברג עלה בעשרות מונים בעונה החולפת, אך בניגוד לקייטה, הסיכויים שהחלוץ הגרמני והקשר השבדי יעזבו בחלון ההעברות הנוכחי נמוכים מאוד. בינתיים, כאמור, לייפציג מתחזקת לקראת עונה עמוסה יותר מהקודמת, במהלכה רוב שחקני ההרכב היו כשירים במרבית הזמן, ואילו בעונה החדשה, בנוסף לליגה לייפציג תשתתף בשלב הבתים של ליגת האלופות וכנראה שתתקדם בגביע מעבר לסיבוב הראשון.

דייבי סלקה, שלא הצליח לתפוס מקום בהרכב או לאיים בצורה ממשית על מקומם של ורנר ופאולסן בו, עבר להרטה ברלין, ומי שלמעשה יחליפו הוא הצרפתי הצעיר והמוכשר, אך חסר הניסיון בבוגרים, ז׳אן קווין אגוסטאן. קונראד לאיימר, קשר אמצעי צעיר שהצטיין בזלצבורג (נשמע מוכר?) הצטרף, וכמו כן הגיעו השוער השוייצרי איבון אמבוגו והקיצוני הפורטוגלי ברומה. לצדם, אפשר לציין את המגן לוקאס קלוסטרמן, שאמנם בקבוצה כבר שלוש שנים, אך היה פצוע לאורך כל העונה שעברה ועם חזרתו לכושר עשוי לתפוס מקום בהרכב. פרט לכך, בהיעדר מכירות נוספות, לייפציג לא צפויה לבצע עסקאות משמעותיות נוספות בחלון ההעברות.

העפלה נוספת לליגת האלופות תהיה הישג נפלא עבור לייפציג, אך גם סיום במקום המוביל לליגה האירופית ככל הנראה לא ייחשב לכישלון גדול. במקביל לכך, בעונת הבכורה בליגת האלופות אין לקבוצה שאיפות גדולות, אך סביר להניח כי העפלה לשמינית הגמר - תסריט לא מופרך בכלל - תוציא את אוהדי הקבוצה (תתפלאו, יש הרבה כאלו) מגדרם.

אמ;לק - אחרי עונה פנטסטית, לייפציג תנסה לאזן בצורה טובה בין שלושה מפעלים, כאשר היא (עד כה) הצליחה לשמור על שחקניה הבולטים ואפילו לחזק את הסגל.

https://3.bp.blogspot.com/-jXz-wPqPxJA/WVojM7Bt4oI/AAAAAAABQc8/az4RMfiwUbMbumpUeKXz-Zx49PiS1kMXwCLcBGAs/s1600/rb-leipzig-17-18-home-kit-1.Xxx

http://mediadb.kicker.de/2017/fussball/vereine/xs/3209_20160810173.Xxx

מאמן: יוליאן נאגלסמן
מיקום בעונה שעברה: 4
הגיעו: הבארד נורדטוויט (ווסט האם), ניקו שולץ (גלאדבך), ג׳סטין הוגמה (הראקלס), פלוריאן גריליץ׳ (ברמן), רוברט זולי (גרויטר פירת׳), סרג׳ גנאברי (הושאל מבאיירן), קווין אקפוגומה (חזר מהשאלה בדיסלדורף)
עזבו: ניקלאס זולה (באיירן), סבסטיאן רודי (באיירן), פירמין שווגלר (האנובר)
העונה שהייתה:
הגורמים המוזכרים ברוב הזמן כאחראים להצלחה של לייפציג בעונה שעבה הם הקונצרן, רנגניק והשחקנים הבולטים, ורק לאחר מכן המאמן האזנהיטל. לעומת זאת, הגורם שמוזכר כאחראי העיקרי להצלחה של הופנהיים בעונה שעברה הוא לא הבעלים דיטמאר הופ, המנהל המקצועי אלכסנדר רוזן או אחד השחקנים, אלא המאמן יוליאן נאגלסמן.
נאגלסמן, שחגג 30 לפני מספר ימים (פעם ראשונה שאתם שומעים על גילו, נכון?) מונה למאמן הראשי של הופנהיים בפברואר 2016, כאשר הקבוצה מזינזהיים הייתה מתחת לקו האדום, והצליח להוביל לשינוי חיובי בתוצאות הקבוצה ולהובילה למקום ה-ה-15.

העונה החולפת, שהייתה העונה המלאה הראשונה של נאגלסמן כמאמן בקבוצה מקצוענית, הייתה כבר סיפור אחר לגמרי. בניגוד מוחלט למאבקים נגד הירידה, הפעם הופנהיים הייתה חלק מצמרת הבונדסליגה כבר מתחילת העונה. הסיבוב הראשון של הופנהיים היה מוצלח כמעט כמו זה של לייפציג, כאשר אמנם בסיומו היא דורגה במקום השלישי (לעומת לייפציג השנייה), אך הצליחה לשמור על רצף ללא הפסד ארוך יותר מהקבוצה המזרח גרמנית ולא הפסידה פעם אחת לאורך הסיבוב הראשון.

פתיחת הסיבוב השני הייתה מעט פחות מוצלחת, אך במהרה הופנהיים חזרה ליכולתה הטובה, ניצחה בין היתר את באיירן הודות לשער של אנדריי קרמאריץ׳ והבטיחה את המקום ברביעייה הראשונה בסוף אפריל. הפסד למתחרה על המקום השלישי, בורוסיה דורטמונד, במחזור ה-32, גרם להופנהיים לאבד את היתרון במירוץ נגד טוכל וחבורתו, ולבסוף סיימה במקום הרביעי והמאוד מוצלח ומפתיע מבחינתה.

http://cdn.calciomercato.com/images/2016-10/sule.hoffenheim.gruppo.esulta.2016.17.750x450.Xxx

העונה שתהיה:
כבר במהלך העונה שעברה פורסם כי שניים מהשחקנים החשובים ביותר של הופנהיים, ניקלאס זולה וסבסטיאן רודי, יעברו לבאיירן בקיץ, אך על הנכס החיוני ביותר עבורה - נאגלסמן, כמובן - הופנהיים הצליח לשמור, זאת למרות התעניינות של קבוצות בכירות יותר.

רודי וזולה, שהיו מהשחקנים המזוהים ביותר עם המועדון ומהטובים ביותר בקבוצה בשנים האחרונות, הם אבידות משמעותיות. את מקומו של רודי בקישור יתפוס הבארד נורטוויט, לשעבר בגלאדבך ובעונה שעברה בווסט האם, או פלוריאן גריליץ׳ שהגיע מברמן כאשר רכש נוסף לקישור האמצעי הוא רוברט זולי, מהשחקנים הבולטים בבונדסליגה השנייה בשלוש העונות האחרונות. עם זאת, כרגע לא הגיע מחליף לזולה, אלא אם בהופנהיים בונים על אקפוגומה והוגמה הצעירים. כמו כן, ייתכן שג׳רמי טוליאן יצטרף לרשימת העוזבים ויותיר את נאגלסמן עם חור הדורש מילוי בעמדות המגנים. הרכש הבולט של הופנהיים בחלון ההעברות הנוכחי הוא סרג׳ גנאברי, שהושאל לקבוצה מזינזהיים אחרי עונה מוצלחת בסך הכל - אך מאוד לא יציבה - בברמן ומעבר תמוה למדי לבאיירן. יכולת טובה של גנאברי יכולה לשפר משמעותית את סיכוייה של הופנהיים העונה, במיוחד כאשר הקבוצה תתמודד בשלושה מפעלים.

כאמור, הופנהיים תתמודד בשלושה מפעלים בעונה הקרובה, ויכולתו של נאגלסמן תעמוד למבחן קשה ביותר. המפעל המעניין ביותר, ללא ספק, הוא ליגת האלופות. לצערם של ה״קרייכגאוור״, הם לא יהיו מדורגים בפלייאוף המוקדמות וצפויים לפגוש יריבה קשה (המועמדות הינן ליברפול, נאפולי, סביליה ושתיים נוספות שיתבררו בהמשך). מצד שני, גם אם תודח, הופנהיים תזכה להשתתף בשלב הבתים של הליגה האירופית, אותו היא בהחלט מסוגלת לעבור, מה שיהיה הישג מרשים מבחינתה. בליגה, קשה להאמין שנראה שחזור של המקום הרביעי מהעונה שעברה, אך העפלה נוספת לאירופה תותיר את אנשי המועדון והאוהדים מרוצים.

אמ;לק - אחרי עונה פנטסטית, הופנהיים תנסה לאזן בצורה טובה בין שלושה מפעלים, כאשר היא תיאלץ להתמודד עם עזיבות של שחקנים משמעותיים.




http://mediadb.kicker.de/2016/fussball/vereine/xs/15_20160215245.Xxx

מאמן: דיטר הקינג
מיקום בעונה שעברה: 9
הגיעו: מתיאס גינטר (דורטמונד), דניס זקאריה (יאנג בויז), וינצ׳נזו גריפו (פרייבורג), מיקאל קואיזאנס (נאנסי), פלוריאן נויהאוס (מינכן 1860, הושאל לדיסלדורף), ריס אוקספורד (הושאל מווסט האם)
עזבו: מחמוד דאהוד (דורטמונד), אנדרה האן (המבורג), ניקו שולץ (הופנהיים), יוליאן קורב (האנובר), אנדראס כריסטנסן (סיים השאלה וחזר לצ׳לסי)
העונה שהייתה:
תחילת העונה של גלאדבך הייתה סולידית. אנדרה שוברט פתח את עונתו השנייה כמאמן הראשי של גלאדבך, והקבוצה ניצחה את לברקוזן במחזור הפתיחה, דילגה בקלילות מעל יאנג בויז בפלייאוף מוקדמות ליגת האלופות ועלתה לשלב הבתים, ואחרי חמישה מחזורים דורגה במקום הרביעי. משם ועד לסיום הסיבוב הראשון, חלה הדרדרות קשה.
הדחה מהבית הקשה בליגת האלופות הייתה צפויה למדי, אך התוצאות בליגה היו רעות מאוד - ניצחון בודד, ארבע תוצאות תיקו ושבעה הפסדים, כולל כמה תבוסות, מהמחזור השישי ועד ל-17 - מה שדרדר את גלאדבך למקום ה-14 והביא לפיטוריו של שוברט, שרק שנה לפני כן הוביל את הסייחים לרצף נפלא החל ממינויו ועד לדצמבר.

במקומו של שוברט מונה דיטר הקינג, שפוטר זמן קצר קודם לכן מוולפסבורג. תחתיו נראה שיפור מיידי, כאשר גלאדבך ניצחה חמש פעמים בשבעת משחקיה הראשונים עם הקינג, עברה את פיורנטינה בליגה האירופית עם קאמבק מפתיע ועלתה לחצי גמר הגביע הגרמני, אך בהמשך היא הודחה מהגביע ומאירופה על ידי פרנקפורט ושאלקה (בהתאמה) ותוצאותיה בליגה היו מוצלחות פחות עד לסיום במקום השמיני שאינו מוביל לאירופה.

http://as00.epimg.net/futbol/imagenes/2017/02/23/uefa/1487880742_692871_1487888192_noticia_normal.Xxx

העונה שתהיה:
שניים מכוכביה של גלאדבך בשנתיים האחרונות, הצעירים דאהוד וכריסטיאנסן, נפרדו מהקבוצה (הראשון עבר לדורטמונד, השני סיים את השאלתו בגרמניה וחזר לצ'לסי). את מקומו של דאהוד יתפוס דניס זקאריה, שמכונה ״יאיא טורה השוייצרי״, ואילו את הבלם הדני יחליף רכש מסקרן, מתיאס גינטר, שמאז שהיה בלם מבטיח בפרייבורג גילה בעיקר חוסר יציבות בדורטמונד, אך היכולת הטובה שהראה בגביע הקונפדרציות כנראה תעודד מעט את אוהדי גלאדבך, שמוטרדים ממחירו הגבוה. שחקן בולט נוסף שהגיע למינשנגלאדבך הוא וינצ׳נזו גריפו. הגרמני-איטלקי, ככל הנראה בועט החופשיות הטוב בליגה בעונה שעברה, צפוי להתחרות עם פביאן ג׳ונסון על עמדת הקיצוני השמאלי, אך ייתכן כי בפועל שחקן נבחרת ארה״ב ישחק בעיקר באגף הימני, בשל האלטרנטיבות הבינוניות בעמדה זו - הרמן שמרבה להיפצע, הופמן הלא משכנע וטראורה הלא יציב.

גלאדבך לא נראית כמו אחת הקבוצות החזקות בליגה, במיוחד כשנראה שהקינג לא יהיה מסוגל לשחזר את הישגיהם של פאברה ושוברט (בתחילת הקדנציה שלו) ולהוביל את קבוצתו לגבול יכולתה, ומבין הקבוצות שבדיון זה אני אופתע הכי פחות אם היא לא תעפיל לאירופה.

אמ;לק - אחרי עונה מאכזבת, גלאדבך מקווה לחזור לצמרת, אך השילוב של הקינג עם הסגל הבינוני למראה לא משכנעים וקשה להאמין שיספיקו ליותר מכרטיס לליגה האירופית.

http://bilder.bild.de/fotos-skaliert/matthias-ginter-mit-dem-borussen-fohlen-200464566-52672122/2,w=993,q=high,c=0.bild.Xxx

http://mediadb.kicker.de/2009/fussball/vereine/xs/2.Xxx

מאמן: דומניקו טדסקו
מיקום בעונה שעברה: 10
הגיעו: נאביל בנטאלב (טוטנהאם, מומשה אופציית קנייה), יבחן קונופליאנקה (סביליה, מומשה אופציית קנייה), אמין האריט (נאנט), בסטיאן אוצ׳יפקה (פרנקפורט), פאבלו אינסואה (דפורטיבו לה קורוניה), פליקס פלאטה (חזר מהשאלה בדרמשטט)
עזבו: פביאן גיפר (אוגסבורג), סיאד קולאשינאץ׳ (ארסנל), קלאס-יאן הונטלאר (אייאקס), סשה ריטר (שחקן חופשי), דניס אוגו (שחקן חופשי), אריק מקסים צ׳ופו מוטינג (שחקן חופשי), הולגר באדשטובר (סיים השאלה וחזר לבאיירן), אבדול רחמן באבה (סיים השאלה וחזר לצ׳לסי)
העונה שהייתה:
אחרי כמה עונות עם הורסט הלדט כמנהל המקצועי ועם מאמנים שונים, שרובם לא הצליחו, לקראת סיום עונת 15/16 הודיעה שאלקה כי המנהל המקצועי המצליח של מיינץ, כריסטיאן היידל, יחליף את הלדט, ולא הרבה זמן לאחר מכן על מינויו של מרקוס ויינצירל, שעשה עבודה נהדרת באוגסבורג, למאמן. הציפיות היו גבוהות למדי, גם אם היה די ברור שהסגל דורש ריענון משמעותי.

הרכש היה די מבטיח, עם שחקנים בעלי רזומה מרשים כמו נאלדו, קונופליאנקה וקוקה, חיזוקים לקישור האמצעי ואת הכישרון השוייצרי המבטיח בריל אמבולו. עם זאת, כמאמר הקלישאה, חלומות לחוד ומציאות לחוד. קוקה ואמבולו למעשה גמרו את העונה בשלב מוקדם מאוד שלה, הקבוצה פתחה את עונת המשחקים בליגה עם חמישה הפסדים רצופים, וגם שיפור בהמשך לא עזר מספיק, ושאלקה נעה במשך רוב העונה בין מקומות 10-12, ובשום שלב לא הצליחה לטפס מעל המקום השמיני בטבלת הבונדסליגה. כדאי לציין לטובה את גידו בורגשטאלר, שהגיע בינואר מנירנברג תמורת סכום זעום והיה אחראי לנתח משמעותי משעריה של שאלקה בסיבוב השני.

הליגה האירופית הייתה מעין נקודת מפלט עבור אוהדי ה״קוניגסבלאו״ - שלב בתים מצוין, ניצחון קל למדי על פאוק, קאמבק מרשים מול גלאדבך והעפלה לרבע הגמר מול אייאקס. שם, התכנית קצת השתבשה. לאחר הפסד 2:0 בחוץ, שאלקה הובילה 0:2 בתחילת המחצית השנייה, ראתה את בלם אייאקס פלטמן מורחק בדקה ה-80 ועלתה ליתרון עם במחצית הראשונה של ההארכה. כל מה שהיה דרוש לה היה לשמור על שער נקי, אך שני שערים מאוחרים של ההולנדים גמרו את הסיפור ושלחו את הנציגה הגרמנית האחרונה באירופה הביתה.

http://www.uefa.com/MultimediaFiles/Photo/competitions/Comp_Matches/02/45/80/34/2458034_w2.Xxx

העונה שתהיה:
ב-9 ביוני הודיעה שאלקה על מהלך מפתיע. ויינצירל פוטר לאחר כישלונו בעונה הקודמת, ובמקומו מונה דומניקו טדסקו, יליד איטליה בן 31 ובעל ניסיון אימון של 11 משחקים בבונדסליגה השנייה. הסיבות לפרידה מויינצירל היו די מובנות, כאשר לצד התוצאות המאכזבות שאלקה נראתה חסרת כיוון ושיחקה כדורגל משמים, אך חרף חוסר ניסיונו המובהק של טדסקו (שמשמעות שם משפחתו באיטלקית היא ״גרמני״), מינויו לא התקבל בהפתעה. זאת, בשל ההצלחה האדירה שלו באוהה בעונה שעברה, אותה הציל מירידה ותחתיו הייתה בעלת מאזן מהטובים בליגה, המוניטין הגדל שלו והתקווה של שאלקה לגרסה מקומית של יוליאן נאגלסמן. קווי הדימיון בין טדסקו לנאגלסמן רבים - שניהם משחקים לרוב עם שלושה בלמים, שניהם צעירים, שניהם פרחו כמאמני קבוצת הנוער של הופנהיים ובעונת הבכורה כמאמני קבוצה בוגרת הצילו אותה מירידה תוך הפגנת יכולת מרשימה; אך נותר עוד לגלות האם טדסקו יהיה מסוגל לקחת את שאלקה לגבהים דומים לאלו שנאגלסמן הגיע אליהם בעונתו המלאה הראשונה.

בגזרת ההעברות, ניגע קודם כל בעוזבים. לצד שחקני גיבוי ורוטציה, בראשם אריק מקסים צ׳ופו מוטינג שעדיין מחפש קבוצה חדשה, עזבו את שאלקה שני שחקנים בולטים - סיאד קולשינאץ׳, אחרי העונה הטובה בקריירה שלו עד כה, עבר בחינם לארסנל, ואילו קלאס-יאן הונטלאר עזב לאחר שבע שנים, 240 הופעות ו-126 שערים וחזר לאייאקס.
את קולשינאץ׳ יחליף בסטיאן אוצ׳יפקה, שהצטיין בפרנקפורט בעונות האחרונות, ואילו את הונטלאר אין צורך אמיתי להחליף, שהרי הוא בקושי שיחק בעונה החולפת. נאביל בנטאלב ויבחן קונופליאנקה שהושאלו לגלזנקירשן בעונה שעברה (הראשון הרשים, השני פחות) חתמו על חוזים ארוך טווח, כששאלקה שילמה לקבוצותיהם הקודמות יותר מ-30 מיליון, ובנוסף ישחקו בקבוצה מספר צעירים מוכשרים, רובם קודמו מהנוער (שניים מהם, מקנזי ורייט, הם אמריקנים, מה שעשוי להביא לעניין רב בקבוצה) ולצדם גם הצרפתי שהגיע מנאנט, הקשר ההתקפי אמין האריט. כמו כן, אמבולו למעשה יהיה כמו רכש חדש, ויהיה מעניין לראות כיצד ישתלב בקבוצה.

אחת מהסוגיות המרכזיות ביותר עבור שאלקה ואוהדיה בקיץ הנוכחי היא שאלת עתידו של לאון גורצקה. קשר נבחרת גרמניה מסיים את חוזהו בתום העונה הנוכחית, ולצד רצון רב של שאלקה לשמור עליו בעונה הקרובה ודיווחים על סיכום שלו עם באיירן לקראת מעבר בחינם (דוגמה נוספת לניהול הכושל של שאלקה בשנים האחרונות), ייתכן שקבוצת עילית כלשהי תבוא עם הצעת ענק, ושאלקה תבחר לקחת את הכסף על פני עונה נוספת של גורצקה בקבוצה. גם מקס מאייר יסיים את חוזהו עוד שנה, ולא ברור האם ימשיך בקבוצה.

בשאלקה מקווים לעונה של בנייה, להתאקלמות טובה של טדסקו ולהעפלה לאירופה - לא בהכרח העפלה לליגת האלופות, מה שנראה כמטרה קשה יחסית - בתקווה ליצור תשתית טובה יותר לשנים הבאות.

אמ;לק - אפשר להגיד ששאלקה מנסה לחקות את הופנהיים של העונה שעברה. כעת נותר לראות האם טדסקו יצליח יותר מקודמיו בתפקיד, ויחזיק במשרתו למשך יותר מעונה.

http://a.espncdn.com/combiner/i/?img=/photo/2017/0621/r222589_1296x729_16-9.Xxx&w=738&site=espnfc

http://mediadb.kicker.de/2016/fussball/vereine/xs/9_20151221966.Xxx

מאמן: הייקו הרליך
מיקום בעונה שעברה: 12
הגיעו: סוון בנדר (דורטמונד), דומיניק קוהר (אוגסבורג), אנדרה רמאליו (חזר מהשאלה במיינץ)
עזבו: הקאן צ׳אלהאנולו (מילאן), צ׳יצ׳אריטו (ווסט האם), עומר טופראק (דורטמונד), קיריאקוס פאפאדופולוס (המבורג), דני דה קוסטה (פרנקפורט), רוברטו הילברט (שחקן חופשי)
העונה שהייתה:
לא מדברים על זה.
טוב, חייבים?

אחרי קיץ מרשים על הנייר, בו לא עזב אף שחקן משמעותי והגיעו דראגוביץ׳, פולאנד ובאומגרטלינגר, הציפיות מלברקוזן היו גבוהות למדי. אחרי פתיחה חיובית, ששיאה בניצחון 0:2 נגד דורטמונד, החלה הקבוצה של רוגר שמידט לגמגם, לאבד כמות נכבדת של נקודות במשחקים קלים על הנייר, להחמיץ פנדלים ללא הפסקה, להפסיד בגביע ללוטה מהליגה השלישית ולסבול ממשבר ששיאו, איך לא, בהפסד 6:2 נגד דורטמונד, במשחק שלאחריו פוטר שמידט. בליגת האלופות, לפחות, המצב היה קצת יותר טוב, ולאחר שלב בתים מוצלח שכלל ניצחון על טוטנהאם בוומבלי ו0:3 על מונאקו (הרכב מחליף של הצרפתים במשחק חסר חשיבות, אבל בבקשה תאפשרו להיות מרוצים ממשהו בעונה הזו).

לאחר פיטוריו של שמידט, במהלך תמוה מונה טייפון קורקוט, שלפני כן הספיק להיכשל - לא בצורה מוחלטת, אבל להיכשל - בהאנובר וקייזרסלאוטרן, למאמן הזמני עד לסיום העונה. קורקוט נכשל, הפעם בצורה מוחלטת, להשיג את מטרת הקבוצה ולסיים במיקום המוביל לאירופה, זאת לאחר שני ניצחונות בלבד ב-11 משחקים.

כדי לתאר את העונה של לברקוזן, אפשר לתת כדוגמה מייצגת את ההפסד ללייפציג במחזור ה-11. לברקוזן הובילה 1:2 במחצית, הייתה טובה יותר וזכתה להזדמנות נהדרת להגדיל את היתרון בתחילת המחצית השנייה, אך הקאן צ׳אלנולו החמיץ פנדל ובהמשך לייפציג כבשה פעמיים הודות לטעויות של שחקני לברקוזן, ויצאה מהבאיי-ארנה עם שלוש נקודות.

http://www.ksta.de/image/26139654/2x1/940/470/a85c75ffa463141de075bff23a28cfc0/Yl/pic-bayer-analyse--bvb.Xxx

העונה שתהיה:
אחרי מספר עונות בהן השתתפה לברקוזן במפעלים האירופיים, לרוב בליגת האלופות, בעונה הקרובה היא תשחק רק בליגה ובגביע. פרט למכה הכלכלית שנובעת מכך, ״כוח המשיכה״ של לברקוזן פוחת בחלון ההעברות הנוכחי ומספר שחקנים חשובים בדרך לעזוב או עזבו כבר.

מי שיאמן את לברקוזן בעונה הקרובה הוא לא תומאס טוכל, כפי שקיוו אוהדים רבים (וביניהם כותב שורות אלו), וגם לא פרנק דה בור, מרטין שמידט, טדסקו ודייויד ואגנר, שהוזכרו לאורך זמן כמועמדים הבולטים לאימון הקבוצה, אלא הייקו הרליך, ששיחק בלברקוזן בתחילת שנות ה-90 ואימן בשנה וחצי האחרונות את יאן רגנסבורג. לאור העובדה שקריירת האימון שלו הסתכמה בקבוצות נוער ובליגות הנמוכות, לא ממש ברור למה לצפות ממנו. נראה כי בדומה לרוב מאמני לברקוזן בשנים האחרונות, הוא דוגל בכדורגל התקפי, בקידום צעירים ותשומת לב למשחק הלחץ (גם אם במידה פחותה משמידט). האם זה מי שייקח את לברקוזן קדימה? בהחלט ייתכן שלא, אבל במידה ויוביל את הקבוצה לליגת האלופות, או לכל הפחות לליגת האירופית, סביר להניח שנראה אותו בעיר של באייר גם בעונת 18/19.

כבר לפני כשנה רוב אוהדי לברקוזן ניחשו שעומאר טופראק, צ׳יצ׳אריטו והקאן צ׳אלנולו יעזבו בקיץ 2017 את הקבוצה, ואכן שלושתם מצאו קבוצות חדשות והכניסו לקופת המועדון כסף רב; עם זאת, כדאי לציין כי מדובר בשלושה מבין השחקנים האיכותיים ביותר שהיו במועדון בשנה שעברה, ולמרות חוסר היציבות שלהם מהווים אבידה לא קלה. בנוסף אליהם, קווין קאמפל אמר כי אינו מתכנן להישאר בלברקוזן, ואמנם ניסיונו להצטרף לרוגר שמידט בבייג׳ין לא צלח, אך ככל הנראה ימצא בקרוב קבוצה אחרת וייפרד בפעם השנייה בקריירה שלו מהקבוצה בה גדל; ברנד לנו וקארים בלראבי גם כן מבוקשים במספר קבוצות, וייתכן כי יעזבו, אבל כרגע נראה כי ימשיכו ללבוש שחור-אדום.
מבין השחקנים המשמעותיים פחות, פאפאדופולוס עבר להמבורג באופן קבוע ואילו שני המגנים הימניים דה קוסטה והילברט עזבו גם כן.

מי שיחליפו את כל העוזבים הם, בעיקר, שחקנים שכבר משחקים בקבוצה. סוון בנדר הגיע ויתאחד עם אחיו, כאשר ברוב הזמן סביר להניח שלפחות אחד מהם יהיה פצוע, דומיניק קוהר ואנדרה רמאליו חזרו (אם כי לא אמורים להיות משמעותיים במיוחד), ויגיעו שחקנים נוספים בהתאם למי שיעזוב ולמי שעזב כבר, אבל נראה שבלברקוזן בונים על הצעירים שכבר בקבוצה, בדגש על לנו, טה, הנריקס, האברץ, ביילי, בראנדט ופולאנד, שימלאו את מקומם של העוזבים ויובילו את הקבוצה לאירופה.

אמ;לק - העונה שעברה מעולם לא קרתה. לאחר כמה מכירות, נראה כי בלברקוזן בונים בעיקר על הצעירים שיובילו את הקבוצה בחזרה לאירופה.

http://s.bundesliga.com/assets/img/1140000/1137907_imgw750.Xxx

 

קודם כל סיקור מרהיב אם כי אני לא רואה בקבוצות הללו כקבוצות הבטן, אלא יותר כקבוצות שהולכות להאבק על הצמרת הגבוהה.
לייפציג והופנהיים קבוצות מצוינות עם מאמנים נפלאים, אבל המאמץ הכפול זה שיעור ששתיהן ילמדו.
העונה השניה תהיה קשה הרבה יותר לRB גם כי בסופו של דבר הם עשו חיזוקים אופטים ולא חיזוקים שהם היו צריכים לדעתי.
בלי אירופה אולי היתה מסוגלת לייפציג שוב להתמקם בטופ של הליגה, אבל במאמץ הכפול עם הבדל מהותי בין ההרכב הראשון למחליפים זה יהיה מאד משמעותי. ועם זאת הם תמיד יכולים לתקן שבגב שלהם מכונת הכסף של רד בול.

הופנהיים מאידך בניגוד ללייפציג לא הצליחה לשמור על ה 11 הפותחים שלה. בעוד רודי וזולה הולכים להיות נערי פוסטר בסבנר שטרסה, הרי שלהופנהיים ובעיקר לנגלסמן הם היו שחקני מפתח. נורדווייט אחרי עונה בינונית באנגליה הוא ממש לא הבלם שיכול להחליף באותה רמה את זולה, ולרודי שהוא אולי היה השחקן הכי משמעותי שנה שעברה לא הגיע ממש מחליף. וגנאברי אולי נותן לנגלסמן עוד אופציה בחלק ההתקפי אבל זה לא פותר מהעניין שהתחושה ברכש של TSG השנה זה יותר כמות מאיכות (זויי שחקן ליגה שניה טוב אבל לא יותר, הוגמה לא מוכח, ושולץ כבר מזמן כישרון מבוזבז).
ואחרי שזה נאמר, צריך ואפילו חייבים להגיד שכל הדברים למלעלה אני לוקח בעירבון מגובל כי עדיין נגלסמן לבטח יודע מה הוא עושה ואיך הוא עושה. וגם אם עוד שנה עד שנתיים הוא יהיה בסבנר שטרסה (שמועות שיש סעיף שנכלל בעיסקת השאלתו של גנאברי) הרי שעד אז הופנהיים תהיה אגוז קשה לפיצוח.

היתרון הכי גדול של בורוסיה מונשנגלדבך זה העובדה שהם לא יהיו באירופה בעונה הבאה. המשמעות היא שהם מתרכזים בליגה וזה אומר שלמרות שהם לא ממש התחזקו לדעתי הקאדר שלהם מספיק איכותי להאבק על מקמות 4-7.

על לברקוזן ושאלקה כבר פירטתי בעבר, בשתיהן הרבה יהיה תלוי בהתשלבות המאמן. שתיהן בנויות על צעירים מאד מוכשרים ומאמנים חסרי ניסיון. זה יכול ללכת לכאן או לשם.

 

והחיסרון הכי גדול של גלדאבך הוא המאמן שלה. הוא עוד עלול לסבך אותם בתחתית. הוא כבר הצליח לעשות את זה לקבוצות לא רעות בכלל.

 

ראיתי ארבעה משחקי אימון של לייפציג בקדם עונה. לא התלהבתי, אבל בהשוואה למה שקורה בקדם עונה של דורטמונד ובאיירן - וואו.

Sent from my Redmi 3 using Tapatalk

 

אגב, גם לברקוזן גרועה בהכנה בינתיים. מקווה לראות שיפור מול סלטה בשבת...

 

אוי, הופנהיים.

יראו את הצ'מפיונס מהטלוויזיה העונה. כמה חבל שהשופט דפק אותם נגד דורטמונד.

Sent from my Redmi 3 using Tapatalk

 

נכון. שום סיכוי מול ליברפול. קבוצות גרמניות מזמן לא מהוות הגרלה קשה. גם פרייבורג עפה השבוע במוקדמות הליגה האירופית מול דומז'לה. העיקר הליגה בדרוג גבוה אצל אופ"א...

 

עוד פעם אתה? כבר לפני שלושה חודשים שאלנו אותך מה הדירוג שלך ל 10 הליגות הבכירות באירופה ונימוקיך. עדיין מחכים.
אז כן, בינתיים עד שתיתן דירוג אחר הליגה הגרמנית משיגה בחמש השנים האחרונות רת התוצאות השניות הכי טובות באירופה.

 

סליחה על שאלה מטומטמת אבל למה לקח להמבורג 4 שנים להפטר מג'ורו והאם הם לא מצאו קורלציה מסוימת בינו לעונות המאוד עלובות שלהם?

 

הניהול של המבורג בשנים האחרונות (גם שטוטגארט שירדה וחזרה השנה לבונדסליגה) שווה ערך לכלום ושום דבר. בלי שום קשר לג'ורו פוליטיקת הרכש שלהם היא ביזיון אחד גדול. זה אבל כעבור רק חלק מהניהול השערורייתי שלהם. אולי השנה זה יראה קצת אחרת כי הבעל בית כן מבין עניין (ראינו את זה גם באיינטרכט) אבל שוב יש הרגשה שלא משנה מה יעשו כמעט הכל יכשל.

 

דז׳ורו הוא הבלם הגרוע ביותר שראיתי ברמות הללו. היחיד שמתקרב אליו זה פיליפ סנדרוס. מרכז הגנה הגנתי הם בנו יחד בארסנל.

 

אלה היו זמנים.
אני זוכר שפעם אחת דרוגבה היה צריך רק להבהיל את סנדרוס והכדור פשוט התגלגל לשער. איזה מביך זה היה.

דז׳ורו לטעמי אפילו גרוע יותר.


Sent from my iPhone using Tapatalk

 

מצחיק שסנדרוש היה שותף לאותו שיא אי ספיגה באלופות שקבע להמן. הבלחה גדולה.

 

תוצאות שלא רלוונטיות לכלום. עבודה בעיניים. להלן העובדות: מאז 1998 אף גרמניה שאינה באיירן לא זכתה בשום מפעל אירופי. מאז עונת 2009/10 (המבורג) אף גרמניה לא הגיע לחצי גמר הליגה האירופית (בשנים מאז הגיעו למעמד לא מעט מפורטוגל ואפילו טורקיה אחת היתה) כך שכל הפטפוטים על "תוצאות" והדירוג המביך של אופ"א (מזכיר את דירוג הנבחרות הפתטי של פיפ"א) לא יעזרו: הגרמניות לא מהוות שום פקטור באירופה כבר שנים רבות, למעט באיירן וחצי הבלחה של דורטמונד. תסתכלו על ההצלחה של הגרמניות במפעלים האירופיים בשנות התשעים ותבינו איך צריכה להיראות הצלחה.

נ.ב. תזכירו לי מול מי פרייבורג, שנתנה יופי של עונה בבונדסליגה אשתקד במונחים שלה, עפה הקיץ במוקדמות הליגה האירופית?

 

נו ובאיטליה יש רק את יובנטוס ובאנגליה אפילו את זה לא. הליגה היחידה שיותר דומיננטית ממכם באירופה זאת הספרדית.