רגעי קסם מהיציע - הדיון הרשמי!

גולשים יקרים, מנהלי פורום ליגת העל, ח"כ אחמד טיבי,

בזאת הנני מכריז על פתיחת הדיון של סיפורים מהיציע! כן כן, מהיום תוכלו לחלק עם שאר הפורום את החוויות הרטובות שלכם מיציעי קבוצותיכם (או קבוצות אחרות, כמובן שאין שום הגבלה). אני מבקש מכם שמור על רמה רהוטה, כי אני מתכוון בסוף העונה לשמור את הדיון. בדיון הזה, לצערכם הרב, אני אהיה מאד נוקשה, ורק ההודעות המושקעות והמפורטות ביותר ייכנסו לכאן - חוץ מהודעות ביקורת ענייניות, לא מקצועיות (בשביל זה יש דיון על כל מחזור), אובייקטיביות, מפורטות ושוב - ענייניות.

אז הבה נהפוך את דיון זה לאחד הדיונים המשובחים שידע פורום ליגת העל מאז ומעולם - התחילו לכתוב!

 

הדיון יעסוק במשחקים שהיו או מעכשיו?
כי יש לי הרבה חוויות של השנה לספר..........

 

אכן לירן, חוויה מעוררת בחילה...

משה, אתה יכול לספר על כל המשחקים מהעונה הזאת בלבד!

 

שמע אני מחכה שאוהד של קבוצה אחרת(לא של הפועל באר שבע)יספר חוויה ואז אני אספר על המשחק של הפועל באר שבע בבלומפילד מול מכבי ת"א,ששווה האזנה.

 

באמת שיש בלי סוף..

דווקא לאשקלון יש הרבה סיפורים מעניינים עם ב"ש וזריקת אבנים אבל לא ניכנס לזה עכשיו..

מה שיותר מעניין זה המשחקים שלנו נגד קבוצות ערביות..

הקבוצות הערביות כידוע הם בעלות קהל די תומך.. וגם לליגה הארצית הם מביאים אוהדים.. אז לנו (הפועל אשקלון, למי ששכח). יש כמעט באופן קבוע במשחקים נגד טייבה איזה עימות..

בשתי הפעמיים האחורנות שזה היה השנה ושנה שעברה המשחקים שלהם נערכו.. כאשר המשחק נפתח בדקה דומיה לזכר מישהו (פשוט מנחוסים).. ואז יש באמצע הדקה של הדומיה איזה אשקלוני מטומטם שצועק: "מוות לערבים"... ואז כל הקהל עושה "שששששששש...." ואז הערבים של טייבה מתחילים לצעוק "מוות לערבים, מוות לערבים" (ככה כל האוהדים הערבים כניראה תכירו את זה שנה הבאה מנצרת).

לאחר מכן המשחק נפתח.. והוא לא ממש מעניין מישהו (רמה של ליגה שלישית... במלוא מובן המילה..)... אז הקהל של אשקלון וטייבה מתחילים לקלל אחד את השני... זורקים אבנים.. ובסוף המשחק החנייה שלנו מושתפת יש כמה שלהם מוצאים גלגלים מפונצ'רים וגם שלנו... וכמה אבנים נזרקים..

וזהו זה הסיפור של על הקרב בין היציעים שלנו נגד הערבים...

 

מכבי חיפה- מכבי ת"א 3:2

בעקרון לא הייתי אמורה להיות במשחק לאחר שההורים שלי החליטו שגשום מידי וכבר ביום חמישי ביטלנו את הנסיעה. אבל ביום שבת בשעה 3, פחות מ4 שעות לפני המשחק חברה שלי מחיפה שולחת לי הודעה לאי סי קיו "בואי איתי למשחק", שתינו הצלחנו לארגן משהו וב5 וחצי כבר היינו בקרית אליעזר.
נכנסו לעמוד בתור, הגענו לקופה- לא מוכרים כרטיס ליציע של מכבי ת"א, תעברו לקופה ליד.
עברנו לקופה ליד- גם לא מוכרים כרטיס ליציע של מכבי, תעברו עוד קופה.
אחרי טילטולים רבים וכשהשעה כבר אחרי 6 החלטנו לקנות כרטיס מספסר, אבל עלה בדיוק כמו בקופה אז לא הפסדנו.
נכנסו למשחק לאחר שחיכינו חצי שעה בכניסה כדי שתבוא שוטרת.
ועד כאן לדרוש שיפור בקרית אליעזר.

נכנסו לאיצטדיון, לשתינו משחק ראשון העונה(מי שיגיד מילה על זה יחטוף ממני), ונעממדנו בצד. משני צידי המגרש היו יציעים כשמעט כולם היו מלאים בירוק, ולומר את האמת תצוגת עידוד יפה הייתה חיפה במשחק.
גם ביציע של מכבי ת"א לא הפסיקו לשיר, ואנחנו ניסינו להצתרף עם אילתור של המילים שלא ידענו, מה שגרם לצחוק רב מאחורי הנחמדים שישבו מאחורינו.
נפתח המשחק, לא ממש זוכרת מה קרה, בדקה ה10 התקפה של מכבי, מישהו מחיפה נוגע ביד, השופט לא שורק לפנדל, כל הקהל בטירוף צועק לו והוא ניגש לקוון שמצביע על פנדל. דגו רץ רץ ובועט לעמוד ופנימה, אנחנו חשבנו שזה בחוץ.
בהמשך נדלקו כמה אבוקות, גם ירוקות גם צהובות, וגם חזיז שגרם לפציעתו של אחד מאוהדי מכבי ת"א והרחקתם של כמה דפוקים.
המשחק ממשיך, חיפה משווים והקהל של מכבי שותק(למה?)
אח"כ מכבי ת"א שוב עולה לתירון והקהל של מכבי ת"א חוזר לעשות שמח.
אח"כ היו עוד שני גולים, כולם יודעים, ובלה בלה בלה, היכרתי כמה מהVIP של אוהדי מכבי ת"א.
וזהו

 

מבצע! סיפור בהזמנה! בחרו סיפור שאני יספר עליו (כמובן שיש עוד מלא משחקים טובים ואדירים שהייתי, אבל אני נותן לכם לבחור את המובחרים):
1. ישראל- אוסטריה (0-5).
2. מכבי חיפה- אולימפיאקוס (0-3).
3. ישראל- ספרד (1-1).
4. טורניר אמסטרדאם 2002( ראסמי אני לא זוכר כלום כבר, אז אל תבחרו את זה ).
5. הפועל פ"ת- מכבי חיפה (3-2 למכבי חיפה).
הצביעו והשפיעו! http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/laugh.Xxx

 

התיקו בין ישראל לספרד...

מעניין.
אני חייב לציין שהאוהדים הספרדים פשוט מדהימים. הייתי ב2-1 ב98, עם השער של היירו, והאוהדים והשדרים שלהם פשוט משוגעים, אבל בצורה חיובית.

 

הכל התחיל בכלל בפריז. כן כן, עיר האורות, עיר האנטישמים, העיר שלמרות כל המיתוסים הולכת לישון ב-22:00 בלילה(נשבע). זה היה ערב יום שלישי בהיר, השמיים היו שחורים(לילה), ואני הייתי על מגדל אייפל.
"אבא, דיברת כבר עם עופר?" -"כן, למה?" -"אתה יודע, בקשר לכרטיסים.." -"אה, כן, הוא אמר שלא מוכרים ל-11/12, אז הוא קנה ל13/16". -"מה????". אני כרגע עברתי ממצב של "איזה כיף לי על מגדל אייפל" למצב של "אוי לא, החיים שלי נהרסו". עד שהייתה לי הזדמנות לשבת עם האוהדים השרופים, ולא ההומואים של שער 13 בבלומפילד, אבא שלי היה ראש קטן ואמר לדוד שלי לקנות לשער אחר בלי לשאול אותי. יופי. אני נכנסתי ללחץ. מה אני אעשה, כשאני חוזר רק ביום ראשון לישראל, וביום שלישי כבר יש משחק? במשך כל שאר השבוע ניסיתי לשכוח מזה, למזלי די בהצלחה. בשניה הראשונה שיצאנו מהמקום המגעיל שלוקחים בו את המזוודות, נכנסתי שוב ללחץ הזה. השעה הייתה 7 בבוקר, וכותרות העיתונים היו לא במיוחד מרגיעות. עופר מקסימוב נתפס, הדולר שוב עלה, עוד פיגוע, בני יהודה עלתה ליגה, דברים שבשיגרה. וגם, בעמוד האחרון של העיתון ספורט, היה משהו על המשחק של יום שלישי. מה זה משהו, עמוד שלם. ראיונות, ניתוחים, תמונות, הכל, רק בשביל איזה גמר גביע נידח. מיד אחרי שקמתי מהשינה, בסביבות 13:00, התקשרתי לאחי הגדול, נטע(הבא ששואל אותי על זה מת). "תגיד, נטע, בא לך לעשות לי טובה?" -"מה הטובה?" -"תקפוץ רגע לקריית שלום ותקנה לי כרטיסים לשער 11 לגמר של יום שלישי. אה, ואם אפשר, תעשה את זה בבקשה מהר." -"אבל חשבתי שיש לך כבר כרטיסים.."-"נכון, יש לי, אבל לשערים אחרים.. עזוב, סיפור ארוך, עשה טובה וקנה שני כרטיסים, לי ולך". קנה את הכרטיסים, אבל עכשיו יש בעיה קצת אחרת. איך לעזאזל אני נפטר מהכרטיסים? יום שני עבר ברגיעה, בלי שום דבר מיוחד, חוץ מההתרגשות שהייתה לי בבטן כל היום. לא יכולתי ללמוד, לא יכולתי לאכול, לא יכולתי לשתות, רק לחשוב על מחר. ביום שלישי הסתובבתי בכל רחבי בית הספר, ושאלתי אוהדים פוטנציאלים של מכבי אם הם רוצים כרטיסים לשער 13/16 למשחק. אף אחד לא רצה, חוץ מאחד, דניאל, שבמקרה אני גם הייתי חבר שלו(בערך). כבר עשיתי איתו את העיסקה, הכל, אבל בסוף התבטלה ההסעה לעוד כמה ילדים שהוא בנה עליה, אז הוא החזיר לי את הכרטיסים, השאיר לי קצת כסף ובוטל. מה שהיה גרוע ביום הזה, זה שגמרתי את הבצפר בשעה 14:00, מה שעשה לי לו"ז צפוף מאוד, כי ב-15:00 כבר היה אוטובוס. בדרך חזרה האצתי בנהג שיסע יותר מהר כל הזמן, עד שהוא חטף את הקריזה של החיים שלו, וצעק עלי: "ילד, אם אתה לא סותם עכשיו את הפה אני נשבע לך שאני נוסע על מהירות של 10 קמ"ש ונועל את הדלתות". אני הלכתי אחורה וסתמתי את הפה. כשהגעתי הביתה, התברר לי שאני צריך לעשות עוד מאה ואחד דברים עד שתגיע המונית(שהזמנתי כבר ביום שני) ברבע לשלוש. כמעט והרסתי את הבית, אבל עשיתי את זה. במונית, הנהג קלט את זה שאני אוהד מכבי, והתחיל להציק לי בשאלות על המשחק. "נו, אז אני מבין שאתה אוהד מכבי". רציתי לענות לו בתשובה צינית כמו "לא, אני אוהד בלפוריה, לא רואים?", אבל מפאת הנימוס רק עניתי "כן" חלוש. כל הנסיעה הוא הציק לי, כמעט רציתי להגיד לו שיקח את הכסף וילך לעזאזל, אבל אז שאלתי את עצמי מה עדיף לי, לסבול קצת עם נהג אידיוט או לסבול במשך כל החיים שלי עקב זה שלא הלכתי לגמר? בסוף הוא שאל שאלה רצינית והכי חשובה, מה לדעתי יהיה במשחק. "עם כל מה שאני מקווה, אני עדיין חושב שחיפה קבוצה טובה יותר. הלוואי שאני טועה". עליתי על האוטובוס, ומסכת היסורים שלי לא הסתיימה. הרי למה שהיא תסתים? על האוטובוס היו שני ילדים מפגרים, שחשבו שאני ממש מגניב בזה שאנ הולך למשחק כדורגל. כנראה הם לא רצו שאני אחשוב שהם אפסים, אז הם אמרו שהם הולכים לשער 20. אני אמרתי להם שאני הולך ליציע המכובדים, כי אבא שלי הוא האחראי על ההשקיה באיצטדיון ר"ג, ואנחנו ממש עשירים. הם קנו את זה, ואני השתעשתי לי קצת. בסוף הוצאתי את המצלמת וידאו מהתיק, כדי לראות שהיא תקינה. הבטחתי לחבר אחר שלי שאני אצלם לו קצת, בשביל הסרט בר מצווה שלו. הם שאלו אותי, "אתה מפיספוסים?" נאלצתי לחשוף את השקר שלי, והם מאוד נעלבו. בסוף הגעתי לרכבת צפון, שם נפגשתי עם אח שלי. בדיוק שבאתי לדבר איתו, צילצל הפלאפון שלי. "ניצן, זה ברק, איפה אתה?" -"אני ברכבת צפון, הרגע נפגשתי עם נטע". -"אה, אתה שומע? איתי ועם אור באוטו יש איזה חבר שלו אחד- אלי רנצדו(בעיקרון קוראים לו אלירן צדוק, אבל אין לי שמיעה יותר מדי טובה), הבן אדם הכי מצחיק בעולם. אנחנו יורדים עליו, חבל שאתה לא פה". -"באמת חבל. טוב, תכלס, איפה אתם?" -"אנחנו עכשיו נכנסים לחניה" -"מה?? איזה מנאיק.. אבל שמור לי מקום". -"טוב" רק סגרתי את הטלפון, ופתאום מצאתי את עצמי כבר באוטו. איך זה קרה אני לא יודע. באוטו התלהבתי קצת על הפלאפון החדש של אח שלי, ומשום מה גלשתי כל הזמן באינטרנט הסלולרי שלו, לבדוק עידכונים על המשחק. בסוף נכנסתי למתחם האיצטדיון, ושם חוויתי את מה שהרגישו האנשים בקליפ של בריטני ספירס. כ"כ הרבה זיעה, כ"כ הרבה דוחק, אין לי מושג איך יכולתי לחיות אחרי זה. כשהגעתי לשוטרים, הבנתי למה אנשים כ"כ שונאים את השוטרים. לאנשים האלה אין רחמים, כל מה שלא נראה להם, אפילו אם זה מצלמה שעטופה במגבת, ואני אומר להם מראש, ואפילו מראה להם את ההזמנה של הבר מצווה שלו, לא עובד אצלהם. כמעט שברו לי אותה, ובסוף, עם מלא שריטות, הכניסו את המצלמה. כשנכנסתי, לא ידעתי מה להיות. מיואש שהגעתי כ"כ מאוחר, או שמח ממה שראיתי. דגלים, יציעים כמעט מלאים, שירים, ואפילו משחק. מיד התקשרתי לברק, אבל לא הייתי צריך, כי מיד ראיתי אותו.

חלק ב' מחר.

 

אוקיי....אני לא הלכתי לשום משחק! ההורים שלי לא יכולים לקחת אותי והם יאכלו ת'לב אם אני ילך בטקסי....אבל הלכתי למשחק אחד-הדרבי! הפועל ת"א-מול מכבי ת"א!!! רק שזה...היה בנוער:
אז ישנתי אצל חבר שלי, דובי (לא לשאול על זה!), נהנתי, היו כמה שטויות ושיחקנו בפלייסטשן שלא ידעתי מה הולך לקרות יום למחרת...
-=יום למחרת=-
...(http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/smile.Xxx) אחרי כמה זמן שהייתי אצלו...בבוקר בערך בשעה 9-10 הוא הזמין אותי למשחק נוער..אמרתי ברצון! איזה משחק? הוא אמר לי שהפועל-מכבי...שאלתי את הוריי אם אני יכול ללכת למשחק של נערים (מבולבל ולא קלטתי כלום..) אמרו לי:"(טוב לא אמרו לי כלום הם כמובן ישנו...)" פשוט הלכתי...
-="אצטדיון" קריית שלום, איפשהו בת"א....=-
הלכתי לי לעיטי...בעטתי באיזה אבן והיא פגעה בשומר...בקושי הסתכלתי לו בעיניים...אבל בסוף נכנסתי כאילו כלום...הכניסה הייתה בחינם...ואז פתאום ראינו שאחרנו, השחקנים כבר שיחקו...והיה 1-0 למכבי ת"א!!! לא טוב...(אני אוהד את הפועל ת"א למי שלא יודע/רוצה לדעת)
דיברתי קצת על הליגה לנוער ושאלתי שאלות שונות ומשונות את האנשים שראו...(מיזה ומיזה?)
(אה כן, חייב לציין שבאותו משחק אבי כנאפו היה מצויין ו...השוער של מכבי היה לא משהו...)
רק שתדעו שזה היה לפני שנה-שנתיים לא זוכר...אז במצב של 2-1 להפועל ת"א מהפך מצויין! היה משחק נהדר ד"א...פתאום מי אני רואה שנכנס? אלי ביטון!! כן כן אלי ביטון!!שאלתי שאלות אם הוא לא משחק בבוגרים וכו'..נשבע לכם מי שהיה כמעט קרע אותי מרוב השאלות המטומטמות ששאלתי אותו...
לבסוף מכבי עשתה מהפך שני במשחק ו3-2 להם! (משחק מצויין כבר אמרתי??)
ואז הגיע השער שעשה שוס למהפכים 3-3, אבי כנאפו בועט חזק, אבל לאמצע השוער של מכבי היה רחוק מהשער והדף את הכדור למעלה...הכדור הלך לו לאיטו...(ד"א איך כותבים את זה נכון?!?!) ונכנס! שער נהד של אבי כנאפו! שחותם את התוצאה הסופית...לצערי מאז לא הלכתי למשחק רשמי עוד....זהו...איך??? ד"א גם משחק נוער זה משחק נהדר!! לא תמיד בוגרים יותר טוב!

 

אוקי, הבהרה אחרונה בהחלט :

אין לי שום כוונה לשבת פה עוד פעם למשך 2 דקות כדי למחוק את השטויות שאתם מתעקשים לכתוב בדיון הזה, גם בגלל שאין לי את הרצון לכך וגם בגלל שאני לא מעונין שאותה בעית הדפים תתרחש כאן כמו בדיון על המנג'ר.

אזהרה אחרונה לכולם בהחלט - עוד הודעות כאלה, ותגורשו מהדיון לאלתר. כל הודעה שלכם כאן תימחק, ובמקרה קריטי אני אנעל את הדיון. חבל, דיון מצוין יש פה, אבל אתם מתעקשים לפלוט כאן את הצואה המילולית שלכם. תעשו טובה, אם אין לכם משהו טוב להגיד, אל תגידו. במיוחד לא ויכוח קטנוני וטפשי על גמר הגביע של מכבי (שאר ההודעות שהן תגובות על סיפורים, שאלות או משהו רלוונטי ולגיטימי, כמובן מותר לרשום).

ואילן, פשוט תבחר סיפור.

 

הסיפור הטוב שלי היה נגד בית"ר בסיבוב הראשון שניצחנו 4-0 שעה לפני המשחק הייתי כבר באיצטדיון הקהל של בית"ר שר מעודד...
תחילת המשחק בית"ר י-ם ממשיכים לעודד אנחנו בקושי(כמו תמיד) מאוחרי שיב אחד שכל הזן צעק וקילל(הרס לי את האוזן) דקה 26(אם אני לא טועה) סבג נוגח 1-0 ראשון הקהל של בית"ר בדממה הקהל של ראשון רועש וקופץ ככה זה נמשך המשכנו לעודד וגם בית"ר הגיע המחצית 1-0 לראשון חבר שלי שהיה איתי אמר לי "אל תפתח את הפה שלך" מחצית שניה בית"ר לחצו קצת והנה חשבתי לעצמי שוב ראשון בדרך להפסד אבל הגיע ה2-0 אוהדי בית"ר בדממה מוחלטת הקהל של ראשון שמח מהשמיים המשכו לעודד בית"ר הפסיקו אז בא ה3-0 שבית"ר הפסיקו לעודד ראשל"צ עודדו ואז בא ה4-0 אוהדי בית"ר פרשו הביתה אנחנו עודדו וכמה דקות לפני סיום חצי מהיציע של בית"ר היה ריק זאת היתה חוויה גדולה חזרתי מהמשחק ברגל ראיתי את האוטובוס של בית"ר אז שרתי "אווו הכתום עולה" ונופפתי להם עם הצעיף
החוויה הכיפית יותר היתה נגד בני-יהודה אני ועוד כמה פשוט השפלנו את הקוון כל המשחק אנחנו קמליים אותו ומעודדים אותו צעקנו לו "אנסתי את אישתך,אנסתי את אחותך,ערבים אנסו את אמא שלך,ערבים אנסו את אישתך,שיפגע בבית שלך טיל כימי" ועוד ועוד...
היה כיף גם קיללנו את השופט אני זוכר שבשריקה של המחצית הוא דפק ספיד לשופט וכל האוהדים של ראשון הלכו ליד המעקה הצהוב וקיללו את השופט והקוון