אני עומד לי מול השער, המנוי בידי, ומהרהר לי. האם להיכנס ליציע הירוק, כי כאמור אני אמור לתת ביקורת בעיקר על הקהל של חיפה, או לברוח מהגועל נפש ליציע של נתניה? ההחלטה היתה כמובן מידית, אני מתנצל בפני כל אלו שרצו לקרוא ביקורת על הקהל של חיפה ממבט קרוב, אבל פשוט לא יכולתי להיכנס לגן החיות שרמס את אמיר רנד. הבנתי מהר מאד את המחיר של הגעה למשחק כדורגל רק עשר דקות לפני התחלתו. כל המקומות היו תפוסים, והייתי צריך לשבת בכיסא נידח בשער 2 היבש. בהתחלה כמובן הקהלים התחילו להתחמם, ונתניה ממשיכה עם המהפיכה עם תצוגת עידוד לא רעה בכלל. ניירות, אבוקה, רימון עשן, תופים והרבה גרונות צועקים חשפו לאור קהל עם המון פוטנציאל, שהפעם לא היה מוכן לתת לקהל אחר לעלות עליו, לא ב"קופסא". מהצד השני, אוהדי מכבי חיפה ידועים כ"הקהל היחיד שאצלו האבוקות הן מטרה ולא אמצעי", ואכן, העידוד החזק במשחק היה דווקא כששתי האבוקות דלקו. מהצד של השירים אף קהל לא בלט, לא נתניה עם ה"צהוב עולה" הישן והלא אופנתי, ולא מכבי חיפה, שאני יכול להישבע לכם שהם שרו למשך 90 דקות שיר אחד, לא ממש הבנתי את המילים אבל בת'כלס כנראה זה השיר היחיד שהם מכירים. גם העובדה שרק חלק מהיציע עודד וחלק מהיציע ישב לא בדיוק תרמה לקהל הירוק. לידי ישב בחור צעיר, בגילי בערך, שהסתכל על היציע של חיפה במבט מתעב. מובן שידעתי שהוא בחור לענין, והתחלנו לנהל שיחה "פעם הייתי אוהד חיפה, אבל אחרי מה שהם עשו לאמיר רנד אני לא יכול לסבול אותם. שרפתי את הצעיף ועכשיו אני אוהד נתניה", הוא אמר לי. "הבעיה הכי גדולה של חיפה היא שבניון עזב. מאד העזיבה שלו, אין את מי שייתן לה במו רגליו את האליפות, במיוחד כשיעקובו עזב". סיפרתי לו שאני אוהד בית"ר, ולאחר שהוא התאושש מהידיעה בדיוק המשחק התחיל. נתניה, כהרגלה בביתה, מנסה לעקוץ במתפרצות, אבל החלוצים המגוכחים שלה פשוט מעליבים את עטר שנותן מסירות כל כך מדוייקות. לוברסקי וצוקול הם אולי החלוצים המעוררי רחמים ביותר בליגת העל, ודווקא כשאדו הצעיר מפגין יכולת מעולה, החלוץ שלו היה לנתניה מעולם - הוא לא משחק. וזוהי הסיבה שנתניה לא הצליחה לכבוש ממצבים כה קורצים - לוברסקי פשוט הצליח להחמיץ מכל מצב שוב ושוב. ומכבי חיפה? כרגיל, אין חדש תחת השמש. החלוץ החדש בחוד, נדמה לי שזהו היה ערן לוי (אני לא בטוח), התעסק יותר עם השופט ומקרים לא רציניים מאשר בכדורגל. ההגנה של חיפה היתה חדירה מתמיד, והקישור בהנהגת רוסו הצליח ממש לקבוע את תוצאת המשחק מראש. אבל למרבה הפלא, השיפור דווקא בא מאוואט החלש, שהכיר סוף סוף את לוברסקי. כל השנה אוואט חיכה לאוקראיני שישחק נגדו, כי רק הוא יכול לתת בעיטות שכאלה, שכל שוער יכול לעצור (אולי חוץ מאבי יבגי). בינתיים, אייל צור מתעלל ברשעות בשחקני נתניה כשנותן למכבי חיפה עשרות בעיטות חופשיות שלא היו מעולם. אם תבדקו את הסטטיסטיקה, תראו שנתניה במשחק הזה ביצעה יותר פאולים מאשר ככל הנראה כל משחק אחר העונה. אייל צור המשיך והמשיך לעזור לרוסו וידידיו, אבל אפילו בעזרה כזאת חיפה לא הצליחה לנצח. עוד דבר שממש העלה לי את החלסטרה הוא השלט "אלוהים ירוק". אין להם בושה, לאוהדי מכבי חיפה? כזה חילול דת? פגיעה בכבוד השם? ובכן, כפי שהבנתם לא משהו מיוחד קורה במחצית הזאת והיא מסתיימת ב-0:0. אני יורד לי לקיוסק רק אחרי שהשגתי הבטחה מפורשת מאותו הבחור שישב לידי שישמור לי את המקום, ומגיע למוכר. אני : "תביא לי מיץ תפוחים". מוכר : "אין". אני : "תביא לי מיץ תפוזים". מוכר : "אין". אני : "אז מה יש?!". מוכר : "יש מיץ אפרסקים". הייתי צריך לוותר על המיץ הזה, אבל חשבתי לעצמי שזה לא יכול להיות יותר גרוע מהפרי. חזרתי למקום שלי, ולגמתי מהמשקה. התחלתי להיחנק, הלשון שלי זעקה מרוב גועל נפש וזרקתי את המשקה. אבל המיץ עדיין היה תקוע איכשהו בתוך גרוני, מסרב לרדת ולהפסיק להשאיר בי את טעמו המורעל. בשלב זה כבר התחלתי לפרפר במתקפת אפילפסיה מרוב ייסורים, כשאייל צור שרק במשרוקית ואדם אחד נתן לי טפיחה על הגב שהורידה את מיץ הגיהנום הסחוט, מכת מצרים ה-11, הגירסא הנוזלית של עינויי השב"כ או איך שתקראו לזה - אל תשתו בחיים מיץ אפרסקים! גועל נפש! בערך בדקה ה-60, כשמכבי חיפה המשיכה לאורך כל המשחק למרוח את השיר "ירוק עולה עולה", פשוט יצאתי מכלי "די כבר!!! תסתמו כבר או שתשירו משהו חדש!!!" צרחתי עד שסדקים הופיעו במדרגות האצטדיון. כולם הסתכלו עלי. ילד אחד לחש לחברו משהו. אמא אחת גוננה על בתה. מבטים מפוחדים ננעצו בי, כאילו ברחתי מפרדסיה. אני מוכן להישבע שאפילו אבישי ז'אנו עצר את המשחק לרגע כדי להתבונן בי בתמיהה. נתניה שלטה במשחק לאורך כולו, אבל פשוט לא הצליחה לכבוש מהמצבים הרבים שהיו לה. עידן טל, שנכנס אצל מכבי חיפה, נתן אולי שתי מסירות טובות, אבל שיחק כללית רע מאד. אליניב ברדה, ה"סמל" של הפועל ב"ש, לא עשה דבר מאז שנכנס, אלא אם כן מחשיבים את המכות בינו לבין וסיהון. התכוננתי לעזוב את האצטדיון הבנתי שכבר 10 דקות אוהדי חיפה לא מעודדים. הנה לכם הוכחה, לכל אלו שטוענים שאוהדי מכבי חיפה מעודדים רק בנצחונות. אייל צור שרק לסיום, עוד משחק גרוע שלו, עוד משחק גרוע של חיפה, ונקודה מרשימה בשביל מכבי נתניה. לנדאו, למה לא הכנסת את אדו? תגובות יתקבלו בברכה.
אמממ.... אני לא יודע למה אתה רוצה להפוך את הדיון הזה... לדיון על המשחק, על הקהל, או סתם על החוויות שלך.... אבל בכל מקרה, נתניה שלטה? כנראה שעדיף לא אגיב, מכיוון שאתה כנראה יותר התעסקת בשליטה על העצים מחוץ לאצטדיון מאשר במשחק עצמו... עידן טל היה רע? אותו כנ"ל לגבי הפסקה הקודמת. אדו?! הוא היה בכלל ביציע.....
בני, איך להגיד את זה, החוויות שלך קצת מעוררות רחמים.... יש לי מין תחושה שלא צעקת כמו בנאדם אחוז אמוק, עד שכולם החרישו והסתכלו עליך.... יש לי גם תחושה שלא נחנקת מהמיץ ואנשים היו צריכים לתת לך טפיחות על הגב כדי שלא תמות להם יש לי גם תחושה שלא היית קרוב להתקף אפילפסיה בקיצור, מה שאני מנסה לומר הוא, שזה דיון חסר כל טעם ותועלת, היום הייתי בבלומפילד ובכל זאת אין לי משהו חשוב לתרום לכם מחוויותיי, אז גם אתה להבא שמור את חוויותיך מהקופסא לעצמך, כי אם אני לא טועה זו פעם עשירית שאנחנו שומעים עליהן
רוי צודק, מה אתה רוצה? שנגיד לך שפעם הבאה תלמד לשתות מיץ אפרסקים רגיל ולא כמו איזה נכה? חוץ מזה, נראה לי שהיית עסוק יותר במיץ אפרסקים מאשר במשחק, כי אם היית רואה את המשחק היית שם לב שחיפה שלטה והייתה קרובה מאוד לשער הראשון, רק יש ימים ששום דבר לא נכנס. עוד דבר- עידן טל היה מצויין, אין לי מושג על מה אתה מדבר.
לא יודע מה אתכם אבל אני דווקא אוהב את "רגעי הקסם" של וידוקה,רק שלפעמים הוא מגזים די הרבה... אבל בדיון הזה הוא כמובן היה אנטי-חיפה,שזה היה צפוי כמובן
בני, אל תפסיק..... יש אנשים שנהנים מהסיפורים שלך, וגם אני נהנה כל עוד הם מציאותיים.... בכל אופן, תעשה דיון רשמי לחוויות מהקופסא, ואל תפתח כל פעם דיון חדש... סה"כ אתה בנאדם עם הרבה חוש הומור, ככה שהסיפורים שלך טובים, רק תלוי איך מתייחסים אליהם
או! סוף סוף ביקורת בונה! אז הדבר היחיד שהפריע לך הוא ההגזמה שבקשר לשתיית מיץ האפרסקים (למרות שלא ממש הגזמתי בקשר לצעקה)? טוב, מהמשחק הבא של נתניה שאלך אליו ייפתח דיון רשמי. מובן שכל אחד שרוצה לעשות מעין דבר כזה בעצמו מוזמן.
