http://www.uefa.com/imgml/TP/teams/logos/70x70/52682.Xxx מנצ'סטר יונייטד - ריאל מדריד http://www.uefa.com/imgml/TP/teams/logos/70x70/50051.Xxx שלישי, 5.3.13, 21:45 שופט: ג'ונייט צ'אקר (טורקיה) איצטדיון אולד טראפורד, מנצ'סטר http://img.uefa.com/imgml/TP/teams/logos/50x50/52682.Xxx אחרי שנת היעדרות עלובה במיוחד, ערבי הנוקאאוט האירופיים חוזרים לאולד טראפורד ובגדול, עם משחק הגומלין מעורר הציפיות נגד ריאל מדריד. גם מבלי לדבר על האירועים הנלווים-שובו של כריסטיאנו רונאלדו לאצטדיון בו הפך לכוכב, המשחק האלף של ראיין גיגס שפרגוסון הבטיח שישותף-מדובר במשחק שעומד בפני עצמו, שתי מעצמות כדורגל בכושר מצוין שבאות אחרי משחק ראשון שהשאיר את הכל פתוח. אמנם תיקו מאופס מעלה את יונייטד לשלב הבא, אבל פרגוסון יודע שאם הוא יעלה במטרה לחפש את ה0-0 הוא קרוב לוודאי יפסיד, וזה מבטיח חווייה מבדרת לצופה הנייטרלי. לנאמני הסטרטפורד אנד, לעומת זאת, מצפה ערב לא פשוט, למרות התוצאה החיובית במדריד יונייטד עדיין נחשבת לאנדרדוג וריאל באה לאחר שני נצחונות רצופים על ברצלונה שהראו שבכושרה הנוכחי היא מסוגלת לנצח בכל מקום. כמו לפני המשחק בספרד, גם הפעם פרגוסון עלה עם הרכב חזק למשחק הליגה שקדם למשחק. יונייטד ניצחה 4-0 את נוריץ', כשכוכב הערב היה שינג'י קגאווה עם שלושער שבישר את הגעתו המטאפורית למנצ'סטר, תשעה חודשים אחרי ההגעה הפיזית. היפני לא נחשב למועמד מוביל לפתוח נגד ריאל, אבל ההצגה מול הקנריות טרפה את הקלפים. טום קלברלי שותף בשני משחקי הליגה האחרונים של השדים האדומים כמחליף, מה שאולי מרמז על כוונה להעלות אותו בהרכב מחר. גם ריו פרדיננד קיבל מנוחה בשבת וצפוי לפתוח לצד אוואנס או וידיץ'. במדריד פרגוסון הפתיע את כולם עם העאלתו של דני וולבק שגם כבש, נחכה ונראה מה הוא מתכנן הפעם. הביקורים הקודמים של ריאל מדריד בתיאטרון החלומות היו מאכזבים מבחינת יונייטד, מחר היא מגיעה במומנטום חיובי ותנסה לעבור את ריאל לראשונה זה 45 שנה. http://news.bbcimg.co.uk/media/images/66166000/Xxx/_66166708_66166707.Xxx רוני כנראה יפתח בהרכב, קגאווה אולי יצטרף אליו http://img.uefa.com/imgml/TP/teams/logos/50x50/50051.Xxx אני אישית לא זוכר מתי הייתה הפעם האחרונה שמשחק אחד יכול להיות ההבדל בין עונה מוצלחת ביותר ובין עונה שתיחשב לכישלון טוטאלי. כמו שאמרו בפרסמות של ספורט 5, אף פעם לא קרה אצל ריאל מדריד ששני משחקי קלאסיקו בשבוע הם בעצם הכנה לדבר האמתי בשמינית גמר ליגת האלופות. במידה וריאל לא תצליח להעפיל לשלב הבא, אף אחד לא יזכור את שני הניצחונות המדהימים על ברצלונה תוך 4 ימים בלבד, על אחת כמה וכמה אם ברצלונה תצליח להעפיל על חשבון מילאן. מצד שני, ניצחון (או לפחות 2-2) יביא לריאל את השבוע המוצלח ביותר שלה בשנים האחרונות, לאף אחד אין ספק בכך. שני הניצחונות בשבוע האחרון על הקטאלונים אמרו לנו הרבה על מה שכנראה הולך לקרות באולד טראפורד, הן מבחינת המורל והמצב רוח המרומם והן מבחינת היכולת הנהדרת של מס' שחקנים, כשבראשם עומד הילד הצעיר רפאל וראן שתוך שלושה שבועות בלבד הוא הפך להיות באנקר בהרכב לצידו של סרחיו ראמוס. בנוסף לכך, דייגו לופז הראה שיש על מי לסמוך בשער עד שסאן איקר יחזור. בצדדים אנחנו נראה את אלברו ארבלואה ואת פאביו קונטראו, כשגם הוא היה אחד מהמצטיינים נגד בארסה ויונייטד וללא ספק הרוויח את מקומו בהרכב. בקישור האחורי אנחנו נראה את צ'אבי אלונסו וסמי חדירה, שניים מהשחקנים החשובים ביותר במערך של ריאל מדריד. חשיבותו ויכולתו של אלונסו מובנת מאליו אחרי שלפני שבוע הוא הראה לכולם מיהו הצ'אבי האמתי, וחדירה נחשב לשחקן הטוב ביותר של ריאל מדריד העונה אחרי רונאלדו ואלונסו. בנוסף לכריסטיאנו, בחלק הקדמי של הקישור די מריה ואוזיל צפויים לשחק ע"פ הדיווחים, אך בכל זאת אי אפשר לפסול את האפשרות שקאקה יפתח במקום אחד מהם. עמדת חלוץ החוד היא בהחלט העמדה הבעייתית ביותר אצל ריאל מדריד כרגע, בטח לאור העובדה שהיא חייבת להבקיע מול ההגנה של וידיץ', דה חאה, פרדיננד והשאר. כל השערים האחדים שבאמתחתם בחודש האחרון היו מול שער ריק והיכולת הבינונית להחריד שהם מציגים מאז ינואר לא פוסלת את האפשרות שאלברו מוראטה, שהשלים 90 דקות ובישול בקלאסיקו בשבת, יפתח בהרכב. האמת? כל אחד מהם יוכל לקנות את עולמו אם יבקיע במשחק החשוב ביותר בעונה הזו עד כה. http://sphotos-a.xx.fbcdn.net/hphotos-ash3/c112.0.403.403/p403x403/550165_480948318635364_680791047_n.Xxx שני השחקנים המרשימים ביותר בריאל בחודש האחרון - רונאלדו חוגג עם וראן את שערו בלאסיקו בסוף ינואר. תודה לאורי (Michael Carrick) ואורן (Iker Casillas) על הסיקור http://www.uefa.com/imgml/TP/teams/logos/70x70/52758.Xxx בורוסיה דורטמונד - שאחטאר דונייצק במשחק נוסף באותה שעה תארח דורטמונד את האוקראינים לאחר 2-2 במשחק הראשון, מה שמציב את הגרמנים בעמדה מצויינת להעפיל לרבע הגמר.
משחק אדיר מצפה לנו, אני לא רואה את יונייטד מסתגרת על מנת לחלץ 0:0 אפילו שתוצאה כזאת משרתת את האינטרסים שלה בריאל מדריד המטרה ברורה, היא חייבת לכבוש ועדיף שזה יקרה מהר. השבועיים האחרונים היו חלומיים עבורם בעקבות הניצחונות על בארסה ככה שהביטחון בשמיים התחושה שלי הולכת עם ריאל מדריד גם הערב, אבל נמתין להתפתחויות כי הכל באמת פתוח
זכרונות מאולד-טראפורד דל-בוסקה ועוזרו טוני גראנדה מנתחים את השינויים הטקטיים בחלק הראשון; הלגרה, היירו ומוריינטס נזכרים בחוויות מאולד-טראפורד בחלק השני. כתבי המארקה יצרו מפגש נוסטלגי בין חלק מגיבורי ריאל מדריד שעברה פעמיים את מנצ'סטר יונייטד ברבע הגמר ב-00' ו-03'. ואנחנו עם הפירוט המדוייק כדי לפתוח לכם עוד יותר את התיאבון. מתוך אתר ריאל מדריד:: ריאל מדריד הגיעה בצורה שונה לחלוטין לשני ביקוריה באולד-טראפורד בגומלין רבע גמר ליגת האלופות. מאנדרדוג ברור מול מחזיקת הטרבל ואחרי תיקו מאופס בברנבאו במשחק הראשון ברבע הגמר בשנת 2000, לעומת מפלצת כדורגל, קבוצה עשירה בכוכבים ופייבוריטית ברורה לזכייה בלה-דיסימה, הגביע העשירי, אחרי קונצרט 3:1 בסנטיאגו ברנבאו במשחק הראשון. הקבוצה של דל-בוסקה כבשה פעמיים שלושה שערים, כמות שאמורה להספיק מחר כדי להשיג את הכרטיס לרבע הגמר. ובקיצור - על מאמנים ושחקנים שכבר תסכלו את מנצ'סטר יונייטד בעבר... החלק הראשון: דל-בוסקה ועוזרו טוני גראנדה בשני המשחקים ראינו את הכדורגל בשיאו, כשהשחקנים הטובים ביותר מותחים את עצמם עד לקצה היכולת. מהצמד של ראול והעקב של רדונדו ועד להצגת היחיד של רונאלדו שזכה לתשואות אפילו באולד-טראפורד. רגעי גאונות ממש לא היו חסרים, אבל ויסנטה דל-בוסקה, שפחות אוהב לדבר או להתעסק בעבר והתראיין לכתבה במארקה דווקא בהתרגשות ובפתיחות לב - התייחס דווקא לאלמנטים הטקטיים שניצחו את המשחק, כיאה למאמן אפור, ולא רק צבע שיערו... דל-בוסקה מדבר בהתרגשות על המשחק הראשון - "משחק שלעולם לא אשכח. זה היה בשנה הראשונה שלי בתפקיד. הגענו אחרי תיקו 0:0 בברנבאו ולאור המצב בליגה - זה היה משחק על עונה שלמה. עשינו יותר מדי טעויות בליגה והכרטיס לליגת האלופות היה ממש בסכנה". עוזר המאמן, טוני גראנדה, איש נחבא אל הכלים בגדול, מזכיר לדל-בוסקה שהמשימה הפכה קשה שבעתיים בשל פציעותיהם של הבלמים המובילים, פרננדו היירו ומנואל סאנצ'יז, שלא יכלו לשחק. דל-בוסקה עונה - "תירגלנו במהלך כל השבוע מעבר לשיטה חדשה של שלושה בלמים - הלגרה-קאמפו-קראנקה. ידענו שחייבים לשמור חזק מאוד על הצמד קול-יורק ואם נטעה - הם יהרגו אותנו. צופפנו את המרכז וידענו שבקהאם וגיגס בעיקר יגביהו. השיטה עבדה טובה וחזרנו עליה גם בגמר הצ'מפיונס מול ולנסיה". טוני גראנדה התמקד בהלגרה, שבעונת 00/01 שיחק בעיקר בקישור האחורי וזו הייתה העמדה המועדפת עליו. דל-בוסקה - "עשינו את מה שנכון בהתאם למגבלות הטקטיות שלנו. שחקנים הקריבו מעצמם למען הקבוצה והרגישו בנוח. ראול שיחק על הנייר בעמדה אחורית אבל תקפנו עם חמישה-שישה שחקנים, והמגנים סאלגדו ורוברטו קרלוס, שגם ככה תמיד שיחק יותר בחצי של היריבה - תקפו כל הזמן. הלגרה הצטרף מידי פעם לקישור האחורי במידת הצורך באותם המשחקים". עוזר המאמן מזכיר גם שסאלגדו גרם לשער הראשון, הגול העצמי של רוי קין, שהגיע אחרי פריצה טובה של מיצ'ל בצד ימין. דל-בוסקה מחמיא לחבר'ה - "הם עשו משחק יוצא מן-הכלל. גם תמכו בהתקפה וגם שמרו צמוד על בקהאם וגיגס, מהשחקנים הטובים באותו זמן". השחקן הבא שהוזכר הוא סטיב מקמנמן, 'אל לאצ'ו' - החלב. דל-בוסקה קופץ ממקומו - "זה לא היה כינוי גנאי, הוא באמת היה לבן. 'מאקה' היה שחקן מצויין שתרם לנו המון באותם משחקים וגם בשלוש העונות שלו אחר-כך בקבוצה". טוני גראנדה מוסיף - "הוא הביא את הניסיון שלו מהמשחקים מול יונייטד כשהיה שחקן ליברפול. כולם אהבו את מקמנמן". דל-בוסקה נשאל לגבי אופיו של מקמנמן ותיאר אותו כמנהיג שקט, בדרכו שלו. "הוא היה פעיל, תוסס, ממושמע, תמיד חושב על הקבוצה, שחקן אהוב מאוד בחדר ההלבשה". המשופם מצא דמיון דווקא לקלוד מקאללה.. טוב, הגענו לרגע המחץ. הכתב אנריקה אורטגו זורק בחיוך רחב 'העקב של רדונדו', שחקן השנה בליגת האלופות באותה עונה(מה יש לכם להגיד עליו..) - דל-בוסקה בניגוד לאוהדי יונייטד לא תפס את הראש. "אני לא מופתע מרדונדו, שחקן מהאינטילגנטים ביותר שאימנתי. הוא עשה הטעייה יוצאת מן-הכלל ולקח את המשחק על גבו, אבל אני רוצה לציין גם את ראול(הערת המערכת: דיי, תמשיך) שעשה תנועה חכמה מאוד מאחורי הגב של שחקני ההגנה ועשה את השער לפשוט. הוא הצטיין גם כן והקל עליי במשחק שדי סבלתי ברוב הדקות שלו למען האמת". http://www.realmadrid.co.il/se1112/manuniteda.Xxx מתקדמים הלאה, למשחק השני, לבקשתו של המראיין. טוני גראנדה לוקח פיקוד - "יום לפני המשחק ראול היה חולה ועבר ניתוח לתוספתן. היינו מאוד לא מרוצים מהיעדרותו הצפויה, בטח אחרי ההצגה שלו בברנבאו בניצחון 3:1 שהיה חתום על שמו". דל-בוסקה ממשיך ומדבר על הפן הטקטי - "הצבנו את מקמנמן בקישור השמאלי לצורך עזרה הגנתית תמידית ושיחררנו את כל קו שמאל לרוברטו קרלוס, בזמן שזידאן שיחק באמצע, כמו שהוא אוהב. 'מאקה' נתן משחק גדול. אני מסתכל שוב על המערכים וחייב לציין שהיירו והלגרה לא עוד בלמים אלא מאוד טכניים בהשוואה לשחקני הגנה, כאלה שיוצאים קדימה עם הכדור". דל-בוסקה מזכיר את גוטי שבישל את השער הראשון - הוא שילב בין עבודת ההגנה להתקפה ושיחק בצורה ורסטילית. חילופי מקומות היו דבר חשוב במשחק הזה". הלילה של רונאלדו. טוני גראנדה מתפרץ לדברים - "כבשנו שלושה שערים משלוש הזדמנויות. זה היה נראה כל-כך קל. רונאלדו קיבל את התשואות ובצדק כשהוחלף וזה לא עניין שכיח מצד הקהל היריב". דל-בוסקה אומר - "כולם זוכרים את ההופעה הגדולה של רונאלדו. הוא היה שחקן כדורגל מצויין. חבל שהוא לא היה כשיר במאה אחוז למשחק הגומלין נגד יובנטוס(עלה לשחק רק במחצית השנייה). אני זוכר שנכנסתי עם רונאלדו לד"ר קוראל וגם פלאביו היה שם. ראו שכואב לו אבל הוא לא רוצה לוותר לחלוטין על המשחק ההוא". ומה יהיה ביום שלישי? דל-בוסקה נחרץ - "לריאל מדריד יש את היכולת לנצח שם. היכולת בשנה החדשה והתוצאות הנהדרות מול ברצלונה חייבות לעשות לקבוצה משהו טוב. אני אופטימי לקראת המשחק למרות שברור שהלחץ הוא הרבה יותר כבד מאשר בגביע, כי ריאל מדריד תמיד סימנה את הצ'מפיונס-ליג כדבר החשוב ביותר וכך זה גם עכשיו, וכך זה גם יהיה". טוני גראנדה מדבר על המצבים הנייחים כדבר המסוכן ביונייטד הנוכחית - "בזמנו עשינו הכנה הדוקה להגבהות של בקהאם ולמיקום של צמד החלוצים. ריאל תצטרך להיות זהירה, גם הפעם יונייטד מאוד מסוכנת. יונייטד כנראה חזקה מבארסה של השבועות האחרונים אבל אני מאמין שריאל מדריד תבקיע. אני מקווה שזה יספיק". http://www.realmadrid.co.il/se1112/unitedfinish1.Xxx הכתב סיים את הראיון החינני עם שאלה על אלכס פרגוסון שמחזיק בגאון באחת המשרות הנחשקות בכדורגל העולמי, וכאן ליבו של דל-בוסקה נחמץ. 'נהג האוטובוס' מעולם לא דיבר בגלוי על מה שקרה בינו לבין הנשיא אך ברור שהוא התאכזב מהפיטורים אחרי שתי זכיות בליגת האלופות, שתי זכיות באליפות ספרד ו-7 תארים בשלוש וחצי שנים. "תענוג גדול לראות אותו ממשיך שם. ההקבלה הכי דומה בריאל מדריד לפרגוסון היא מיגל מוניוז(14 שנים)". דל-בוסקה ממשיך - "בעונה שעברה הוא לא זכה בכלום אבל זה היה ברור שהוא ממשיך, נכון טוני?...אני סולקתי מהקבוצה אחרי שהודחנו בידי יובנטוס למרות שזכיתי פעמיים בליגת האלופות...". אם דל-בוסקה לא היה מפוטר, אם היירו לא היה נזרק, אם הגביע העשירי היה מגיע לריאל מדריד באותה עונה... חלק שני: היירו, הלגרה ומוריינטס הם היו מהחיילים המצטיינים של דל-בוסקה. דווקא איבן הלגרה שיחק בשניי הקלאסיקוס של אירופה מול יונייטד ובסה"כ פגש את האנגלים ארבע פעמים. מוריינטס שיחק באולד-טראפורד בשנת 2000 והיירו עשה זאת ב-2003. תמימות דעים בנושא בהחלט יש - שני המשחקים מול יונייטד היו מהמשמעותיים בהיסטוריה של המועדון והם גאים להיות חלק מכך. התמונות יישארו זיכרון מתוק לעד עבורם. הם מגיעים לפגישה לבושים יפה, מחוייכים. נראה שהשלישייה הספרדית שכל-כך אהבנו(מי חסר, ניחשתם נכון...ראול) שמרה על קשר חברות הדוק עד היום. כדי להיכנס לאווירת המשחק הם מגיעים עם חולצות של שתי הקבוצות. ועכשיו, לתאכלס. איבן הלגרה לוקח את ראשות הדיבור ומתמקד בילד הצעיר בין הקורות. 'בן כמה היה קסיאס, אפילו לא בן 20' הוא אומר(נכון). "הגענו למשחק אחרי תוצאה לא טובה בבית אבל היינו חדורי אמונה וניסינו להעביר את הזמן בגולף ודברים אחרים כדי לא להיות לחוצים מדיי לקראת המשחק". היירו היה פצוע לפני המשחק כזכור - "נפצעתי מול רוזנבורג בשלב הבתים השני והפציעה החמירה. טסתי עם הקבוצה בכל-זאת בהחלטה של המאמן למען הגיבוש והאחדות. היינו מחוץ לתמונת הליגה בעונה הזו וידענו שזה הכל או כלום". מוריינטס גם כן היה בספק למשחק, הוא נזכר "גם אני נפצעתי נגד רוזנבורג אבל למזלי החלמתי מהר מהצפוי מהפציעה והייתי שותף לערב ענק". http://www.realmadrid.co.il/se1112/manunitedb.Xxx היירו נזכר בשינוי הטקטיקה - "דל-בוסקה ספג ביקורות על ההחלטה לעבור לשלושה בלמים, אבל כל הזמן חזר והדגיש שבפריסת השחקנים על המגרש נראה שאין הבדל וההתקפה עדיין מסוגלת לתפקד". מוריינטס אומר שגם השלישייה הקדמית עשתה הגנה - "דל-בוסקה ביקש ממני, מראול ואנלקה שכל פעם אחד יירד אחורה לרדוף אחרי המגנים". החלוץ שיבח גם את רדונדו על משחק ענק במרכז השדה. "אף-אחד לא האמין שנוכל לנצח שם", הוא משחזר. "האולד-טראפורד התמלא רק ממש לפני השריקה והאווירה הייתה פחות טובה מהברנבאו", עוקץ היירו. "פתחנו את המשחק בשליטה והובלנו משער עצמי של רוי קין". "האמנו בעיקר אחרי הגול הראשון של ראול, ידענו שזה בידיים שלנו", אומר מוריינטס. "ואז הגיע פרננדו רדונדו, השער השני של ראול והמשחק היה סגור". "הרגשנו את חצי הגמר באותו הזמן", מאשר הלגרה. שלוש שנים וארבעה ימים לאחר-מכן התארחה שוב ריאל מדריד באולד-טראפורד. הלגרה מסביר על ההבדלים - "יכולנו כמעט לפתוח את השמפניות בברנבאו, אבל השער המצמק של רוד ואן-ניסטלרוי גרם לנו לעבוד קצת יותר קשה. אני חושב שבעונת 2002/03 היו לנו שחקני התקפה אפילו יותר טובים". היירו מביט על התמונה הקבוצתית ונזכר "איפה ראוליטו בכל הסיפור? עבר את הניתוח בתוספתן?".."אהה, נכון, אבל במשחק הראשון הוא היה בשיאו עם שני שערים נהדרים אחרי שפיגו פתח עם בעיטה מסובבת. היה לנו בסיס ספרדי טוב אבל אי-אפשר להתעלם מפיגו, זידאן ורונאלדו". היירו מנתח את קבוצת הגלאקטיקוס לעומק - "זו הייתה קבוצה מרהיבה, אצילית, עם השחקנים הטובים בעולם. אבל בשלב מסוים קבלת ההחלטות הייתה לא נכונה". http://www.realmadrid.co.il/se1112/unitedfinish2.Xxx מוריינטס פותח את הפה ומתגלגל בצחוק אירוני - "זה היה יום קל וקשה. מצד אחד הקבוצה הצליחה ומצד שני אני יושב על הספסל במה שלא הייתי רגיל אליו עד לאותה עונה, גוטי משחק לפניי למרות שראול היה פצוע ואני רואה את רונאלדו תוקע גול, ועוד גול, ועוד גול ברשת של יונייטד וזוכה לתשואות מהקהל כשהוחלף". היירו זוכר שלא רק רונאלדו קיבל מחיאות כפיים. הקהל של יונייטד ידוע באהבה הגדולה שלו לכדורגל - "רצנו להאוהדים שלנו אחרי המשחק כדי לחגוג, ואז שמנו לב שגם האנגלים מודים לנו על הצגת כדורגל שהקבוצה שלהם הייתה חלק ממנה. זה היה מחזה יפה מאוד. בסופו של דבר כולם היו שמחים - יונייטד הצליחה לנצח והקהל שלהם היה מרוצה ואנחנו עברנו לשלב הבא ללא פציעות מיותרות". מוריינטס שכבר לא היה שחקן שולי בסגל, יודע שהמניות שלו בהעפלה לחצי הגמר היו נמוכים בהרבה בהשוואה למה שקרה לפני שלוש עונות, בידיוק כמו מקמנמן. "הייתה לנו קבוצה מצויינת עם ספסל רחב", הוא אומר, ומסכם - "לצערי נפלנו מול יובנטוס. כל אירופה יודעת מי הייתה צריכה לזכות בגביע, שוב". אהבתם? הערות, הארות, תגובות ושאר ירקות - מוזמנים להעביר אליי בפרטי.
- פיסקה כלשהי על הפרפרים בבטן לקראת המשחק. מפגשי העבר, העונה שנמצאת כל כף המאזניים, הטירוף מהקלאסיקו. צמרמורת במלוא מובן המילה. יאללה, שיתחיל כבר. - אתמול בערוץ הגולד שידרו את שלושת המשחקים הענקיים מול יונייטד. יש לי את כולם מוקלטים, בידיוק בשביל זה היה שווה להשקיע את ה-15 שקל האלה. ולגבי שני אלה מ-2002-03 - אני חושב שאני זוכר בעל-פה כל התקפה, כל הוצאת חוץ, כל חילוף, כל פרשנות של שגיא כהן, שלא נדבר על הגולים שראיתי עשרות פעמיים. אתמול יצא לי להקליט גם את המשחק הראשון בסרייה - ה-3:2 באולד-טראפורד. ראול X2 ורוי קין. השואו של ראול ורדונדו. אחחח, כמה שהייתי מחזיר את שניהם עכשיו. אגדות כדורגל שאתה יודע מה תקבל מהם, ולא שחקנים שאתה תלוי במצב-רוח או במוח שלהם או באינסטינקטים כמו אוזיל, די-מאריה ובנזמה. פרגוסון הגדיר את ראול כשחקן הטוב בעולם 3 שנים לאחר-מכן ואף דרש מאנשי האבטחה 'לא לאפשר לו להיכנס למנצ'סטר', אבל שלוש עונות לפניכן הוא היה אחראי לקאמבק כשהיינו אנדרדוג מוחלט. תמונה גדולה: http://www.realmadrid.co.il/se1112/manunited3_6.Xxx - אני מאמין באמונה שלמה שמספיק ואחד מהם היה משחק היום - היינו עוברים. יונייטד מפלצת כדורגל והיא מנצחת בלי הפסקה. תמיד השלם גדול מסך חלקיו בקבוצה של פרגוסון. אבל, יש לה חסרונות, ואני בעיקר מקווה שהנצחונות בקלאסיקוס יעיפו אותנו באוויר מה שנקרא. אנחנו ריאל מדריד והכל אפשרי. חסר לקבוצה של מוריניו איזה קאמבק יפה באירופה ולא עברנו קבוצה גדולה כבר עשר שנים, אם נתעלם מבאיירן מינכן. וזה יותר מדי זמן.. - חשוב מאוד שנבקיע ראשונים ושנראה ניצול מצבים כמו שצריך. אני מאוד מודאג מהאיש שיפתח בשפיץ. הייתי הולך על מוראטה אבל אין סיכוי. וצריך לזכור שהוא שיחק מעולה אבל בצד שמאל מול דניאל אלבס. אני מקווה שזה לא יהיה 'רונאלדו נגד כל העולם' וכמובן שאנחנו תלויים בו. אחרי משחק הפח באוססונה בלי רונאלדו זה היה שווה קשה. הסתכלו עלינו בבוז, חשבו שאנחנו לא שווים כלום בלי רונאלדו. הניצחון בקלאסיקו הושג בקלאסה והחזיר הרבה מהכבוד וכוח ההרתעה של המועדון, אבל ברור שהיום נהיה חייבים שרונאלדו יבקיע. - זה צפוי להיות המשחק הכי קשה של רפאל ואראן העונה. יונייטד יודעת להבקיע במצבים הנייחים, היא תדחוף קדימה בלי הפסקה, והציפיות מהבחור גבוהות אפילו יותר מאשר סרחיו ראמוס. אני מאמין רוני ו-ואן-פרסי יחליפו מקומות כל הזמן. יונייטד היא לא בארסה, היא לא תחפש עוד מסירה ועוד מסירה והיא לא צריכה לשחק טוב כדי להבקיע שערים. - אני רק מתאר לעצמי את הטירוף שיהיה אם נעשה את זה, ננצח את יונייטד באולד-טראפורד ונעבור הלאה. זה יהיה שבוע מושלם, 3/3 - אחד הגדולים בהיסטוריה של המועדון הזה וחלום הלה-דיסימה יישאר בחיים. אומרים 'קודם נגיע לגשר ואז נחצה אותו', אבל תארו לכם מה יקרה אם מילאן תשלים את מלאכת הקודש מול ברצלונה. נהפוך לפייבוריטים לזכייה לצד באיירן מינכן. מותר לפנטז, כי אנחנו ריאל מדריד. האללה מדריד!
לא מצליח לחשוב על סיבה למה רוני על הספסל כשוולבק וגיגס פותחים. החלטה שרוב הסיכויים שתעשה רע. אין הפתעות אצל ריאל: Lopez, Arbeloa, Varane, Ramos, Coentrao, Alonso, Khedira, Di Maria, Ozil, Ronaldo, Higuain
גם רוני, וגם קאגוואה, פרגסון מפתיע בענק. הספסל של ריאל נראה לי מרשים יותר מההרכב הראשון שלהם. שמח שמוריניו פותח עם היגוואין, למרות שרוב אוהדי ריאל לא מרוצים בטח, הוא סקורר יותר טוב, והלוואי ויכבוש את הגול הזה שישתיק אותם באימרה 'הוא לא מגיע למשחקים גדולים'.
ממש מוזר. אם את ההכללה של גיגס וההעדרות של קגאווה אחרי שלושער אפשר להצדיק איכשהו, אני לא מבין איזו סיבה בעולם יש להעדיף את וולבק על פני רוני - בהנחה והוא כשיר לגמרי.
לא מצליח להבין את החלק הקדמי, חוץ מואן-פרסי, אני חושב שבספסל יש לנו אופציות בהרבה יותר טובות. ואם רוני בסגל, הוא חייב היה לפתוח. יש לי הרגשה לא טובה..., לא טובה בכלל... http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/sad.Xxx
אני ממש רוצה לחשוב שפרגי לגמרי מאמין בגיגס מקצועית, ושאין שום קשר לכך שהוא רוצה 'להעניק' לגיגס את ההופעה ה 1,000 דווקא מול ריאל מדריד. לגבי רוני, אני בין משועשע לעצבני. אולי הוא רוצה להפתיע את מוריניו, שבטח התכונן שעות על איך עוצרים את השילוב של רוני ו RVP. פאקינג מאדנס.
מניו תעקוץ היום במתפרצות לדעתי וזה יגמור את ריאל. בסה''כ זה יהיה משחק דומה למשחק הראשו, אומנם לא אותו מיני בונקר שמניו עשתה אז, אבל ריאל כן תשלוט ופה יכולה להיות בעיה. מניו הגיעה למצבים טובים במחצית השנייה ולדעתי היום בבית יהיו לה יותר כאלה במתפרצות.
